◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

[יוסף חיים אוהב ציון]

אם איני טועה השעה"מ דן בסוגיה זו בשביתת יום טוב על סוגיית זימן לבנים ומצא שחורים, ואיני בין ספרים עתה לעיין בזה.

ספר שער המלך הלכות יום טוב פרק ב' הלכה ו'

[פרנצויז]

האם ידוע אודות ספרים אלו?
ברכת יוסף
השיב משה
האם הם ספרים של ר' יוסף באב"ד מח"ס מנחת חינוך כאשר משמע מתוך הדברים?

מה שכתב המדפיס ר' אורי זאב וואלף סאלאט מלעמבערג, בהקדמת חידושי מהר"י הכהן (רפאפורט), לעמבערג תרל"ה, שהוא זכה להדפיס את ספרי השואל ומשיב ומנחת חינוך וברכת יוסף והשיב משה וספרי מהר"י הכהן רפאפורט וכו', אין כוונתו שס' ברכת יוסף והשיב משה שייכים לבעל מנחת חינוך. אלא הם דוגמה לספרים נוספים שנדפסו בלעמבערג על ידו.
ס' "ברכת יוסף" לרבי יוסף לאנדא נדפס ע"י ראז"ו סאלאט בלעמבערג תרכ"ט
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=884
ס' "השיב משה" לרבי משה טייטלבוים (בעל ישמח משה) נדפס ע"י ראז"ו סאלאט בלעמבערג תרכ"ו
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=12071

עוד שאלה: ראיתי כתוב שנדפס מתוך כ"י המנ"ח ספר משפט שלום על חו"מ עד סימן כ"ט.
האם זה נמצא באוצרנו?

על ס' משפט שלום, ראה viewtopic.php?f=4&t=28600&p=597906&hilit=#p295636
viewtopic.php?f=4&t=28600&p=597906&hilit=#p597906
יצא לאור ע"י מכון המאור תשס"ג
כנראה עדיין אינו באוצר

[מבק]

אם איני טועה השעה"מ דן בסוגיה זו בשביתת יום טוב על סוגיית זימן לבנים ומצא שחורים, ואיני בין ספרים עתה לעיין בזה.

אכן השער המלך דן שם בענין זה, אולם לא מזכיר שם את ענין הק"ו מקורבה דכתיב והיתה העיר הקרובה וכו'.

[ספרים וועלט]

האם ידוע אודות ספרים אלו?
ברכת יוסף
השיב משה
האם הם ספרים של ר' יוסף באב"ד מח"ס מנחת חינוך כאשר משמע מתוך הדברים?

מה שכתב המדפיס ר' אורי זאב וואלף סאלאט מלעמבערג, בהקדמת חידושי מהר"י הכהן (רפאפורט), לעמבערג תרל"ה, שהוא זכה להדפיס את ספרי השואל ומשיב ומנחת חינוך וברכת יוסף והשיב משה וספרי מהר"י הכהן רפאפורט וכו', אין כוונתו שס' ברכת יוסף והשיב משה שייכים לבעל מנחת חינוך. אלא הם דוגמה לספרים נוספים שנדפסו בלעמבערג על ידו.
ס' "ברכת יוסף" לרבי יוסף לאנדא נדפס ע"י ראז"ו סאלאט בלעמבערג תרכ"ט
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=884
ס' "השיב משה" לרבי משה טייטלבוים (בעל ישמח משה) נדפס ע"י ראז"ו סאלאט בלעמבערג תרכ"ו
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=12071

עוד שאלה: ראיתי כתוב שנדפס מתוך כ"י המנ"ח ספר משפט שלום על חו"מ עד סימן כ"ט.
האם זה נמצא באוצרנו?

על ס' משפט שלום, ראה viewtopic.php?f=4&t=28600&p=597906&hilit=#p295636
viewtopic.php?f=4&t=28600&p=597906&hilit=#p597906
יצא לאור ע"י מכון המאור תשס"ג
כנראה עדיין אינו באוצר

תודה רבה!

[פרנצויז]

האם ידוע אודות ספרים אלו? ברכת יוסף השיב משה האם הם ספרים של ר' יוסף באב"ד מח"ס מנחת חינוך כאשר משמע מתוך הדברים?

אין כוונתו שס' ברכת יוסף והשיב משה שייכים לבעל מנחת חינוך. אלא הם דוגמה לספרים נוספים שנדפסו בלעמבערג על ידו.

וקצת ראיה לדבר, שכותב בלשון יחיד "ספרו הנחמד" מנחת חינוך, ולא כותב בלשון רבים, כמו שכתב על בעל שואל ומשיב ועל מהר"י הכהן רפאפורט.

[מכון חכמי ליטא]

בהמודיע יא אייר תשפ"א בסוף מאמר על הגאון ר' גרשון מנדל זיו נכתב בין המקורות ספר אוצר חכמה. מי המחבר ומתי נדפס?

[לבי במערב]

ראה כאן וכאן...

[יוסף חיים אוהב ציון]

ראה כאן וכאן...

לא מוזכר הס'?

[לבי במערב]

[אף שלא ראיתי את הכתבה המדוברת, ולכן לא אדע לומר בוודאות:]
אינו מן המופרך ש'ספר אוצר [ה]חכמה' אינו אלא כינוי־השם לאתרא קדישא הדין...

[חיס]

שאלה מי מכיר את "הבאר היטב " כת"י פירוש על הזוהר ? מצורף צילום מספר "דמשק אליעזר" פרשת נשא

[יהודה בן יעקב]

לכא' כוונתו שהרב המחבר "באר היטב" (הראשון, ר' ישעיה ב"ר אברהם) על שו"ע, כתב בכת"י על גליון הזוהר

[א מבקש]

אני רואה באשכול https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=36679 שאתה מודע לכך שקיימים כמה מהדורות, אז למה נראה לך שמדובר בחיבור על הזוהר?
אולי מדובר בחלק יו"ד שלא נדפס מעולם?

[רציני]

משנה תורה מהדורת ר"י קאפח זרעים ב עמוד תפז.
כתב הרדב"ז אין כותבין פרוזבול וכו', הכי אמרינן בפרק השולח. וכבר נהגו לכתוב פרוזבול בכל בתי דינין וסמכו להם דיפתח בדורו כשמואל בדורו, דאי לא תימא הכי בטלה לה תקנת הלל, דהא לית לן בית דין כדר' אמי ור' אסי, ומ"מ בענן שיהא גדול בעירו דחשוב לאפקועי ממונא. ולא כמו שנהגו לכתוב פרוזבול אפלו בשלשה הדיוטות. עכ"ל. וכ"כ בשו"ת ח"א סי' קעו שכן כוונת רבנו
מי זה שו"ת ח"א.

[מה שנכון נכון]

משנה תורה מהדורת ר"י קאפח זרעים ב עמוד תפז.
כתב הרדב"ז אין כותבין פרוזבול וכו', הכי אמרינן בפרק השולח. וכבר נהגו לכתוב פרוזבול בכל בתי דינין וסמכו להם דיפתח בדורו כשמואל בדורו, דאי לא תימא הכי בטלה לה תקנת הלל, דהא לית לן בית דין כדר' אמי ור' אסי, ומ"מ בענן שיהא גדול בעירו דחשוב לאפקועי ממונא. ולא כמו שנהגו לכתוב פרוזבול אפלו בשלשה הדיוטות. עכ"ל. וכ"כ בשו"ת ח"א סי' קעו שכן כוונת רבנו
מי זה שו"ת ח"א.

הכוונה וכן כתב הרדב"ז בשו"ת שלו ח"א וכו'.

[יוסף חיים אוהב ציון]

משנה תורה מהדורת ר"י קאפח זרעים ב עמוד תפז.
כתב הרדב"ז אין כותבין פרוזבול וכו', הכי אמרינן בפרק השולח. וכבר נהגו לכתוב פרוזבול בכל בתי דינין וסמכו להם דיפתח בדורו כשמואל בדורו, דאי לא תימא הכי בטלה לה תקנת הלל, דהא לית לן בית דין כדר' אמי ור' אסי, ומ"מ בענן שיהא גדול בעירו דחשוב לאפקועי ממונא. ולא כמו שנהגו לכתוב פרוזבול אפלו בשלשה הדיוטות. עכ"ל. וכ"כ בשו"ת ח"א סי' קעו שכן כוונת רבנו
מי זה שו"ת ח"א.

שו"ת רדב"ז חלק א סימן קעו
לא קשיא כלל שלא היתה כוונת הרב ז"ל לומר שלא יכתבו אותו אם לא יהיו כר' אמי ור' אסי דא"כ לעולם לא יכתבו פרוזבול ואיכא נעילת דלת אלא כוונתו ז"ל לאפוקי שלא יהיו ב"ד של הדיוטות אבל גדול שבעיר כותב דיפתח בדורו כשמואל בדורו ויכול להפקיע ממון ורוב האחרונים ז"ל הסכימו שכותבין אותו בכל ב"ד וכן נהגו.

[רציני]

תודה רבה
אין כאן מקומו אבל זה הערה בדרך אגב:
האם זה לא סתירה בדעת הרדב"ז שהרי בפירושו על הרמב"ם נראה שסובר שמי שנוהג ככה נוהג שלא כהרמב"ם. וככה נראה מדברי הר"י קאפח שכתב שבשו"ת כתב שכן כוונת רבינו משמע שבפירוש לא כתב ככה. ואם כן גם הוא הבין שזה סתירה ולמה כתב "וכ"כ". ואולי כוונתו שאחרי שבשו"ת כתב ככה מסתמא גם צריך להיות שכן כוונתו של הרדב"ז בפירושו.

[מאיר בן אבי]

בספר מלכה של תורה על התורה מביא פעמים רבות בשם ש"א, או בש"א, מהם ראשי התיבות ש"א?

[קאצ'קלה]

בספר מלכה של תורה על התורה מביא פעמים רבות בשם ש"א, או בש"א, מהם ראשי התיבות ש"א?

שערי אהרן
כך פוענח במלכה של תורה דברים-א, ברשימת הספרים ומחבריהם שבסוף הספר.

[יוסף חיים אוהב ציון]

בספר מלכה של תורה על התורה מביא פעמים רבות בשם ש"א, או בש"א, מהם ראשי התיבות ש"א?

שערי אהרן
כך פוענח במלכה של תורה דברים-א, ברשימת הספרים ומחבריהם שבסוף הספר.

רוטר?

[קאצ'קלה]

כן.

[יהודה בן יעקב]

מתוך הערות לגמ' מהדו' שוטנשטיין ע"ז יח, ב

שוטנשטיין ע''ז יח.jpg (68.08 KiB) נצפה 6380 פעמים

חיפשתי בהקדמת ר"ש פרחי במחברת הערוך, אך לא מצאתי את הדברים המובאים.

[בקרו טלה]

חיפשתי בהקדמת ר"ש פרחי במחברת הערוך, אך לא מצאתי את הדברים המובאים.

viewtopic.php?f=7&t=10225&start=40#p301137
שם נכתב

בענין עיר רומי הגלילית, אודותה מדובר לעיל, מצאתי שכתב ר' ראובן מרגליות במרגליות הים לסנהדרין לב ע"ב: "ובהקדמת ר"ש פרחון למחברת הערוך כתב 'רומא' באל"ף היא העיר הגדולה שבאיטליה, ורומי ביו"ד בסוף היא רומי זעירא שבארץ ישראל".
דבריו אלה הועתקו בשם אומרם בש"ס שוטנשטיין ע"ז יח ע"ב הערה 5 (שם כתבו "ר"ש הפרחי"!).
כעת לא מצאתי הדברים במחברת הערוך. העליתי חשד שהדברים מופיעים אולי באגרתו של שי"ר שבראש הספר, אבל גם שם לא מצאתיו. האם מישהו יכול להאיר את העינים?

[נהר שלום]

ובקצוה"ח בסימן ז סק"ה כתב' ע"ד השו"ע שם דבג' דיינים שראו המעשה וכו' דהיינו דוקא בג' דיינים ולא ביחיד מומחה, וכדברי הרשב"א, והטעם דיכול הבע"ד להכחישו., ולכן כ' דאם איכא אחר עמו יכול לדון אם הוא מומחה, ואע"ג דקבלת עדות בעי שלשה, ואפי' במומחין, ה"ט משום דכל פחות מג' הוי עד מפי עד, אבל אם הוא עצמו הרואה ל"ש עד מפי עד ויכול לדון וכו'., וכן אי' בהגא"ש בפ"ק דגיטין בשם הירושלמי דמוכח דביחיד מומחה ל"א לא "תהא שמיעה וכו', ויש שביארו בזה [ראה בתש' מהרי"ל דיסקין סי' ...] דהטעם הוא דאתי כדעת הרמב"ם סופ"ה מהל' סנהדרין, דביחיד מומחה אין לו דין ב"ד לענין הודאת בע"ד, וה"נ אינו יכול לקבל עדות,

דרוש לי המקור המדוייק במהריל"ד

[יהודה בן יעקב]

viewtopic.php?f=7&t=10225&p=183404#p301137

יישר כח על ההפנייה לעצם הענין. אך לא ראיתי שמובא שם כן בשם ר"ש פרחי, שהיה מתקופת הראשונים.

[יהודה בן יעקב]

דרוש לי המקור המדוייק במהריל"ד

שו"ת מהרי"ל דיסקין חלק א - פסקים א

ומה שיש לפקפק, דמהגהות אשר"י דפ"ק דגיטין (סי' ד) בשם ירושלמי מוכח דאין יחיד מומחה דן על פי ראייתו, נראה לי דמזה ראיה לדעת הר"מ (בסי' ג סעי' ב) שאין יכול לקבל עדות, וממילא שאינו יכול לפסוק על פי הראיה, אבל בנדון דנן שקבלוהו העיר גם לדון ולקבלת עדות ביחידי, שאין עמו דיינים כלל, והאמינו אותו על כל, ממילא יוכל לדון על פי ראייתו.

[י. אברהם]

מה ר"ת ה"ש?

הש.PNG (34.86 KiB) נצפה 6256 פעמים

[בקרו טלה]

מה ר"ת ה"ש?

הלכות שמחות
הודפס במנחות הלכות טומאה

[י. אברהם]

יישר כח

[איקטורין]

גנזי יוסף - למה כוונתו?

20210502_184846.jpg (2.49 MiB) נצפה 6212 פעמים

[שבענו מטובך]

גנזי יוסף לר' יוסף אלטר אפשטיין עמ' 148.

[איקטורין]

גנזי יוסף לר' יוסף אלטר אפשטיין עמ' 148.

ייש"כ

[נהר שלום]

דרוש לי המקור המדוייק במהריל"ד

שו"ת מהרי"ל דיסקין חלק א - פסקים א

ומה שיש לפקפק, דמהגהות אשר"י דפ"ק דגיטין (סי' ד) בשם ירושלמי מוכח דאין יחיד מומחה דן על פי ראייתו, נראה לי דמזה ראיה לדעת הר"מ (בסי' ג סעי' ב) שאין יכול לקבל עדות, וממילא שאינו יכול לפסוק על פי הראיה, אבל בנדון דנן שקבלוהו העיר גם לדון ולקבלת עדות ביחידי, שאין עמו דיינים כלל, והאמינו אותו על כל, ממילא יוכל לדון על פי ראייתו.

תודה רבה

[נהר שלום]

גנזי יוסף לר' יוסף אלטר אפשטיין עמ' 148.

ייש"כ

מכיון שג"א התקשתי ברש"י על הדף היומי, אולי תוכל לכתוב כאן מה מצאת?

[פרנצויז]

גנזי יוסף לר' יוסף אלטר אפשטיין עמ' 148.

ייש"כ

מכיון שג"א התקשתי ברש"י על הדף היומי, אולי תוכל לכתוב כאן מה מצאת?

https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenu ... ook=147848
גנזי יוסף יומא י"ט ע"ב, על רש"י ד"ה ירמוז
[הספר שציין לגנזי יוסף, והובא בתמונת מסך ע"י איקטורין,
הוא ס' לב רחב (בוכריס) https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=142595].

[יוסף חיים אוהב ציון]

בס' זכרונות אליהו מני מע' ברכות [מע' ש אות ו] הביא מספר ריח שדה סי' קמח חידוש חשוב בעניני ברכות,
לא מצאתי כלום בריח שדה. אודה למי שיפענח.

[שבענו מטובך]

בס' זכרונות אליהו מני מע' ברכות [מע' ש אות ו] הביא מספר ריח שדה סי' קמח חידוש חשוב בעניני ברכות,
לא מצאתי כלום בריח שדה. אודה למי שיפענח.

רבי אליהו מני מרבה לצטט בספריו מתוך ריח שדה כת"י שחיבר רבי יצחק חי רפאל שאול הכהן אב"ד חברון.

ריח שדה.png (79.71 KiB) נצפה 6110 פעמים

[קאצ'קלה]

איזה ספר הוא 'חמד טוב'?
ומה מקורו של סיפור זה, אותו שמעתי לאחרונה [לראשונה] זה כמה פעמים מפי דרשנים שונים?

חמד טוב.png (130.45 KiB) נצפה 5897 פעמים

[יוסף חיים אוהב ציון]

איזה ספר הוא 'חמד טוב'?
ומה מקורו של סיפור זה, אותו שמעתי לאחרונה [לראשונה] זה כמה פעמים מפי דרשנים שונים?

חמד טוב.png

מחיפוש באוצר זה מובא בכמה ס' בשם ס' זה.

[קאצ'קלה]

בינתיים חיפשתי וזה מה שהעלתה חכתי:

מצאתי את הסיפור בספר קבלת שבת לר' שלמה יאנאווסקי, פיעטרקוב תרסז, דף כה ע"ג.
משם נכנס לילקוט מעם לועז של ר' שמואל קרויזר, שופטים עמ' פא. [ויש שחשבו שמקורו אצל ר' יעקב כולי].

הסיפר מובא גם במשנה שכיר על פרקי אבות פ"ו מ"א בשם קבלת שבת (הנ"ל). אבל במהדורת תשע"ו ידע המהדיר להוסיף (עמ' תצה): קבלת שבת "להג"מ מנחם מניש ב"ר יצחק חיות אבד"ק טורבין". וזה ללא אמת, שהרי הספר קטן-הכמות קבלת שבת של ר' מנחם מאניש נדפס בלובלין שפא. ושם אין זכר לסיפור זה. הכוונה אפוא לקבלת שבת של ר' שלמה יאנאווסקי הנ"ל.

ועדיין צריך חיפוש מי הוא חמד טוב המובא ב'ויעל אליהו' הנ"ל, ומשם בספרים אחרים. בספרי דפוס לא מצאתי ספר בשם זה.
גם יש לברר באיזה ספר מצא כן ר"ש יאנאווסקי, שכן פתח בו "ראיתי בספר אחד".

[אשרי יושבי ביתך]

בספר 'דף על הדף' (גיטין לה, א) הובא כך (במעשה באדם אחד בשני בצורת שהפקיד דינר זהב אצל אלמנה אחת והניחתו בכד של קמח ואפאתו בפת וכו', ונשבעה ומתו בניה וכו'):

בהגהות על הש"ס שנדפסו בחלקת יואב (חלק ב') ציין למה שכתב המהר"ל בנתיבות עולם (נתיב יראת שמים סוף פרק ג') דאע"פ שנענשה על שלא נזהרה לישבע לשקר, מ"מ אין זה רק עונש בידי שמים, אבל קרבן שבועה ליכא כה"ג, דהרי היתה אנוסה עפ"י דין.

מישהו שיודע היכן בדיוק נדפסו הדברים, יכול לעשות עמי חסד ולהביאם לכאן?