יב,יג והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עליכם.
בתרגום יוב"ע: ויהי דם נכסת פסחא וגזרת מהולתא מערב לכון למעבד מיניה את על בתיא וכו'. וראה בפי' יונתן למקור דבריו בחידוש זה. אמנם, לעיל בפס' ז דכתיב: ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם, לא נזכר מזה מידי, וצ"ב.
ברם, יש לדייק עוד דבפס' ז כתיב על הבתים אשר יאכלו אתו בהם, אף כי באמת לאו דוקא הוא, ומיירי על כל הבתים שדרין בתוכן כמבואר להדיא בדברי רש"י, וכן מפורש בתרגום יונתן: דייכלון יתיה ודדמכון בהון, אמנם כן תפס המקרא לשונו, ומשא"כ בקרא דידן דכתיב על הבתים אשר אתם שם, ומאי שנא.
אכן נראה לומר דבאמת ישנן שני ענינים נפרדים בנתינת הדם על הבתים, הא' זהו חלק מעבודת קרבן פסח שניתן דין זה בתור הוראת שעה לפסח מצרים, שיתנו מן הדם על שתי המזוזות ועל המשקוף, וראה ברלב"ג דזה כדי לחזק את ענין המשיכה מע"ז, ולכן נקט דנותן את הדם על הבתים בהם אוכלים את קרבן הפסח, שכן הך מילתא מישך שייכא לעבודת הקרבן, וזה ענין נתינת הדם הנזכר בפס' ז, ומיירי רק מדם פסח ולא מדם מילה.
והענין הב' המבואר בפס' כאן: לאות על הבתים, וכדברי רש"י כאן: הכל גלוי לפניו, אלא אמר הקב"ה נותן אני את עיני לראות שאתם עסוקים במצוותי, ופוסח אני עליכם. ואמנם אותה התעסקות המצוות הלא כוללת היא גם את דם המילה כשהוא מעורבב בדם בפסח, וזו נתינה אחריתי היא.
מעובד ממאמר הרה"ג ר' יצחק זאב דיסקין שליט"א, מח"ס זבחי צדק, בקובץ מוריה ניסן תש"ע עמ' קפ.