תרופה עם מים בתשעה באב האם מברכים על המים?

[שלח]

אם אדם צריך לקחת תרופה בתשעה באב וצריך עם מים,האם יברך על המים?אם אדם שותה לא לצמאו לא מברך, אבל פה בצום ודאי שהוא צמא כי הוא בצום,האם יברך ?או לא יברך כי אינו רוצה בכלל את המים כי רוצה לצום אבל בכל אופן הוא נהנה

[עזריאל ברגר]

לא כתוב במשנה ובפוסקים "השותה מים בעת צמאונו" אלא המשנה אמרה "השותה מים לצמאו", או בלשון הרמב"ם "וְהַשּׁוֹתֶה מַיִם שֶׁלֹּא לְרַוּוֹת צָמְאוֹ אֵינוֹ טָעוּן בְּרָכָה לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְאַחֲרָיו" (הניקוד - ע"פ המאגר של "תורת אמת"), כלומר: מסתכלים על מטרת השתיה ולא על מצבו של השותה.

[רחמים]

אם אדם צריך לקחת תרופה בתשעה באב וצריך עם מים,האם יברך על המים?אם אדם שותה לא לצמאו לא מברך, אבל פה בצום ודאי שהוא צמא כי הוא בצום,האם יברך ?או לא יברך כי אינו רוצה בכלל את המים כי רוצה לצום אבל בכל אופן הוא נהנה

הטעם שלא מברך על מים כיון שאין החיך נהנה וכאן בצום החיך נהנה וצריך לברך
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רד סעיף ז

(מ) לצמאו - נראה דלאו דוקא לצמאו ממש אלא בסתמא כל שהחיך נהנה מהמים מסתמא הוא צמא קצת וצריך לברכה דאם אינו צמא כלל לא היה החיך נהנה ממנו:

דבר נוסף אם שותה פחות מכשיעור אין השתיה מבטלת את הצום, כך שהצום לא סותר את כוונת השתיה להרוות את הצמא.

[מרא דאתרא]

נסתפקתי בשאלה דומה: מי שצמא אבל שותה בשיעור מועט מאד, משהו מים (בכדי לפטור שאר דברים וכיו״ב) ושתי׳ זו אינה משפיעה כלל על צמאונו - האם מברך.
ותלוי בכמה נידונים שדנו בהם הפוסקים ואחרוני זמננו:
א. האם העיקר ששותה לצמאו או כל שנהנה סגי. וכאן הרי גם לא נהנה לכאו׳. אבל אינו כבחנקתי׳ אומצא.
ב. האם העיקר מצב השותה או מטרת השתי׳, כפי שנסתפקו כאן.
ג. האם בשותה שלא יצמא אח״כ. סגי. וי״ל להאומרים שמברך בכגון דא, בשתים: שהעיקר מטרתו - שרוצה שלא יצמא, אף שאינה לצמאונו. או להיפך, שהעיקר פעולתה, שכיון שפעולתה למנוע צמאונו די.
ד. מהו הטעם שבשותה לצמאו מברך, לפי שנהנה בעת השתי׳ או שגוף הרווית הצמאון נק׳ הנאה.
ולא מצאתי מזה להדיא. ולכאו׳ סתימת הפוסקים משמע שמברך.

[כדכד]

לא הבנתי מה הוא "משהו מים (בכדי לפטוןר שאר דברים וכיו"ב)"? ממה לפטור? מברכה? המים גופא מסופק אם יברך עליהם אז איך הוא שותה כדי לפטור אחרים.

בעיקר הדבר לא נראה לי שהשאלה תיתכן במציאות. מי שצמא - גם מעט מים יועילו לו, אמנם זה לא מספיק ולא ריווה את צמאונו לגמרי אבל משהו יש כאן

[מרא דאתרא]

לא הבנתי מה הוא "משהו מים (בכדי לפטוור שאר דברים וכיו"ב)"? ממה לפטור? מברכה? המים גופא מסופק אם יברך עליהם אז איך הוא שותה כדי לפטור אחרים.

פשוט. הוא רוצה לפטור משקאות אחרות או מאכלים אחרים, והחליט שיקח קצת מים לפטור אותן (וכמה דוגמאות בדבר: לפני הסעודה לדעת האריז״ל, לפני הסעודה למ״ד שבצמא כבר לפנ״ז חייבים בברכה. ועוד כיו״ב).
וכעת מסופק, האם יוכל לברך עליהם בכדי לפטור שאר המאכלים אם השתי׳ לא תועיל לצמאונו.

בעיקר הדבר לא נראה לי שהשאלה תיתכן במציאות. מי שצמא - גם מעט מים יועילו לו, אמנם זה לא מספיק ולא ריווה את צמאונו לגמרי אבל משהו יש כאן

אינו יודע אם צודק במציאות. טיפה אחת זעירה ללחלח לשונו לכאורה אינה מועילה כלל להרוות צמאונו אפילו במקצת.

[כדכד]

לגבי הרישא - יתכן, אך מוזר לי שכדי לפטור דבר אחד הוא רוצה לברך על דבר שונה שבו גם יש ספק.

לגבי הסיפא - מחלוקת במציאות. לי פשוט שכל טיפה יכולה להועיל לצמאון למרות שאינה מרווה צמאונו לגמרי