וונדרבר כתב:י. אברהם כתב:במצפה איתן תענית ה, ב כתב עי' בספר ת"צ
אולי אם מכירים את צורת כתב ידו, אפשר לשער מה היה כתוב, ובמה טעה המדפיס לחשוב שזה "ת"צ"?
[דרך אגב דברי רש"י האלו נזכרים בעוד מקומות, ראה נזיר ה., וכן שמואל א' א' כ"ב, ואולי מדובר באחד המפרשים שם].
במסתרים כתב:מגדל חננאל [מועתק בקובץ על יד על רמב"ם כלהמ"ק פ"ג, איני יודע מתי נדפס לראשונה] קדם למצפ"א בתירוצו.
בדקדוקי סופרים לירושלמי הערה 4 צויין לאהבת ציון וירושלים (ת"צ = א"צ?). ואם אינו ענין למצפ"א (איני יודע אם ראהו) תנהו ענין לירושלמי עצמו שיש גם עוד גירסא.
ח. רוזנברג כתב:אנסה גם כאן את מזלי.
בשו"ת רדב"ז ח"ד סי' קלט מזכיר את בעל ספר אמונה ואת רבינו אהרן ן' רבי שפירשו פירוש מסוים ורדב"ז חולק עליהם בחריפות.
מי הם?
האם "בעל ספר אמונה" הכוונה לר' דוד בן שמואל הכוכבי בעל ספר הבתים?
עושה חדשות כתב:ז"ל ס' הכתב והקבלה -
...וראיתי מי שכת' כי שם נכרי המוזכר המקראות על שאינו ישראלי, אינו מצד שנוי הדת כ"א מצד זרות מקומי, להיותם זרים נגד ישראל שהיו תושבי הארץ (פרעמדע, אויסלאֶנדער) ומזה השתבשו להקל באיסור רבית לישראל. ואין זה נכון כי...
מי כתב כך?
מה שנכון נכון כתב:ח. רוזנברג כתב:אנסה גם כאן את מזלי.
בשו"ת רדב"ז ח"ד סי' קלט מזכיר את בעל ספר אמונה ואת רבינו אהרן ן' רבי שפירשו פירוש מסוים ורדב"ז חולק עליהם בחריפות.
מי הם?
האם "בעל ספר אמונה" הכוונה לר' דוד בן שמואל הכוכבי בעל ספר הבתים?
ר' אהרן אבו אלדבי. וע"ע כנס"י.
כנר' הכוונה לדבריו כאן.
ספר אמונה - לכאו' אין הכוונה לס' האמונות לרש"ט.
צולניק כתב:מתוך אוצר השו"ת. מהו ספר מנחת אהרן המצויין כאן [הספר מופיע פעמים נוספות באוצר הנ"ל]
נהר שלום כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=700635#p700635
אכן ל"ק כלל, כי ידוע עפ"י חכמי המוסר כן במ"נ[4], כי לצדיק אין פגע רע כדכתיב[5] "לא יאונה לצדיק כל און", כן יש להסביר הגמ' ברכות[6] גבי הלל שאמר מובטחני שאין זה בתוך ביתי, גם אנו רואין שיש הבדל בין אנשים בטבעם, יש שמרגיש כאב מעט ומטריד אותו מאוד, כדאיתא בעירובין (ס"ג) [ס"ה[7]] שאמר אי [אמרה לי אם] קריב כותחא לא תנאי, עיין ברש"י[8] לא כרגיל היו, ויש שבכחם לסבול בטוב ובאמת אם אין צער נרגש לאדם הלא טוב לו, וידוע שאין לנו שמחה יותר גדול כתורה כדכתיב[9] "פקודי ד' ישרים משמחי לב", ולכן אסור האבל בתורה, כן בתשעה באב.
[4] לבדוק מה הר"ת, חכ"א שמכיר טוב את מורה נבוכים אמר לי שלא נראה לו שיש משהו כזה שם, כך שכנראה זה ספר אחר.
י. אברהם כתב:מורה נבוכים ח"ג פרק נא
וונדרבר כתב:צולניק כתב:מתוך אוצר השו"ת. מהו ספר מנחת אהרן המצויין כאן [הספר מופיע פעמים נוספות באוצר הנ"ל]
באוצר השו"ת, סוף כרך ב', ברשימת הספרים, נזכר ס' מנחת אהרן, מאת רבי אהרן מילאווסקי [מילבסקי], מונטיוידאו תש"א.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
ויש לחפש אם זה מתאים.
יש באוצר החכמה ספרים אחרים של המחבר הזה.
יש בהיברובוקס ספר בשם זה, אך הציון (שבת נה) לא כ"כ מתאים.
ב. "אשה כי תזריע גו' וביום השמיני ימול" גו' במד"ר א"ר שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר בהמות חי' ועוף כך תורתו של אדם אחר כו', "זאת תורת הבהמה" אח"כ "אשה כי תזריע". כבר דיברו המפרשים בזה ועיין במ"ח.
אליהו חיים כתב:כל זמן שבעל ה'נהר שלום' 'יושב בסתר' על תקופת הכת"י ועל מקומו יהא קשה לפענח, אם המחבר חסיד מסתבר דהפענוח באר מים חיים (מהגה"צ מצרנוביץ) הידוע, ואם מתקופה קודמת יתכן דהכוונה לבאר מים חיים של אח המהר"ל מפראג על פרש"י עה"ת (עיי"ש על אתר באות ב' דהכוונה על תורת הטבע של האדם), ויתכן דהאות ב' אינו משם הספר אלא דנמצא בס'..
ופענוחו מסתמא יבא על מקומו לפי גילוי הנסתר.
אליהו חיים כתב:כל זמן שבעל ה'נהר שלום' 'יושב בסתר' על תקופת הכת"י ועל מקומו יהא קשה לפענח, אם המחבר חסיד מסתבר דהפענוח באר מים חיים (מהגה"צ מצרנוביץ) הידוע, ואם מתקופה קודמת יתכן דהכוונה לבאר מים חיים של אח המהר"ל מפראג על פרש"י עה"ת (עיי"ש על אתר באות ב' דהכוונה על תורת הטבע של האדם), ויתכן דהאות ב' אינו משם הספר אלא דנמצא בס'..
ופענוחו מסתמא יבא על מקומו לפי גילוי הנסתר.
ג.דבר הלכה לשבועות תרנ"ו
איתא בשו"ע או"ח סי' תצ"ד במג"א הקשה, הלא קי"ל כר' יוסי דבעינן שש עונות במס' שבת, ואיך אנו אומרים בשבועות יום מתן תורתינו, ובס' חק יעקב מתרץ, שאין הולכין אחרי ימי החדש כ"א אחר העומר, ביום חמשים לספירה אנו עושין שבועות, והביא ראי' מר"ה דף ו' דאמרינן שם פעמים חל עצרת בה' ובו' ובז', ובה' כ"ע מודים דלא ניתנה תורה, אלא ש"מ דחג שבועות אינו תלוי בימי חדש, גם בסי' ת"ל שם מראה מקום לעיין בסי' תצ"ד שהשיב קושיא חמורה הנ"ל עכ"ל.
לענ"ד לא אבין דבריו הקדושים, סוף סוף מה שייך להזכיר יום מתן תורתנו בשבועות, בשלמא שאנו עושין החג שבועות אחר ספירת העומר יום נ', משום דחג שבועות אחרי ספירת העומר, אבל מ"מ אנו מזכירים מתן תורה לא בזמן שניתנה. ואפילו אם נאמר דהתורה ניתנה ג"כ בחמשים לספירה אפילו לר' יוסי דס"ל בז' ניתנה תורה ואפ"ה הי' נ' לעומר משום דחסרו לניסן דהאי שתא, מ"מ הניחא אליבא דתנא דסדר עולם דס"ל בע"ש יצאו אבותינו ממצרים ולכו"ע בשבת ניתנה תורה אליבא דרבא במס' שבת פ"ו, ממילא הי' שבת נ' לספירה וניחא שפיר, אך להטור שהביא הטעם דשבת הגדול משום דאז הי' עשירי בניסן שבת, נמצא ביום ה' ט"ו ויצאו ממצרים, וכיון דלכ"ע בשבת ניתנה תורה הוי נ"א לעומר, והטור סובר ג"כ שצריכין להזכיר בו' לסיון זמן מתן תורתנו תקשי כנ"ל, והחק יעקב תירץ רק אליבא דתנא דסדר עולם אבל מה נענה אליבא דהטור.
נקדים לתרץ הגמ' מגילה דף ל., ת"ק סובר שקורין בעצרת שבעה שבועות אחרים אומרים בחדש השלישי, והאידנא עבדינן כתרוויהו ואיפכא, ועיין ברש"י משום דקי"ל בו' ניתנה תורה ע"כ, לכאורה יש להבין במאי קמיפלגי ת"ק עם אחרים, ונראה דלשיטתייהו אזלי דבמס' ר"ה דף ו. איתא דתני רב שמעי' פעמים עצרת חל ביום ה' וכו', מאן תנא דפליגי על רב שמעי' אחרים דסברי אין בין עצרת לעצרת אלא ד' ימים בלבד משום דסברי דתמיד עושין אחד מלא ואחד חסר לעולם, נמצא אליבייהו קביעות מכל השנים שוין, דאין אנו יכולים לומר דשתא ראשונה דיציאת מצרים הי' חסר כיון דסברי דלעולם שוין, ולפי"ז פליגי בהא ת"ק סבר דלחג שבועות אין שייכות למתן תורה, כיון דאנו עושין עצרת ביום ו' וקיי"ל כר' יוסי בז' בסיון ניתנה תורה נמצא דאין שייך לקרות בעצרת בחדש השלישי, אבל אחרים דסברי בר"ה דאין בין עת לעת אלא ד' ימים אין לומר דרבא דסבר בשבת, לכו"ע בשבת ניתנה תורה יסבור כן אף לאחרים, דהלא איתא בברייתא בדף פ"ז במ' שבת, עשר עטרות נטל יום א' דניסן דשנה שני', ובגמ' שם איתא בודאי אשתקד הי' ר"ח אליבא דאחרים בד' ומדניסן בד' בשבת הוי ר"ח סיון בשבתא, ואם איתא דגם אחרים סברי דבשבת ניתנה תורה הלא הי' ח' בסיון, ותיקשי למה איחר מתן תורה עד יום שמיני לחדש, דבשלמא לרבנן ולר' יוסי איתא במ' שבת שם טעם משום יום ראשון לא אמר להו מחמת חולשא דאורחא וכו' כדמוכח בסוגיא, ולפי"ז אם אחרים יודו בשבת ניתנה תורה תקשי למה המתין כולי האי, אלא ש"מ דרבא דאמר כו"ע בשבת ניתנה תורה הוא רק לרבנן ולר' יוסי ולא אליבא דאחרים, ולפי"ז יסברו בזה כרבנן בששי ניתנה תורה והי' אז יום חמישי בשבת לא בשבת, וא"כ אליבייהו אין שינוי דלעולם אחד מלא ואחד חסר ותמיד יהי' עצרת ביום ו' וחולקין על רב שמעי', ולשיטתם אזלי דסברי במס' מגילה דקורין בעצרת בחדש השלישי משום מתן תורה הי' ביום ו' לחדש סיון, ות"ק סובר כר' יוסי בז' ניתנה תורה ואין שייך לקרות מן מתן תורה בעצרת, ואנן דאזלינן אחר חמשים לעומר ואליבא דתנא דסדר עולם דיום יציאת מצרים הי' ע"ש וט"ז ניסן הי' שבת, נמצא דחמשים לעומר הוא שבת ובשבת ניתנה תורה, או ו' בחדש לרבנן או ז' לר' יוסי, אבל לכו"ע בשבת ניתנה תורה ואז הי' נ' לעומר, לכן אנו אומרים זמן מתן תורתנו ביום חמשים לעומר וקורין בחדש השלישי.
ולפי"ז שפיר, מה שפירש רש"י במס' מנחות דף ק' ע"ב אזיל לשיטתו דפירשם גבי שתי הלחם ולחם הפנים דנאכל פעמים בי"א כגון שחל ר"ה ביום ה' וביום ו', וקשה הלא בשבת יוכ"פ ויאכלו במוצאי שבת קודש ואז י"ב הוי, ומתרץ דבקדשים הלילה הולך אחר היום, ובתוס' הקשו ממה נפשך אי באו עדים ביום ה' קודם מנחה נמצא דר"ה הוי ביום ה' נמצא דיום ו' ערב ש"ק חול ואופין לחם אחר ואם מן המנחה ולמעלה באו עדים, נמצא דר"ה אנו חושבין מערב ש"ק נמצא יוהכ"פ ביום א', נמצא דיאכלו בשבת, דיוהכ"פ יהי' ביום א' ושפיר יהי' רק עד י"א לא יותר עיי"ש. ולפי הנ"ל מיושב דרש"י לשיטתו אזיל דכבר הוכחנו מגמ' שבת מברייתא דעשר עטרות דלאחרים לא ניתנה תורה בשבת ואנו פוסקין כרבא דהלכה כבתרא דסבר דלכו"ע בשבת ניתנה תורה, ולפי"ז שיטתייהו דלא כהלכתא ויוהכ"פ יתרחש ביום ראשון דוקא אליבא דאחרים, ואליבא דדינא אין שייך זאת משום ירקיא ומתיא כר"ה דף כ' לכך תירץ משום דלילה הולך אחר היום שעבר וליל י"ב לענין אכילת קדשים לי"א נחשב.
וראיתי להרב מת"נ [צ"ע מה הר"ת] שהניח בצ"ע, בגמ' שבת פ"ח בריש העמוד דפרכינן דאיתא ברייתא בע"ש יצאו ממצרים ובשבת ניתנה תורה, קשיא לר"י דסובר בז' ניתנה תורה ומתרצינן הא מני רבנן עכ"ד הגמ', והקשה לפי הנ"ל דאם בז' ניתנה תורה מ"מ ניחא דחסרי לניסן דהאי שתא ושפיר בשבת ניתנה תורה, ולמה לאוקמי כרבנן והניח בצ"ע עכ"ד, והראה להגהות הרש"ש ע"כ.
דרומי כתב:חמדת הימים?
באתי רק להעיר כתב:בספר חידושי הש"ס להגאון ר' ישעיה פיק עמ"ס מנחות דף סג. כתב וז"ל: והערני לזה הרב המופלא מחודד ובקי עתיר נכסין מו"ה משה ווענגרוב נר"ו. האם יש למישהו ידיעה במי מדובר?
והאם יש קשר בינו לבין השואל בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' צא וז"ל: אשר נשאלתי ממחותני הרב ר' בן ציון בשם אביו הרב הגדול ר' משה ווענגראבי זצללה"ה?
ובזה י"ל עוד ביאור חדש, על שאמרו[1] פושעי ישראל בגופן קרקפתא דלא מנח תפילין, לבד מה שאמרתי במקום אחר טעם עוד, אך כעת לענ"ד י"ל כן, כי הבורא הרופא הגוף והנפש יודע סגולה להגוף שלא יחבול ושלא יבאיש את הנפש ע"י 'קאמפרעשין'[2] כמו אלו כאשר עבור חולי הגוף צריך לפעמים איזה רטי' וחבישה, כן צריך הגוף בכל יום כי חולה הוא, נמצא קרקפתא דלא מנח תפילין נשאר פושעי ישראל בגופו כי הולך בסוף חולה וכאבו אנוש מאוד, לכן אם אדם מניח תפילין אז הוא עושה הרפואות כמצווה עליו וע"י הוא מוכשר לעבודת ד'.
נברך את הבר מצוה שיקיים הכל ויהי' איש ישראל כרצון הוריו וידידיו, יש להאריך כי עד"ז הוא הרת נפש יצרו כדאיתא באה"י[3] שוב עוד שש שנים ע"ז צריך רטי'.
[1] ר"ה י"ז ע"א.
[2] רטי' באנגלית, מאאמו"ר שליט"א.
[3] כנראה ר"ת בספר אהל יעקב או אהבת יהונתן או אפיקי יהודה, אך לא מצאתי מה שכתב כאן.
ספרים וועלט כתב:רש"ש מסכת כתובות דף סט עמוד א
חכם זמנינו ז"ל בספרו ע"א סי' ח' כתב מה שהקפיד ר"ה הוא מפני שהיה בעל השם לקרותו מקטנותו רב הונא כדאיתא בפסחים (פו ב).
מיהו זה?
וונדרבר כתב:לתועלת הרבים, שקשה להם לפענח את הר"ת הנדירים שבחידושי הרש"ש, מצפה איתן וכד'.
אולי מישהו יתנדב לקבץ מכל רחבי הפורום במסמך מסודר את כל הפענוחי ר"ת של הרש"ש ומצפה איתן וכו', שנתגלו כאן.
י. אברהם כתב:וונדרבר כתב:לתועלת הרבים, שקשה להם לפענח את הר"ת הנדירים שבחידושי הרש"ש, מצפה איתן וכד'.
אולי מישהו יתנדב לקבץ מכל רחבי הפורום במסמך מסודר את כל הפענוחי ר"ת של הרש"ש ומצפה איתן וכו', שנתגלו כאן.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 60#p703937
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 604 אורחים