מקדש מלך כתב:ראיתי שהמפרשים אומרים שהוא לשון עתיד.
כך כותב ראב"ע, אבל האוה"ח מפרש שהוא לשון עבר, ולפי דבריו - חלוקת הפרקים נכונה!
מקדש מלך כתב:ראיתי שהמפרשים אומרים שהוא לשון עתיד.
באר בשדה כתב:דרומי כתב:היה אשכול גדול בנושא הזה, למיטב זכרוני
viewtopic.php?f=46&t=31471&p=333894#p333894
עזריאל ברגר כתב:שאלה (שאם מניחים שהתשובה לה היא שזוהי טעות - אז מדובר בטעות מאד מצחיקה/מרגיזה):
בפרק לו בפרשתנו
פסוק א ("ועשה בצלאל ואהליאב ... את כל מלאכת עבודת הקדש...")
נמצא לפני פסוק ב ("ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב...")
הייתכן?!
תגובתי הראשונה בקבוצה שבה נשאלה השאלה (יש לקרוא בהברה אשכנזית, בשביל החרוז):
אוי! איזה גוי, ימח שמו!
אך יותר מאוחר התברר שנחלקו בזה מפרשי המקרא, כנראה ע"פ גירסאות שונות בתרגום הפסוק!
כדכד כתב:איני בטוח שמחלוקת המפרשים נבעה ממחלוקת הגירסאות ולא להיפך
כמדומה שגם החת"ס כתב כן.עזריאל ברגר כתב:כך כותב ראב"ע, אבל האוה"ח מפרש שהוא לשון עבר, ולפי דבריו - חלוקת הפרקים נכונה!
גימפעל כתב:מצוה לשבור,
עריפת פטר חמור,
ועגלה ערופה,
לבי במערב כתב:כמדומה שגם החת"ס כתב כן.עזריאל ברגר כתב:כך כותב ראב"ע, אבל האוה"ח מפרש שהוא לשון עבר, ולפי דבריו - חלוקת הפרקים נכונה!
דור אחד. ומלבד הא דודאי חשיב עכ"פ לתנא דמסייע, פירושיהם שונים הם.עזריאל ברגר כתב:החת"ס היה כמה דורות אחרי האוה"ח...
חגי פאהן כתב:כידוע פועל בעבר שמוספת לו ו' והוא נהגה במלרע, אות היא כי זוהי ו' ההיפוך והמשמעות היא עתיד.
היכן בתורה בפסוק אחד יש את אותה מילה פעמיים, פעם אחת בעבר ופעם אחת בעתיד כנ"ל?
חגי פאהן כתב:כידוע פועל בעבר שמוספת לו ו' והוא נהגה במלרע, אות היא כי זוהי ו' ההיפוך והמשמעות היא עתיד.
היכן בתורה בפסוק אחד יש את אותה מילה פעמיים, פעם אחת בעבר ופעם אחת בעתיד כנ"ל?
עזריאל ברגר כתב:חגי פאהן כתב:כידוע פועל בעבר שמוספת לו ו' והוא נהגה במלרע, אות היא כי זוהי ו' ההיפוך והמשמעות היא עתיד.
היכן בתורה בפסוק אחד יש את אותה מילה פעמיים, פעם אחת בעבר ופעם אחת בעתיד כנ"ל?
שאלתי בקבוצה אחת, והציעו 4 פתרונים:
ועשה לפר כאשר עשה (ויקרא ד,כ)
ושרף אתו כאשר שרף (ויקרא ד,כא)
ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר (ויקרא טז,טו)
ושכב עמה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו (דברים כב,כה)
אבל יש לי הרגשה שלא לזה כוונתכם.
עזריאל ברגר כתב:איזו הלכה בהלכות תפילה משתלבת יפה עם מה שרבים נוהגים לאכול בחצר את סעודות ערב-פסח-שחל-בשבת?
דרומי כתב:בדיני גנב וגזלן יש פעמים שמשלמים יותר: קרן וחומש, תשלומי כפל, תשלומי ארבעה וחמשה.
היכי תימצי שאדם גנב או גזל מחבירו ויתחייב לשלם פי עשרים ויותר?
עזריאל ברגר כתב:איזו דמות תנ"כית עשתה שני מעשים שונים "בעד החלון" בתקופות שונות?
חרסון כתב:עזריאל ברגר כתב:איזו דמות תנ"כית עשתה שני מעשים שונים "בעד החלון" בתקופות שונות?
באחד הרחיקה את בעלה מחמיו ובשני (לפי המשמעות) בזה לו בליבה על ריחוק ערכו מחמיו...
עושה חדשות כתב:כמה חידות בעניני חג הפסח שהופיעו (עם הפתרונות) באחד העלונים המועלה כאן ב'עזר אחים'.
א. היכן מצינו אופן שאפר חמץ, יהא חמור יותר מהחמץ עצמו.
ב. היכן מצינו מצה שמותר לאכלה בליל פסח ראשון, ואסור לאכלה בפסח שני.
ג. היכן מצינו מצה שאסורה בפסח ראשון, ומותרת בפסח שני.
ד. האם עבד כשר לצלית הפסח.
ה. ד' הרמב"ם שקונה חמץ בפסח לוקה משום בל יראה, האם יש סברא לומר שסומא שקונה אף שעובר בלאו מ"מ לא ילקה.
ו. מצינו אופן שע"י ששורף חמץ מבטל תשביתו ועובר על בל יראה.
ז. מצינו אופן שעשה מלאכה בשבת ומותר בשבת ליהנות ממנה ובמוצ"ש יהא אסור. (דוקא בכעין שנה זו).
ח. מצינו דין 'בסיס לדבר האסור' שלא בהל' שבת.
ש. ספראי כתב:מהי חלקה השני של קרן בתנ"ך?
עזריאל ברגר כתב:איזו מ"ע דאורייתא קיימו הכהנים לראשונה בערב פסח, למרות שאין לה קשר לפסח?
עזריאל ברגר כתב:"במועדו - אפילו בשבת"- מיד ולדורות!
מהו ביאור הדברים?
וי"ל שבכ"ז קשור הוא - במדה מסוימת - לפסח, כי הלא מצות נעשה.עזריאל ברגר כתב:אכילת לחם הפנים.
א] מי נכנס למקדש לכתחילה אף שטומאה יוצאה מגופו.
ב] היאך משכח"ל חיה שאם תמות לא תטמא טומאת נבילה, מכל מקום אם שחטה חייבת בכיסוי הדם.
ג] בגמרא פליגי תנאי אם מולך הוא עבודה זרה ועי' מהרש"ל על הסמ"ג דלמ"ד עבודה זרה הוא נ"מ שנתלה, והנה יש לפחות ט"ו נ"מ נוספות מה הם.
ד] במה יש יתרון ללוי על ישראל ביום הכיפרים.
עושה חדשות כתב:ד' פרפראות לפרה"ש, מתוך הגליון של הג"ר יהושע גרינמן -א] מי נכנס למקדש לכתחילה אף שטומאה יוצאה מגופו.
ב] היאך משכח"ל חיה שאם תמות לא תטמא טומאת נבילה, מכל מקום אם שחטה חייבת בכיסוי הדם.
ג] בגמרא פליגי תנאי אם מולך הוא עבודה זרה ועי' מהרש"ל על הסמ"ג דלמ"ד עבודה זרה הוא נ"מ שנתלה, והנה יש לפחות ט"ו נ"מ נוספות מה הם.
ד] במה יש יתרון ללוי על ישראל ביום הכיפרים.
עזריאל ברגר כתב:עושה חדשות כתב:ד' פרפראות לפרה"ש, מתוך הגליון של הג"ר יהושע גרינמן -א] מי נכנס למקדש לכתחילה אף שטומאה יוצאה מגופו.
ב] היאך משכח"ל חיה שאם תמות לא תטמא טומאת נבילה, מכל מקום אם שחטה חייבת בכיסוי הדם.
ג] בגמרא פליגי תנאי אם מולך הוא עבודה זרה ועי' מהרש"ל על הסמ"ג דלמ"ד עבודה זרה הוא נ"מ שנתלה, והנה יש לפחות ט"ו נ"מ נוספות מה הם.
ד] במה יש יתרון ללוי על ישראל ביום הכיפרים.
א. איש עתי שנטמא בו ביום.
ב. בן פקועה?
ג. 1. האם הוא ביהרג ואל יעבור. 2. האם הוא נחשב מומר לע"ז, שיש בזה ריבוי נפק"מ (אם שחיטתו כשרה, ואם סת"ם שלו כשרים, ואם יינו יין נסך, והאם הוא יכול לערב בשבת או דווקא להשכיר רשות וכו').
ד. נוטל ידיו עד הפרק - להנוהגים בכך לפני שנוטלים את ידי הכהנים.
א} היכי משכח"ל ראובן טמא שאכל קדש ופטור מקרבן ושמעון שנגע בו חייב, וראובן יתכן שאחר כך אם יאכל יהא חייב.
ב} סוכה שיש לה מחיצות של לבוד או גוד אסיק אפילו הכי פסולה.
ג} בשבת חול המועד סוכות מתי אין צריך עירוב חצירות.
ד} היכי משכח"ל מומר ששחט ואפילו הכי אסור לשחוט בנה באותו היום.
ה} היכי משכח"ל מנחה טהורה ואסורה מדאורייתא לאוכלה.
עושה חדשות כתב:ראיתי חידה בעלון אחד -
היכן מצאנו גזירה מדרבנן שכבר נהגו בה בימי שמשון.
חשבתי על בתולה נישאת ברביעי או על האיסור לאכול טמא.
יש לכם עוד פיתרון?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 82 אורחים