מה שכתב החיד"א בשם הרמ"א, וודאי כוונתו למהר"ם אלשיך בפירושו למשלי שם, עיי"ש.
וכמדומני שאין מי שמפרש לא כך. גם פירוש רש"י שם לא סותר את הנ"ל, הוא רק אומר שיופי וחן בלבד מצד עצמו, אינו מעלה בכדי להלל.
מה שכתב החיד"א בשם הרמ"א, וודאי כוונתו למהר"ם אלשיך בפירושו למשלי שם, עיי"ש.
וכמדומני שאין מי שמפרש לא כך. גם פירוש רש"י שם לא סותר את הנ"ל, הוא רק אומר שיופי וחן בלבד מצד עצמו, אינו מעלה בכדי להלל.
תורה מפוארה בכלי כו' עיקר הך מלתא מפורש פ"ק דתענית דאף ד"ת אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה ואיש הנאה ויפה דרכו להגיס דעתו כההוא עובדא דנזיר בפ"ק ועיין פירש"י פ"ק דתענית והתוס' כתבו שם הא דקאמר אילו הוה סנו הוי גמירי טפי פי' אם היו שונאים היופי היו חכמים ביותר עכ"ל כוונו ג"כ לזה דר"ל דודאי אין זה תלוי בטבע הבריאה שיהיה המכוער גמיר וסביר טפי מן הנאה ויפה אלא דה"ק אי הוה שונאין היופי ולא היו מגיסין דעתן מחמת יופיין הוו גמירי טפי מדהשתא וכן משמע הלשון אילו הוו סנו כו' מלשון שנאה ולא קאמר אילו הוו מכוערין הוו כו' ודו"ק א"ל שמואל רבך הכי".
קראקובער כתב:די משעשע כל הדיון פה, מסתכלים על התורה וחז"ל בעיניים חרדיות של שנת תשע"ח, ספרי הדרוש מלאים בהסברים משונים להתאים את ההשקפה של פעם לעולמינו בלי להבין שפעם הסתכלו אחרת על הרבה דברים.
ישיבישקייט כתב:בפרשות האחרונות אנו רואים שכל אימותינו היו יפות תואר, בתפילת הרמב"ן וכד' אנחנו מתפללים שיהיו בינינו ובנותינו בעלי קומה ויופי וחן, רבי אלעזר ברבי שמעון קרא למכוער ריקא כי ראה בכיעורו ביטוי לכיעור המעשים. וע"כ מובן שיופי האמהות הוא ביטוי ליופי המעשים.
מאידך מרבי יהושע בן חנניה למדנו שהיופי פוגם בכח ההשגה הרוחני.
אז יופי הוא רצוי או גורע?
רבי יוחנן הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה אמר כי סלקן בנות ישראל ואתיין מטבילה מסתכלן בי ונהוי להו זרעא דשפירי כוותי
ישראליק כתב:ברכות כ.רבי יוחנן הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה אמר כי סלקן בנות ישראל ואתיין מטבילה מסתכלן בי ונהוי להו זרעא דשפירי כוותי
הקישון33 כתב:קצת מביך שיש בכלל דיון אם יופי חיסרון או מעלה בזמן שנפסק להלכה שהרואה אילנות טובות ובריות נאות אפילו עובד כוכבים או בהמה אומר ברוך אתה וכו' מלך העולם שככה לו בעולמו, איבדנו רגשיים טבעיים, לא לחינם הרבה אזורים חרדים נראים כמו שהם נראים, וזה לא מוסיף כבוד לתורה וללומדיה.
הקישון33 כתב:קצת מביך שיש בכלל דיון אם יופי חיסרון או מעלה בזמן שנפסק להלכה שהרואה אילנות טובות ובריות נאות אפילו עובד כוכבים או בהמה אומר ברוך אתה וכו' מלך העולם שככה לו בעולמו, איבדנו רגשיים טבעיים, לא לחינם הרבה אזורים חרדים נראים כמו שהם נראים, וזה לא מוסיף כבוד לתורה וללומדיה.
ישראליק כתב:נפק"מ לנשיאת חן.
(כמו שמבקשים בברכת המזון ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם)
החכם קנט אומר שרק זאת יוכל להיות נחשב ליופי בעת שהוא מעורר עונג ורצון כללי, ובלי שום משהו של תאוה ויצר
"אמנם פעמים שהיופי מבטא את הפנימיות והרוחניות שבאדם ויופי זה משובח ביותר והוא היופי שמציינת התורה אצל האמהות".
שלשה מרחיבים דעתו של אדם, אלו הן: דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים. (ברכות נז:) הישרת הדרך של האדם היא בשני אופנים, ביחוד בימי הבחרות, כשכחות הגוף והנפש הנם בתקפם וחמדת החיים עזה עד מאד.
הדרך הרגילה הוא, שכל רגשי היופי הם טובים ומרחיבים את הנפש. ומי שהנהו צדיק תמים ומשתמש בהם בדרך ישרה ודאי שזהו דרך טובה ונעימה, כי לא לחנם נברא הרגש הגדול הזה באדם. ועוד, שרגשי היופי מפתחים וגם מגדילים את הכוחות הנפשיים הטובים. דירה נאה, אשה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של האדם... כי כחות הנפש כשהם מלאים גבורתם הרי הם כלים יקרים בשביל כל אשר שאר רוח לו להשכיל ולהטיב.
והנה למרות כל השבח שביסוד היופי יאלץ האדם עפ"י רוב לדחותו בכל זאת, בפרט בימי הבחרות, מפני ההפסד המוסרי שעלול לבוא לרגליו. ואז, אם אמנם דרך זו, לדחות את היופי שאינו אלא טוב חיצוני מפני הפסד עיקרי, הנה דרך משובחה. הרי כל זמן שיאלץ האדם מתוך הכרח לשחת איזה דבר טוב ויקר אין זאת כבר מציאות שלמה.
המעלה היותר עליונה היא שיהיה השכל שלם כל כך וכחות המוסר כה חזקים עד שיפנקו גם את רגש היופי בכל צבעיו ופרטיו, עד אשר עוד יוסיף הוד והדר לשלימות האמתית של המוסר הטוב וקדושת ההנהגה ודעת אלוהים ביראת ד' ואהבתו.
מחשב מסלול כתב:כותב הרב קוק הדרכה כללית להנהגה בעניין זה (הקדמה לעין איה. יש לציין כי קטע זה נכתב שתקופת בחרותו של הרב קוק ויתכן כי הרוח שנושבת בו לא מייצגת את מלוא השקפתו):שלשה מרחיבים דעתו של אדם, אלו הן: דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים. (ברכות נז:) הישרת הדרך של האדם היא בשני אופנים, ביחוד בימי הבחרות, כשכחות הגוף והנפש הנם בתקפם וחמדת החיים עזה עד מאד.
הדרך הרגילה הוא, שכל רגשי היופי הם טובים ומרחיבים את הנפש. ומי שהנהו צדיק תמים ומשתמש בהם בדרך ישרה ודאי שזהו דרך טובה ונעימה, כי לא לחנם נברא הרגש הגדול הזה באדם. ועוד, שרגשי היופי מפתחים וגם מגדילים את הכוחות הנפשיים הטובים. דירה נאה, אשה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של האדם... כי כחות הנפש כשהם מלאים גבורתם הרי הם כלים יקרים בשביל כל אשר שאר רוח לו להשכיל ולהטיב.
והנה למרות כל השבח שביסוד היופי יאלץ האדם עפ"י רוב לדחותו בכל זאת, בפרט בימי הבחרות, מפני ההפסד המוסרי שעלול לבוא לרגליו. ואז, אם אמנם דרך זו, לדחות את היופי שאינו אלא טוב חיצוני מפני הפסד עיקרי, הנה דרך משובחה. הרי כל זמן שיאלץ האדם מתוך הכרח לשחת איזה דבר טוב ויקר אין זאת כבר מציאות שלמה.
המעלה היותר עליונה היא שיהיה השכל שלם כל כך וכחות המוסר כה חזקים עד שיפנקו גם את רגש היופי בכל צבעיו ופרטיו, עד אשר עוד יוסיף הוד והדר לשלימות האמתית של המוסר הטוב וקדושת ההנהגה ודעת אלוהים ביראת ד' ואהבתו.
הרב קוק מציב לפנינו שתי דרכים לעבודה במידה זו – הדרך האידיאלית וזו המציאותית. באידיאל, כל גילוי של יופי מועיל לאדם, מעלה ומשלים אותו, והוא משתמש בו בדרך ישרה. אולם המציאות מסובכת יותר. למרות השבח הבסיסי שביופי, "יאלץ האדם על פי רוב (!!!) לדחותו" בגלל שהוא עלול להביא להפסד מוסרי, במיוחד בימי הבחרות הסוערים.
"או יאמר על דרך אומרם ז"ל (שבת כה ע"ב) בדין זיווג תלמיד חכם שצריך שתהיה לו אשה נאה כנגד יצר הרע, והגם כי ישתנה יעקב למעליותא שמושלל מיצר הרע, עם כל זה התורה תלמד לאדם דעת".
שומע ומשמיע כתב:שמעתי מר' משה שפירא זצ"ל לומר שהיופי נחשב כמבטא פנימיות דוקא במי שמוזכר בתורה כיפה שאז זה בא לבטא משהו פנימי
אבני גזית כתב:שומע ומשמיע כתב:שמעתי מר' משה שפירא זצ"ל לומר שהיופי נחשב כמבטא פנימיות דוקא במי שמוזכר בתורה כיפה שאז זה בא לבטא משהו פנימי
ההבנה הזו מוקשה.
וכי שרי פרעה היללו את שרה על יופי פנימיותה?
פשט המקרא מורה ששרה הייתה יפה יופי גשמי ('וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִוא מְאֹד' - זה מה שמצרי מסוגל לראות), ומשום יופיה היללו אותה אל פרעה.
שומע ומשמיע כתב:אבני גזית כתב:שומע ומשמיע כתב:שמעתי מר' משה שפירא זצ"ל לומר שהיופי נחשב כמבטא פנימיות דוקא במי שמוזכר בתורה כיפה שאז זה בא לבטא משהו פנימי
ההבנה הזו מוקשה.
וכי שרי פרעה היללו את שרה על יופי פנימיותה?
פשט המקרא מורה ששרה הייתה יפה יופי גשמי ('וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִוא מְאֹד' - זה מה שמצרי מסוגל לראות), ומשום יופיה היללו אותה אל פרעה.
הנקודה היא לא שזה יופי אחר, אלא שהתורה לא מזכירה דברים מקריים אלא מהותיים [אצל ר' משה שפירא הנחה זו הייתה בדם החיות ממש].
אבני גזית כתב:שומע ומשמיע כתב:אבני גזית כתב:שומע ומשמיע כתב:שמעתי מר' משה שפירא זצ"ל לומר שהיופי נחשב כמבטא פנימיות דוקא במי שמוזכר בתורה כיפה שאז זה בא לבטא משהו פנימי
ההבנה הזו מוקשה.
וכי שרי פרעה היללו את שרה על יופי פנימיותה?
פשט המקרא מורה ששרה הייתה יפה יופי גשמי ('וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִוא מְאֹד' - זה מה שמצרי מסוגל לראות), ומשום יופיה היללו אותה אל פרעה.
הנקודה היא לא שזה יופי אחר, אלא שהתורה לא מזכירה דברים מקריים אלא מהותיים [אצל ר' משה שפירא הנחה זו הייתה בדם החיות ממש].
ברור שהתורה לא תתן משקל אלא לדברים מהותיים.
לא רק שלא תתן משקל אלא גם לא תזכיר
הטענה היא ששרי פרעה ודאי לא התייחסו ליופי פנימי, והתורה מעידה שמשום כך היללו אותה אל פרעה, כי אשה יפת מראה היא.
לכן תורתו של רב משה שפירא נשמעת דחיקא, לפי מה שהוסברה כאן.
פולסברג כתב:דברים חוצבים יורדות חדרי בטן, [עמ' 32 מדפי האוצר אות ד']
https://tablet.otzar.org/#/b/103010/p/1 ... /0/end/0/c
פולסברג כתב:דברים חוצבים יורדות חדרי בטן, [עמ' 32 מדפי האוצר אות ד']
https://tablet.otzar.org/#/b/103010/p/1 ... /0/end/0/c
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 207 אורחים