נחומצ'ה כתב:נחומצ'ה כתב:לשוטט אתמול ברחובות ירושלים החרדית, ולהריח את ריח הבשר החרוך, פשוט נגעלתי..
[/quote]
ויש לדון, אי הגועל הוא מהריח או מהרוח, דאי מהריח - מה יעשה כבודו בערבי פסחים?
תא חזי. מה ביני לבין ידידי.
אל תשווה ריח בשר הקודש, שמעולם לא הפילה אשה
גם אנו תפילה, בקשה וציפייה לותחזינה עיננו, ושם נעבדך וכו'
זה גועל, במובן ההזדהות שלנו ב'חוקותיהם'
מבלי הבט לעצם ה'שמייכל' שקיבלנו.
זה כמו להשתתף בטקסי צבא והשבעותיהם.
ועל זה בדקו אנשי ירושלים, עם מי היו יושבים.
גאוות חינוך ילדינו, הוא בבידולנו מן הישראליות
[דקדק היטב בתגובת הרב הנוטר והתאומים][/quote]
אני לא משווה (ואגב, לא אוחז מה'שמייכל' של יוהע"צ, אלא בעיקר מיום ירושלים שם היתה השלמה גדולה יותר לענ"ד ובניסים גלויים יותר, ובפרט למי שחקר את ענייני אותה מלחמה. ואכמ"ל)
אלא ניסיתי להיות כמחוי במחוג על כך שהעיסוק בכן על-האש או לא, או שאר אירועים ודגלים ומצעדים, הוא רק כסות עיניים, והעניין בעיני גדולי ישראל (הן אלה שבעד, הן אלה שלא נקטו דעה, והן אלה המתנגדים ומתבדלים ובפרט הרה"ק הויואל משה זיע"א) היתה על שורש הרבה יותר עמוק ונורא. והעיסוק רק בהתבדלות ממנפנפי-מנגלים למיניהם הוא זוטי-זוטות, שמשום מה כל הזמן נתפסים אליהם כאילו זו הבעיה העיקרית. עניין ההתבדלות הוא יותר שורשי ופנימי, וההתבדלות מכל ""מנהגי החג"" (ואפילו היותר-תורניים, כגון ההלל, והסעודה הנ"ל שתיארתי לעיל מישיבת בית אל, או עמידה בצפירה עם אמירת תהלים, וכו' וכו') מגיעה בדרך ממילא.
אגב, מהמשנה הנ"ל ב' הוכחות להיפך - מוכח שריח הקודש במקדש אכן היה בו כדי לזעזע אשה הרה, ולכן מוחש גודל הנס שנעה ההפך, וגם (אם ניתפס לדקדוקי עניות) זה נעשה במקדש, לא בהכרח בירושלים (פסחים).