קבצי תוספות ומחבריהם - אשכול בירור וזיהוי

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ו' אוגוסט 12, 2016 6:46 pm

בתוס' יבמות סו: ד"ה עבדי צאן ברזל: ותירץ ה"ר שמואל בר' חיים מוורדי"ש וכו' וכן בדף סה. בד"ה שבינו: וה"ר שמואל ב"ר חיים פירש וכו'

מה ידוע על רבי שמואל ב"ר חיים מוורדי"ש מבעלי. התוס' ואיפה זה 'וורדיש'?

תוספות דידן למו"ק, שמביא את דברי תוספות למי הם?

שומע ומשמיע

ראיתי ת"ח אחד שהביא קושיה על דבריו מדברי תלמיד הר"ם והר"פ על יבמות, וכתב שאינו מחוייב לדבריו, כי אינו ידוע כלל מי הוא אותו תלמיד. ידוע משהו בעניין?

עושה חדשות

שומע ומשמיע כתב:ראיתי ת"ח אחד שהביא קושיה על דבריו מדברי תלמיד הר"ם והר"פ על יבמות, וכתב שאינו מחוייב לדבריו, כי אינו ידוע כלל מי הוא אותו תלמיד. ידוע משהו בעניין?

viewtopic.php?f=7&t=24208&p=248689&hilit#p248689

שומע ומשמיע

עושה חדשות כתב:
שומע ומשמיע כתב:ראיתי ת"ח אחד שהביא קושיה על דבריו מדברי תלמיד הר"ם והר"פ על יבמות, וכתב שאינו מחוייב לדבריו, כי אינו ידוע כלל מי הוא אותו תלמיד. ידוע משהו בעניין?

viewtopic.php?f=7&t=24208&p=248689&hilit#p248689

יש"כ אני דברתי בדיוק על דברי חכם זה...
האם יש התייחסות במחקר לנושא?

עדיאל ברויאר

שומע ומשמיע כתב:
עושה חדשות כתב:
שומע ומשמיע כתב:ראיתי ת"ח אחד שהביא קושיה על דבריו מדברי תלמיד הר"ם והר"פ על יבמות, וכתב שאינו מחוייב לדבריו, כי אינו ידוע כלל מי הוא אותו תלמיד. ידוע משהו בעניין?

viewtopic.php?f=7&t=24208&p=248689&hilit#p248689

יש"כ אני דברתי בדיוק על דברי חכם זה...
האם יש התייחסות במחקר לנושא?

על הייחוס המוטעה של החיבור איתא באשכול "להקים שם על נחלתו":

תוספות מהר"ם (מהד' רמ"י בלוי)/תוספות מהר"ם ורבינו פרץ (מהד' ר"ה פרוש) על יבמות (שנזכרו היום באשכול על דעות יחידאיות) אינם של מהר"ם - ראו במבוא של הרב שושנה לתוספות ישנים על יבמות הוצ' מכון אופק עמ' 29-30 (הפנה לשם - שמחה עמנואל בספרו שברי לוחות עמ' 43 הע' 134, הסכים ולא הוסיף).

עושה חדשות

שאילה אגבית, מי זה רבי אכשילרד?

הדר זקנים פ' שופטים כתב:נחל איתן. פי' ה"ר אכשילרד שהיה דינו קשה שמשם היו יוצאים תולעים ואוכלים הרוצח בכל מקום שהוא וכן משמעות איתן חזק וקשה

הוספה: מצאתי כעת קצת פרטים בחיפוש באוצר. ספר שארית אפרים עמוד נח, עמודי העבודה עמוד 21, פי' התורה לרח"פ הערת המגיה עמוד 260.

עושה חדשות

שאלה אחרת,
ר"י הלבן, יש רק אחד?

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ו' מאי 05, 2017 5:47 pm

פסקי תוספות למנחות ולנדרים - השרדו באיזה מקום (אפילו מובאות בכלי שני)? בענין שאני מחפש במנחות לא מצאתי בשיטה מקובצת גילוי.

ישראל אליהו · הודעהעל ידי **ישראל אליהו** » ו' מאי 05, 2017 6:11 pm

יש בסוף מנחות פסקי תוס'.

הוגה ומעיין · הודעהעל ידי **הוגה ומעיין** » ש' מאי 06, 2017 9:20 pm

ואם כוונתך לכתבי יד של פסקי תוספות למנחות, יש שני כתבי יד הזמינים ברשת, ובאחד מהם יש נוסחאות טובות מאוד ביחס לנדפס - פרמה פלטינה 2757.

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ש' מאי 06, 2017 10:10 pm

ידוע לי מכ"י של פסקי תוס' למנחות כמה שנים, והשתמשתי בשניהם ובדפו"ר.
שאלתי היא האם נשתמרו התוספות עצמם אשר על פיהם נסדרו פסקי תוספות לנדרים ומנחות.

ישראל אליהו · הודעהעל ידי **ישראל אליהו** » ש' מאי 06, 2017 10:12 pm

שאלה טובה
יבורך היודע

הוגה ומעיין · הודעהעל ידי **הוגה ומעיין** » ש' מאי 06, 2017 11:28 pm

ככל הידוע - לא. הם גם לא תוספות שאנץ הארוכות שהיו לפני רבי שמואל משליצטט. מה שכדאי לבדוק - אם יש התאמה ל"תוספות חיצוניות" המובא לפעמים בשטמ"ק, אבל בנושא הספציפי שאתה צריך (קוצו של יו"ד לר"ת?) זה לא יעזור וכפי שכתבת.

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » ג' יולי 11, 2017 10:37 pm

עדיאל ברויאר כתב:
חכם באשי כתב:על ר' יקותיאל שמהר"ם כתב אליו, כתב פרופ' ר' שמחה עמנואל (תשובות מהר"ם וחבריו, עמ' 58):
יקותיאל.jpg

ר' יקותיאל זה הוא ר' יקותיאל משפירא (מחבר הפירוש לאדיר דר מתוחים שנדפס בסוף פירוש מהר"ם חלאווה לפסחים הוצ' מכון חת"ס). ואין לערב בינו ובין חכמים אחרים בעלי אותו שם מצרפת או כל מקום אחר (כמובן, הערתי על דברי "באמונתו", כהמשך לדברי החכם באשי)

בתשובות בעלי התוספות (פרק כ"ב) כתבו - "תשובה זו היא לה"ר יקותיאיל ב"ר אברהם המכונה ה"ר זלמן משפירא (על השם יקותיאל שנהפך לכינוי זלמן עי' צונץ צור געשיכטע עמ' 115 ופראנק קהלות אשכנז עמ' 2)." האם זה מוסמך? אין לי הספרים שהוא ציין להם, אבל הרא"ש (ברכות פ"ג סי' ב') כתב ושוב הגיד לי הר"ז הלוי ז"ל משפיר"א בשם ה"ר יקותיאל משפיר"א ע"כ, ומבואר בזה שהיו ב' אנשים שונים אחד ה"ר זלמן שפירא והשני ה"ר יקותיאל משפירא, וקצת קשה לקבל שה"ר יקותיאל היה מוכנה ג"כ ה"ר זלמן.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » א' אוגוסט 06, 2017 11:58 am

כעת הופיע מאמרו של שלם יהלום (עלי ספר, כו, תשעז), על עורכו של התוספות לפרק ערבי פסחים.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ה' ינואר 04, 2018 9:50 pm

הרב פור"ת, מובא בתוספות על הש"ס רק במס' שבת (הרבה) ויומא (קצת). ידוע הסבר לכך?

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ו' ינואר 05, 2018 1:07 am

עושה חדשות כתב:הרב פור"ת, מובא בתוספות על הש"ס רק במס' שבת (הרבה) ויומא (קצת). ידוע הסבר לכך?

לפי ספר בעלי התוספות הוא ר' יוסף בן משה מטרוי"ש, ומובא לפעמים כך ולפעמים כר' יוסף סתם. שם מבואר שהובא גם בברכות מו"ק וכתובות.
כנראה כתב תוספותיו רק למסכתות אלו.

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » א' ינואר 14, 2018 2:48 pm

עדיאל ברויאר כתב:
חכם באשי כתב:על ר' יקותיאל שמהר"ם כתב אליו, כתב פרופ' ר' שמחה עמנואל (תשובות מהר"ם וחבריו, עמ' 58):
יקותיאל.jpg

ר' יקותיאל זה הוא ר' יקותיאל משפירא (מחבר הפירוש לאדיר דר מתוחים שנדפס בסוף פירוש מהר"ם חלאווה לפסחים הוצ' מכון חת"ס). ואין לערב בינו ובין חכמים אחרים בעלי אותו שם מצרפת או כל מקום אחר (כמובן, הערתי על דברי "באמונתו", כהמשך לדברי החכם באשי)

אפשר אולי שה"ר יקותיאל 'מפריש', שמופיע פעם אחת בלבד בכל ספרותנו, הוא בעצם רבי יקותיאל משפירא, שתיבת 'משפירא' או משפיר"א, השתבשה והפכה ל'מפריש'.

שוב מצאתי: הר"ר יקותיאל המכו' מסי"ר שניאור מפריש נפטר בתתקפ"ג. בתוך כרוניקה חדשה לתקופת בעלי התוספות מחוגו של ר"י הזקן. מחבר/ים: ישראל משה תא-שמע, עורך/כים: יחזקאל חובב, שם הספר: כנסת מחקרים : עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים - כרך א – אשכנז, מקום ההוצאה: ירושלים, שם ההוצאה: מוסד ביאליק, שנת ההוצאה: תשס"ד – 2004, עמוד: 131.

אילן גרינוולד

בס"ד

במדור הזה עד כה עסקו בבירור זהות בעלי התוס',
אבל מה עם הכללים מתי יש להקשות גם אחרי בירור הזהות.

מבקש לעניין את הציבור בדברי שו"ת מהרי"ל החדשות סי' רי"א שנוגעים לסתירות בתוס'. וז"ל:
אין לתמוה על שינוי תוס' נדה מההיא דיבמות פרק האשה, דתוס' יבמות יסד רבינו אליעזר מטו"ך ע"פ רבינו שמשון עד סוף האשה רבה ומשם ואילך ע"פ תוס' רבינו יודא, ובנדה יסד ע"פ תוס' רבינו ברוך שירפנטי"ן בעל התרומה, כי כן תירץ פרק בא סימן דסילוק לא מהני למסהד וכג' שכתב מהר"ם משמו פרק חזקת הבתים ודלא כר"י בריש פרק חזקת הבתים מתשובת מהרי"ל ז"ל, עכ"ל.
מבואר מדבריו שאין להקשות סתירה בתוס' אם מיוסדים על שני בעלי תוס' אעפ"י שנערכו ע"י עורך אחד, כגון הר"א מטוך.

מצאתי לעומת זאת לא מעט אחרונים שהקשו גם מתוס' כאלו, אם נערכו ע"י עורך אחד, אם כי לא ברור שנחתו לכך שנערכו ע"י עורך אחד.

אשמח אם ידוע למישהו גישה נוספת לענין, כיון שאני עורך כעת מאמר ארוך על הענין עם הרבה מקורות. מקוה לפרסמו כאן בהמשך בס"ד.

בברכה

אילן גרינוולד

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ה' מאי 17, 2018 10:12 pm

אילן גרינוולד כתב:בס"ד

במדור הזה עד כה עסקו בבירור זהות בעלי התוס',
אבל מה עם הכללים מתי יש להקשות גם אחרי בירור הזהות.

מבקש לעניין את הציבור בדברי שו"ת מהרי"ל החדשות סי' רי"א שנוגעים לסתירות בתוס'. וז"ל:
אין לתמוה על שינוי תוס' נדה מההיא דיבמות פרק האשה, דתוס' יבמות יסד רבינו אליעזר מטו"ך ע"פ רבינו שמשון עד סוף האשה רבה ומשם ואילך ע"פ תוס' רבינו יודא, ובנדה יסד ע"פ תוס' רבינו ברוך שירפנטי"ן בעל התרומה, כי כן תירץ פרק בא סימן דסילוק לא מהני למסהד וכג' שכתב מהר"ם משמו פרק חזקת הבתים ודלא כר"י בריש פרק חזקת הבתים מתשובת מהרי"ל ז"ל, עכ"ל.
מבואר מדבריו שאין להקשות סתירה בתוס' אם מיוסדים על שני בעלי תוס' אעפ"י שנערכו ע"י עורך אחד, כגון הר"א מטוך.

מצאתי לעומת זאת לא מעט אחרונים שהקשו גם מתוס' כאלו, אם נערכו ע"י עורך אחד, אם כי לא ברור שנחתו לכך שנערכו ע"י עורך אחד.

אשמח אם ידוע למישהו גישה נוספת לענין, כיון שאני עורך כעת מאמר ארוך על הענין עם הרבה מקורות. מקוה לפרסמו כאן בהמשך בס"ד.

בברכה

אילן גרינוולד

ה"ה בתוס' הרא"ש ופסקי תוס'.

דעת_האברך · הודעהעל ידי **דעת_האברך** » ב' יולי 08, 2019 2:44 am

האם ידוע בבירור מיהו מחבר "תוספות ר"י הזקן" שנדפס על הדף במסכת קידושין?
במהדורת עוז והדר כתבו בדף ב' שזה רבי אברהם מן ההר, אך לא מצאתי הרבה דמיון בין לשונו של ראמ"ה במסכת נדרים ללשון חיבור זה.

עריכה: שוב ראיתי בהקדמת פירוש רבי אברהם מן ההר על מסכת נדרים שהוכיח מכמה מקומות שאכן פירוש ר"י הזקן על קידושין הוא לרבי אברהם מן ההר, וראיותיו די מכריחות.

סופר-סתם · הודעהעל ידי **סופר-סתם** » ש' ספטמבר 28, 2019 10:57 pm

אני חושב שראוי להדגיש שאמנם יש דמיון רב בין בעלי תוספות במסכת מסויימת, אולם פעמים שיש שינויים מאד משמעותיים, שיש בהם נפק"מ להלכה.

ולחיבת הקודש אציין מקום אחד, נחלקו התוספות והתוספות רא"ש (ברכות מא. ד"ה אבל) בדעת הבה"ג (וכן הוא ברא"ש שם).

חיים שאול · הודעהעל ידי **חיים שאול** » א' ספטמבר 29, 2019 8:35 am

תמ"ש המובא ברש"י ב"ב הוא גי׳ על רש"י או חלק מתוס׳ כל שהם?
וכן האם ידוע בבירור על מי הכוונה, שמואל (הרשב"ם), שמשון, שמעי׳?

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » א' ספטמבר 29, 2019 9:16 am

חיים שאול כתב:תמ"ש המובא ברש"י ב"ב הוא גי׳ על רש"י או חלק מתוס׳ כל שהם?
וכן האם ידוע בבירור על מי הכוונה, שמואל (הרשב"ם), שמשון, שמעי׳?

תוספות מורינו שמואל - רשב"ם. תוספות על פירוש רש"י.

מבקש חכמה

יוצא פוניבז'

מבקש חכמה כתב:במסכת כריתות הדפיסו בעוז והדר תוספות על הדף בפרק ראשון. מה מקורן?

זה נמצא בכל הדפוסים

מבקש חכמה

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ב' יוני 01, 2020 3:59 pm

רבי משה מפולייר, ידוע למישהו משהו על זמנו? תודה רבה.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ב' יוני 01, 2020 4:30 pm

בן מיכאל כתב:רבי משה מפולייר, ידוע למישהו משהו על זמנו? תודה רבה.

עי' במצורף, מתוך: י"מ תא שמע, כנסת מחקרים, א.

כנסת מחקרים1234.pdf: (323.59 KiB) הורד 306 פעמים

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ב' יוני 01, 2020 4:41 pm

חד ברנש כתב:
בן מיכאל כתב:רבי משה מפולייר, ידוע למישהו משהו על זמנו? תודה רבה.

עי' במצורף, מתוך: י"מ תא שמע, כנסת מחקרים, א.
כנסת מחקרים1234.pdf

תודה רבה! לית דין בר נש...

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ו' יוני 26, 2020 4:33 pm

תולדות ופרטים על המהר"י כץ, יש למישהו? תודה רבה.

מבקש חכמה · הודעהעל ידי **מבקש חכמה** » א' אפריל 18, 2021 7:55 am

תוספות ישנים יומא על פניו נראה שבמהדורת וגשל יש תוספת של דיבורים שאין בדפוס בסוגרים מרובעים מה מקור הדברים? האם בקובץ צפונות שצויין בטבלה או מקור אחר?

יוצא פוניבז'

מבקש חכמה כתב:תוספות ישנים יומא על פניו נראה שבמהדורת וגשל יש תוספת של דיבורים שאין בדפוס בסוגרים מרובעים מה מקור הדברים? האם בקובץ צפונות שצויין בטבלה או מקור אחר?

עי' במהדורה של הת"י שהם הוציאו בנפרד.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ג' יולי 06, 2021 8:22 pm

חכם באשי כתב:בקובץ המצורף בראש האשכול לא נרשם מאומה על תוספות למסכת תענית, פרט לכך שעורכו הוא "אחד מאחרוני הראשונים".
אפשר אם כן, שהדברים הבאים לפזר במעט את הערפל מעל זהות העורך. על העניין דלהלן העירני הרב אשר זינגר, ותודתי נתונה לו:

רי"י סטל, במאמרו 'שלושה שירי הלכה' וכו', חצי גבורים, ט, עמ' קעו-קעז, הדפיס את הקטע הבא מתוך כת"י (קודם לכן הוא נדפס חלקית ע"י גרוסמן):

והנה קטע זה מופיע בתוספות למסכת תענית, ג ע"ב, אמצע ד"ה 'בימות החמה':
ירושלמי בשם רבי חנינא היה שייך בגשם והזכיר טל אין מחזירין אותו בטל והזכיר של גשמים מחזירין אותו והתניא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר לא דמי ההוא דמצלי ומיקל לההוא דלא מצלי ולא מיקל ומפרש רבינו נתנאל טוב כשאינו מזכיר לא גשם ולא טל מכשהוא מזכיר גשם לפי שהגשמים סימן קללה בימות החמה היה שייך בטל לא הזכיר לא טל ולא גשם אין מחזירין אותו והדין להפך במוריד הגשם דאמר בירושלמי בגשם והזכיר של טל אין מחזירין אותו והתניא אם לא שאל בברכת השנים או שלא אמר גבורות גשמים מחזירין בההוא דלא הזכיר כלל לא טל ולא מטר ומשם הר"ם שאין לומר בימות החמה משיב הרוח דהא אמר רבי חנינא בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו מכלל דלכתחילה אין לאומרו

ראשית, מהשוואת הקטעים נודע זיהויים של ר' נתנאל והר"ם הנזכרים בתוספות.
שנית, וזה העיקר, מכך שבתוספות הושמטו הלשונות האישיים המופיעים בתשובת ר' שלמה ממונייטו, משמע, שהתשובה היא המקור, וממנה שאב עורך התוספות.
על ר' שלמה ממונייטו עצמו ומשפחתו, עי' במאמרו הנזכר של סטל, עמ' קעה ואילך.

יישר כח על הבירור הנפלא לגבי תוספות תענית, וראיתי להאריך בדבר זה עם קצת הוספות. וחלק מהאמור להלן נוגע לשורש מנהג העולם היום שאומרים בקיץ 'מוריד הטל' (ואילו לפי המנהג הישן היו אומרים 'ורב להושיע מכלכל חיים' כנזכר ברמ"א בסי' קיד סעי' ג).

1. תוספות תענית (ג ע"ב ד"ה בימות): 'ומפרש רבינו נתנאל, טוב כשאינו מזכיר לא גשם ולא טל, מכשהוא מזכיר גשם... ומשם הר"ם שאין לומר בימות החמה משיב הרוח, דהא אמר ר' חנינא בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו, מכלל דלכתחילה אין לאומרו. ומשום הכי אמר הר"י בשם א"ז לעולם בין בימות החמה בין בימות הגשמים מוריד הטל, דלעולם לא אתי לידי ספק אמר ספק לא אמר'.

2. הגהות ר' אברהם ב"ר משה על ספר תשב"ץ כתב יד (נדפס אצל הרב סטל שם): 'נמצא בתשובות של הר"ר שלמה ממנייטו בן הרב הקדוש ר' דוד ממונייטו... ומפי מורי' רבי נתנאל הקדוש מכי', טוב כשאינו מזכיר לא גשם ולא טל, מכשהוא מזכיר גשם... ומפי קרובי רבי' משה מאיברא שמעתי, שאין (מתחיל) [לומר] בימות החמה משיב הרוח, מדאמר ר' חנינא בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו, מכלל דלכתחילה אין לאומרו. עד כאן לשונו. וכן השיב לגיס' ולקרו'. הר"ר אברהם בן הר"ר משה עניו ז"ל'.

3. ספר 'על הכל' לתלמיד מהר"ם מאיברא (סי' ד): וגם אומ' הר"ם דגם בימות החמה אין לומר משיב הרוח, מדאמר ר' חנינא פ"ק דתענית אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו, מכלל דלכתחילה אין לאומרו. אבל מוריד הטל יש לומר, מדקתני בברייתא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר, ולא קאמר לא חייבו לשאל' (וכן הובאה לשון זו בספר 'שיטה לבעל הצרורות' (חידושי ר' חיים בר' שמואל מטולידו תלמיד רבינו פרץ והרשב"א) במסכת תענית שם, בשם: 'הר"ם ז"ל מאיבר"א').

כפי שכתב הרב הוגה ומעיין כאן, נראה לכאורה שתוספות תענית כאן מיוסדות על תשובת ר' שלמה הנ"ל, או על פי הגהות תשב"ץ שהביאו. אך לאור הדברים החדשים כאן שכן נמצאים הדברים בספר 'על הכל', השאלה היא מה פשר הדבר שר' שלמה הנ"ל כותב הדברים בשם 'ומפי קרובי רבי משה מאיברא שמעתי', ואת אותם דברים תיבה בתיבה כתב ספר 'על הכל' בשם 'אומר הר"ם' (בהשמטת דברי ר' נתנאל), מי ראשון ומי אחרון? יכולות להיות שלש אפשרויות: א' - או שר' שלמה הנ"ל הוא הוא תלמידו של מהר"ם מאיברא שכתב מפיו את ספר 'על הכל'. ב - או שני תלמידים שונים היו כאן, ומחבר ספר על הכל מקורו גם כן מתשובת ר' שלמה הנ"ל. ג - או גם ר' שלמה וגם מחבר 'על הכל' העתיקו מדברי 'תוספות איברא תענית' מדויקות שהיו לפניהם, ולפנינו בתוס' שבאו לדפוס התקצרו הדברים ונערכו. שאלה נוספת, את המנהג הנפוץ היום לומר בקיץ 'מוריד הטל' מביאים התוספות בשם 'הר"י בשם א"ז', מי הם? כאמור, בספר 'על הכל' הנ"ל נאמרו הדברים בשם הר"ם שכך יש לנהוג, האם הכוונה אליו? בכל זה יבורך היודע והמשיב.

4. לעומת זאת המרדכי מביא דעת 'תוספות' קדומות לתענית שאינן לפנינו שסבירא להו 'אם רצה להזכיר מזכיר'. ואחר כך כתב המרדכי כדברי הר"ם איברא מעצמו, וז"ל בריש תענית (רמז תריב): 'ואם בא להזכיר מזכיר - משמע כל השנה כולה, אף בימות החמה אם רצה להזכיר מזכיר. תוספות. ונלע"ד מדקאמר ר' חנינא (לקמן ע"ב) בימות החמה אם אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו, מכלל דלכתחילה אין לו להזכיר'.

מכך שכתב זאת המרדכי מעצמו ('ונלע"ד') ולא הזכיר שכך ממש פסק הר"ם מאיברא (בשונה ממה שמזכירו הרבה פעמים במסכת ברכות למשל), מוכח כי תוספות תענית הנדפסות על הדף לא היו לעיני המרדכי. ועוד נראה כאן ובמקומות אחרים, ש'תוספות' תענית שהיו לעיני המרדכי תוספות אחרות לגמרי הן מהנדפסות על הדף, ובדבריו במסכת תענית מביא כ-12 פיסקאות מ'תוספות' שאינן לפנינו, ועל פי הבירור נראה שהן 'תוספות ריב"א' קדומות למסכת תענית שלא באו לידינו. ובענין זה סבירא ליה לריב"א אם רצה להזכיר מזכיר, והמרדכי חלק. ויתכן שבמקור הראשון גם הר"ם איברא קאי על 'תוספות ריב"א' אלו, שלאפוקי משיטתו אמר הר"ם דלכתחילה אין להזכיר, וסוף דבר הר"ם איברא והמרדכי אמרו דבר אחד.

לסיכום בקצרה נראה שהיו קיימים שני קבצי תוספות עיקריים למסכת תענית:

1. תוספות ריב"א למסכת תענית - באו לידינו רק העתקות מהן בספרי הראשונים. נכתבו על ידי תלמידו של ר' יצחק בר אשר (רבינו יב"א) מפיו, ואלו הן סתם 'תוספות' המובאות במרדכי תענית: 'ונראה לרבי'. תוספות ריב"א למסכת תענית מוזכרות גם בתוספות שבת (שהן תוספות טוך, בדף קיח ע"א ד"ה לפי: 'וריב"א פירש במסכת תענית'), ובספרי רבני אשכנז למסכת תענית: ראבי"ה, אור זרוע, מרדכי, אגודה. גם 'פסקי תוספות' למסכת תענית מיוסדים על פי 'תוספות ריב"א'. (והעיר על הדבר בכמה מקומות הרב משה יצחק הלוי סגל מהדיר מרדכי השלם תענית, עיין שם בהערות אות ד, אות לט, אות סו, ועוד).

2. תוספות הנדפסות על הדף מסכת תענית - נאמר למעלה שהן 'מאחרוני הראשונים'. ומצאתי מובאות מהן בספרי בית מדרשו של בעל 'תרומת הדשן' ובהגהות ספרי המנהגים, ועדיין יש למצוא את הקדמונים ביותר שהכירום. בדף כה ע"א התוספות מביא 'פירש הראב"ד', וגיליון הש"ס לר' עקיבא איגר כתב: 'הובא עוד שמעתא דראב"ד בתוס' יומא דף יח ע"ב ע"ז דף לח ע"א'. בדף יג ע"א התוספות מביא ראבי"ה ורבינו יואל אביו, ואולי דיבור זה והסמוך לו לקוחים מן המרדכי (רמז תרכח). לפי השוואת פיסקאות מתוספות ריב"א המובאות בספרי הראשונים הנ"ל, נראה ש'תוספות הנדפסות' בתענית לא הכירו את קובץ התוספות הקדום הישן למסכת זו מפי ריב"א, וכמעט אין כל קשר בין שני קבצי התוספות, ומן הסתם יש בכך השלכה לכמה הלכות. למשל אחד החידושים הידועים של תוספות תענית (ט ע"א ד"ה עשר) שחיוב מעשר כספים הוא מן התורה, והאחרונים כידוע האריכו בדין זה, ובספר שו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' פז כתב בתו"ד: 'אפשר שנעלמו ממהר"ם מרוטנבורג (שו"ת דפוס פראג סי' עד) דברי התוספות תענית (ט ע"א הנ"ל)'. ולהאמור לכאורה ההפך הוא הנכון שמהר"ם קדם.

אשי ישראל

הוגה ומעיין כתב:בבתי המדרש הרבים של בעלי התוספות התחברו קבצי תוספות רבים, ומדפיסי ונציה קבעו אלו מהם יודפסו לצד הגמרא ויהפכו לתוספות העיקריים.
הטבלה המצורפת להודעה זו תעודכן בס"ד על פי דברי החברים בהודעות הבאות.

הקובץ הנוכחי גי' 5
בעלי התוספות הנדפסים - גי' 5.doc

לגבי מסכת קידושין הובא בטבלה " 31 קטעי תוס' שאנץ מכ"י מרדכי הגדול, נדפסו בירושתנו ז ע"י ר"א גבאי", כמדומה לי שזו טעות וצ"ל "נדפסו בירושתנו ו' ע"י הרב יהודה כהן"

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ה' אוקטובר 14, 2021 8:53 am

יהודה כהן הוא שם עט של הרב אהרן גבאי

אשי ישראל

פלוריש כתב:יהודה כהן הוא שם עט של הרב אהרן גבאי

תודה.
אתקן: "לגבי מסכת קידושין הובא בטבלה " 31 קטעי תוס' שאנץ מכ"י מרדכי הגדול, נדפסו בירושתנו ז ע"י ר"א גבאי", כמדומה לי שזו טעות וצ"ל "נדפסו בירושתנו ו' ע"י הרב אהרן גבאי תחת שם העט יהודה כהן"

עדיאל ברויאר

איש_ספר כתב:
עדיאל ברויאר כתב:
מבני עליה כתב:רבותי! האם ידוע לכם מיהו "הרמ"ר" שבתוס' בתמורה כמעט בכל דף ??

אורבך (בעלי התוספות ח"ב עמ' 636) הסתפק לגבי זהותו של חכם זה המוזכר בתוס' לנזיר, ומשער שאולי הוא ר' מרדכי תלמיד ר' פרץ (כנראה הכוונה לר' מרדכי ב"ר הלל בעל המרדכי), או אולי ר' מרדכי בן הר"ר שלמה מקדיי.
אמנם לאור דבריו בעמ' 671 יתכן שיש לפקפק בדבר, משום ששם הוא כותב שבתמורה נדפס לפנינו תוספות איברא, ור' שמואל מאיברא והרמ"ר הם רבותיו של העורך. אם נצרף את זה לטענתו שהתוספות לנזיר הם תוספות לתלמיד ר' פרץ שהירבה להשתמש בתוספות איברא, אז יש להניח שמדובר בחכם הקשור לבית המדרש של חכמי איברא, או שאחד התלמידים שלהם קיבל גם מאותו חכם.
עכ"פ ניתן ללמוד משהו על זמנו של חכם זה גם מהעובדה שתלמידו היה תלמיד של ר' שמואל מאיברא.
כל זה בהנחה שאכן הרמ"ר דתוס' תמורה והרמ"ר דתוס' נזיר חד נינהו.

עיין במבוא לתוס' הרא"ש נזיר הערה 15, שבכל מקום שנזכר בתוס' נזיר הרמ"ר בתוס' הרא"ש נקרא הר"ר משה מאיברא. וא"כ נפשטה השאלה.

א. עדיין צריך לבאר מה פשר הרי"ש השנייה בכינוי הרמ"ר?
ב. תוספת קלה לדיון - אורבך בבעלי התוספות עמ' 482 הע' 20, במסגרת הדיון על חכמי איוורא, מציין שבתוס' חיצוניות ותוס' אחרות למנחות מוזכר הרמ"ר, ולדעתו הוא מהר"ם רוטנבורג. ולעתים הר"ם בתוספות הללו הוא ר"מ מאיוורא. מעתה סביר יותר שבכל המקרים הוא ר"מ מאיוורא.

עדיאל ברויאר

עדיאל ברויאר כתב:א. עדיין צריך לבאר מה פשר הרי"ש השנייה בכינוי הרמ"ר?
ב. תוספת קלה לדיון - אורבך בבעלי התוספות עמ' 482 הע' 20, במסגרת הדיון על חכמי איוורא, מציין שבתוס' חיצוניות ותוס' אחרות למנחות מוזכר הרמ"ר, ולדעתו הוא מהר"ם רוטנבורג. ולעתים הר"ם בתוספות הללו הוא ר"מ מאיוורא. מעתה סביר יותר שבכל המקרים הוא ר"מ מאיוורא.

בעל אוצר הגדולים (ח"א עמ' קלה, וכן ח"ז עמ' מו) טען שהרמ"ר הוא ר' משה מאיוורא אך הוא התקשה בפתרון הרי"ש, ובדוחק הציע: ר' משה רבי.
אני מניח שאפשטיין ואורבך הציעו שהכוונה לר' מרדכי בגלל הרי"ש, וכמו שר' יחזקיה ממגדבורג נקרא מהרי"ח ור' אשר ב"ר יחיאל נקרא הרא"ש. לפי ההצעה שזהו מהר"ם הרי"ש יכולה להיות תחילת שם העיר, אבל גם אפשר שהיא האות אחרונה של שמו, כפי שיש כתבי יד שמכנים את רש"י "רבינו שי"י".
חיזוק להצעה שהכוונה לר' מרדכי מצא אפשטיין בתוספות המכונים "שאנץ" על מכות, שמוזכר בהם "מורי ר' מרדכי" כמה פעמים. ומכך הוא הסיק שלר' פרץ היה רב שנקרא ר' מרדכי, והוא הוא הרמ"ר. אמנם שם במקבילות נמצא הר"ם ולא רמ"ר, אך דומני שיש לראות בכך עדות הפוכה מהעדות המפורשת שבתוספות רא"ש לנזיר. בעל אוצר הגדולים (ח"א עמ' קסח) והרב ליפשיץ (הנאמן לא [תשמ"ב] עמ' נה-נו) טענו שזו טעות ויש לומר הר"ם, אך ניכר חששו של הרב ליפשיץ להגיה מסברה בכל המקומות הללו.
דומני אפוא שעדיין לא הוכרע הדיון.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר