◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

ח. רוזנברג · הודעהעל ידי **ח. רוזנברג** » ב' אפריל 05, 2021 10:55 pm

אנסה גם כאן את מזלי.
בשו"ת רדב"ז ח"ד סי' קלט מזכיר את בעל ספר אמונה ואת רבינו אהרן ן' רבי שפירשו פירוש מסוים ורדב"ז חולק עליהם בחריפות.
מי הם?
האם "בעל ספר אמונה" הכוונה לר' דוד בן שמואל הכוכבי בעל ספר הבתים?

במסתרים · הודעהעל ידי **במסתרים** » ב' אפריל 05, 2021 11:02 pm

וונדרבר כתב:
י. אברהם כתב:במצפה איתן תענית ה, ב כתב עי' בספר ת"צ

אולי אם מכירים את צורת כתב ידו, אפשר לשער מה היה כתוב, ובמה טעה המדפיס לחשוב שזה "ת"צ"?
[דרך אגב דברי רש"י האלו נזכרים בעוד מקומות, ראה נזיר ה., וכן שמואל א' א' כ"ב, ואולי מדובר באחד המפרשים שם].

מגדל חננאל [מועתק בקובץ על יד על רמב"ם כלהמ"ק פ"ג, איני יודע מתי נדפס לראשונה] קדם למצפ"א בתירוצו.
בדקדוקי סופרים לירושלמי הערה 4 צויין לאהבת ציון וירושלים (ת"צ = א"צ?). ואם אינו ענין למצפ"א (איני יודע אם ראהו) תנהו ענין לירושלמי עצמו שיש גם עוד גירסא.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ב' אפריל 05, 2021 11:29 pm

במסתרים כתב:מגדל חננאל [מועתק בקובץ על יד על רמב"ם כלהמ"ק פ"ג, איני יודע מתי נדפס לראשונה] קדם למצפ"א בתירוצו.
בדקדוקי סופרים לירושלמי הערה 4 צויין לאהבת ציון וירושלים (ת"צ = א"צ?). ואם אינו ענין למצפ"א (איני יודע אם ראהו) תנהו ענין לירושלמי עצמו שיש גם עוד גירסא.

מגדל חננאל נדפס בשאלוניקי תקע"ט
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=103378

במסתרים · הודעהעל ידי **במסתרים** » ב' אפריל 05, 2021 11:40 pm

איני יודע אם היה בעל מצפ"א בקי בכל הספרים שבעולם. דברתי על הקובץ שנדפס בספר הרמב"ם והיה מצוי לכל.

מה שנכון נכון

ח. רוזנברג כתב:אנסה גם כאן את מזלי.
בשו"ת רדב"ז ח"ד סי' קלט מזכיר את בעל ספר אמונה ואת רבינו אהרן ן' רבי שפירשו פירוש מסוים ורדב"ז חולק עליהם בחריפות.
מי הם?
האם "בעל ספר אמונה" הכוונה לר' דוד בן שמואל הכוכבי בעל ספר הבתים?

ר' אהרן אבו אלדבי. וע"ע כנס"י.
כנר' הכוונה לדבריו כאן.

ספר אמונה - לכאו' אין הכוונה לס' האמונות לרש"ט.

עושה חדשות

ז"ל ס' הכתב והקבלה -
...וראיתי מי שכת' כי שם נכרי המוזכר המקראות על שאינו ישראלי, אינו מצד שנוי הדת כ"א מצד זרות מקומי, להיותם זרים נגד ישראל שהיו תושבי הארץ (פרעמדע, אויסלאֶנדער) ומזה השתבשו להקל באיסור רבית לישראל. ואין זה נכון כי...

מי כתב כך?

מה שנכון נכון

עושה חדשות כתב:ז"ל ס' הכתב והקבלה -
...וראיתי מי שכת' כי שם נכרי המוזכר המקראות על שאינו ישראלי, אינו מצד שנוי הדת כ"א מצד זרות מקומי, להיותם זרים נגד ישראל שהיו תושבי הארץ (פרעמדע, אויסלאֶנדער) ומזה השתבשו להקל באיסור רבית לישראל. ואין זה נכון כי...

מי כתב כך?

כ"כ בן זאב באוצר השרשים שלו. אך יתכן שכתבו כן עוד מבני מינ'ו.

ח. רוזנברג · הודעהעל ידי **ח. רוזנברג** » ג' אפריל 06, 2021 1:08 am

מה שנכון נכון כתב:
ח. רוזנברג כתב:אנסה גם כאן את מזלי.
בשו"ת רדב"ז ח"ד סי' קלט מזכיר את בעל ספר אמונה ואת רבינו אהרן ן' רבי שפירשו פירוש מסוים ורדב"ז חולק עליהם בחריפות.
מי הם?
האם "בעל ספר אמונה" הכוונה לר' דוד בן שמואל הכוכבי בעל ספר הבתים?

ר' אהרן אבו אלדבי. וע"ע כנס"י.
כנר' הכוונה לדבריו כאן.

ספר אמונה - לכאו' אין הכוונה לס' האמונות לרש"ט.

תודה רבה. עזרת לי מאוד!

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » ג' אפריל 06, 2021 4:51 am

בידי משה על שיר השירים רבה פרשה ב, סוף סימן ב, (בהוצאת זכרון אהרן נמצא בעמוד שד"מ) רוצה לתרץ קושית היפה תואר, אבל ביפה תואר על אתר לא מצאתי כדבריו וגם במקומות אחרים שנזכר דבר זה במדרש רבה...

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ד' אפריל 07, 2021 4:27 am

viewtopic.php?p=700635#p700635

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ו' אפריל 09, 2021 5:13 pm

מתוך אוצר השו"ת. מהו ספר מנחת אהרן המצויין כאן [הספר מופיע פעמים נוספות באוצר הנ"ל]

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ש' אפריל 10, 2021 11:42 pm

צולניק כתב:מתוך אוצר השו"ת. מהו ספר מנחת אהרן המצויין כאן [הספר מופיע פעמים נוספות באוצר הנ"ל]

באוצר השו"ת, סוף כרך ב', ברשימת הספרים, נזכר ס' מנחת אהרן, מאת רבי אהרן מילאווסקי [מילבסקי], מונטיוידאו תש"א.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
ויש לחפש אם זה מתאים.
יש באוצר החכמה ספרים אחרים של המחבר הזה.
יש בהיברובוקס ספר בשם זה, אך הציון (שבת נה) לא כ"כ מתאים.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » א' אפריל 11, 2021 6:58 am

נהר שלום כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=700635#p700635

עוד קטע בתודה למי שיוכל לעזור:

אכן ל"ק כלל, כי ידוע עפ"י חכמי המוסר כן במ"נ[4], כי לצדיק אין פגע רע כדכתיב[5] "לא יאונה לצדיק כל און", כן יש להסביר הגמ' ברכות[6] גבי הלל שאמר מובטחני שאין זה בתוך ביתי, גם אנו רואין שיש הבדל בין אנשים בטבעם, יש שמרגיש כאב מעט ומטריד אותו מאוד, כדאיתא בעירובין (ס"ג) [ס"ה[7]] שאמר אי [אמרה לי אם] קריב כותחא לא תנאי, עיין ברש"י[8] לא כרגיל היו, ויש שבכחם לסבול בטוב ובאמת אם אין צער נרגש לאדם הלא טוב לו, וידוע שאין לנו שמחה יותר גדול כתורה כדכתיב[9] "פקודי ד' ישרים משמחי לב", ולכן אסור האבל בתורה, כן בתשעה באב.
[4] לבדוק מה הר"ת, חכ"א שמכיר טוב את מורה נבוכים אמר לי שלא נראה לו שיש משהו כזה שם, כך שכנראה זה ספר אחר.

במ"נ?

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » א' אפריל 11, 2021 7:17 am

מורה נבוכים ח"ג פרק נא

ביקורת תהיה

בביאור 'נתינה לגר' פרשת שמיני: וכן הביא הד"ר לעווי מברעסלויא במדרש המלים שלו.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » א' אפריל 11, 2021 5:47 pm

י. אברהם כתב:מורה נבוכים ח"ג פרק נא

תודה רבה

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ב' אפריל 12, 2021 10:32 am

וונדרבר כתב:
צולניק כתב:מתוך אוצר השו"ת. מהו ספר מנחת אהרן המצויין כאן [הספר מופיע פעמים נוספות באוצר הנ"ל]

באוצר השו"ת, סוף כרך ב', ברשימת הספרים, נזכר ס' מנחת אהרן, מאת רבי אהרן מילאווסקי [מילבסקי], מונטיוידאו תש"א.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
ויש לחפש אם זה מתאים.
יש באוצר החכמה ספרים אחרים של המחבר הזה.
יש בהיברובוקס ספר בשם זה, אך הציון (שבת נה) לא כ"כ מתאים.

באוצר השו"ת, מהדורה שניה, סוף כרך ג', ברשימת הספרים, נזכר שו"ת מנחת אהרן, מאת רבי אהרן ב"ר שלמה ראזענפעלד [רוזנפלד], ניו יורק תשמ"ד והלאה, [יש כמה כרכים].
ויותר מסתבר שהכוונה לספר הזה.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ג' אפריל 13, 2021 1:04 am

ב. "אשה כי תזריע גו' וביום השמיני ימול" גו' במד"ר א"ר שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר בהמות חי' ועוף כך תורתו של אדם אחר כו', "זאת תורת הבהמה" אח"כ "אשה כי תזריע". כבר דיברו המפרשים בזה ועיין במ"ח.

איזה ספר כוונתו?

אליהו חיים · הודעהעל ידי **אליהו חיים** » ג' אפריל 13, 2021 8:47 am

כל זמן שבעל ה'נהר שלום' 'יושב בסתר' על תקופת הכת"י ועל מקומו יהא קשה לפענח, אם המחבר חסיד מסתבר דהפענוח באר מים חיים (מהגה"צ מצרנוביץ) הידוע, ואם מתקופה קודמת יתכן דהכוונה לבאר מים חיים של אח המהר"ל מפראג על פרש"י עה"ת (עיי"ש על אתר באות ב' דהכוונה על תורת הטבע של האדם), ויתכן דהאות ב' אינו משם הספר אלא דנמצא בס'..
ופענוחו מסתמא יבא על מקומו לפי גילוי הנסתר.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ג' אפריל 13, 2021 12:31 pm

אליהו חיים כתב:כל זמן שבעל ה'נהר שלום' 'יושב בסתר' על תקופת הכת"י ועל מקומו יהא קשה לפענח, אם המחבר חסיד מסתבר דהפענוח באר מים חיים (מהגה"צ מצרנוביץ) הידוע, ואם מתקופה קודמת יתכן דהכוונה לבאר מים חיים של אח המהר"ל מפראג על פרש"י עה"ת (עיי"ש על אתר באות ב' דהכוונה על תורת הטבע של האדם), ויתכן דהאות ב' אינו משם הספר אלא דנמצא בס'..
ופענוחו מסתמא יבא על מקומו לפי גילוי הנסתר.

הכת"י הוא מהג"ר שמריהו יצחק בלאך זצ"ל,
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=700635#p700635
נולד בליטא תרכ"ג ונפטר באנגליה תרפ"ד
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=610183

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ד' אפריל 14, 2021 7:19 am

אליהו חיים כתב:כל זמן שבעל ה'נהר שלום' 'יושב בסתר' על תקופת הכת"י ועל מקומו יהא קשה לפענח, אם המחבר חסיד מסתבר דהפענוח באר מים חיים (מהגה"צ מצרנוביץ) הידוע, ואם מתקופה קודמת יתכן דהכוונה לבאר מים חיים של אח המהר"ל מפראג על פרש"י עה"ת (עיי"ש על אתר באות ב' דהכוונה על תורת הטבע של האדם), ויתכן דהאות ב' אינו משם הספר אלא דנמצא בס'..
ופענוחו מסתמא יבא על מקומו לפי גילוי הנסתר.

כבר הצצתי בבאר מים חיים ולא ראיתי, אעביר לו את הפתרון השני

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ד' אפריל 14, 2021 7:20 am

קטע נוסף שהבאתי באשכול סמוך:

ג.דבר הלכה לשבועות תרנ"ו
איתא בשו"ע או"ח סי' תצ"ד במג"א הקשה, הלא קי"ל כר' יוסי דבעינן שש עונות במס' שבת, ואיך אנו אומרים בשבועות יום מתן תורתינו, ובס' חק יעקב מתרץ, שאין הולכין אחרי ימי החדש כ"א אחר העומר, ביום חמשים לספירה אנו עושין שבועות, והביא ראי' מר"ה דף ו' דאמרינן שם פעמים חל עצרת בה' ובו' ובז', ובה' כ"ע מודים דלא ניתנה תורה, אלא ש"מ דחג שבועות אינו תלוי בימי חדש, גם בסי' ת"ל שם מראה מקום לעיין בסי' תצ"ד שהשיב קושיא חמורה הנ"ל עכ"ל.
לענ"ד לא אבין דבריו הקדושים, סוף סוף מה שייך להזכיר יום מתן תורתנו בשבועות, בשלמא שאנו עושין החג שבועות אחר ספירת העומר יום נ', משום דחג שבועות אחרי ספירת העומר, אבל מ"מ אנו מזכירים מתן תורה לא בזמן שניתנה. ואפילו אם נאמר דהתורה ניתנה ג"כ בחמשים לספירה אפילו לר' יוסי דס"ל בז' ניתנה תורה ואפ"ה הי' נ' לעומר משום דחסרו לניסן דהאי שתא, מ"מ הניחא אליבא דתנא דסדר עולם דס"ל בע"ש יצאו אבותינו ממצרים ולכו"ע בשבת ניתנה תורה אליבא דרבא במס' שבת פ"ו, ממילא הי' שבת נ' לספירה וניחא שפיר, אך להטור שהביא הטעם דשבת הגדול משום דאז הי' עשירי בניסן שבת, נמצא ביום ה' ט"ו ויצאו ממצרים, וכיון דלכ"ע בשבת ניתנה תורה הוי נ"א לעומר, והטור סובר ג"כ שצריכין להזכיר בו' לסיון זמן מתן תורתנו תקשי כנ"ל, והחק יעקב תירץ רק אליבא דתנא דסדר עולם אבל מה נענה אליבא דהטור.
נקדים לתרץ הגמ' מגילה דף ל., ת"ק סובר שקורין בעצרת שבעה שבועות אחרים אומרים בחדש השלישי, והאידנא עבדינן כתרוויהו ואיפכא, ועיין ברש"י משום דקי"ל בו' ניתנה תורה ע"כ, לכאורה יש להבין במאי קמיפלגי ת"ק עם אחרים, ונראה דלשיטתייהו אזלי דבמס' ר"ה דף ו. איתא דתני רב שמעי' פעמים עצרת חל ביום ה' וכו', מאן תנא דפליגי על רב שמעי' אחרים דסברי אין בין עצרת לעצרת אלא ד' ימים בלבד משום דסברי דתמיד עושין אחד מלא ואחד חסר לעולם, נמצא אליבייהו קביעות מכל השנים שוין, דאין אנו יכולים לומר דשתא ראשונה דיציאת מצרים הי' חסר כיון דסברי דלעולם שוין, ולפי"ז פליגי בהא ת"ק סבר דלחג שבועות אין שייכות למתן תורה, כיון דאנו עושין עצרת ביום ו' וקיי"ל כר' יוסי בז' בסיון ניתנה תורה נמצא דאין שייך לקרות בעצרת בחדש השלישי, אבל אחרים דסברי בר"ה דאין בין עת לעת אלא ד' ימים אין לומר דרבא דסבר בשבת, לכו"ע בשבת ניתנה תורה יסבור כן אף לאחרים, דהלא איתא בברייתא בדף פ"ז במ' שבת, עשר עטרות נטל יום א' דניסן דשנה שני', ובגמ' שם איתא בודאי אשתקד הי' ר"ח אליבא דאחרים בד' ומדניסן בד' בשבת הוי ר"ח סיון בשבתא, ואם איתא דגם אחרים סברי דבשבת ניתנה תורה הלא הי' ח' בסיון, ותיקשי למה איחר מתן תורה עד יום שמיני לחדש, דבשלמא לרבנן ולר' יוסי איתא במ' שבת שם טעם משום יום ראשון לא אמר להו מחמת חולשא דאורחא וכו' כדמוכח בסוגיא, ולפי"ז אם אחרים יודו בשבת ניתנה תורה תקשי למה המתין כולי האי, אלא ש"מ דרבא דאמר כו"ע בשבת ניתנה תורה הוא רק לרבנן ולר' יוסי ולא אליבא דאחרים, ולפי"ז יסברו בזה כרבנן בששי ניתנה תורה והי' אז יום חמישי בשבת לא בשבת, וא"כ אליבייהו אין שינוי דלעולם אחד מלא ואחד חסר ותמיד יהי' עצרת ביום ו' וחולקין על רב שמעי', ולשיטתם אזלי דסברי במס' מגילה דקורין בעצרת בחדש השלישי משום מתן תורה הי' ביום ו' לחדש סיון, ות"ק סובר כר' יוסי בז' ניתנה תורה ואין שייך לקרות מן מתן תורה בעצרת, ואנן דאזלינן אחר חמשים לעומר ואליבא דתנא דסדר עולם דיום יציאת מצרים הי' ע"ש וט"ז ניסן הי' שבת, נמצא דחמשים לעומר הוא שבת ובשבת ניתנה תורה, או ו' בחדש לרבנן או ז' לר' יוסי, אבל לכו"ע בשבת ניתנה תורה ואז הי' נ' לעומר, לכן אנו אומרים זמן מתן תורתנו ביום חמשים לעומר וקורין בחדש השלישי.
ולפי"ז שפיר, מה שפירש רש"י במס' מנחות דף ק' ע"ב אזיל לשיטתו דפירשם גבי שתי הלחם ולחם הפנים דנאכל פעמים בי"א כגון שחל ר"ה ביום ה' וביום ו', וקשה הלא בשבת יוכ"פ ויאכלו במוצאי שבת קודש ואז י"ב הוי, ומתרץ דבקדשים הלילה הולך אחר היום, ובתוס' הקשו ממה נפשך אי באו עדים ביום ה' קודם מנחה נמצא דר"ה הוי ביום ה' נמצא דיום ו' ערב ש"ק חול ואופין לחם אחר ואם מן המנחה ולמעלה באו עדים, נמצא דר"ה אנו חושבין מערב ש"ק נמצא יוהכ"פ ביום א', נמצא דיאכלו בשבת, דיוהכ"פ יהי' ביום א' ושפיר יהי' רק עד י"א לא יותר עיי"ש. ולפי הנ"ל מיושב דרש"י לשיטתו אזיל דכבר הוכחנו מגמ' שבת מברייתא דעשר עטרות דלאחרים לא ניתנה תורה בשבת ואנו פוסקין כרבא דהלכה כבתרא דסבר דלכו"ע בשבת ניתנה תורה, ולפי"ז שיטתייהו דלא כהלכתא ויוהכ"פ יתרחש ביום ראשון דוקא אליבא דאחרים, ואליבא דדינא אין שייך זאת משום ירקיא ומתיא כר"ה דף כ' לכך תירץ משום דלילה הולך אחר היום שעבר וליל י"ב לענין אכילת קדשים לי"א נחשב.
וראיתי להרב מת"נ [צ"ע מה הר"ת] שהניח בצ"ע, בגמ' שבת פ"ח בריש העמוד דפרכינן דאיתא ברייתא בע"ש יצאו ממצרים ובשבת ניתנה תורה, קשיא לר"י דסובר בז' ניתנה תורה ומתרצינן הא מני רבנן עכ"ד הגמ', והקשה לפי הנ"ל דאם בז' ניתנה תורה מ"מ ניחא דחסרי לניסן דהאי שתא ושפיר בשבת ניתנה תורה, ולמה לאוקמי כרבנן והניח בצ"ע עכ"ד, והראה להגהות הרש"ש ע"כ.

אליהועיני · הודעהעל ידי **אליהועיני** » ד' אפריל 14, 2021 11:02 am

מה שם הספר שבראשי התיבות "ח"ה"?

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ד' אפריל 14, 2021 11:15 am

חמדת הימים?

אליהועיני · הודעהעל ידי **אליהועיני** » ד' אפריל 14, 2021 11:48 am

דרומי כתב:חמדת הימים?

אכן, עתה מצאתי לשונו, ח"ג חדש אלול פ"ב אות י"ד.

באתי רק להעיר

בספר חידושי הש"ס להגאון ר' ישעיה פיק עמ"ס מנחות דף סג. כתב וז"ל: והערני לזה הרב המופלא מחודד ובקי עתיר נכסין מו"ה משה ווענגרוב נר"ו. האם יש למישהו ידיעה במי מדובר?
והאם יש קשר בינו לבין השואל בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' צא וז"ל: אשר נשאלתי ממחותני הרב ר' בן ציון בשם אביו הרב הגדול ר' משה ווענגראבי זצללה"ה?

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ו' אפריל 16, 2021 1:25 am

מהקדמת ריפ''פ. באיזה זכרון לראשונים מדובר.

מה שנכון נכון

פולסברג כתב:מהקדמת ריפ''פ. באיזה זכרון לראשונים מדובר.

הרכבי.

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ו' אפריל 16, 2021 1:54 am

מה שנכון נכון כתב:
פולסברג כתב:מהקדמת ריפ''פ. באיזה זכרון לראשונים מדובר.

הרכבי.

תודה רבה!

חשבתי לתומי שבכגון דא כ''מ שיש באוצר יש בה''ב.

רציני · הודעהעל ידי **רציני** » ו' אפריל 16, 2021 5:06 am

באתי רק להעיר כתב:בספר חידושי הש"ס להגאון ר' ישעיה פיק עמ"ס מנחות דף סג. כתב וז"ל: והערני לזה הרב המופלא מחודד ובקי עתיר נכסין מו"ה משה ווענגרוב נר"ו. האם יש למישהו ידיעה במי מדובר?
והאם יש קשר בינו לבין השואל בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' צא וז"ל: אשר נשאלתי ממחותני הרב ר' בן ציון בשם אביו הרב הגדול ר' משה ווענגראבי זצללה"ה?

אולי מחבר הגדה של פסח ברית מטה משה.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ו' אפריל 16, 2021 10:36 pm

עוד מהרב הנ"ל

ובזה י"ל עוד ביאור חדש, על שאמרו[1] פושעי ישראל בגופן קרקפתא דלא מנח תפילין, לבד מה שאמרתי במקום אחר טעם עוד, אך כעת לענ"ד י"ל כן, כי הבורא הרופא הגוף והנפש יודע סגולה להגוף שלא יחבול ושלא יבאיש את הנפש ע"י 'קאמפרעשין'[2] כמו אלו כאשר עבור חולי הגוף צריך לפעמים איזה רטי' וחבישה, כן צריך הגוף בכל יום כי חולה הוא, נמצא קרקפתא דלא מנח תפילין נשאר פושעי ישראל בגופו כי הולך בסוף חולה וכאבו אנוש מאוד, לכן אם אדם מניח תפילין אז הוא עושה הרפואות כמצווה עליו וע"י הוא מוכשר לעבודת ד'.
נברך את הבר מצוה שיקיים הכל ויהי' איש ישראל כרצון הוריו וידידיו, יש להאריך כי עד"ז הוא הרת נפש יצרו כדאיתא באה"י[3] שוב עוד שש שנים ע"ז צריך רטי'.

[1] ר"ה י"ז ע"א.

[2] רטי' באנגלית, מאאמו"ר שליט"א.

[3] כנראה ר"ת בספר אהל יעקב או אהבת יהונתן או אפיקי יהודה, אך לא מצאתי מה שכתב כאן.

ספרים וועלט

רש"ש מסכת כתובות דף סט עמוד א
חכם זמנינו ז"ל בספרו ע"א סי' ח' כתב מה שהקפיד ר"ה הוא מפני שהיה בעל השם לקרותו מקטנותו רב הונא כדאיתא בפסחים (פו ב).

מיהו זה?

מה שנכון נכון

ספרים וועלט כתב:רש"ש מסכת כתובות דף סט עמוד א
חכם זמנינו ז"ל בספרו ע"א סי' ח' כתב מה שהקפיד ר"ה הוא מפני שהיה בעל השם לקרותו מקטנותו רב הונא כדאיתא בפסחים (פו ב).

מיהו זה?

עמודי אור.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ג' אפריל 20, 2021 1:21 pm

עוז והדר

: סט.PNG (333.33 KiB) נצפה 7089 פעמים

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ג' אפריל 20, 2021 9:44 pm

לתועלת הרבים, שקשה להם לפענח את הר"ת הנדירים שבחידושי הרש"ש, מצפה איתן וכד'.
אולי מישהו יתנדב לקבץ מכל רחבי הפורום במסמך מסודר את כל הפענוחי ר"ת של הרש"ש ומצפה איתן וכו', שנתגלו כאן.
ובזכות הרבים יזכה לכל הברכות.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ג' אפריל 20, 2021 10:22 pm

וונדרבר כתב:לתועלת הרבים, שקשה להם לפענח את הר"ת הנדירים שבחידושי הרש"ש, מצפה איתן וכד'.
אולי מישהו יתנדב לקבץ מכל רחבי הפורום במסמך מסודר את כל הפענוחי ר"ת של הרש"ש ומצפה איתן וכו', שנתגלו כאן.

viewtopic.php?f=7&t=43776&p=704060#p703937

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ד' אפריל 21, 2021 10:14 am

י. אברהם כתב:
וונדרבר כתב:לתועלת הרבים, שקשה להם לפענח את הר"ת הנדירים שבחידושי הרש"ש, מצפה איתן וכד'.
אולי מישהו יתנדב לקבץ מכל רחבי הפורום במסמך מסודר את כל הפענוחי ר"ת של הרש"ש ומצפה איתן וכו', שנתגלו כאן.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 60#p703937

כמובן שאין הכוונה לראשי תיבות ע"א, שכבר פוענחו בעוז והדר, אלא להרבה ר"ת אחרים שעדיין לא פוענחו שם.
וחשוב לרכז אותם במסמך אחד לתועלת הרבים.

מבק · הודעהעל ידי **מבק** » ו' אפריל 23, 2021 12:23 am

בחתם סופר חולין דף יא ע"א ד"ה ושמעתי כתב:
ושמעתי בשעה"מ הקשה נילף ק"ו מקורבה דכתיב והיתה העיר הקרובה. וקיי"ל רוב וקרוב הולכין אחר הרוב ש"מ רוב עדיף מיני' מסברא וא"כ כיון שהולכין אחר קרוב כ"ש דניזיל בתר רובא. והנה כבר כתבתי מזה בחי' פ' לא יחפור דבטעם קורבא כ' הפשטנים משום מגלגלין זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב עיי' הרא"ע ואלו הי' טעם אמת הי' אזלינן בתר עיר הקרובה אפי' בדנפישא מינה.

אשמח לדעת מי הוא השעה"מ והיכן מקומו?

א מבקש · הודעהעל ידי **א מבקש** » ו' אפריל 23, 2021 1:44 am

אם איני טועה השעה"מ דן בסוגיה זו בשביתת יום טוב על סוגיית זימן לבנים ומצא שחורים, ואיני בין ספרים עתה לעיין בזה.

ספרים וועלט

האם ידוע אודות ספרים אלו?
ברכת יוסף
השיב משה
האם הם ספרים של ר' יוסף באב"ד מח"ס מנחת חינוך כאשר משמע מתוך הדברים?

עוד שאלה: ראיתי כתוב שנדפס מתוך כ"י המנ"ח ספר משפט שלום על חו"מ עד סימן כ"ט.
האם זה נמצא באוצרנו?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר