מחלוקת הסוגיות ב"מחשבת חז"ל"

[איש_ספר]

כבר נכתב ע"כ, שמסדרי התלמוד, בחרו שלא להעמיד דברי אגדה כיחידה בפני עצמה אלא בללו דברי אגדה בתוך דברי הלכה. באופן שהמבקש לעמוד על דעתם של חז"ל בכל עניין שאינו הלכתי, עליו ללקט באמרים, מפה ומשם עד שיקבל את הרושם הנכון.

יש לי הרהור דברים ואשמח לשמוע את דעתכם.

בעוד שבענייני הלכה, אנו מוצאים לא מעט שימוש בטיעון של "מחלוקת הסוגיות". הרי שבאגדה ישנה מגמה וחתירה של איחוד מוחלט, ורתיעה ממחשבה של דעות שונות בדברי חז"ל.

דוגמא קטנה, יחסם של חז"ל להנאה של רשות בעוה"ז. מאידך, אמרו נזיר נקרא חוטא על שמזיר עצמו מד' רשות, מאידך, יתפלל אדם שלא יכנסו וכו'. וכמה כרכורים כרכרו לישב ב' המאמרים הנראים סותרים, ובלבד שלא לומר, מי ששנה זו לא שנאה זו.

ואפשר שהרתיעה מלהשתמש בכלי זה, אע"פ שבענייני הלכה משתמשים בו לפרקים, הרי זה משום העדר גבול וחומה. היינו שבעוד שהטיעון של מחלוקת הסוגיות בדברי הלכה, אינו יכול להוליד שום נזק. שהרי לעניין הלכה יש לנו כללים די ברורים ואנו צועדים בעקבי הראשונים וכו', משא"כ בדברי אגדה, אם נבוא להשתמש במחלוקת הסוגיות, הרי שיש חשש שהמאמץ להעמיד קווים למחשבת חז"ל, יעלה בתוהו ולא יעלה בידנו כלום. ומכאן הצורך הפנימי באחידות.

לא הבהרתי את הדברים מספיק. ובכ"ז אשמח לתגובות.

[גל של אגוזים]

חשבתי פעם שאולי זה מחמת שרואים רוב המקובלים השתדלו למעט במחלוקת בדברי קבלה שלא יהיה נראה כפגם האמונה חלילה [ע"ד דאיתא בפתח אליהו, כל מאן דאפריש חד מחבריה מאלין עשר ספירות כאי' אפריש בך], ורואין בדברי אגדה כדברי קבלה, ודו"ק.

[סעדיה]

פסיעותיו של אברהם אבינו.PNG (44.11 KiB) נצפה 3268 פעמים

[סגי נהור]

לפענ"ד יש להעמיד את ההבדל על יסוד שונה במקצת. גם במחלוקת בהלכה באמת יש מקום לשתי הדעות, כי הנדון מצד עצמו יש בו מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור, אלא שלמעשה יש להכריע כצד אחד
(ידועים בזה דברי האלשיך ועוד). משא"כ בענינים שבמחשבה מעמידים הענינים הסותרים לכאורה כפי שהם לאמיתתם, שהם שני צדדים של הענין.

בנותן טעם לציין את המבואר ברע"מ אודות סודות התורה, "דלית תמן לא קשיא כו' ולא מחלוקת".

[איש_ספר]

לא כ"כ הבנתי את האמור. האם לא יתכנו חילוקי דעות בין חז"ל ביחס להנאת רשות למשל? מה זה שייך לקבלה/אמונה/תמן?

[סגי נהור]

הנאת רשות היא דוקא דוגמא טובה, כיון שקל לראות שזהו נושא שיש בו כמה צדדים וכל מאחז"ל בנושא מאיר צד אחד של הענין. וממה נפשך, אם יש בזה איסור והיתר גמור ה"ז מחלוקת בהלכה (ושייך לנדון האם קדש עצמך במותר לך הוא מ"ע דאורייתא / חיוב). וכאמור, אם נוקטים שבהלכה יש מחלוקות רק מפני שמקום אין בראש לשני תפילין, ולמעשה יש להכריע כך או כך, אבל בסברא כל צד במחלוקת מאיר זווית אחת של הענין, הרי בענינים שיש בהם מקום לב' הצדדים כאחת אין צורך לאפושי פלוגתא.

מה שהערתי מרע"מ הוא ענין נפרד שאינו קשור לכ"ז. ואעפ"כ לפענ"ד מישך שייכא לנדון מצד אחר.

[לעיקוואד]

אולי לזה כיוונו קודמי שייתכן להיפך, שבהלכה מפאת מגבלות עולם המעשה חייבים להכריע, ואילו באגדה אין צורך להכריע ולכן אפשר להשאיר את שני הצדדים (ואפשר גם להבין ששני ההסתכלויות נכונות מצד מה). ולכן במובן מסוים 'הסתירה לא מתחילה' ואין צריך לדון בה ולדעת מי צודק שהוא עיקר מאמץ סוגיות התלמוד והראשונים.
כמדומה שגישת הארי בפועל במחלוקת ובסתירות גם בקבלה הוא להסביר סברת כל צד ולומר מתי הוא צודק ובאיזה בחינה, כלומר יש מחלוקת והם לא אומרים אותו דבר אלא יש מקום לכל אחד בצד מה.
מכל מקום בתלמוד עצמו מצינו שהעמידו מחלוקות באגדה הרבה פעמים 'ופליגא אדרבי פלוני' וכדומה.

[לעיקוואד]

הנאת רשות היא דוקא דוגמא טובה, כיון שקל לראות שזהו נושא שיש בו כמה צדדים וכל מאחז"ל בנושא מאיר צד אחד של הענין. וממה נפשך, אם יש בזה איסור והיתר גמור ה"ז מחלוקת בהלכה (ושייך לנדון האם קדש עצמך במותר לך הוא מ"ע דאורייתא / חיוב). וכאמור, אם נוקטים שבהלכה יש מחלוקות רק מפני שמקום אין בראש לשני תפילין, ולמעשה יש להכריע כך או כך, אבל בסברא כל צד במחלוקת מאיר זווית אחת של הענין, הרי בענינים שיש בהם מקום לב' הצדדים כאחת אין צורך לאפושי פלוגתא.

מה שהערתי מרע"מ הוא ענין נפרד שאינו קשור לכ"ז. ואעפ"כ לפענ"ד מישך שייכא לנדון מצד אחר.

אבל בגמרא דווקא אמרו שזה מחלוקת (לא יודע לגבי משהו כללי 'הנאת רשות' אלא אם נזיר הוא חוטא או קדוש וכדומה) ושקלו וטרו בראיות וצדדים כמו בהלכה.

[תוכן]

ברור שיש מחלוקת הסוגיות גם באגדתא, וברור שיש רצון ליישב המחלוקות כפי שאנו עושים בהלכה. ומעולם לא שמעתי שבאגדתי בדוקא צריך ליישב כל הסתירות באופן שכולם יהיו תמים. אדרבה, אם יש מקור לכך, אשמח לשמוע.

[מקדש מלך]

הנושאים באשכול נידונו בארוכה בעבר באשכול המלונקק
viewtopic.php?f=51&t=45941&hilit=%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%96%D7%90

[סעדיה]

מכל מקום בתלמוד עצמו מצינו שהעמידו מחלוקות באגדה הרבה פעמים 'ופליגא אדרבי פלוני' וכדומה.

[יצחק אלחנן]

אם אמנם לא אדע להצביע על המיקום המדויק, עכ"פ לפלא בעיני שחברי הפורום לא הזכירו את דברי המהר"ל המפורסמים שלא שייך מחלוקת באגדה. וכן מבואר בהרבה ספרים [אם זה דחוף אולי אחפש].
והטעם מפורסם, דמחלוקת היא חלוקה, ובנוגע להלכה שהיא עולם המעשה, ששייך חלוקה בין גברא לגברא ובין מקום למקום וכו', אשר לכן שם שייך מחלוקת כי כל אחד אמר לפי הכרעת נשמתו לפי מיקומה בעולם הגשמי בגוף ובמקום המיוחדים לה, משא"כ בפנימיות התורה, אשר שם הכל אחד בלבד, לפני תהליך ההשתלשלות לעולמות המפורדים, לא שייך שום ויכוח, ומה שיש ויכוח הוא אחד מהשניים, או ששניהם מאירים ב' הצדדים הנכונים שניהם כל אחד מבחינתו שלו, או שיש חיסרון גמור באחד מהם או בשניהם שלבבו אינו שלם, מ שלא ייאמר בחז"ל חלילה.

[יאיר אתמר]

שמא ניתן להעזר במאמר זה

פסיקה והכרעה בסוגיות הגות והשקפה בעת החדשה המאוחרת - גישות עקרוניות ונוהגים רווחים.pdf

(1.04 MiB) הורד 387 פעמים

[לעיקוואד]

מכל מקום בתלמוד עצמו מצינו שהעמידו מחלוקות באגדה הרבה פעמים 'ופליגא אדרבי פלוני' וכדומה.

זה דרש יפה כדרכו של רמ"ע איני חושב שהוא מתכוון שזה הפשט. כמדומה שהוא בעצמו מסביר כמה מחלוקות באגדה בדרכים אחרות

[לעיקוואד]

אם אמנם לא אדע להצביע על המיקום המדויק, עכ"פ לפלא בעיני שחברי הפורום לא הזכירו את דברי המהר"ל המפורסמים שלא שייך מחלוקת באגדה. וכן מבואר בהרבה ספרים [אם זה דחוף אולי אחפש].
והטעם מפורסם, דמחלוקת היא חלוקה, ובנוגע להלכה שהיא עולם המעשה, ששייך חלוקה בין גברא לגברא ובין מקום למקום וכו', אשר לכן שם שייך מחלוקת כי כל אחד אמר לפי הכרעת נשמתו לפי מיקומה בעולם הגשמי בגוף ובמקום המיוחדים לה, משא"כ בפנימיות התורה, אשר שם הכל אחד בלבד, לפני תהליך ההשתלשלות לעולמות המפורדים, לא שייך שום ויכוח, ומה שיש ויכוח הוא אחד מהשניים, או ששניהם מאירים ב' הצדדים הנכונים שניהם כל אחד מבחינתו שלו, או שיש חיסרון גמור באחד מהם או בשניהם שלבבו אינו שלם, מ שלא ייאמר בחז"ל חלילה.

לא מובן למה אם זה עולם אחדות אין מחלוקת הרי אדרבה ייתכן שבני אדם יתווכחו מהו האמת היחידה. דווקא אם יש עולם של חלוקה אז ייתכן לומר שאין מחלוקת כי כל אחד מסתכל על חלק מהמציאות.

[סעדיה]

מכל מקום בתלמוד עצמו מצינו שהעמידו מחלוקות באגדה הרבה פעמים 'ופליגא אדרבי פלוני' וכדומה.

זה דרש יפה כדרכו של רמ"ע איני חושב שהוא מתכוון שזה הפשט. כמדומה שהוא בעצמו מסביר כמה מחלוקות באגדה בדרכים אחרות

שלה.PNG (13.17 KiB) נצפה 2865 פעמים

ובאותו ענין -