כשהקב"ה עושה דין בצדיקים מתיירא ומתעלה ומתקלס

[אליהו בן עמרם]

דברי חז"ל הנ"ל הובאו ברש"י ויקרא פרק י' פס' ג', על מיתת נדב ואביהוא, עה"פ "ועל פני כל העם אכבד".
ונאמנים דברי חז"ל שאין זולת אמיתתם.
אך פוק חזי מאי עמא דבר,
האם אכן בפועל "מתיירא ומתעלה ומתקלס"?
הלא הרבה שאלו על מאורעות השואה, היתכן שעשה כזה דין קשה גם בצדיקים?
ובגלל שאלה קשה זו היו שכפרו ה"י, ואף מי שלא כפר, טמן שאלה זו בליבו ונשאר בצריך עיון גדול.
והיכן א"כ עילויו וקילוסו?

[HaimL]

מיתת נדב ואביהוא הייתה באופן על טבעי וכולם ראו במוחש

[חוקר ספר]

בס"ד
אי הכי למה דוקא בצדיקים

[עליך עיננו]

עי' במשך חכמה שכ' שהקידוש ה' היה ,שאין הקב"ה השרה שכינתו עד שמתו נדב ואביהוא להורות שאין הקב"ה ותרן,והרי עדין לא כיפרו על עוון העגל ועל חטא קל שלהם הם מתו,להראות כמה גדול כוחה של עבירה.
ולולי זה לא אוכל להראות כבודי לישראל.
ולגבי השואה הוא ענין עמוק מאד, אבל שמעתי פעם מחכ"א שעצם זה שכל באי עולם וגם הכופרים הגדולים ביותר שאלו האיך יתכן כדבר הזה והיכן היתה ההשגחה וכו' הרי זה קידוש ה' הגדול ביותר
שהבינו שרק הקב"ה יכול לעשות כדבר הזה,ומה שלא מבינים זה לא הופך לחילול ה' ע"כ.