איש_ספר כתב:אמנם האשכול מיועד לכאורה לר"ת של שמות ספרים אבל ל"מ אשכול מתאים יותר
כתב מהר"א אדאדי בס' ויקרא אברהם (אהע"ז סי' כט ד' נט ע"ד): ויש להרגיש במאי דנקיט ואזיל כהרדב"ז והסכים דהכתיבה זו שאחורי הגט אינה כי אם לשופרא דמלתא, והרי למהריק"ש לא סליק שפיר דוקא כשהגט יצא קרוע מתחת ידי ב"ד או מיד הסופר, אבל מתחת ידי האשה אינו לראיה, והוא שם למעלה מזה הזכיר מד' מהריק"ש הנזכר והוא נמי מארי דאתרייהו בארץ מצרים למ"ר והא ודאי מני"ר מהריק"ש חשוב אחרון לגבי רבו הרדב"ז, מה גם בהגלות נגלות דהדר מר משמעתתיה בחה"ה הנז"ל דכל שקרוע קרע ב"ד שהוא שו"ע אינו עומד לראיה עוד עכ"ל.
מה זה למ"ר?
ראיתי את הר"ת "למ"ר" בספרי מחברים ספרדים בדר"כ בצירוף "כתוב למ"ר" והוא כשמביאים דברי איזה חכם או ספר [קדמון או שלא], והכוונה לפרפראזה על לשון התפילות "כתוב לאמר", ולכן שמו בו סימן ר"ת לומר שהוא רמז, והכוונה "כתוב למר" וכהגיית הספרדים מילת "מר" [כמו "וכן למר", או "מר אבי"] כ"מור", הנשמע כמו "כתוב לאמר".
ומעתה לענייננו: נלענ"ד שהוא על אותה הדרך, שהכוונה למליצה על הפסוק "[ויאמר ה' אל משה ואל אהרן] בארץ מצרים לאמר", והרמיזה על מש"כ לפני כן בסמוך שארץ מצרים היא "אתרייהו דמהריק"ש" והוא "מארי דאתרייהו", ומיד באה המליצה "בארץ מצרים למר" [היינו שהיא כמו שייכת לו, היא "למר"] הנהגה כנ"ל בפי הספרדים "למור", וסימן בר"ת לומר שהיא מליצה עה"פ "בארץ מצרים לאמר". והכוונה שמהריק"ש הוא מרא דאתרא דמצרים.