ספר סופר וסיפור - ספר הזכרון לרבי יהושע מונדשיין ז"ל - הופיע !

[איש_ספר]

הרב מ"מ קסטל שיח' מעורכי 'היכל הבעש"ט' ונאמן רוחו של הרי"מ, הניח לפנינו ספר זה.

כמידתו הטובה והנקיה של ר' יהושע ז"ל, מדד הרמ"מ שיח' לו. מה הוא לא היה מוציא מתחת ידו דבר, עד שהיה משלימו בכל מיני שלימויות, אף ספר זה, נפש לזכרו, שקד עליו זמן זמנים זמניהם עד הגיעו לתכליתו הנרצית. לא שת ליבו לקול הנגשים האצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו, עד שהשלים את אשר ביקש והשיג את אשר קיווה.

לפי רוב העבודה שנתן בו, לערך כשרון ידיו וחריצות מעשיו, ובעיקר לפי הדמות היחודית שהכל נע סביבה, יש לצפות לספר מצוין ומיוחד במינו.

רצ"ב תמונת הספר ושעריו. וקובץ מתחילתו, והם כולם מספרים את דבר הספר ועניינו.

IMG-20210218-WA0082.jpg (94.09 KiB) נצפה 10087 פעמים

IMG-20210219-WA0142.jpg (134.49 KiB) נצפה 10087 פעמים

IMG-20210219-WA0143.jpg (155.36 KiB) נצפה 10087 פעמים

ספר זכרון - דפים ראשונים.pdf

(1.76 MiB) הורד 844 פעמים

[לבי במערב]

שְׁמוּעָ֥ה ט֝וֹבָ֗ה תְּדַשֶּׁן־עָֽצֶם!

[דרומי]

עוד לא ראיתי את הספר כמובן, אולם כבר אפשר להביע יישר כח לחכמים החשובים, מעמודי התווך של בית המדרש 'אוצר החכמה', ששמותיהם מוזכרים לטובה ולברכה כמי שסייעו בהכנת הספר.

[איש_ספר]

ראיתי את הספר מקופיא, לא יאומן יסופר גודל העבודה המשוקעת בו וריבוי הידיעות האצורות בו. מאות מכתבים מכותבים שונים, שפרסומם הכולל מגלה מקצת מעולמו הרחב והמגוון של הרי"מ ז"ל. המכתבים כולם מוגשים בדקדקנות ובקפדנות, כשהם מעוטרים בהערות עמוסות ועשירות.
לעבור על הספר כולו, מבלי להשבית את שאר חובות היום צריך משהו כמו חצי שנה לכה"פ.

אני מעלה דוגמא משני סוגי מכתבים. הראשון מרב ליטאי מגזע חב"ד בשם ר' ירמיהו אלאי (לא שמעתי עליו מעודי), והוא מלא ידיעות מעניינות מאד, בין היתר על אחד מרבני ליטא שלא ידעתי על קיומו ולא על אודות חיבורו המתואר כאן כמשהו יחודי.

399.jpg (118.18 KiB) נצפה 9340 פעמים

400.jpg (154.46 KiB) נצפה 9340 פעמים

401.jpg (153.74 KiB) נצפה 9340 פעמים

402.jpg (105.79 KiB) נצפה 9340 פעמים

403.jpg (76.46 KiB) נצפה 9340 פעמים

[איש_ספר]

וכאן מכתב מסוג אחר. אחד מני רבים ששלח רי"מ לבנו בבחרותו, כשהוא מדריך אותו בנתיבי עבודה ובמעגלות חסידות. למי שלא הכיר את את הרי"מ באופן קרוב (ואני בכללם), מכתבים אלו מפתיעים וחושפים את עולמו היותר מוצנע של הרי"מ.

169.jpg (88.75 KiB) נצפה 9332 פעמים

170.jpg (164.82 KiB) נצפה 9332 פעמים

171.jpg (160.35 KiB) נצפה 9332 פעמים

172.jpg (70.22 KiB) נצפה 9332 פעמים

[דרומי]

מוכר הספרים בעירי הציע לי את הספר (ביודעו שאני מהיחידים באזור שעלולים להוציא 100 שקלים על כזה ספר...), עיינתי בו מעט וביקשתיו לשמור לי את הספר לחוה"מ פסח, מחשש שאם אקחנו עמי לא אמצא זמן לבדיקת חמץ...

[ממזרח שמש]

היכן אפשר לרכוש את הספר ?

[לבי במערב]

היכן אפשר לרכוש את הספר ?

ידוע לי על חנות קה"ת בכפר חב"ד, אך כל מו"ס חב"די יוכל לסייע מן הסתם.

[זאינץ]

היכן אפשר לרכוש את הספר ?

'בהיכל מנחם'
בירושלים.

[לבי במערב]

. . (לא שמעתי עליו מעודי) . .

הועלה כאן זכרו בעבר.

ס' 'חלקת ראובן' מצוי באוצה"ח (ובה"ב).

[אליהו_אלאי]

ראיתי את הספר מקופיא, לא יאומן יסופר גודל העבודה המשוקעת בו וריבוי הידיעות האצורות בו. מאות מכתבים מכותבים שונים, שפרסומם הכולל מגלה מקצת מעולמו הרחב והמגוון של הרי"מ ז"ל. המכתבים כולם מוגשים בדקדקנות ובקפדנות, כשהם מעוטרים בהערות עמוסות ועשירות.
לעבור על הספר כולו, מבלי להשבית את שאר חובות היום צריך משהו כמו חצי שנה לכה"פ.

אני מעלה דוגמא משני סוגי מכתבים. הראשון מרב ליטאי מגזע חב"ד בשם ר' ירמיהו אלאי (לא שמעתי עליו מעודי), והוא מלא ידיעות מעניינות מאד, בין היתר על אחד מרבני ליטא שלא ידעתי על קיומו ולא על אודות חיבורו המתואר כאן כמשהו יחודי.

הרב אלאי לא הי' "רב ליטאי מגזע חב"ד", אלא חסיד חב"ד שלמד בישיבות ליטאיות (ווילנא אצל הגר"ש היימין, סלונים אצל הגר"ש יאגעל, ומיר), ותמיד המשיך לשמור במדה מסויימת על זהותו כבן ישיבה ליטאית.
[לדוגמא כאן יכולים לשמוע דבריו בהתוועדות חסידית שמדבר כחסיד מן השורה.
https://anash.org/vintage-audio-discove ... arbrengen/ ]

[מחולת המחנים]

אני מעלה דוגמא משני סוגי מכתבים. הראשון מרב ליטאי מגזע חב"ד בשם ר' ירמיהו אלאי (לא שמעתי עליו מעודי), והוא מלא ידיעות מעניינות מאד, בין היתר על אחד מרבני ליטא שלא ידעתי על קיומו ולא על אודות חיבורו המתואר כאן כמשהו יחודי.
][[/attachment]

תודה על העלאת המכתב העסיסי והמעניין של הרב אלאי.

ר' ירמיהו אלאי היה חניך ישיבת מיר, חסיד חב"ד, היה בבית הדין ביוהנסבורג דרום אפריקה.
ראה כאן תיאור קצר של הרב איסר פרנקל מת"א

שערים.JPG (39.39 KiB) נצפה 9113 פעמים

https://www.nli.org.il/ar/newspapers/sh ... ---------1

חתנו הרב שלום בער גוראריה זצ"ל
http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=36460

[לבי במערב]

ניתן להתרשם עוד מעיון בהנסמן בערכיו שבמפתחות ספרי אג"ק לבית חב"ד.

הרב 'אליהו_אלאי', יש קשר משפחתי לכת"ר?

[אליהו_אלאי]

הרב 'אליהו_אלאי', יש קשר משפחתי לכת"ר?

כן

[גל של אגוזים]

...בין היתר על אחד מרבני ליטא שלא ידעתי על קיומו ולא על אודות חיבורו המתואר כאן כמשהו יחודי.

הספר ברובו [ועכ"פ בחלקו הגדול] נכתבה באידיש.

[לבי במערב]

וכאן מכתב מסוג אחר . .

ע"ד 'קרקפתא דלא מנח תפילין' ברוחניות הוא אכן בהקדמה לאמ"ב, אך החילוק המפורש "רק שזה נק' פושע בגופו וזה פושע בנשמתו" הוא לקמי' ב'פתח השער' פכ"ג (במהדו"ח - כא, רע"א). גם ספקו של הרי"מ אודות 'בכל יום' יציב וקיים, כי זה לא נז' בפירוש שם (אלא בסה"ש תש"ב ע' 104. וראה לקו"ד ח"ד תשכג, ב).

[לבי במערב]

אודות איחור סעודתו כשאינו 'לשם אתכפיא' - ראה ב'תניא השלם' על־אתר (פכ"ז), ע' שסה־שסו.

[איש_ספר]

הרב 'אליהו_אלאי', יש קשר משפחתי לכת"ר?

כן

אדרבה, ספר לנו אודותיו!

[חרט]

רק חבל וטעם לפגם שלספר זכרון על איש כה ייחודי וכל כך מקורי, בחרו בשם כל כך לא מקורי ולא ייחודי.

[גל של אגוזים]

רק חבל וטעם לפגם שלספר זכרון על איש כה ייחודי וכל כך מקורי, בחרו בשם כל כך לא מקורי ולא ייחודי.

[לבי במערב]

אדרבה, ספר לנו אודותיו!

הצעתי (וכ"כ ב'פרטי' לרא"א) ליטע אשכול מיוחד אודותיו.

[עזריאל ברגר]

רק חבל וטעם לפגם שלספר זכרון על איש כה ייחודי וכל כך מקורי, בחרו בשם כל כך לא מקורי ולא ייחודי.

גם בדורנו יצא קונטרס בשם זה - מרשד"ב וולפא נגד "יתבררו ויתלבנו" (לפני כ25 שנה, ומי שאינו יודע על הקונטרסים הנ"ל - גם ברוך יהיה).

[דרומי]

לא מדובר כאן בקונטרס זמני, אלא בספר ענק בן כאלף עמודים

[איש_ספר]

הרב אלאי לא הי' "רב ליטאי מגזע חב"ד", אלא חסיד חב"ד שלמד בישיבות ליטאיות (ווילנא אצל הגר"ש היימין, סלונים אצל הגר"ש יאגעל, ומיר), ותמיד המשיך לשמור במדה מסויימת על זהותו כבן ישיבה ליטאית.
[לדוגמא כאן יכולים לשמוע דבריו בהתוועדות חסידית שמדבר כחסיד מן השורה.
https://anash.org/vintage-audio-discove ... arbrengen/ ]

הנה קישור ישיר
https://www.youtube.com/watch?v=kd04_J4bLu0

מאד מעניין. יש שם מחז"פ מר' אלתר הילביץ בעל חקרי זמנים ועוד.

מי מתנדב לרשום מי הדובר בכל פרק זמן?

לכאורה הדובר בארבעים דקות הוא ר' חז"פ. פלאי פלאות, מעולם לא שמעתי אותו. איש נלהב שכזה.

[אליהו_אלאי]

בארבעים דקות זה בדואי ר' חז"פ, שהרי בדקה 35 מציגים אותו.
אם הזכרת את ר' אלתר הילביץ, וקודם גם שאלת אודות ר"י אלאי, אז הנה מה שכתב ר' אלתר אודות ר' ירמי' בהקדמת החקרי זמנים שלו:

[איש_ספר]

יש"כ

בקישור שנתת כתוב שם ששלחו לרבי את הקלטת מתוך אותה התוועדות. האם השתמר מענה לזה?

[זקן ששכח]

ש

[דרומי]

כפי שציינתי לעיל, שמרתי את הספר לפסח ולא התחרטתי... גם ככה הקריאה והעיון לוקחים הרבה יותר זמן מהמשוער, הספר מלא וגדוש וגם הערות המהדירים נכתבו בצורה ענינית ובקיצור (לטעמי לפעמים קיצרו יותר מידי, אבל אולי אין ברירה כי גם ככה הספר ענק וחריג בגודלו).

כמעט אין עמוד ללא חידוש מעניין, וכגון:

מנהג חב"ד כיום הוא שהעולה לתורה נוגע - לפני הברכה - עם הטלית בתחילת הקריאה שלו וגם בסופה (כגון במלים "ויהי ביום השמיני" ובמלים "ויעשה כמשפט"), והרבי זי"ע נהג לגעת שוב בתחילת העליה (עוד פעם ב"ויהי ביום השמיני"). וכבר נשתברו קולמוסים להבין הנהגה זו.

והנה בספר דנן מובא מכתב רי"מ (ע' 217):

מכבר שמעתי מר' משה לנדא בשם אביו, שמהורש"ב לא נהג בנישוק הספר תורה בעליה כמו שכתוב במנהגים (וכמנהג רבינו), אלא היה נושק במקום ההתחלה ובסיום הקודם (דהיינו בתחילת המפטיר ובסיום השביעי) [ברגע זה איני מבין, הרי סיום השביעי הוא גם סיום המפטיר!].

ובעיקר היה ניכר זה בתענית ציבור, שהמפטיר (שלישי) מתחיל בראש העמוד, והרבי נשק בתחילת העמוד ובסוף העמוד הקודם.

מר' חיים יוסף רוזנבלום ע"ה שמעתי, שגם הוא קרא אצל מוהרש"ב, ואמר שהיה נושק בתחילת מקום הקריאה ובתחילת השורה (וכנראה שגם זה היה במקרה של פרשה סתומה, שסוף הפרשה הקודמת היה בתחילת השורה).

עכ"ד, ולכאורה הענין חסר ביאור.

[קלונימוס הזקן]

בשורה טובה. הספר נראה משובח לעילא מן כל. אעיר: היה מקום לתת תרגום לעברית, לפחות בקטעים קריטיים, ולא היה נפגם כבוד הספר בכהוא זה.

[לבי במערב]

בתענית ציבור, שהמפטיר (שלישי) מתחיל בראש העמוד.

כמדומה שבספרים דידן אינו כן.

[פלוריש]

אגב, הזכרת הרב אלתר הילביץ - הרבי מליובאוויטש הפציר בו להוציא את ספרו על החשמונאים, וכנראה שלא הספיק. וכדאי שצאצאיו ומוקיריו יעשו זאת. לפי הרושם העולה מן הכתבים שכן יצאו (ללשונות הרמב"ם, חקרי זמנים) יש הרבה מה לצפות

[במסתרים]

כמדומה שבספרים דידן אינו כן.

הספרים נכתבים היום כמדומה לפי מה שסידר סופר אחד בדור האחרון ואין ללמוד מהם על ספרים ישנים.

[לבי במערב]

ידוע לי (כמובן).

[עזריאל ברגר]

כמדומה שבספרים דידן אינו כן.

הספרים נכתבים היום כמדומה לפי מה שסידר סופר אחד בדור האחרון ואין ללמוד מהם על ספרים ישנים.

לא כי, אלא לפי שתים מתוך שלשת הדעות במחלוקת המפרשים לגבי "אותיות בי"ה שמ"ו בראש עמוד", שיש ג דעות לגבי האות ש:
שמר לך את אשר אנכי מצוך - מיד אחרי קריאת ת"צ
שני השעירים גורלות - בפרשת אחרי
שמור ושמעת - בחומש דברים (לא זוכר מ"מ מדויק)
ורוב-ככל הספרים בדורותינו האחרונים עושים את שני הראשונים בראש עמוד, אבל מעולם לא ראיתי את השלישי בראש עמוד.

[לבי במערב]

ייש"כ על הבהרת הדברים.

"שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗" הוא בפ' ראה (יב, כח).

[דרומי]

הערה כללית לספר: ה'צנזור' עבד בצורה משונה. יש דברים גלויים לכל שניסה להסתיר, ויש פרטים שהצינעה יפה להם ובכל זאת גילה. דוגמא לא מוצלחת במיוחד בע' 780-781. גם הערה 665 בע' 786 לענ"ד מיותרת.

[יאיר אתמר]

האם נכתב בספר פרטים אודות סיפורו הידוע של עגנון עם ולא נכשל?

חשוב לי לדעת כמה פרטים:
1. האם ר"י מונדשיין פרסם את חזרתו (שהסיפור אמיתי) בצורה רשמית יותר, במקום אחר מאשר פורום בחר"ד?
2. האם ניתן לברר איך היה המעשה כפי שגב' שטיינשניידר סיפרה אותו?
3. מי היה זה שספד את גב' ש"ש?
4. האם נכח ר"י מונדשיין בהלווייה?

תודה רבה!

אודה גם לפרטים נוספים ממקורות אחרים.

[לבי במערב]

היות ובתגובה זו נכתב שההספד הי' שנים ספורות לפנ"ז, וכיון שהרי"מ ז"ל (כותב התגובה) הרי פרסם את הסיפור לאחר מכן - א"כ מוכח שלא נכח בהלוייתה...

[יאיר אתמר]

היות ובתגובה זו נכתב שההספד הי' שנים ספורות לפנ"ז, וכיון שהרי"מ ז"ל (כותב התגובה) הרי פרסם את הסיפור לאחר מכן - א"כ מוכח שלא נכח בהלוייתה...

אכן, ייש"כ.

[סגי נהור]

האם נכתב בספר פרטים אודות סיפורו הידוע של עגנון עם ולא נכשל?

חשוב לי לדעת כמה פרטים:
1. האם ר"י מונדשיין פרסם את חזרתו (שהסיפור אמיתי) בצורה רשמית יותר, במקום אחר מאשר פורום בחר"ד?
2. האם ניתן לברר איך היה המעשה כפי שגב' שטיינשניידר סיפרה אותו?
3. מי היה זה שספד את גב' ש"ש?
4. האם נכח ר"י מונדשיין בהלווייה?

תודה רבה!

אודה גם לפרטים נוספים ממקורות אחרים.

ראה גם כאן ובהמשך הדיון.