הקישון33 כתב:האם יין לא יותר מדוגמא מה משמח אנשים וזה משתנה מדור לדור?
שש ושמח כתב:ביין מזוג של חז"ל היה פחות מ 5% אלכוהול.
מוטוש כתב:שש ושמח כתב:ביין מזוג של חז"ל היה פחות מ 5% אלכוהול.
וזאת מהיכן לך?!
מוטוש כתב:
מי המומחים?
זוהר עמר?!
האם מצאו חרצני ענבים מימי חז"ל?
סגי נהור כתב:מוטוש כתב:
מי המומחים?
זוהר עמר?!
האם מצאו חרצני ענבים מימי חז"ל?
למיטב ידיעתי זו מציאות מוסכמת מבלי חולק שאחוז האלכוהול ביין נעצר באזור המספר הנ"ל. על מציאות זו מעידות לכאורה גם תוויות הבקבוקים.
האם אתה טוען אחרת? נו, אדרבה. מה טענתך?
א מבקש כתב:היין בזמן חז"ל הוא חידה עצומה אני מצרף כמה מאמרים על כך.
כמו כן אני מציין את השואל לקישור הבא https://www.badancient.com/claims/ancient-wine/
שם תמצא שהחוזק של היין בימי חז"ל היה הרבה יותר חלש מאשר של היום.
להלן קטע מתורגם:
שמרים עתיקים וגידול יין
אמנם קיימת מגמה פופולארית לייצור יינות מודרניים בשיטות "עתיקות", אך הרוב המכריע משתמש בשמרים אוצרים ספציפיים בתהליכי חיסון עבור מוצר קצה מוגדר. סוג השמרים החיובי ביותר המייצר יין אמין ועקבי הוא Saccharomyces cerevisiae . זה מוביל למוצר שיש לו בממוצע היום בין 10-14% לחמצן (אלכוהול בנפח).
בהשוואה, יינות עתיקים לא יכולים להיות כל כך בררניים עם סוג השמרים המשמשים. הם הוגבלו לשימוש בזני בר, שנשבו סביב הכרם ונמצאו על קליפות הענבים. שמרים ברים לעיתים קרובות מתקשים להמשיך להמיר סוכרים לאלכוהול בכ- 6%, וכל הדברים הולכים כשורה, שמרים משניים ואז נכנסים פנימה כדי לדחוף את הגידול הגבוה יותר.
לבי במערב כתב:יש להוסיף את ההשערה שיינותיהם היו סמיכים (כפשוטו) משלנו.
לבי במערב כתב:גם יתכן שישתנה הענין לפי סוג היין וטעמו, וצריך לשאול בזה את המומחים.
לבי במערב כתב:א. כוונתי לטענה המזכירה את יינות הונגריא כדוגמא, ושהצורך במזיגה הי' מפני הסמיכות (ולא משום הכוהל כשלעצמו).
ב. גם בזה לא טענתי אודות אחוזי הכהל, אלא שיתכן (כהצעה גרידא, שאינה מבוססת) כי השפעת היין על האדם תלוי' במדה רבה בסוגו וטעמו; וא"כ לק"מ מריב"א, כי יינו הי' שונה משלנו בפרמטרים אלו.
עדויות של משפחות מייצרי יין במדינה זו (לפני כמאה וחמישים שנה, וצאצאיהם מוסרים מה שסיפרו אבותיהם).א מבקש כתב:איני יודע מה המקור
א מבקש כתב:לשאלתך אודות ר' יהודה בר אילעי וכו' יש להעיר שכיום ישנם השותים בפורים יותר מארבעה כוסות מכובדים של ויסקי שהוא בעל 40% אלכוהול ולמחרת קמים כאחד האדם, וישנם כאלו ששותים בירה בעל 4.5% אלכוהול ויומיים אינם חוזרים לעצמם [כגון אני ואחי, כל אחד שייך לזן אחר] ולכן אין תמה מאדם אחד.
לגבי המזיגה במים ייתכן שהיין היה יבש מאוד [כמבואר בב"ב פ"ו מ"גשיין ישן הוא עד ג' שנים. כדי שהיין יהיה חמוץ לאחר שלושה שנים הוא אמור להיות מאוד יבש].
לבי במערב כתב:א. כוונתי לטענה המזכירה את יינות הונגריא כדוגמא, ושהצורך במזיגה הי' מפני הסמיכות (ולא משום הכוהל כשלעצמו).
ב. גם בזה לא טענתי אודות אחוזי הכהל, אלא שיתכן (כהצעה גרידא, שאינה מבוססת) כי השפעת היין על האדם תלוי' במדה רבה בסוגו וטעמו; וא"כ לק"מ מריב"א, כי יינו הי' שונה משלנו בפרמטרים אלו.
מוטוש כתב:א מבקש כתב:לשאלתך אודות ר' יהודה בר אילעי וכו' יש להעיר שכיום ישנם השותים בפורים יותר מארבעה כוסות מכובדים של ויסקי שהוא בעל 40% אלכוהול ולמחרת קמים כאחד האדם, וישנם כאלו ששותים בירה בעל 4.5% אלכוהול ויומיים אינם חוזרים לעצמם [כגון אני ואחי, כל אחד שייך לזן אחר] ולכן אין תמה מאדם אחד.
לגבי המזיגה במים ייתכן שהיין היה יבש מאוד [כמבואר בב"ב פ"ו מ"גשיין ישן הוא עד ג' שנים. כדי שהיין יהיה חמוץ לאחר שלושה שנים הוא אמור להיות מאוד יבש].
מה זה אומר יבש?
יותר חזק?
יותר חריף?
הסמיכות של היין גורמת לצורך במזיגה, פשוט כדי שיהא ניתן לשתותו...מוטוש כתב:מה הסמיכות של היין השפיעה?
והאם זה נגזר מזן הענבים?
מוטוש כתב:אם כן כיצד אמרו שהיין של תקופת חז"ל היה כל כך חזק עד שאם מזגו בו 2/3 מים יכלו לשתות?!
שש ושמח כתב:מוטוש כתב:אם כן כיצד אמרו שהיין של תקופת חז"ל היה כל כך חזק עד שאם מזגו בו 2/3 מים יכלו לשתות?!
אין שום הבדל בין יינות חז"ל ליינות זמנינו. גם אז וגם היום קשה לשתות יין בלי למזוג. "לשתות" הכוונה שהוא יהיה המשקה של הסעודה כמו ששותים היום קולה או פטל וכיו"ב. אבל "לטעום" כמות קטנה של יין [כמו שעושים היום בד"כ אלו ששותים להנאה] אפשר גם בלי למזוג.
מוטוש כתב:אתה בטוח שביינות של היום.
תוכל להוסיף עד 2/3 מים, וישאר לך טעם יין?!
סגי נהור כתב:מובן שכל האמור כאן מנוגד להבנת הראשונים והפוסקים שיינות שלהם אכן היו חזקים משלנו.
א מבקש כתב:סגי נהור כתב:מובן שכל האמור כאן מנוגד להבנת הראשונים והפוסקים שיינות שלהם אכן היו חזקים משלנו.
מי אמר שהיינות של הראשונים דומים ליין שלנו?
אדרבה, סולובייצ'יק בספרו היין בימי הביניים מביא שבזמנם היה ילד בצרפת שותה כמה ליטר יין אז אכן בזמן הראשונים הוא היה יותר קל מזמן הש"ס, אך בזמנינו אנו כחומורים הלך היין והתחזק.
סגי נהור כתב:מוטוש כתב:אתה בטוח שביינות של היום.
תוכל להוסיף עד 2/3 מים, וישאר לך טעם יין?!
בימינו היין איננו ממלא תפקיד של 'משקה קל', ולכן רוצים ליהנות ממלוא טעמו.
אבל בימיהם לא היו משקאות קלים, כיון שמי פירות (זמינים רק בעונתם, ובעיקר) אינם משתמרים אלא אם מפיקים מהם יין ושיכר, ולכן יתכן שלא בקשו מהיין אלא להטעים את המים (וראה גם כאן).
היה להם שיכר תמרים! ושיכר תאנים!
וכנראה גם בירה...
מובן שכל האמור כאן מנוגד להבנת הראשונים והפוסקים שיינות שלהם אכן היו חזקים משלנו.
מוטוש כתב:א מבקש כתב:סגי נהור כתב:מובן שכל האמור כאן מנוגד להבנת הראשונים והפוסקים שיינות שלהם אכן היו חזקים משלנו.
מי אמר שהיינות של הראשונים דומים ליין שלנו?
אדרבה, סולובייצ'יק בספרו היין בימי הביניים מביא שבזמנם היה ילד בצרפת שותה כמה ליטר יין אז אכן בזמן הראשונים הוא היה יותר קל מזמן הש"ס, אך בזמנינו אנו כחומורים הלך היין והתחזק.
ושמא אנו נחלשנו!?
שש ושמח כתב:ביין מזוג של חז"ל היה פחות מ 5% אלכוהול.
[ודרך אגב עצה לכל מי שקשה לו לשתות רביעית יין בחוה"מ, למזוג היין כראוי על חד תלת [במים או בסודה] ואז קל לשתות וגם מרגישים השמחה].
נהר שלום כתב:ראה באורך במאמר המצורף
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 47 אורחים