לכאורה פשוט שאין לה בחירה, שאלתי היתה על יצר טוב שזה משיכה בבהמה לעשות טוב, כמו שכתוב על יצר הרע.
שוב ראיתי שזה מח' המהרש"א והרש"ש בברכות סא., שהגמרא אומרת שבאדם כתוב וייצר עם שני יודי"ן לרמז על ב' יצרים, והגמרא שאלה למה לא כתוב כך גם בבהמה. ולכאו' משמע שבבהמה יש ב' יצרים. וכתב המהרש"א:
אלא מעתה בהמה דלא כתיב בה וייצר כו'. אע"ג דבהמה ודאי לית לה יצ"ט ולא ה"מ למכתב וייצר בב' יודי"ן מ"מ ויצר ביו"ד אחת ה"ל למכתב גבי בהמה לרמוז שיש לה יצה"ר וק"ל
אבל הרש"ש כתב:
עיין רש"א בח"א ותירוצו מגומגם ולעניין קושייתו נ"ל דמה שהיא הולכת בטבע ברייתה שלא להזיק ולסור למשמעת האדם למלאכה ולחרישה ולמשא וכיוצא זה נקרא יצר טוב
ומבואר שהרש"ש הבין בדעת המהרש"א שהתכוון שבבהמה יש ממש יצר רע, ולא רק דחף פנימי להזיק, וא"כ חוזרת השאלה על הבחירה בבהמה.
ויוצא מדברי שניהם שאין לבהמה ממש יצר טוב, אלא רק דחף פנימי, וביצר רע למהרש"א (להבנת הרש"ש) יש, ולרש"ש לכאורה יש רק דחף פנימי.