מי חיבר את ההגדה?

[יאיר1]

ההגדה שלפנינו מי סידר אותה?

[בקרו טלה]

ההגדה שלפנינו מי סידר אותה?

הגדה של פסח מפי אליהו הנביא?
viewtopic.php?f=27&t=8919&p=79911#p79819

[טברייני]

הגדה של פסח: מי כתב אותה? ולמה היא משמשת? מאמר מקיף ומרתק
https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3637099

מי חיבר את ההגדה?
http://www.ranaz.co.il/articles/article ... 840418.asp

קושיית הקושיות בפסח: מי חיבר את ההגדה?
https://thetalmud.wordpress.com/2017/04 ... %93%D7%94/

ועוד ועוד

[קו ירוק]

ישנה הגדה של פסח המכונה 'הגדת מלבי"ם' שבעצם זו כותרת מטעה של המדפיסים שרצו להשביח מקחם.
והיא חוברה הג"ר נפתלי משכיל לאיתן בן הג"מ אברהם משכיל לאיתן בעל ההגהות, ועל דרך הגאון מלבי"ם בפירושו לנ"ך.

בהקדמתו השניה להגדה ולא מצויה בכל המהדורות (והדפיסוה בהגדת כנסת ישראל חברון) יש מאמר מקיף על ההגדה ותכונתה,
(ובשורש הדברים גם פירש כך הנצי"ב באמרי שפר).
והוא מציע לאור הענין כי רבי הקדוש סידר ההגדה על כל צורתה. ומח' רב ושמואל איננה נוסח ההגדה אלא מהו מתחיל בגנאי.
מלבד הא לחמא עניא שסודר בבבל.

[דרומי]

בדרך צחות שמעתי פעם שמשה רבינו עצמו הוא שאמר את ההגדה לראשונה, ולכן לא נזכר שמו של משה בכל ההגדה!...

[אפרקסתא דעניא]

... לא נזכר שמו של משה בכל ההגדה!...

טעות נפוצה.

[יאיר]

וגם אם אמרה, וודאי לא אמר מעשה בר"ע וכו'...

[אויבער חכמניק]

... לא נזכר שמו של משה בכל ההגדה!...

טעות נפוצה.

שמו של משה רבינו נזכר בהגדה פעם אחת בלבד וגם זו בדרך אגב (ויאמינו בה' ובמשה עבדו בפיסקה הפותחת רבי יוסי הגלילי אומר). וכמעט כל המפרשים שדנו בקושיה זו ידעו והזכירו מזה. כך שאין זה טעות ולא נפוצה...

[נהר שלום]

וגם אם אמרה, וודאי לא אמר מעשה בר"ע וכו'...

למה? כתוב שגם בשמים לומדים בשמות התנאים ואמוראים, ואפילו מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו, כבר נאמר למשה בסיני

[יאיר]

וגם אם אמרה, וודאי לא אמר מעשה בר"ע וכו'...

למה? כתוב שגם בשמים לומדים בשמות התנאים ואמוראים, ואפילו מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו, כבר נאמר למשה בסיני

"מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן, שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים ... "

[צופה_ומביט]

כמו שכבר ציינו לפניי, בהגדות שלנו מופיע משה פעם אחת בברייתא של המכות במצרים ועל הים.

אבל כל הקטע הזה הוא תוספת מזמן הגאונים, שהרס"ג לא גורס אותה ומביא אותה בתור "רבים מחברינו נוהגים להוסיף בסיפור הגאולה".

מה שכן, רואים שאצל הקדמונים לא היתה קפידא שלא להזכיר את משה בהגדה [כדי שלא לתלות בו כלום אלא לתלות הכל בקב"ה וכו'], ואלו שלא אמרו תוספת זו - לא זה היה נימוקם.

וסימנך:

בנוסח ההגדה ברמב"ם אכן אין את כל התוספת הזו, אבל מאידך בהלכות חו"מ פ"ז כותב הרמב"ם להדיא "ואם היה הבן גדול וחכם מודיעו מה שאירע לנו במצרים ונסים שנעשו לנו ע"י משה רבינו".

ועוד סימנך [ומקור לרמב"ם הנ"ל]:

עד כאן דיברנו על הזכרה מפורשת בשמו, אבל משה מוזכר בהגדה בלי לומר את שמו בפסקא "ובאותות זה המטה שנאמר ואת המטה הזה תיקח בידך אשר תעשה בו את האותות". וכל פסוק זה אומר שמשה עושה את האותות במטה האלקים אשר בידו. כך שיש לנו הזכרת משה בהגדה, ובאמירה שהוא עושה את האותות, ולא חששו מזה כלל.

[עזריאל ברגר]

בהלכות חו"מ פ"ז כותב הרמב"ם להדיא "ואם היה הבן גדול וחכם מודיעו מה שאירע לנו במצרים ונסים שנעשו לנו ע"י משה רבינו"

שמעתי פעם דיוק בזה, שרק לבן גדול וחכם צריך לספר על משה רבינו, אבל לבן שאינו חכם - כותב הרמב"ם שצריך לספר רק על מה שגאלנו הקב"ה.
וכבר ראינו איך שפעמים רבות קורה שאנשים שאינם גדולים-וחכמים טועים בגדולת הצדיק, ומתחילים להתייחס אליו באופן שהופך אותו לחשש ע"ז.

[צופה_ומביט]

החשש [הכללי] - חשש.

לומר שזה דיוק ברמב"ם? בעיניי לא.

וכאמור, משה מוזכר בהגדה גם אם לא בשמו, ורבים מהגאונים - ובעקבותיהם אנחנו עד היום - לא חששו מלהזכירו גם בשמו. וכל ערום יעשה בדעת, לפי דעתו ולפי דעת בניו.

[עליך עיננו]

הגר"א בבאורו על ההגדה כותב טעם דומה כיון שכל ההגדה הוא לבאר שהכל היה ביד ה' ושלא יחשבו שהיה ביד משה.

[לבי במערב]

לומר שזה דיוק ברמב"ם? בעיניי לא.

בפשטות, קישור הדברים למ"ש הרמב"ם הוא בדרך־צחות.

[ירדן ירחו]

בהלכות חו"מ פ"ז כותב הרמב"ם להדיא "ואם היה הבן גדול וחכם מודיעו מה שאירע לנו במצרים ונסים שנעשו לנו ע"י משה רבינו"

שמעתי פעם דיוק בזה, שרק לבן גדול וחכם צריך לספר על משה רבינו, אבל לבן שאינו חכם - כותב הרמב"ם שצריך לספר רק על מה שגאלנו הקב"ה.
וכבר ראינו איך שפעמים רבות קורה שאנשים שאינם גדולים-וחכמים טועים בגדולת הצדיק, ומתחילים להתייחס אליו באופן שהופך אותו לחשש ע"ז.

איך מסתדר הדיוק הזה עם מה שכותב הרמב" ם בהלכות תלמוד תורה: "משיתחיל לדבר מלמדו תורה ציוה לנו משה, ופסוק ראשון מפרשת שמע"? ואולי יש לחלק בין לימוד פסוקים ללא הבנה לבין סיפור לפי דעתו של הבן? למרות שגם בלימוד הפסוקים ברגע שיבין קצת ישאל על משה.

[נוריאל עזרא]

שאלה יפה וגם התירוץ ייש"כ.
אולי אפשר עוד להסביר שהרמב"ם בת"ת דיבר הרי על ללמדו לומר תורה ציוה לנו משה כשיתחיל לדבר ואז הוא קטן מאוד שלא עלול לטעות אך הדיוק מחושן משפט הוא שצריך ב' התנאים גדול וחכם ולא רק גדול כי אז יטעה אבל כלל לא מדויק לקטן שבו אין דרך לטעות וכאמור.

[תורת המן]

עיין בסוף הקדמת הכלי חמדה להגרמ"ד פלאצקי, שהק' לו חכם אחד למה לא הזכירו משה רבינו בההגש"פ, והוא "באמת נפלא בהשקפה ראשונה, ובטח יש בזה ענין עמוק",
והוא ז"ל השיב בתוך כדי דיבור (!), ותוכן תירוצו הוא דאכתי עבדי אחשוורש אנן, וע"כ אין סיפור יצ"מ על הגאולה הגופנית, רק על הגאולה הרוחנית שיצאנו ממצרים לקבל התורה, ובזה שפיר אמרינן 'לא ע"י שליח', רק הקב"ה בעצמו גאל אותנו, עכתו"ד, עיי"ש במתק לשונו.

[י. אברהם]

יש גורסים בהגדה ולא ע"י השליח, והכוונה למשה רבינו שכך היה נקרא סתם "השליח", וכן מצינו בספרי רב סעדיה גאון ועוד שכינהו למשה רבינו כך.

[צופה_ומביט]

ישנה הגדה של פסח המכונה 'הגדת מלבי"ם' שבעצם זו כותרת מטעה של המדפיסים שרצו להשביח מקחם.
והיא חוברה הג"ר נפתלי משכיל לאיתן בן הג"מ אברהם משכיל לאיתן בעל ההגהות, ועל דרך הגאון מלבי"ם בפירושו לנ"ך.

בהקדמתו השניה להגדה ולא מצויה בכל המהדורות (והדפיסוה בהגדת כנסת ישראל חברון) יש מאמר מקיף על ההגדה ותכונתה,
(ובשורש הדברים גם פירש כך הנצי"ב באמרי שפר).
והוא מציע לאור הענין כי רבי הקדוש סידר ההגדה על כל צורתה. ומח' רב ושמואל איננה נוסח ההגדה אלא מהו מתחיל בגנאי.
מלבד הא לחמא עניא שסודר בבבל.

א. מהי/היכן הקדמתו הראשונה?

ב. הצעה ארוכה זו נדפסה גם בהגדה של פסח "אגדה מקובצת" מהרב מנשה שהרבאני [נמצאת באוצר, עיי"ש], שלרוב חיבתו לדברי המלבי"ם [וחשב שפירוש ההגדה הנ"ל ממנו, כפי שחשבו גם מוציאי הגדש"פ כנס"י חברון הנ"ל] העתיק את כל הפירוש "מדרש הגדה" בהגדש"פ שכתב לעצמו עם פירושים, ושם הצעה זו מופיעה אחרי מה נשתנה ולפני עבדים היינו, והפירוש על הקטע הבא "עבדים היינו" מתחיל בהתייחסות מפורשת למסקנות של אותה הצעה, [שלפי מה שהקדמנו בהצעה הכוללת וכו' ובפרט כתבנו שם לגבי פסקה זו של עבדים היינו וכו' כעת נתחיל לבאר את הדברים בפרטות על סדר ההגדה], ומכאן מתחיל את פירוש עבדים היינו מילה במילה וכו'.

אבל בהגדש"פ מדרש הגדה ורשא תרמ"ג [שהיא זו הנמצאת באוצר, משום מה בלי ציון מקום ושנת הדפסה] - הושמטה [משום מה] כל ההצעה הגדולה הזו, ויש הקדמה/פתיחה [קצרה, פסקה אחת] אחרת לביאור הפסקה של עבדים היינו, ובה תוכן אחר לגמרי, וכמדומה שהוא בנוי מלוקט ממה שכתוב בזה בהצעה בקיצור נמרץ ביותר [וצ"ת האם מתאים או סותר לנאמר בהצעה הגדולה] ובתוספת לשונות שלקוחים ממדרש ההגדה להלן בפסקה מתחילה עובדי וכו'.
ואיני יודע מיהו מחבר פסקה זו.
לכאורה לא מסתבר שהמחבר בעצמו א. השמיט את כל ההצעה הגדולה שכ"כ טרח בה וכ"כ משתבח בה, ב. וממילא הוצרך לנסח פתיחה חדשה לפסקה עבדים היינו.
אבל אין לי ידיעה בזה ומאד אשמח לדעת מיהו מחבר הפסקה הזו, ובעיקר האם היא מהמחבר בעצמו שערך שינוי זה או מהמו"ל שהחליט להשמיע את ההצעה הגדולה וממילא הוצרך לכתוב פסקה זו, ובנה אותה על יסוד דברי המחבר [וצ"ת אם אכן היא תואמת את דברי המחבר].

אשמח מאד לכל עזרה מהיודעים.

[ללמוד התורה]

ישנה הגדה של פסח המכונה 'הגדת מלבי"ם' שבעצם זו כותרת מטעה של המדפיסים שרצו להשביח מקחם.
והיא חוברה הג"ר נפתלי משכיל לאיתן בן הג"מ אברהם משכיל לאיתן בעל ההגהות, ועל דרך הגאון מלבי"ם בפירושו לנ"ך.

בהקדמתו השניה להגדה ולא מצויה בכל המהדורות (והדפיסוה בהגדת כנסת ישראל חברון) יש מאמר מקיף על ההגדה ותכונתה,
(ובשורש הדברים גם פירש כך הנצי"ב באמרי שפר).
והוא מציע לאור הענין כי רבי הקדוש סידר ההגדה על כל צורתה. ומח' רב ושמואל איננה נוסח ההגדה אלא מהו מתחיל בגנאי.
מלבד הא לחמא עניא שסודר בבבל.

היכן ניתן להשיג הגדה זו?

[צופה_ומביט]

ישנה הגדה של פסח המכונה 'הגדת מלבי"ם' שבעצם זו כותרת מטעה של המדפיסים שרצו להשביח מקחם.
והיא חוברה הג"ר נפתלי משכיל לאיתן בן הג"מ אברהם משכיל לאיתן בעל ההגהות, ועל דרך הגאון מלבי"ם בפירושו לנ"ך.

בהקדמתו השניה להגדה ולא מצויה בכל המהדורות (והדפיסוה בהגדת כנסת ישראל חברון) יש מאמר מקיף על ההגדה ותכונתה,
(ובשורש הדברים גם פירש כך הנצי"ב באמרי שפר).
והוא מציע לאור הענין כי רבי הקדוש סידר ההגדה על כל צורתה. ומח' רב ושמואל איננה נוסח ההגדה אלא מהו מתחיל בגנאי.
מלבד הא לחמא עניא שסודר בבבל.

היכן ניתן להשיג הגדה זו?

ישנה באוצר,
שם ההגדה באמת הוא "מדרש הגדה".
ישנה בהוצאה חדשה, בשנה שעברה קניתיה בחנות ספרים רגילה וסטנדרטית.

[קו ירוק]

הקדמה שניה. מצוי באוצר.

הקדמת שניה הגש''פ ע''ד מלבי''ם.PDF

(2.03 MiB) הורד 116 פעמים