יוסף חיים אוהב ציון כתב:איתן נוי כתב:האם מישהו מכיר את הצמח הזה שבתמונה?
לפי תיאורו של הגרב"צ מוצפי שליט"א זהו הצמח אלא שלא אוכלים (מחשש תולעים) אלא מניחים בתוך שקית סגורה בקערה בשביל סוד הקערה.
איך ניתן לצרף תמונה באופן שלא תהיה פתוחה אלא בתוך קובץ?[/quote
אכן זה ההינדבא, וכן נוהג הגריח"ס שליט"א ועוד הרבה חכמים.
כמדומה שאינו אפשרי.איתן נוי כתב:איך ניתן לצרף תמונה באופן שלא תהיה פתוחה אלא בתוך קובץ?
כנראה הכוונה לזו הבעל"ט.איתן נוי כתב:האם ניתן לברך ברכת המוציא על מצה מטוגנת בסעודה שלישית של שבת זו . .
בסי' תלג מיירי גבי חיוב הבדיקה, ובסי' תמב - אודות הביעור.עושה חדשות כתב:האין זו סתירה?
עושה חדשות כתב:נשאלתי;
שו"ע סי' תלג:
חור שבין יהודי לחבירו - כל אחד בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מבטל בלבו ודיו.
שו"ע סי' תמב:
נהגו לגרד הכתלים והכיסאות שנגע בהם חמץ, ויש להם על מה שיסמוכו. ואם יש חמץ בסדק שאינו יכול לחטט אחריו - יטיח עליו מעט טיט.
האין זו סתירה?
איתן נוי כתב:איך ניתן לצרף תמונה באופן שלא תהיה פתוחה אלא בתוך קובץ?
איתן נוי כתב:האם ניתן לברך ברכת המוציא על מצה מטוגנת בסעודה שלישית של שבת זו מחד גיסא הרי עדיין לא פסח ואולי עדיין נמצא בגדר מצה של ימות השנה המוטלת בספק לגרע"י זצ"ל ודעימיה, או שמא מחר וכעת הלחם היחיד הנמצא בעולם הוא המצה ש"ד לברך המוציא?
עובדיה חן כתב:במ"א פוסק שבזמננו אין חיוב נטילת ידים לפני דבר הטבול במשקה, [מלבד בליל הסדר]ואילו הגאון סופר שחייבים וגם לברך על נטילה זו,נמצא דעות חלוקות באופן קיצוני. וצ"ב
עושה חדשות כתב:נשאלתי;
שו"ע סי' תלג:
חור שבין יהודי לחבירו - כל אחד בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מבטל בלבו ודיו.
שו"ע סי' תמב:
נהגו לגרד הכתלים והכיסאות שנגע בהם חמץ, ויש להם על מה שיסמוכו. ואם יש חמץ בסדק שאינו יכול לחטט אחריו - יטיח עליו מעט טיט.
האין זו סתירה?
איתן נוי כתב:האם ניתן לברך ברכת המוציא על מצה מטוגנת בסעודה שלישית של שבת זו מחד גיסא הרי עדיין לא פסח ואולי עדיין נמצא בגדר מצה של ימות השנה המוטלת בספק לגרע"י זצ"ל ודעימיה, או שמא מחר וכעת הלחם היחיד הנמצא בעולם הוא המצה ש"ד לברך המוציא?
איתן נוי כתב:מי שעושה סעודה שלישית או כל סעודה אחרת על מזונות, האם יש עניין שיעשה על 2 עוגות או שני רוגלך כדין לחם משנה על פת?
נהר שלום כתב:איתן נוי כתב:האם ניתן לברך ברכת המוציא על מצה מטוגנת בסעודה שלישית של שבת זו מחד גיסא הרי עדיין לא פסח ואולי עדיין נמצא בגדר מצה של ימות השנה המוטלת בספק לגרע"י זצ"ל ודעימיה, או שמא מחר וכעת הלחם היחיד הנמצא בעולם הוא המצה ש"ד לברך המוציא?
אם במצה המטוגנת יש כזית ברכתה המוציא כמבואר בחזו"ע
איתן נוי כתב:האם ניתן לברך ברכת המוציא על מצה מטוגנת בסעודה שלישית של שבת זו מחד גיסא הרי עדיין לא פסח ואולי עדיין נמצא בגדר מצה של ימות השנה המוטלת בספק לגרע"י זצ"ל ודעימיה, או שמא מחר וכעת הלחם היחיד הנמצא בעולם הוא המצה ש"ד לברך המוציא?
עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:האם ניתן לברך ברכת המוציא על מצה מטוגנת בסעודה שלישית של שבת זו מחד גיסא הרי עדיין לא פסח ואולי עדיין נמצא בגדר מצה של ימות השנה המוטלת בספק לגרע"י זצ"ל ודעימיה, או שמא מחר וכעת הלחם היחיד הנמצא בעולם הוא המצה ש"ד לברך המוציא?
מאי שנא משבת אסרו-חג שנהגו לברך המוציא?
לבי במערב כתב:כמדומה שאינו אפשרי.איתן נוי כתב:איך ניתן לצרף תמונה באופן שלא תהיה פתוחה אלא בתוך קובץ?
עושה חדשות כתב:ז"ל ה'נפש החיים' -
...והגע עצמך כגון אם יטריד אדם עצמו לילה הראשונה של פסח בכונת אכילת כזית מצה. שתהא האכילה בקדושה וטהרה ודביקות. וימשיך ההכנה כל הלילה עד שיומשך זמן האכילה עד לאחר שעלה השחר או לאחר נץ החמה, הרי כל טהרת מחשבתו פיגול הוא לא ירצה. ומי שאכל הכזית מצה בזמנה אף בלא קדושה וטהרה יתירה. הרי קיים מצות עשה הכתובה בתורה ותבא עליו ברכה...
מה הפשט בקטע המודגש?
איתן נוי כתב:מי שמסיים מסכת ומכין את הקטע האחרון של הסיום בכדי שיוכל לאומרו כדבעי בשעת הסיום, האם כבר נחשב שסיים המסכת ושוב לא יוכל לעשות "סיום" שהרי סו"ס סיים כבר? וא"כ מה העצות?
זכר. ומה שנאמר 'שְׁתֵּֽי־תֹרִ֗ים', כתב הרד"ק בערכו שבא להודיענו כי הזכר והנקבה כשרים (ולכאו' ילע"ע בזה).איתן נוי כתב:"תור" זה זכר או נקבה?
אכן, אך בתמונה אינו כן (ואין דרך לפתרו, אם לא שיצורף בפורמט אחר).איתן נוי כתב:כשמוסיפים קובץ שאינו תמונה הוא מתווסף רק בתור קובץ מצורף.
ייש"כ. אכן אפשר דצ"ע מה שלא הוזכר בתלמודא דילן, אך עכ"פ לכאו' הוא דעת ר"י (הדורש כעין דברי ראב"ע - בניגוד לשי' רע"ק, בעל המימרא שכשר עד הבוקר. וראה מ"ש במכדרשב"י עה"פ בלילה הזה ועה"פ ולא תותירו).עושה חדשות כתב:העירוני לדברי המכילתא - בלילה הזה שומע אני כל הלילה תלמוד לומר ולא תותירו ממנו עד בקר וכו' לא בא הכתוב אלא ליתן תחום לבקרו של בקר ואי זה זה עמוד השחר. ולכאו' הס"ד היא עד הנה"ח.
איתן נוי כתב:"תור" זה זכר או נקבה?
אכן כן הוא. הודעות אלו שייכות ל'שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום'.עזריאל ברגר כתב:וכמדומני שכולם זכרים.
ביליצר כתב:איתן נוי כתב:מי שמסיים מסכת ומכין את הקטע האחרון של הסיום בכדי שיוכל לאומרו כדבעי בשעת הסיום, האם כבר נחשב שסיים המסכת ושוב לא יוכל לעשות "סיום" שהרי סו"ס סיים כבר? וא"כ מה העצות?
כך מסברא ,אך בילדותי ראיתי ת"ח זצ"ל שסיים ולמי שלא נכח חזר למענו שוב על הסיום .
איתן נוי כתב:נהר שלום כתב:איתן נוי כתב:האם ניתן לברך ברכת המוציא על מצה מטוגנת בסעודה שלישית של שבת זו מחד גיסא הרי עדיין לא פסח ואולי עדיין נמצא בגדר מצה של ימות השנה המוטלת בספק לגרע"י זצ"ל ודעימיה, או שמא מחר וכעת הלחם היחיד הנמצא בעולם הוא המצה ש"ד לברך המוציא?
אם במצה המטוגנת יש כזית ברכתה המוציא כמבואר בחזו"ע
אחרי הכל זה עדיין לא פסח והגרע"י נסתפק בעניין (חזו"ע ט"ו בשבט ברכות עמ' סא) ובפרט למצות הקשות הנכססות.
היכן מצאת שכשיש כזית במצה היא ודאי המוציא?
ביליצר כתב:איתן נוי כתב:מי שמסיים מסכת ומכין את הקטע האחרון של הסיום בכדי שיוכל לאומרו כדבעי בשעת הסיום, האם כבר נחשב שסיים המסכת ושוב לא יוכל לעשות "סיום" שהרי סו"ס סיים כבר? וא"כ מה העצות?
כך מסברא ,אך בילדותי ראיתי ת"ח זצ"ל שסיים ולמי שלא נכח חזר למענו שוב על הסיום .
נהר שלום כתב:ביליצר כתב:איתן נוי כתב:מי שמסיים מסכת ומכין את הקטע האחרון של הסיום בכדי שיוכל לאומרו כדבעי בשעת הסיום, האם כבר נחשב שסיים המסכת ושוב לא יוכל לעשות "סיום" שהרי סו"ס סיים כבר? וא"כ מה העצות?
כך מסברא ,אך בילדותי ראיתי ת"ח זצ"ל שסיים ולמי שלא נכח חזר למענו שוב על הסיום .
אם זה באותו יום לכאורה עדיין נחשב יום שמחתו שמותר לאכול בא, וכן לכל מי שמח עמו והשתתף קצת בלימודו
במסתרים כתב:האם נתבאר גדר בל תוסיף בתפלה שכולה (ועכ"פ המנין שיהא שנַים ליום) אינה אלא מדרבנן, ואם הכוונה שיש כמו איסור (דרבנן) בהוספת תפלה, או שהוא כמו זכר ומראית עין להוספה על התמידין, וכו'.
ובכלל, אם מצינו בל תוסיף (דרבנן) במצוה דרבנן.בית יוסף או"ח סוף סימן מח כתב:ואין לחוש אם יקרא פרשת התמיד שנית עם הציבור — כלומר ולא תימא דהוי כמקריב שני תמידין בשחרית והוי כמוסיף על המצוות דבקריאה בעלמא ליכא משום בל תוסיףבית יוסף או"ח סימן קז בשם הרי"ף כתב:אבל אם התחיל להתפלל אדעתא דחובה ונזכר שכבר התפלל פוסק ואפי' באמצע ברכה וכדאמר רב יהודה מפני שאם בא לגומרה נמצא כמי שמקריב שני תמידין בשחרית שהוא עובר משום בל תוסיףשם בשם הרשב"א כתב:... אדר' אלעזר קאי דאמר אינו חוזר ומתפלל כלומר אינו רשאי לחזור ולהתפלל דדילמא כבר התפלל ואיכא משום בל תוסיף...
אולי קרוב לענין זה [המשכת איסור מהעיקר לדברים מסתעפים]בית יוסף או"ח סימן קלג כתב:כתב רבינו הגדול מהרי"א ז"ל שאין לומר פיטום הקטורת אלא מתוך הכתב שמא יחסר אחד מהסמנים ויהא חייב מיתה בקריאה כמו בהקטרה ואולי שמזה הטעם אין אומרים אותו במקצת מקומות אע"פ שאומר פרשת הקרבנות ע"כ והם דברי א"ח שכתב בשם הבעל הלכות. ואני אומר אם הלכה נקבל אבל אם לדין יש תשובה... אבל כשחיסר בקריאה מהי תיתי לן
יוֹסֵפֶר כתב:על לשון הרשב"א יל"ע אם אפשר להוכיח כדבריך, כי באמת נראה דר"ל שיש בכך בל תוסיף, אבל מלשון הב"י בק"ז בשם הרי"ף אין ראיה, דיש לפרש שתיבת 'שהוא' קאי על המקריב שני תמידין בשחרית שהוא עובר משום בל תוסיף, והמתפלל ב' תפילות הוא רק נמצא כמוהו.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:פעם ראיתי בחנות ירקות שמכרו אותו, אבל חושבני שזה מר מאד.
איתן נוי כתב:המשתמשים בזה בימות השנה בחמץ נוהגים הכשר ע"י כביסה ותו לא. ולכאורה איך מועילה הכביסה להכשר ה"פלאס" מאחר ובולע חמץ ברתיחה הרבה יותר גבוהה?
מה גם שבולע ביבש?
איתן נוי כתב:מה אומר כיצד היא הכשרתו?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 305 אורחים
