לבי במערב כתב:סימן יפה הוא כשלא נספד כהלכה, והרי ביומי דניסן אסור להספיד.
לבי במערב כתב:סנהדרין מז, א.
לבי במערב כתב:ואיך הדבר מפריך את מש"כ?
לבי במערב כתב:ואשר על־כן? (ציינתי לעיל כמ"פ לגמ' זו, ומן היושר להניח שלא נעלמה מעיני).שש ושמח כתב:העברה לחוד ומסירה לחוד.
חגי פאהן כתב:האם דין ערבות חל גם על קטן?
דוגמה, ילד קטן שישן בזמן ההבדלה ואז התעורר ושואל למה לא עושים הבדלה, האם מותר למי שכבר יצא לעשות לו הבדלה שוב? כמו שמותר לגבר לתקוע לנשים בר"ה.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:חגי פאהן כתב:האם דין ערבות חל גם על קטן?
דוגמה, ילד קטן שישן בזמן ההבדלה ואז התעורר ושואל למה לא עושים הבדלה, האם מותר למי שכבר יצא לעשות לו הבדלה שוב? כמו שמותר לגבר לתקוע לנשים בר"ה.
תיפו"ל מדין חינוך.
עליך עיננו כתב:האם שייך להתשמש במדיח כלים של כל השנה כדי לשטוף את כלי הפסח לפני פסח?
שמעתי מח"א שאם עושים שטיפה אחת ריקה בזה סגי כי נט"ל לפני פסח הוא לכתחילה.
עליך עיננו כתב:אחד שלא ביער את החמץ ביום שישי האם יכול לברך על ביעור חמץ בשבת?, (לפי השיטות שמביא המ"ב שמברך על ביעור חמץ בשעת שריפה אם לא בירך על הבדיקה)
עזריאל ברגר כתב:עליך עיננו כתב:אחד שלא ביער את החמץ ביום שישי האם יכול לברך על ביעור חמץ בשבת?, (לפי השיטות שמביא המ"ב שמברך על ביעור חמץ בשעת שריפה אם לא בירך על הבדיקה)
מדוע לא? יברך כש"מפרר וזורה לרוח או מטיל לים" ואומר אחריו כל חמירא. וראה באשכול https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=27&t=55460
בית יוסף או"ח סוף סימן מח כתב:ואין לחוש אם יקרא פרשת התמיד שנית עם הציבור — כלומר ולא תימא דהוי כמקריב שני תמידין בשחרית והוי כמוסיף על המצוות דבקריאה בעלמא ליכא משום בל תוסיף
בית יוסף או"ח סימן קז בשם הרי"ף כתב:אבל אם התחיל להתפלל אדעתא דחובה ונזכר שכבר התפלל פוסק ואפי' באמצע ברכה וכדאמר רב יהודה מפני שאם בא לגומרה נמצא כמי שמקריב שני תמידין בשחרית שהוא עובר משום בל תוסיף
שם בשם הרשב"א כתב:... אדר' אלעזר קאי דאמר אינו חוזר ומתפלל כלומר אינו רשאי לחזור ולהתפלל דדילמא כבר התפלל ואיכא משום בל תוסיף...
בית יוסף או"ח סימן קלג כתב:כתב רבינו הגדול מהרי"א ז"ל שאין לומר פיטום הקטורת אלא מתוך הכתב שמא יחסר אחד מהסמנים ויהא חייב מיתה בקריאה כמו בהקטרה ואולי שמזה הטעם אין אומרים אותו במקצת מקומות אע"פ שאומר פרשת הקרבנות ע"כ והם דברי א"ח שכתב בשם הבעל הלכות. ואני אומר אם הלכה נקבל אבל אם לדין יש תשובה... אבל כשחיסר בקריאה מהי תיתי לן
מצוות תשביתו נשלמת כשנכנס יו"ט ואין חמץ בביתו (כן כתב בשו"ע הרב), וכל פעולה שאנחנו עושים לקראת זה - היא חלק מקיום המ"ע הזאת. וכמדומני שאין הבדל מהותי בין המבער את החמץ בשעה חמישית של י"ד ניסן (לפני שחלה עליו חובת ביעור אפילו מדרבנן, כדתנן "ושורפין מתחילת שש", אלא רק ממנהגא) לבין המבער את החמץ בעש"ק כתקנת חכמים, ומשאיר לעצמו רק אוכל כשר לפסח (כגון מצה עשירה שעליה הוא יקבע את סעודותיו בשבת - להנוהגים בכך).עליך עיננו כתב:עזריאל ברגר כתב:עליך עיננו כתב:אחד שלא ביער את החמץ ביום שישי האם יכול לברך על ביעור חמץ בשבת?, (לפי השיטות שמביא המ"ב שמברך על ביעור חמץ בשעת שריפה אם לא בירך על הבדיקה)
מדוע לא? יברך כש"מפרר וזורה לרוח או מטיל לים" ואומר אחריו כל חמירא. וראה באשכול https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=27&t=55460
צודק.
בכל אופן מצות תשביתו מתקיימת בשבת ולא לפני
ולכן שזורקים את שאריות החמץ בשבת יש לכון בזה לקיים את המצווה.
איתן נוי כתב:מי שעושה סעודה שלישית או כל סעודה אחרת על מזונות, האם יש עניין שיעשה על 2 עוגות או שני רוגלך כדין לחם משנה על פת?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 412 אורחים