בדיקת חמץ בהעברה בעלמא

[דוב באר]

כתב בפסקי תשובות (תלא א) שהבודקים בהעברה בעלמא כגון רק כדי למצוא את עשרת פתיתי הלחם שהטמינו בני הבית קרוב לומר שהברכה שעושים על הבדיקה ברכה לבטלה היא.
ולכאורה מברכים על הבדיקה "על ביעור חמץ" מכיוון שמבטל אח"כ החמץ ולמחרת שורפו. ובפרט שהט"ז והמג"א כתבו שאם לא בירך בבדיקה יברך בשריפה שהיא עיקר ביעור חמץ (ובזה לא שייך עניין העברה בעלמא) ובשו"ע הרב חושש לסברה זו לברך בלא שם ומלכות.
ומזה מובן שגם אם לא עבר בדקדוק הברכה עדיין חלה על הביטול והשריפה.

ומה הסברה שבבדיקת חמץ בהעברה בעלמא יהיה ברכה לבטלה?

בכלל כיצד נהוג בתפוצות ישראל לעשות בדיקת חמץ? עוברים בזריזות על כל הבית או שוכבים על כל בלטה?

[סגי נהור]

הסברא היא שזמן הברכה קודם הבדיקה הוא רק כשהבדיקה עצמה היא צורך הביעור, משא"כ כשהבדיקה אינה מועילה כלל לביעור החמץ הברכה אינה בזמן המצוה וממילא היא לבטלה.

[דוב באר]

השאלה היא האם למעשה יש מי שפוסק כך ואומר שחובת הבדיקה היא דווקא בדיקה לעיון.

[פולסברג]

סיפר אאמו''ר שר' אהרן קוטלר היה בודק את כל הישיבה ב20 דקות

[הכל בכתב]

עיקר הבדיקה הוא בחורין ובסדקין, ועי' בשו"ע הרב שכתב, דיכבד את הבית קודם שיבדוק, ורק יבדוק בחורין ובסדקין או תחת המטות במקום שאינו יכול להגיע ולכבד כראוי.
וא"כ אנו שכבר מנקין את הבית ימים ושבועות קודם הבדיקה, לא נשאר רק לבדוק בחורין ובסדקין, ותלוי כל בית ובית לפי המצב אם יש חורין וסדקין.

[דרומי]

כמובן שזה משתנה בגודל הבית ובצורתו ובעיקר עד כמה מפיצים חמץ בכל הבית בכל השנה.

אוכל לכתוב כדוגמא את הנהגתי אני בל"נ.

בביתי יש שתי קומות, קומה אחת של חדרי שינה וקומה אחת של סלון ומטבח.

במשך כל השנה יודעים שאוכלים רק בקומה התחתונה ועקרונית לא מעלים אוכל בכלל לקומה העליונה. כמובן שלמעשה אי אפשר לסמוך על זה לגמרי, ולכן אני בודק בכל זאת, אבל אני מחלק את זה לכמה ערבים - בכל ערב אני עושה בדיקה בחדר אחר, לאור פנס.

בליל בדיקת חמץ נשארת לי רק הקומה התחתונה ואותה אני בודק יותר ביסודיות. אני פשוט עובר לאורך הקירות (באמצע הרצפה לא צריך).

[יש תקוה]

כתב רבנו חיים פלאג'י זיע"א בסה"ק חיים לראש (הלכות בדיקת חמץ אות ח"י): ראה נא נועם שי של הרב הגדול חיד"א ז"ל בספר מורה באצבע (סי' ז' אות ר') דכתב וז"ל: לא יעמוד כמו שר בבית וילך לארכה ולרחבה ותו לא, רק באמת יחפש ויבדוק מזן אל זן, אולי ימצא איזה דבר ששכחוהו או לא ראוהו, ואם לא עשה כן כמעט הוא כברכה לבטלה. עכ"ל.
וע"ע למרן רבינו הגדול הגר"ע יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (פסח הלכות בדיקת חמץ הל' ל"ו) שהביא שיש קצת סמך למיקלים שאינם מטריחים עצמם בבדיקה כ"כ, בהיות שכבר בדקו וניקו הדירה באופן יסודי לפני כן. וע"ע שם.

[כתבן]

בדעת תורה (סי' תל"ג סעי' ב') כותב שמצא בכתבי הרב מבואטשאטש, "שבדיקת תיבות ומטלטלין שכשמהפכין אותן מתנער הכל מהם וכן בתי ידים וכדומה, וכן אם מכבדים חדרים, שידוע שלא נשאר עוד חשש חורים באומדנא ברורה, דמי למקום שאין מכניסין בו חמץ, וסגי בליל י"ד בנר כל דהו ואין חיוב בחיפוש היטב".