אין הלל פחות משלשה בני אדם

[עזריאל ברגר]

כתב ידידי הרמ"מ והבה ב"הלכה יומית" שהוא מפרסם:

האם יש הנהגות מיוחדות למי שאומר את ההלל ביחיד?

עקב המצב בעולם, עם בהלת נגיף הקורונה ר"ל, כאשר בעוונותינו הרבים מרבית בתי-הכנסת סגורים ולא מתקיימים מניינים כדי למנוע את התפשטות הנגיף, רבים יתפללו את תפילת ראש חודש וההלל ביחידות, ונשאלת השאלה האם קיימת איזו הנהגה שונה באמירת ההלל ביחיד, בעוד תפלה זו מטבעה היא תפלת שבח והלל של ציבור.
ואכן, כתבו הפוסקים שכאשר לא ניתן לומר את ההלל בציבור, ישתדלו לומר את ההלל ב'זימון', כלומר בקרבת שלשה אנשים, כאשר הכוונה המקורית היא לשלשה בני מצוות, אם כי אין חובה לחזר אחריהם. אך בתקופה זו, שגם מ'התקהלות' כזו ממליצים הרופאים להימנע, הרי שמובא בפוסקים שניתן לעשות זאת גם עם בני ביתו, כמו אשתו וילדיו שהגיעו לחינוך, שנכון שיאמרו יחד את ההלל ויאמר עמם פסוקי "הודו לה' כי טוב" וגו' והם ישיבוהו, כמו בציבור.

[מקורות: רמ"א סי' תכב ס"ב ובנו"כ שם. שו"ע אדה"ז סי' תעט ס"ו. נטעי גבריאל הל' יום טוב פמ"ה סי"ג]

[עזריאל ברגר]

עפ"ז לכאורה נשים שמתפללות תמיד בלא מנין - ראוי להן ג"כ לומר את ההלל באופן שאחת אומרת הודו והשאר עונות אחריה.
ותמהני מדוע לא מלמדים אותן שינהגו כך.

ובפרט לפי דברי הביה"ל (תכב ד"ה הלל) ש"חיוב" נשים וגברים בהלל דר"ח וכיו"ב - שווה הוא!

[לענין]

מאותו טעם שאינן מזמנות.

[נהר שלום]

האם העניין שיהיו שלשה באמירת ההלל הוא גם בתפילות אם אין מניין?

[אמריקנר]

הרמ"א מביא שהלל ביחיד יאמר לשנים שיאמרו עימו ראשי פרקים כדי שיהא נחשב כרבים עיין תכב סוף ס"ב

[עזריאל ברגר]

האם העניין שיהיו שלשה באמירת ההלל הוא גם בתפילות אם אין מניין?

אכן. viewtopic.php?p=609757#p609757

נ.ב. האשכולות מוזגו.

[Chortkov]

האם העניין שיהיו שלשה באמירת ההלל הוא גם בתפילות אם אין מניין?

כך שמעתי ממו"ר הגה"צ רבי בנימין אייזנברגער שליט"א רב דקהל היכל התפלה בב"פ:

שמעתי פעם מהמשפיע המפורסם רבי מנדל פוטרפאס זצ"ל מחב"ד שאם אינו יכול להתפלל במנין, עכ"פ יתפלל בשלשה.

והמשיך מו"ר: "חשבתי אז שהוא כעין "מזומן" כמו בברכהמ"ז אבל שו"ר באוה"ח הק' [שכחתי איפה - ובל"נ כשאמצא המ"מ המדויק אודיע לכם] שכתב שיש כח לשלשה כעין מנין".

[לבי במערב]

קיים וידאו מפורסם מהרה"ח הנ"ל, בו אומר כדברים האלה - בשם רבו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע מליובאוויטש.

[נוטר הכרמים]

כתב הרא"ש בפרק ערבי פסחים (סי' לב):

ועוד י"ל משום דעיקר ארבע כוסות לא נתקנו ליחיד דאמרינן במדרש תהלים הקוראים צריך שיהיו שלשה כדי שיאמר אחד לשנים הודו. דאי לא תימא הכי שצריך לחזר אחר זימון אלא אף ביחיד טעונה ברכת המזון כוס. אמאי קרי לה ד' כוסות הא ליכא אלא שנים דטופיינא. דקידוש וברכת המזון בעלמא נמי איתנייהו. אלא ודאי בעלמא א"צ לחזר אחר שלשה ובלילי פסח צריך לחזר.

וכנוסח זה שהטעם הוא מחמת שיאמר אחד לשנים 'הודו', כן איתא בהרבה ראשונים ופוסקים (בטור ובספרי רש"י (באיסור והיתר ובסידורו) ובמחזור ויטרי וברוקח ובראבי"ה ובארחות חיים ובכל בו ובאבודרהם ובהאגור ומהרי"ל ועוד).

וכן הוא ברמ"א: והגדול שבהן אומר הודו ואנא, והאחרים עונין אחריו (כל בו).

אולם באמת בלשון מדרש שוחר טוב שלפנינו (מזמור קיג) איתא

[הללו יה הללו עבדי ה' הללו את שם ה'], מכאן אמרו חכמים אין הלל פחות משלשה בני אדם, למי אומר הללו לשנים [והאומר אחד הרי כאן שלשה].

וכן הוא בילקוט שמעוני רמז תתעב.
וכן באור זרוע הל' ק"ש סי' מד, ולפלא שבהל' פסחים סי' רנו העתיק 'כדי שיאמר האחד לשנים הודו'.

ולפי"ז יש לדון במה שכתב המשנ"ב שם ס"ק ט:

אחר זימון - הסכימו האחרונים דהאי זימון אינו לענין בהמ"ז דבשביל זה אינו מחוייב להדר יותר מבשאר ימות השנה והכא לענין הלל מיירי שמצוה להדר לומר הלל בשלשה כדי שיהא אחד אומר לשנים הודו והם יענו פסוק שאחר זה ואותו שיקראוהו לזימון זה לא יאכל ולא ישתה ולא יסייע לברך ברכת הזימון אלא ישמע הודו ויענה עמהם ויחזור לביתו,

ולכאורה לפי הנוסחא שלפנינו יש לו לומר מתחילת ההלל.

[צופה_ומביט]

לכאורה אי"ז מחלוקת [רק] בנוסחאות אלא [תליא ב-] מחלוקת בצורת/מנהג אמירת ההלל.

והמשנ"ב כתב את הנכון לפי מנהגנו, ואין להביא ע"ז כקושיא מקורות שנאמרו לפי מנהג אחר, ולעשות כמותם למנהגנו אין בו שום טעם.

כלומר:

במנהג אשכנז [לא בדקתי כעת מקורותיו] הציבור עונה לחזן רק בפסוקי הודו הנ"ל, ואומרים אחריו "הודו וגו' חסדו" ד"פ.

אבל ברס"ג וברמב"ם מבואר סדר אמירת הלל בציבור, שהחזן מקריא את ההלל כולו [ומוציא בו את הרבים יד"ח] והציבור עונים אחריו לאורך כל ההלל אחרי כל פסוק ופסוק, פעם עונים "הללויה" ופעם "הודו וגו' חסדו" ופעם חוזרים אחריו את כל הפסוק שאמר, עיי"ש סדר הדברים.

ממילא פשוט שכל אחד כתב כמנהגו:

היכן שמתחילת ההלל החזן אומר לציבור "הללו וגו'", כשהוא מקריא והם עונים, והציבור עונים אחריו "הללויה" על כל פסוק ופסוק מתחילת ההלל - אכן צריך שיהיו ג' מתחילת ההלל, שאחד יאמר לשנים "הללו" והשנים יענו אחריו "הללויה".

אבל היכן שעושים כמנהגנו שכולם אומרים הכל בעצמם, ועניה אחרי החזן יש רק בד' פסוקי "הודו וגו'" - אי"צ שיהיו ג' אלא רק בפסוקי "הודו".

כנ"ל פשוט.

[נוטר הכרמים]

אכן יתכן מאוד כדבריך. יישר כח.

ולחיבת הענין אני מצרף בזה עוד דברים בקובץ.