מענין רפואתו של רבי צדוק, ראה גיטין נו,ב: ואסוותא דמסיין ליה לר' צדוק. ופירש"י: רופאים תן לי מאנשיך שירפאו את ר' צדוק שלא היה יכול לבלוע אוכל לפי שנתקצרו מעיו בתעניותיו. ושם בע"א: איכא דאמרי גרוגרת דר"צ אכלה ואיתניסה ומתה דר"צ יתיב ארבעין שנין בתעניתא דלא ליחרב ירושלים כי הוה אכיל וכו', וכי הוה בריא מייתי ליה גרוגרות.
ואולי יש לבאר לפי"ז הא דאיתא בסוכה כו,ב: וכשהביאו לר' צדוק אוכל פחות מכביצה וכו', וי"ל היינו דמה"ט הביאו לו רק מעט אוכל.
וראה עוד במדרש איכה ד,יא: א"ר אלעזר ברבי צדוק, אראה בנחמה אע"פ שהיה אבא כל אותן השנים אחר חורבן לא חזר גופו עליו כמות שהיה לקיים מה שנאמר צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ.