פלוריש כתב:ראה מקרה מעט דומה שבא לפני בי"ד, של ביטול הזמנת צימר עקב הקורונה: https://www.psakim.org/Psakim/File/12992
בן אליהו כתב:פלוריש כתב:ראה מקרה מעט דומה שבא לפני בי"ד, של ביטול הזמנת צימר עקב הקורונה: https://www.psakim.org/Psakim/File/12992
מקרה לחלוטין לא דומה, כיוון שהייתה שם הקדמת מעות ושכירות קרקע נקנית בכסף. משא"כ הכא שלכאורה לא היה כלום מעבר לדיבורים.
דרומי כתב:למעשה שאלתי דיין אחד שליט"א, והציע לשאול את המשכיר האם הפסיד, כלומר, האם היה מישהו אחר שביקש את הדירה לשבת ולא נתן לו בגלל אותה משפחה שביטלה לבסוף.
לדבריו, אם אכן הפסיד לקוח אחר, ראוי לשלם לו כחצי מהמחיר שנקבע, ואם לא הפסיד לקוח אחר, ראוי לשלם לו כשליש מהמחיר [נשמע מדבריו שלא דייק כ"כ אלא נקט כהצעה כללית מקופיא].
בן אליהו כתב:שותא דמר לא ידענא. הוא חוזר לבית במוצא"ש. יש לו בית מסודר. הוא נהנה מזה. לא?
בנוסף, לענ"ד כל ההזדקקות לזה אינה במקום כלל. שהרי העילה לחייב כאן הינה "מוציא הוצאות על פיו". נניח שנגדיר את כל סידור הבית והכרוך בכך כהוצאה, מה שלא ברירא לי כלל. אך אפילו הכי, יסוד החיוב במוציא הוצאות על פיו הוא מצד דינא דגרמי, וכאן שביטל באונס, אין אפשרות להוציא מהמוחזק, שהרי אפילו על גרמי בשוגג יש מחלוקת האם חייב או לא. ויכול המוחזק לטעון קים לי.
[/quote]כדכד כתב:לגבי יסוד החיוב של מוציא הוצאות על פיו אם ישנו בעניננו - לענ"ד הוא לא מדין נהנה ולא מדין ערב אלא הוא דין עצמאי
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 144 אורחים