היות שהשנה תשפ׳׳א חל ערב פסח בשבת, באתי בזה ע״ד מש"כ המג"א סי' תמ"ד סק"א דבשבת ערב פסח בשחרית יפסיק סעודתו לשנים דהא י"א דיוצא בזה ידי ס"ג, [וכן הביא המג״א דעה זו בריש סי' רצ"א דמי שיש לו רק מזון ב' סעודות בסעודת שבת אפי׳ קודם חצות יחלקה לשנים דהא י״א דיוצא בזה].
והיינו דדעת הראשונים האלו שהביא המג״א דחיוב ג׳ סעודות בשבת אינו תלוי בזמן מסוים ויכול לקיים ס״ג לפני זמן המנחה, ויותר מזה כתב המג״א סי׳ רע״ד סק״ב בשם הרא״ש דלא היה מקפיד על מה שאין אוכלין סעודה בליל שבת, דיכול לקיים ג׳ סעודות בשבת בבוקר.
ולפ״ז יש לדון האם אפשר לחלק את הסעודה בליל שבת ולקיים ב׳ סעודות שבת בליל שבת ובשחרית יאכל עוד סעודה אחת, ובזה יצא ידי חובת ג׳ סעודות, והריוח בזה שלא צריך לחלק הסעודה בבוקר שיש לחץ לגמור לפני סוף זמן אכילת חמץ, ויש חשש של ברכה שאינו צריכה אם אינו מפסיק [כמש״כ בשער הציון סי׳ רצ״א סק״ז שלא העתיק במשנ״ב שם את דברי המג״א דיחלק לשנים אפילו קודם חצות כדי לצאת על כל פנים דעת איזה פוסקים דסבירא להו דאף בזה מקיים סעודה ג׳, דהוא חומרא דאתי לידי קולא, דלפסק השולחן ערוך דאינו יוצא קודם חצות, ממילא היא ברכה שאינה צריכה, וכבר העירו למה כאן בסי׳ תמ״ד כן העתיק הדבר במשנ״ב את דעת המג״א].