נוטר הכרמים כתב:תמיהני על ירושלמי כמוך שלא הבין שהכל דרך צחות.
חרה לו על ה'שאלה' הנוראה שמצריכה לשכת הגזית, שאלה של לוח.
בפרט שמבחינת ההרגשה שלו לא התחבר לכך שיגידו תחנון, אצלו גם לא אמרו למנצח.
קשה להכיל סעודת פורים עם תחנון.
מלכיאל גרינוולד כתב:נוטר הכרמים כתב:תמיהני על ירושלמי כמוך שלא הבין שהכל דרך צחות.
חרה לו על ה'שאלה' הנוראה שמצריכה לשכת הגזית, שאלה של לוח.
בפרט שמבחינת ההרגשה שלו לא התחבר לכך שיגידו תחנון, אצלו גם לא אמרו למנצח.
קשה להכיל סעודת פורים עם תחנון.
לשיטתיה אזדא שאין אומרים תחנון בבית מדרשו ביום העצמאות (בכל המניינים בשטיבלאך). אולי גם משום ההרגשה.
ולעצם העניין, "שאלה של לוח" זו נידונה בפוסקים כבר לפני שלוש מאות שנה. והכרעת הגרי"ש אלישיב שהפרזים אומרים בו תחנון.
נוטר הכרמים כתב:תלמידים שלו, ברובם נמנים על הציבור הדתי-חרדי לאומי,
כמו הרב יהושע שלמה ואן-דייק, רב היישוב רמת מגשימים וראש ישיבת איתמר,
שנכח שם חלק מהזמן עם כל בני משפחתו המורחבת, ונוהג בו ממש כתלמיד לרב.
שילה צבי כתב:נוטר הכרמים כתב:תלמידים שלו, ברובם נמנים על הציבור הדתי-חרדי לאומי,
כמו הרב יהושע שלמה ואן-דייק, רב היישוב רמת מגשימים וראש ישיבת איתמר,
שנכח שם חלק מהזמן עם כל בני משפחתו המורחבת, ונוהג בו ממש כתלמיד לרב.
דוגמא מצויינת היא הרב שלמה אבינר [כמדומני שהתחבר אליו מתקופת קשת (או אולי לביא)] קיבל ממנו רבות ומביא ממנו הרבה הלכה למעשה.
לשון 'האנציקלופדיא היהודית' בערכו:נוטר הכרמים כתב:ההצלה שלו מהשואה- הם היו בפולין בתחילת המלחמה וכיוון שלא הי' להם את האזרחות המתאימה היו צריכים להגר ודובר שיסעו ל_______ __ הרב נסע לברלין לטפל ביציאה של כל הקבוצה ובנתיים נשתנה המצב וכבר לא יכלו לצאת מפולין ורק הרב הצליח לצאת מברלין
בתפקידו הרבני בפוניבז' שימש עד לסיפוחה של ליטא לברית המועצות ב-1940. בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב (1939) והשתלטות ברית המועצות ביוני 1940 על ליטא, הורע המצב במדינה כולה. וילנה הייתה למרכז הישיבות כולן וזרמו אלי' פליטים יהודים מפולין הכבושה. השלטונות הקומוניסטיים הגלו יהודים וליטאים רבים למחנות עבודה בתחומי ברית המועצות. כדי להפחית את בעיית הפליטים הציעה הממשלה הליטאית החדשה לאגודת הרבנים בליטא לשלוח שני רבנים שיקבלו דרכונים דיפלומטיים לארצות הברית כדי להשפיע על הממשל להעניק אשרת כניסה לכ-5,000 הפליטים. הרב כהנמן יצא לדרך עם הרב אברהם דוב כהנא שפירא, רבה של קובנה, אך כשהגיעו לטריאסטה שבאיטלי', נאלץ הרב שפירא שהי' חולה במחלה אנושה לשוב על עקבותיו. הרב כהנמן, שמתחילה פקפק באפשרות הצלחת המשלחת בשל דחיית בקשות דומות קודמות בידי הממשל האמריקאי, ודעתו כי פ' ד' רוזוולט אינו מעוניין לעזור ליהודים בצרתם, החליט שלא להמשיך במסע לבדו. הוא חשש לחזור לליטא כי הוזהר מפני כוונות הקומוניסטים לחסל את האליטה היהודית במדינה, ולכן הודיע טלפונית לאשתו שהייתה בפוניבז' כי החליט לעלות לארץ ישראל ולנסות משם להסדיר את עליית יתר המשפחה. הוא נסע בחסות דרכונו הדיפלומטי לברלין ומשם הגיע לארץ ישראל והתיישב בבית אחיו שמרי' ברחוב פרץ בתל אביב, שם שהה כבר בנו הבכור אברהם. הוא לא הצליח לארגן סרטיפיקטים לאשתו וילדיו (לבנו יעקב, הייתה כבר אשרה, אך הוא התעכב בפוניבז' ונספה עם שאר המשפחה), ואף הוא עצמו נרדף בידי שלטונות המנדט כי שהותו בארץ ישראל לא הוסדרה ונעשתה רק בחסות הדרכון הדיפלומטי.
לכאורה הכוונה לנפסק בשו"ע אדה"ז סי' תריח ס"ה (וש"נ).דרומי כתב:מעניין. הווארט בדבר רוב בפיקוח נפש לא מובן לכאורה.
נוטר הכרמים כתב:עצם הדבר שאפה מצות מצוה זה היה בהתחלה סוד, ואח"כ הפך לדבר גלוי.
ישנם תחת ידי תיעודים יפים מאוד מן השנים האחרונות מהאפיה, כאשר שטריימל לראשו, ונהרה מיוחדת שפוכה על פניו.
על כגון שנה זו אינני יודע.
בעל התפארת כתב:כמדומה שהיו עוד מגדולי ירשלים הקדמונים כהגרי"מ חרל"פ זצ"ל ועוד שהיו אופים מצות מצוה בערב פסח.
בן ירושלים כתב:בעל התפארת כתב:כמדומה שהיו עוד מגדולי ירשלים הקדמונים כהגרי"מ חרל"פ זצ"ל ועוד שהיו אופים מצות מצוה בערב פסח.
ודאי שהיו, אבל הגר"ש קבע רוב ככל ארחותיו עפ"י הגר"א.
שו"ע סי' תנח שכן המנהג, וכן נהג הגר"ד בהר"ן אורח דוד אות ר"ב. ועי' הליכות שלמה פ"ז סי"א שכן נהג הגרש"ז. והגר"א לא הקפיד ע"ז (מע"ר אות קפ"ח).
ושמעתי מהגר"א איזנטל שליט"א שרבינו אמר לו שהטעם שלא נהגו הוא משום חשש למשהו חמץ שאין בו ביטול אחר שש שעות,
ועיקר הטעם מבואר במשנ"ב ר"ס תמ"ז או משום חומרא דחמץ שהוא בכרת ולא בדילי מיניה, או משום דבר שיש לו מתירין כהרמב"ם,
אבל בער"פ ליתא, חדא דאין בו כרת, ועוד שאחר הפסח מאבד רוב ערכם של המצות ונפסד, ובכה"ג לא אמרו דבשיל"מ.
שיטת הגאונים (הובא בעיטור סי' תנח) שאין יוצאים ידי חובה אלא במצות מצוה הנאפות בער"פ אחר חצות, והראשונים הביאו ראיה כנגדם מער"פ שחל בשבת שא"א לאפות את המצות בשבת, וע"כ שאינו מעכב.
ויש שנקטו שצריך לאפות במוצ"ש, אמנם הר"ן בפ"ק דפסחים (ה, ב מדפי הרי"ף) הביא תוספתא שאופים את המצות בערב שבת. אכן בר"ן שם מבאר שגזרו שלא לאפות במוצ"ש שמא יקדים לאפות בשבת, וכעין הגזירה המבוארת בכתובות (ה, א) שמא ישחוט בן עוף. ואין מזה ראיה דלא צריך לקחת מצות מצוה דוקא. והאבני נזר (שו"ת אבני נזר או"ח סי' תנט ס"ק יז) היה אופה במוצ"ש וכן החת"ס ור' נתן אדלר ועוד. (פסח תשל"ז).
בן ירושלים כתב:ובחזרה לגר"ש זצ"ל :
היום שמעתי מבעל דבר הנהגה מענינת. אותו אברך עמד לפני לידת בנו הבכור. היו קשיים בלידה והוא יצר קשר עם רבו הגר"ש להעתיר תפילה ותחנונים על היולדת. כמה וכמה פעמים הוא התקשר לאחד מידיו שיכנס לר"י לעדכן ולתפילה. בכל פעם ר' שמואל הרבה בשבחים עליו על כיברת הדרך הארוכה שעשה מבחינה תורנית, על כך שהוא בן תורה, וכן על זה הדרך. ומיד אחר כך החל להתפלל על המקשה ללדת. היה רושם לאברך שנכח שם שתחילה הוא מחזק עצמו בחשיבות הבעל והמשפחה וכך יחזק עצמו לתפילה יותר מעומק הלב עליה ועל תינוקה.
שיף כתב:עם מי הגר"ש כאן?
נוטר הכרמים כתב:יעויין היטב בתמונות שם,
לא הרבה קודם.
ניכר גם ממראה פני הגר"ש.
את שניהם כבר הכרתי היטב באותם שנים.
את שיעוריו הנפלאים של הגרד"ה שמעתי בבין הזמנים.
היתה לו קביעות ב'כולל' ע"ש הרב בר שאול ברחובות - בשעות הערב. בסמיכות לבית סבי ז"ל.
הוא היה מאריך, והיינו נאלצים לצאת באמצע לנסוע לב"ב.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:שיף כתב:עם מי הגר"ש כאן?
עם הרב במברג
נוטר הכרמים כתב:נכון, הדרנא בי, זה הגרח"ש ברומברג מרמות.
נוטר הכרמים כתב:כהמשך להתבסמות משולחנו של הגרא"ד שליט"א
מכתב שקבלתי מהרב יהושע ון דייק,
ובקשתי רשות לפרסם.
שאלות קצרות:
1. על כשרות- הכשרות שלנו היא מהודרת לגמרי (העדה החרדית סומכים על המשגיחים שלנו) יש רשימה של טרפות בודקים שני דברים את הריאות ואת צומת הגידין צריך שכל הגידין (18) יהיו שלמים עוברים עוף עוף (המומחים רואים מבחוץ אבל לא סומכים ע"ז אלא בודקים כ"א בעצמו)
נוטר הכרמים כתב:מצו"ב מכתב מיוחד שנחשף בשבוע שעבר.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 247 אורחים
