מדרש תנחומא-פשט נתבטבט?

[איתן נוי]

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת משפטים
"למה רבית דומה למי שנשכו נחש לא הרגיש לומר מי נשכו ולא ידע עד שנתבטבט עליו, כך הרבית אינו מרגיש עד שהיא מתבטבטת עליו"...
אולי כמו עד "שנתפשט עליו"?

[הוגה ומעיין]

המילונים ובעלי הלשון פתרוהו מלשון בצבוץ.

[איתן נוי]

המילונים ובעלי הלשון פתרוהו מלשון בצבוץ.

אהה יפה, אות טי"ת ואות צד"י מתחלפות.
אז איך יבוא הפשט שביצבץ עליו, כנראה לנחש שבא עליו כוונתו.

[מה שנכון נכון]

ראה במפרשי שמו"ר לא, ו.
ויש שהשתמשו בלשון זו במובן התנפחות ותפיחה. וכן פי' במאגרים.

[איתן נוי]

ראה במפרשי שמו"ר לא, ו.
ויש שהשתמשו בלשון זו במובן התנפחות ותפיחה. וכן פי' במאגרים.

כלומר עד שיתנפח מארסו של הנחש.
ישר כח.

[איתן נוי]

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת משפטים
"למה רבית דומה למי שנשכו נחש לא הרגיש לומר מי נשכו ולא ידע עד שנתבטבט עליו, כך הרבית אינו מרגיש עד שהיא מתבטבטת עליו"...
אולי כמו עד "שנתפשט עליו"?

עוד ממה ששלחו לי כעת:
רש"י, אבל לא בבניין התפעל אלא פיעל:
"נשך". ריבית. שהוא כנשיכת נחש. שנושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש. ופתאום הוא מבטבט ונופח עד קדקדו. כך ריבית אינו מרגיש ואינו נזכר עד שהריבית עולה ומחסרו ממון הרבה.
ועוד: מדרש הגדול:
למה הרבית דומה, למי שנשכו נחש ולא הרגיש בו עד שנתפרכסה רוחו בגופו מן הסם, וכך הרבית אין אדם מרגיש בה עד שעת תביעה, באותה שעה רוחו מתפרכסת, לכך הכתוב מזהיר לא תשיך לאחיך