פורים גזירות על הגוף בלבד?

[האמת והשלום]

ראיתי במשנ"ב כתוב בריש הלכות חנוכה חילוק בשם הלבוש מדוע חנוכה ניתקן להודות ולהלל ולא לסעודה וכן בפורים מדוע היא לסעודה ולא להודות ולהלל כבחנוכה.
משום שפורים הוא גזירות על הגוף לעומת חנוכה שהוא גזירות על הנשמה.
ונראה לתמוה שהרי הגמ' דרשה ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר ובפרש"י שהמן גזר גם על שבת תפילין ומילה,וכן שהגמ' עצמה שאלה מדוע אין לקריאת הלל בפורים.
בתודה מראש לכל מי שיוכל לעזור לי להבין דברי תורה ולהעמידני על האמת.[סליחה מראש אם אני לא כל כך מובן]

[מה שנכון נכון]

כמדומני שעמדו בזה.
י"ל שעיקר כוונתו לא היתה לשכחם תורתך ולהעבירם וכו', דהרי רצה להשמידם אף אם ישתמדו, אלא כדי שלא יגנו עליהם המצוות ויוכל להרגם.
וכעין שעשו אבותיו בפ' חוקת כשבאו להלחם עם ישראל, שניסו להטעות את ישראל בתפלתם (וישמע הכנעני, ערש"י).

אמנם עיקר התירוץ יכול להאמר אפי' אם גזר המן על שני הדברים, דסו"ס גזר גם על הגוף וע"כ נתקנה שמחת הגוף, משא"כ בחנוכה.

ובאמת יש לתמוה אף לאידך גיסא, דבחנוכה היו צרות רבות גם על הגוף והממון, כמתואר ברמב"ם ובמקבים.

[עליך עיננו]

במשך חכמה כ' שעיקר טענת המן היתה דווקא על עוזבי הדת שהרי כתוב ודתיהם שונות משמע ששנאתו היתה גם לעוזבי הדת וזה מה שכ' צורר כל היהודים אפי' לעוזבי הדת. ואח"כ לאבדם בטרוניה שמחליפים דת צדק.כלומר דוקא שנאתו גדלה שהם עזבו את הדת.
וסיים שם כמו כל צוררי ישראל בזמנינו במדינת מארקא ורומניה!
מבואר מדבריו שהגזירות של המן על הדת היתה שונה מהיוונים.

[כדכד]

לענ"ד איפכא
המן גזר להשמיד להרג ולאבד את הגופים
ןכתוצאה מזה היו מתבטלות המצוות
מה שרש"י אמר שהמן גזר על התורה יו"ט מילה ותפילין אין כוונתו שגזר על המצות הללו אלא שגזר על מקיימי המצוות וכך היו מתבטלות המצוות
מצוות אלו נזכרו כי הן מצוות יסודיות

[סגי נהור]

כמדומני שעמדו בזה.

viewtopic.php?f=26&t=4333

[אשי ישראל]

ראיתי במשנ"ב כתוב בריש הלכות חנוכה חילוק בשם הלבוש מדוע חנוכה ניתקן להודות ולהלל ולא לסעודה וכן בפורים מדוע היא לסעודה ולא להודות ולהלל כבחנוכה.
משום שפורים הוא גזירות על הגוף לעומת חנוכה שהוא גזירות על הנשמה.
ונראה לתמוה שהרי הגמ' דרשה ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר ובפרש"י שהמן גזר גם על שבת תפילין ומילה,וכן שהגמ' עצמה שאלה מדוע אין לקריאת הלל בפורים.
בתודה מראש לכל מי שיוכל לעזור לי להבין דברי תורה ולהעמידני על האמת.[סליחה מראש אם אני לא כל כך מובן]

ראה באוצר מפרשי המגילה על הפסוק "להשמיד להרוג ולאבד" ובהערות וההפניות שם, שיש כמה וכמה מפרשים שנקטו שהגזירה היתה לשהמיד - להעבירם לדת אחרת , לשמד, וכדו'.

[עושה חדשות]

בספר מועד לכל חי סי' כז אות עט הביא להק' כן על ד' הלבוש הידועים, ותי' ע"ז בשם ספר מועדי ה', דעיקר הגזירה היתה באמת על הגופים, אלא שגזר גם שלא יעסקו בתורה וכו' כדי שלא יהיו להם זכויות שיגנו עליהם.

[עקביה]

מכך שבמגילה לא נזכרה אלא הגזירה על הגוף, מובן שזה הדבר ממנו חששו ועליו מודים שנצלו.
אין זה סותר לדרש, אבל זה כן אומר שאין לתת אותה פרופורציה לשני סוגי הגזירות.

[נחומצ'ה]

במאמרי בעל התניא מובא פעמיים, שגזירת המן היתה על "היהודיים", היינו שאם חלילה היו כופרים היו ניצלים.
[באחד ההתוועדויות של הרבי מליובאוויטש, ביאר שאמנם העיקר היתה גזירה על הגופים ליהרג, אך מי שהיה כופר היה ניצל].

שוב אמרו לי, שאף במגילת סתרים לבעל הנתיבות, מובא רעיון זה

[סגי נהור]

במאמרי בעל התניא מובא פעמיים, שגזירת המן היתה על "היהודיים", היינו שאם חלילה היו כופרים היו ניצלים.
[באחד ההתוועדויות של הרבי מליובאוויטש, ביאר שאמנם העיקר היתה גזירה על הגופים ליהרג, אך מי שהיה כופר היה ניצל].

שוב אמרו לי, שאף במגילת סתרים לבעל הנתיבות, מובא רעיון זה

דברי בעל התניא והמגילת סתרים הובאו באשכול שציינתי לעיל.