ראיתי במשנ"ב כתוב בריש הלכות חנוכה חילוק בשם הלבוש מדוע חנוכה ניתקן להודות ולהלל ולא לסעודה וכן בפורים מדוע היא לסעודה ולא להודות ולהלל כבחנוכה.
משום שפורים הוא גזירות על הגוף לעומת חנוכה שהוא גזירות על הנשמה.
ונראה לתמוה שהרי הגמ' דרשה ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר ובפרש"י שהמן גזר גם על שבת תפילין ומילה,וכן שהגמ' עצמה שאלה מדוע אין לקריאת הלל בפורים.
בתודה מראש לכל מי שיוכל לעזור לי להבין דברי תורה ולהעמידני על האמת.[סליחה מראש אם אני לא כל כך מובן]