יסדר שלחנו יפה בכלים נאים כפי כחו - מכירת "גנזים" פסחית ומיוחדת

[איש_ספר]

דין זה, למרבה הפלא אינו בגמ', והתחדש בטור! הרשב"ץ במאמר חמץ למד אותו מסוכה.

בית המכירות גנזים, מגיש עתה אוסף הגדות מרהיב. דפוסים ראשונים של מיטב ההגדות הקלאסיות, לצד הגדות יחודיות בתכנם או במקום הדפסתם.

נראה פשוט שמי שכוחו בכך, יוצא יד"ח סידור השולחן באוחזו איזה הגדה מהגדות אלה. (וגם מי שאין ידו משגת, יכול לשאול מחבירו ונפיק בזה ע"פ מהרי"ל ואין סברא לחלק בין משכנות של גוי לשל ישראל).

ומי שגם זה אין בכוחו, יזון עיניו מן התמונות המרהיבות:

CATALOGUE_9-low_Page_05.jpg (498.32 KiB) נצפה 3749 פעמים

CATALOGUE_9-low_Page_06.jpg (521.46 KiB) נצפה 3749 פעמים

CATALOGUE_9-low_Page_07.jpg (522.09 KiB) נצפה 3749 פעמים

CATALOGUE_9-low_Page_08.jpg (457.54 KiB) נצפה 3749 פעמים

CATALOGUE_9-low_Page_09.jpg (478.37 KiB) נצפה 3749 פעמים

CATALOGUE_9-low_Page_10.jpg (469.96 KiB) נצפה 3749 פעמים

CATALOGUE_9-low_Page_11.jpg (499.2 KiB) נצפה 3749 פעמים

CATALOGUE_9-low_Page_14.jpg (519.48 KiB) נצפה 3749 פעמים

[איש_ספר]

אין בית המדרש בלא חידוש ואין מכירה של גנזים ללא תגלית ביבליוגרפית. ובכן, גם הדפס יחיד בעולם, אוניקום, לפנינו.

CATALOGUE_9-low_Page_12.jpg (429.89 KiB) נצפה 3747 פעמים

CATALOGUE_9-low_Page_13.jpg (716.71 KiB) נצפה 3747 פעמים

[איש_ספר]

ויש גם את המומנט הזה, שא"א להשאר אדיש ושווה נפש כלפיו...

CATALOGUE_9-low_Page_31.jpg (435.28 KiB) נצפה 3745 פעמים

CATALOGUE_9-low_Page_30.jpg (419.29 KiB) נצפה 3745 פעמים

[אראל]

ויש גם את המומנט הזה, שא"א להשאר אדיש ושווה נפש כלפיו...

CATALOGUE_9-low_Page_31.jpg

CATALOGUE_9-low_Page_30.jpg

נא נא,
תחפש אחר ה'תג-המחיר' כמה תצטרך לשלם לכה"פ לזכות בה...., ותירגע...

[צופה_ומביט]

בשביל זה הוא כתב

וגם מי שאין ידו משגת, יכול לשאול מחבירו ונפיק בזה ע"פ מהרי"ל.

ומי שגם זה אין בכוחו, יזון עיניו מן התמונות המרהיבות

לכן הוא עושה כאן את הפרסומת למכירה הזו, כדי שמי מהחברים כאן יקנה - ואז הוא ישאיל ממנו...

אי נמי לזיכוי הרבים בהדפסת התמונות שבאשכול במדפסת צבעונית על נייר כרום מהודר כדי לתלות על הקיר בליל הסדר.

[מהעבר]

לא הבנתי
מה החידוש בסידור בולוניה ?
סידור בולוניה כמנהג ק"ק רומא מפורסם וכנראה שרוב המהדורה הודפסה על קלף

[בגולה]

לא הבנתי
מה החידוש בסידור בולוניה ?
סידור בולוניה כמנהג ק"ק רומא מפורסם וכנראה שרוב המהדורה הודפסה על קלף

עותק ייחודי - לא ידוע על עותק נוסף מסדר ברכות שנדפס כבר בשנת רצ"ז. לא נמצא בשום ספרייה בעולם. כך לפי הרשום בזה.

[קמצן_קדוש]

מעניין מאד.
יצא לי פעם לעבוד עם סוחר ספרים עתיקים.
מרתק ממש.
הנ"ל בקיא גדול בתחום.

חבל שרוב הסחורה היקרה נמצאת בידי אספנים ולא מוצגת לציבור או נגישה באתרים וכדו'.

באגדה מספר 4 בתמונה למטה יש לשמש עיניים ופה?!

[איש_ספר]

לא הבנתי
מה החידוש בסידור בולוניה ?
סידור בולוניה כמנהג ק"ק רומא מפורסם וכנראה שרוב המהדורה הודפסה על קלף

כמו שהובהר, מדובר בהדפס מיוחד של 'סדר מאה ברכות', טופס בלתי ידוע כלל וכנראה יחיד בעולם.

הסדר נדפס בידי אותו מסדר ומדפיס של סידור בולוניה, שימו לב שהתאריך בקולופון של הסידור ושל ה'סדר מאה ברכות' שונה בעשרים יום !

קולופון סידור בולוניא.png (10.81 KiB) נצפה 3489 פעמים

קולופון מברכות.jpg (94.34 KiB) נצפה 3489 פעמים

זה חמישה ימים לחודש סיון וזה עשרים וחמשה ימים.

[נפש החיים]

יש להבהיר נקודה יסודית בהתהוות סידור התפילה כפי שהוא מונח לפנינו כיום:

בראשית ימי הדפוס, סידור התפילות כלל ביסודו ועיקרו את התפילות הנאמרות בציבור
ושאר התפילות והברכות נכללו בספר בפני עצמו הנקרא בשם 'סדר ברכות' (ומאוחר יותר בשם סדר מאה ברכות)
קבצי סדרי ברכות אלו שהם יצירה ספרותית העומדת בפני עצמה, היו ידועים עד תגלית זו, רק משנות הש' ואילך' והנה עתה התגלה סדר ברכות ראשון, ראש ואב לכולם שנדפס כבר בשנות הר'!!!.
סידור בולוניה הוא ידוע ומפורסם, אך הוא כולל את סדר התפילות לימות החול ושבתות השנה בלבד.
סדר ברכות זה נדפס כיחידה עצמאית ולא כחלק אינטגרלי של הסידור, זה מוכח מהקולופון של הספר שמתייחס אך ורק לסדר ברכות וכן מקונטרסי הדפים, שיש להם ספירה נפרדת (13 קונטרסים מסומנים) ולא כהמשך לסידור, מה גם שלא מצאנו מעולם עותק מסידור בולוניה המצורף לו סדר ברכות,

הסדר כולל גם דינים ומנהגים שלא ידוע מי חיברם, וראוי לחקור ענין זה (שמא הוא רבי יוחנן טריוויש בעל 'קמחא דאבישונא' על המחזור שנדפס גם בבולניה)

לא כל יום אתרחיש ניסא כהאי – תגלית של ספר שלם משנות הר' שלא נמצא באף ספריה בעולם, ואף לא נמצא ממנו שום איזכור באף רשימה ביבליוגרפית.

[איש_ספר]

מאלף.

אנא עלה לנו עמוד או שניים מפסקי ההלכות שבסדר זה. אולי נמצא דבר שיחשוף את זהות הכותב.

[פילווישוק]

זה חמישה ימים לחודש סיון וזה עשרים וחמשה ימים.

צ"ל ושבעה.

[איש_ספר]

סדר ברכות זה נדפס כיחידה עצמאית ולא כחלק אינטגרלי של הסידור, זה מוכח מהקולופון של הספר שמתייחס אך ורק לסדר ברכות וכן מקונטרסי הדפים, שיש להם ספירה נפרדת (13 קונטרסים מסומנים) ולא כהמשך לסידור, מה גם שלא מצאנו מעולם עותק מסידור בולוניה המצורף לו סדר ברכות,
לא כל יום אתרחיש ניסא כהאי – תגלית של ספר שלם משנות הר' שלא נמצא באף ספריה בעולם, ואף לא נמצא ממנו שום איזכור באף רשימה ביבליוגרפית.

למה צריך להאריך כ"כ? הרי הוצגו כאן שני הקולופנים והם מתאריכים שונים! הרי שמדובר בהדפסים נפרדים לחלוטין !

[פילווישוק]

מדובר בתגלית של ממש. דפוס השותפים במלאכת המשי בבולוניה פעל בין רצ"ז לש"א, והוציאו לאור בסה"כ 9 [ועכשיו צ"ל 10] ספרים, כאשר הצד השווה שבהם שלא עסקו בספרי יסוד וכפי הנראה לא היה למטרות ריווח, וגדולי הדור היו שותפים פעילים בו. רבה של בולוניה מהר"א הכהן הביא לדפוס את ספר חסידים ושו"ת הרשב"א, הספורנו הדפיס שם את ספרו אור עמים ופירושו לאבות נדפס במחזור רומא - סידור עם פירוש קמחא דאבישונא, גם הוא מרבני הדור והאיזור, ור"י אבן יחייא הדפיס את ספרו אור תורה ופירוש המגילות. כמדומני שאין ידע ברור על התנהלות הדפוס וחלקם של הרבנים בו, אך משערים שהיו שותפים במיזם בכלל. גם לא ידוע למה פסקה הפעילות. לאור קשר גדולי עולם אלה לדפוס, יתכן שמעבר למשמעות ההיסטורית ישנה גם משמעות אחרת להלכות ונוסחאות המופיעות בפרסומים אלה.

[חד ברנש]

מדוע אתה סבור שזה לא היה (גם) למטרת רווח?
שו"ת הרשב"א היה מאוד פופולרי וכך ספרים נוספים שציינת.

[חד ברנש]

יש להבהיר נקודה יסודית בהתהוות סידור התפילה כפי שהוא מונח לפנינו כיום:
בראשית ימי הדפוס, סידור התפילות כלל ביסודו ועיקרו את התפילות הנאמרות בציבור
ושאר התפילות והברכות נכללו בספר בפני עצמו הנקרא בשם 'סדר ברכות' (ומאוחר יותר בשם סדר מאה ברכות)
קבצי סדרי ברכות אלו שהם יצירה ספרותית העומדת בפני עצמה, היו ידועים עד תגלית זו, רק משנות הש' ואילך' והנה עתה התגלה סדר ברכות ראשון, ראש ואב לכולם שנדפס כבר בשנות הר'!!!.
סידור בולוניה הוא ידוע ומפורסם, אך הוא כולל את סדר התפילות לימות החול ושבתות השנה בלבד.
סדר ברכות זה נדפס כיחידה עצמאית ולא כחלק אינטגרלי של הסידור, זה מוכח מהקולופון של הספר שמתייחס אך ורק לסדר ברכות וכן מקונטרסי הדפים, שיש להם ספירה נפרדת (13 קונטרסים מסומנים) ולא כהמשך לסידור, מה גם שלא מצאנו מעולם עותק מסידור בולוניה המצורף לו סדר ברכות

כמה חידושים למדתנו רבינו,
אבל:
1. בספרי הדפוס המשיכו המדפיסים את דרכי הפקת הספרים בתקופת כתבי היד, כך היה לפחות בדורות הראשונים של ימי הדפוס. ולדבריך גם בתקופת כתבי היד היינו צריכים למצוא חלוקה כזו של 'סידורים' ו'סדרי ברכות'. ולמיטב ידיעתי המצב אינו כן. רק כתבי יד מעטים ומאוחרים מאוד מחזיקים חומרים הדומים ל'סדר ברכות' שבתיאורך (למשל, כת"י ציריך, הספרייה המרכזית Heid. 51, והוא כת"י מאוחר מאוד), וכפי הנראה היוצא מן הכלל רק מחזק את הכלל.
2. אלו "שאר תפילות וברכות" נכללו באותו ספר עצמאי 'סדר ברכות'?

[איש_ספר]

לא הבנתי
מה החידוש בסידור בולוניה ?
סידור בולוניה כמנהג ק"ק רומא מפורסם וכנראה שרוב המהדורה הודפסה על קלף

כמו שהובהר, מדובר בהדפס מיוחד של 'סדר מאה ברכות', טופס בלתי ידוע כלל וכנראה יחיד בעולם.

הסדר נדפס בידי אותו מסדר ומדפיס של סידור בולוניה, שימו לב שהתאריך בקולופון של הסידור ושל ה'סדר מאה ברכות' שונה בעשרים יום !


זה חמישה ימים לחודש סיון וזה עשרים ושבעה ימים.

קיבלתי עתה מידידי ר"א גבאי את קולופן הסידור ואני מציב עתה את זה מול קולפון הסדר ברכות, וגם תיקנתי התאריך לפי מה שהעירו.

קולופון סידור בולוניא.png (187.39 KiB) נצפה 3386 פעמים

קולופון מברכות.jpg (94.34 KiB) נצפה 3391 פעמים

[איש_ספר]

יש להבהיר נקודה יסודית בהתהוות סידור התפילה כפי שהוא מונח לפנינו כיום:

בראשית ימי הדפוס, סידור התפילות כלל ביסודו ועיקרו את התפילות הנאמרות בציבור
ושאר התפילות והברכות נכללו בספר בפני עצמו הנקרא בשם 'סדר ברכות' (ומאוחר יותר בשם סדר מאה ברכות)
קבצי סדרי ברכות אלו שהם יצירה ספרותית העומדת בפני עצמה, היו ידועים עד תגלית זו, רק משנות הש' ואילך' והנה עתה התגלה סדר ברכות ראשון, ראש ואב לכולם שנדפס כבר בשנות הר'!!!.
סידור בולוניה הוא ידוע ומפורסם, אך הוא כולל את סדר התפילות לימות החול ושבתות השנה בלבד.
סדר ברכות זה נדפס כיחידה עצמאית ולא כחלק אינטגרלי של הסידור, זה מוכח מהקולופון של הספר שמתייחס אך ורק לסדר ברכות וכן מקונטרסי הדפים, שיש להם ספירה נפרדת (13 קונטרסים מסומנים) ולא כהמשך לסידור, מה גם שלא מצאנו מעולם עותק מסידור בולוניה המצורף לו סדר ברכות,

הסדר כולל גם דינים ומנהגים שלא ידוע מי חיברם, וראוי לחקור ענין זה (שמא הוא רבי יוחנן טריוויש בעל 'קמחא דאבישונא' על המחזור שנדפס גם בבולניה)

לא כל יום אתרחיש ניסא כהאי – תגלית של ספר שלם משנות הר' שלא נמצא באף ספריה בעולם, ואף לא נמצא ממנו שום איזכור באף רשימה ביבליוגרפית.

מאלף.

אנא עלה לנו עמוד או שניים מפסקי ההלכות שבסדר זה. אולי נמצא דבר שיחשוף את זהות הכותב.

הנה תפילה עושה כמעט מחצה !

01.jpg (1.87 MiB) נצפה 3375 פעמים

02.jpg (1.58 MiB) נצפה 3375 פעמים

03.jpg (1.85 MiB) נצפה 3375 פעמים

04.jpg (1.96 MiB) נצפה 3375 פעמים

לפו"ר ל"מ הפסקים בקמחא דאבישונא.
ההסבר לסימני ליל הסדר: בשש עשרה מילות אלו נכלל סדר בצחות רב וכו'. נמצא גם בהגדת פראג רפ"ז!

[נפש החיים]

לשאלות חד בר נש
לגבי שאלתו הראשונה, התשובה כלולה כבר בתוך דבריך, ואין בזה כלל ברור, נכון שהמדפיסים העלו על מכבש הדפוס מאשר מצאה ידם בכתב יד, אך גם הפעילו שיקול דעת (סיבות כלכליות, אילוצי דפוס, רישיונות וצנזורה וכו' ), מה לקרב ומה לרחק.

המדפיסים העדיפו להדפיס קודם את תפלות הנאמרים בציבור – בבית כנסת אע"פ שישנם סדורים כתבי יד קדומים הכוללים סדרי ברכות .
מדפיסי בולוניה הם דוגמא מובהקת לכך, שתחילה הדפיסו סידור בנפרד, ומיד לאחר מכן החלו בהדפסת המאה ברכות
ובזה הם היו חלוצים כי לא מצאנו בדפוס סדר ברכות קודם לזה!!!


לשאלתו השנייה מה כולל הסדר ברכות, להלן תוכן מפורט של הסדר ברכות כפי המוצג באתר 'גנזים'
דפים [2-14]: ברכות הנהנין וברכת המזון
דפים [14 ב -27 ב]: פיוטים לשבת, סדר עירוב חצרות, קידוש לשבת
דפים [28-33]: ברכות להבדלה ולראש חודש
דפים [33 ב -35]: סדר הדלקת נר חנוכה
דפים [35-38]: מזמורים לתענית אסתר ולפורים
דפים [38-65]: הגדה של פסח - בשלמות, עם שלוש חיתוכי עץ
דפים [72 ב -74]: קידוש לראש השנה
דפים [74-75]: דינים ליום כיפור
דפים [75 ב -80]: קידוש ומזמורים לסוכות, הושענא רבה ושמיני עצרת
דפים [80,ב-83]: ברכות לברית מילה (ברית מילה) ולפדיון הבן
דפים [83,ב-88] ברכות חתונה
דפים [88 ב -92]: תפילות לבית העלמין
דף [93]: הטבת חלום
דפים [94-96]: קריאת שמע על המיטה
דפים [96-99]: תפילות ליוצא לדרך
דף [100]: תפילה שיש לומר בפגישה עם אדם רשע

[לבי במערב]

ובזה הם היו חלוצים כי לא מצאנו בדפוס סדר ברכות קודם לזה!!!

בכל הכבוד לתגלית החשובה - בנו"ט להעיר:
א. סידורי־תפילה וסדרי־ברכות לא זכו לשרוד, בד"כ, מפני השימוש התדיר בהם; כך שמציאת דפוס נוסף שלא נרשם אינה 'הפתעה' עצומה, ובגדר דבר המסתבר הוא.
ב. כתוצאה מהאמור ראוי לנקוט לשון זהירה יותר, ולא לקבוע בוודאות כי דפוס בולוניא היו החלוצים בנושא זה - דבכה"ג אין לא ראינו ראי' כלל ועיקר.

[הקישון33]

הגדה של פסח רדלהיים שווה 500 דולר?! פעם מכרו את זה בשוק מא"ש בשקלים בודדים.

[אנטיק סוחר]

הגדה של פסח רדלהיים שווה 500 דולר?! פעם מכרו את זה בשוק מא"ש בשקלים בודדים.

רדלהיים היה דפוס נפוץ
מדובר בהראשון שנדפס שם