האם מותר להיות שופט במדינת ישראל

[בברכה המשולשת]

וכמו שהפוסקים מחלקים לעניין דינא דמלכותא

אשמח למקור

[יהושעבנמי]

וכמו שהפוסקים מחלקים לעניין דינא דמלכותא

אשמח למקור

חושן משפט סימן שסט סעיף יא בהגה

[בברכה המשולשת]

וכמו שהפוסקים מחלקים לעניין דינא דמלכותא

אשמח למקור

חושן משפט סימן שסט סעיף יא בהגה

אם זה המקור, אז אין הדבר כן.
לא זו כוונת רבינו הרמ"א

[יהושעבנמי]

אפשר הסבר?

[בברכה המשולשת]

אפשר הסבר?

ההסבר הוא שרבינו הרמ"א לא כותב שבכל דבר שבו מלכות הגויים עושה דבר שהוא הגיוני בעיניהם של הגויים יש בזה דד"ד

[יהושעבנמי]

אפשר הסבר?

ההסבר הוא שרבינו הרמ"א לא כותב שבכל דבר שבו מלכות הגויים עושה דבר שהוא הגיוני בעיניהם של הגויים יש בזה דד"ד

לא כל דבר שהגיוני בעיניהם, אבל מה שתקנו לצורך תקנת הציבור כן.

[בברכה המשולשת]

אפשר הסבר?

ההסבר הוא שרבינו הרמ"א לא כותב שבכל דבר שבו מלכות הגויים עושה דבר שהוא הגיוני בעיניהם של הגויים יש בזה דד"ד

לא כל דבר שהגיוני בעיניהם, אבל מה שתקנו לצורך תקנת הציבור כן.

ושהוא אכן לתועלת הציבור

[יהושעבנמי]

ההסבר הוא שרבינו הרמ"א לא כותב שבכל דבר שבו מלכות הגויים עושה דבר שהוא הגיוני בעיניהם של הגויים יש בזה דד"ד

לא כל דבר שהגיוני בעיניהם, אבל מה שתקנו לצורך תקנת הציבור כן.

ושהוא אכן לתועלת הציבור

עד כמה שאני זוכר לא נזכר בשום פוסק שלכל תקנה כזה צריך שישבו גדולי ישראל ויחליטו אם זה באמת תועלת לציבור או לא, לכאורה משמע שאם בעיני המלכות זה תועלת הציבור ואין סיבה לחשוב שעשו לתועלת עצמם (כמו חובת חיסונים במדינות מסוימות וכדומה) הרי זה בכלל דינא דמלכותא

[בברכה המשולשת]

עד כמה שאני זוכר לא נזכר בשום פוסק שלכל תקנה כזה צריך שישבו גדולי ישראל ויחליטו אם זה באמת תועלת לציבור או לא, לכאורה משמע שאם בעיני המלכות זה תועלת הציבור ואין סיבה לחשוב שעשו לתועלת עצמם (כמו חובת חיסונים במדינות מסוימות וכדומה) הרי זה בכלל דינא דמלכותא

לא כל גדול"י צריכים להסכים. די בכך שבי"ד שהשאלה מגיעה אליו יסבור כן (על-פי תשו' חת"ס)

[יהושעבנמי]

עד כמה שאני זוכר לא נזכר בשום פוסק שלכל תקנה כזה צריך שישבו גדולי ישראל ויחליטו אם זה באמת תועלת לציבור או לא, לכאורה משמע שאם בעיני המלכות זה תועלת הציבור ואין סיבה לחשוב שעשו לתועלת עצמם (כמו חובת חיסונים במדינות מסוימות וכדומה) הרי זה בכלל דינא דמלכותא

לא כל גדול"י צריכים להסכים. די בכך שבי"ד שהשאלה מגיעה אליו יסבור כן (על-פי תשו' חת"ס)

איפה החת"ס?
כך או כך עדיין קשה איך התירו להיות שופט בלי שהשופט יתייעץ עם רב על כל דבר שהוא פוסק.

[קראקובער]

היום לראשונה נבחרה אשה חרדית (בת של יד ימינו של הרב שך) לשופטת בבית משפט השלום בירושלים, השאלה האם גם אשה וגם שופטת במערכת חילונית היא בבחינת תרי קולא כהדדי לא אמרינן..

[שמש]

היום לראשונה נבחרה אשה חרדית (בת של יד ימינו של הרב שך) לשופטת בבית משפט השלום בירושלים, השאלה האם גם אשה וגם שופטת במערכת חילונית היא בבחינת תרי קולא כהדדי לא אמרינן..

זה בבחינת אין איסור חל על איסור...

[בן ראובן]

כיון שהוא שליח של הממשלה הרי זה מתייחס לשפיטת הממשלה והוא רק שליח, אע״פ שלכאורה לא מובן האיך מועיל שליחות בזה.

הרי השופט אינו נושא ונותן ביד, וא"כ אינו המשלח הראשון ולא השליח האחרון, אלא חוליה (שתתמלא גם בלעדיו) בשרשרת של שלוחים, ואולי זה יסוד המתירים.

[בברכה המשולשת]

כיון שהוא שליח של הממשלה הרי זה מתייחס לשפיטת הממשלה והוא רק שליח, אע״פ שלכאורה לא מובן האיך מועיל שליחות בזה.

הרי השופט אינו נושא ונותן ביד, וא"כ אינו המשלח הראשון ולא השליח האחרון, אלא חוליה (שתתמלא גם בלעדיו) בשרשרת של שלוחים, ואולי זה יסוד המתירים.

הבעיה היא שהשופט הוא גוף הערכאות

[לייטנר]

הרב שלמה מן ההר, רבה של בית וגן, חיבב מאוד את השופט צבי טל ואת קריאתו בתורה. פעם ראה אותו אחד המתפללים יוצא במרוצה מבית הכנסת, כששאל אותו מה קרה, ענה הרב מן ההר: "אמנם צבי טל קורא יפה, אבל לשמוע אותו קורא 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם', בזה אני כבר לא יכול לעמוד...".

שוב היה מעשה שהתקין פרוזבול למאן דהו, וביקש ממנו שיקרא לשני עדים. כשהלה הביא שני אנשים שאחד מהם היה צבי טל, לא הסכים הרב מן ההר לעדותו וביקש שיקראו לעד אחר.

viewtopic.php?p=156674#p156674

[קושטא]

איני מבין בכלל השאלה, הרי שופט צריך לשבוע נאמנות להמדינה שהוא וחוקי' הם מעל הכל, וברור שאסור משום שכל דיני' חוקי' וקיומה הם נגד תורתינו הק'. ואף לפנים אסור כדין ע"ז שאסור לפנים.

[מלבב]

איני מבין בכלל השאלה, הרי שופט צריך לשבוע נאמנות להמדינה שהוא וחוקי' הם מעל הכל, וברור שאסור משום שכל דיני' חוקי' וקיומה הם נגד תורתינו הק'. ואף לפנים אסור כדין ע"ז שאסור לפנים.

צריך לשבע, או מספיק להצהיר נאמנות לחוקי המדינה?
ולמה לשר בממשלה מתירים להישבע אמונים לחוקי המדינה?

[עושה חדשות]

שאלה קצרה.
בנין שתושביו שותו"מ, רובם חרדים, חותם הסכם תמ"א 38 עם יזם חרדי, ובחוזה כתב העו"ד שהספיקות יוכרעו בבית המשפט.
יש בכך פסול/איסור, או שאין בזה שום גנאי?

[בברכה המשולשת]

שאלה קצרה.
בנין שתושביו שותו"מ, רובם חרדים, חותם הסכם תמ"א 38 עם יזם חרדי, ובחוזה כתב העו"ד שהספיקות יוכרעו בבית המשפט.
יש בכך פסול/איסור, או שאין בזה שום גנאי?

אני שמעתי מכו"כ דיינים חשובים שליט"א שזה איסור גמור, ויש לכתוב שכל מחלוקת בין הצדדים תתברר בבית דין לדיני ממונות (ורצוי מאוד מאוד לציין בית דין מסויים)
ויעויין בחוזה המוצע בספר כתר א (יש באוצר)
ובחוזים כאן:
http://www.dintora.org/articles/3

[מעט דבש]

הרב סילמן - שטר הסכמה לערכאות - דרכי חושן ח''ד עמ' רפו.PNG (81.67 KiB) נצפה 9329 פעמים

[מעט דבש]

יש לציין שגם מבחינה חוקית, אם קיבלו על עצמם בית דין או דיינ/ים שיכריעו, יש לזה תוקף חוקי, על יסוד 'חוק הבוררות' (ואז גם אפשר חוקית למנוע מהצד השני לפנות לביהמ"ש, עקב הסכמתו מראש לדון בדין תורה).

[עושה חדשות]

תודה. זכיתם למנוע יהודים תמימים מלעבור איסור ח"ו.

אגב, הקצאה זה דבר הגון? אדם קנה שטח ורוצה לבנות בו בניני מגורים, ואין העירייה מאשרת לו את התוכנית עד שיקצה אחוז מסויים מהשטח, לבניית ביהמ"ד לחסידות פלונית, וגני ילדים לרשת אלמונית, וכו'. אז אולי אי"ז הגון להגיש בקשה להקצאה מתוך שטח פרטי, אלא רק מתוך השטחים המיועדים בלא"ה לציבור (שטח חום)?

[בברכה המשולשת]

תודה. זכיתם למנוע יהודים תמימים מלעבור איסור ח"ו.

אגב, הקצאה זה דבר הגון? אדם קנה שטח ורוצה לבנות בו בניני מגורים, ואין העירייה מאשרת לו את התוכנית עד שיקצה אחוז מסויים מהשטח, לבניית ביהמ"ד לחסידות פלונית, וגני ילדים לרשת אלמונית, וכו'. אז אולי אי"ז הגון להגיש בקשה להקצאה מתוך שטח פרטי, אלא רק מתוך השטחים המיועדים בלא"ה לציבור (שטח חום)?

יעויין במש"כ בכגון זה בס"ד בספרי והועלה כאן:

viewtopic.php?f=51&t=31450&hilit=%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%93&start=80#p196379

[עושה חדשות]

שאלה קצרה.
בנין שתושביו שותו"מ, רובם חרדים, חותם הסכם תמ"א 38 עם יזם חרדי, ובחוזה כתב העו"ד שהספיקות יוכרעו בבית המשפט.
יש בכך פסול/איסור, או שאין בזה שום גנאי?

אני שמעתי מכו"כ דיינים חשובים שליט"א שזה איסור גמור, ויש לכתוב שכל מחלוקת בין הצדדים תתברר בבית דין לדיני ממונות (ורצוי מאוד מאוד לציין בית דין מסויים)
ויעויין בחוזה המוצע בספר כתר א (יש באוצר)
ובחוזים כאן:
http://www.dintora.org/articles/3

כמדומני (לא בדקתי כעת) שבכל הסכם וחתימה מול חברות כמו הבנק/חשמל/פלאפון יש סעיף מעין זה.
ההכרח לא יגונה ולא ייאסר?

[מעט דבש]

ראה את דברי הרב סילמן לעיל אות ב'.

[בברכה המשולשת]

שאלה קצרה.
בנין שתושביו שותו"מ, רובם חרדים, חותם הסכם תמ"א 38 עם יזם חרדי, ובחוזה כתב העו"ד שהספיקות יוכרעו בבית המשפט.
יש בכך פסול/איסור, או שאין בזה שום גנאי?

אני שמעתי מכו"כ דיינים חשובים שליט"א שזה איסור גמור, ויש לכתוב שכל מחלוקת בין הצדדים תתברר בבית דין לדיני ממונות (ורצוי מאוד מאוד לציין בית דין מסויים)
ויעויין בחוזה המוצע בספר כתר א (יש באוצר)
ובחוזים כאן:
http://www.dintora.org/articles/3

כמדומני (לא בדקתי כעת) שבכל הסכם וחתימה מול חברות כמו הבנק/חשמל/פלאפון יש סעיף מעין זה.
ההכרח לא יגונה ולא ייאסר?

אכן, וכך הורו לי שביררתי

[עושה חדשות]

ומענין לענין, מה יכול להיות ההיתר במקרה הזה - ?

מונית לתל אביב 001.jpg (488.37 KiB) נצפה 9133 פעמים

[בברכה המשולשת]

ומענין לענין, מה יכול להיות ההיתר במקרה הזה - ?

מונית לתל אביב 001.jpg

אולי דימו זאת לפניה למשטרה, שאין בה משום איסור ערכאות. (וכן, ידוע לי על הדיון בדבר השאלות האחרות בפניה למשטרה ונכב"ב)

[מלבב]

ומענין לענין, מה יכול להיות ההיתר במקרה הזה - ?

מונית לתל אביב 001.jpg

מקובל שמה שנתקן לתיקון המדינה, יש בזה דינא דמלכותא, שאל״כ איש את רעהו חיים בלעו, ועוד אם לא כן האיך מותר לקחת מהמדינה כל מיני קצבאות, הרי כסף בא ממס של עשירים.

[עושה חדשות]

על פי דין תורה לכאו' ודאי שהצדק עם הנהג, לא שווה לו נסיעה ארוכה כ"כ (יחסית) בדרכים עמוסות בתמורה ל-46 שקלים, הוא נוקב במחיר עוד לפני תחילת הנסיעה, ואדעתא דהכי יוצאים לדרך. מי שהתנסה בזה יודע שזהו המחיר הממוצע המקובל על נסיעה כזאת, ולא מדובר על סחיטה מפולפלת של נהג מסויים, אלא אורחיה בהכי אצל כולם. (ב'מונה' זה יכול להגיע גם ליותר). כעת הנוסע מנצל איזה חוק לא מוכר, תובע אותו בערכאות, גורם לו הפסד עצום, ולוקח לעצמו את ההפרש. מה ההיגיון להתיר את זה?

[מלבב]

על פי דין תורה לכאו' ודאי שהצדק עם הנהג, לא שווה לו נסיעה ארוכה כ"כ (יחסית) בדרכים עמוסות בתמורה ל-46 שקלים, הוא נוקב במחיר עוד לפני תחילת הנסיעה, ואדעתא דהכי יוצאים לדרך. מי שהתנסה בזה יודע שזהו המחיר הממוצע המקובל על נסיעה כזאת, ולא מדובר על סחיטה מפולפלת של נהג מסויים, אלא אורחיה בהכי אצל כולם. (ב'מונה' זה יכול להגיע גם ליותר). כעת הנוסע מנצל איזה חוק לא מוכר, תובע אותו בערכאות, גורם לו הפסד עצום, ולוקח לעצמו את ההפרש. מה ההיגיון להתיר את זה?

אז לדעתך חוקי מדינת ישראל לא מחייבים בשום מקום?
ומה עם דינא דמלכותא שמה שניתקן לטובת הציבור שלכו"ע אומרים דינא דמלכותא?

[גביר]

מעשה בסטודנט למשפטים שחזר בתשובה. שאיפתו הייתה להתמנות ביום מן הימים לשופט, וכעת נפשו לשאול באה האם הדבר מותר. הוא פנה אל חבר שלי (מי שסיפר לי את הסיפור) שהלך עם שאלה זו לרב שלום גלבר, שלא סבר שיש צד שמותר ליהודי להיות שופט בערכאות, ובכל זאת החליט ללכת לשאול את הרב אלישיב זצ"ל.

הרב גלבר הלך לר"א עם ידידי, וכשישבו בחדר ההמתנה הוא הציע לעשות 'אחורה פנה' כי ללא ספק הר"א יזרוק אותם מכל המדרגות.. בכל זאת הם נשארו, וכשהגיע תורם נכנסו והציגו את השאלה.

הר"א אמר: "גם קיסטר היה שופט" עכ"ל. (יצחק קיסטר, שופט עליון דתי שהיה מקורב לגדולי ישראל). וכשהרב גלבר המשיך לשאול 'אז מותר לו להיות שופט'? אמר הר"א (ברוגז קל): "כבר אמרתי שגם קיסטר היה שופט".

הרב גלבר הודיע לאותו סטודנט שמותר לו להיות שופט.

ולפי דרכנו למדנו שגם אם דעתו של הר"א לא הייתה נוחה מערכאות ושופטיהם (הוא חתום על כרוזים נגד הליכה לכל סוג שהוא של ערכאות), הוא כנראה לא סבר שהדבר אסור מעיקר הדין, אף כי נזהר שלא להוציא את השם המפורש "מותר" מפיו.

איך אפשר להסביר את זה?

לכאו' הרי אם אותו אחד לא יהיה שופט אז מישהו אחר יהיה והדין יתבצע, ואולי עדיף במידה מסוימת שאדם חרדי יהיה.
וחוצמזה השופט הוא כמו פקיד שמבצע הוראות שכבר קיימות והוא לא 'מחדש' הלכות

דיון קצר וחביב למדי במצבו של קיסטר וביחס אליו התפרסם לאחרונה במאמרו של אביעד הכהן - 'דברי הרב, דברי הרעבע ודברי הריבון, דברי מי שומעים? על 'נאמנות כפולה' וניגוד עניינים של משרתי ציבור חרדים ושומרי מצוות, בתוך : המשפט והחרדים בישראל / ‏ עורכי הכרך: יורם מרגליות, חיים זיכרמן ; עורכי משנה: שירה לוקסנבורג, לימור מורד, מיכאל קגזנוב. $$‏a‏ [תל אביב] : הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן - אוניברסיטת תל אביב, 2018. עמ' 211-208
המאמר [הבעייתי כשלעצמו] במלואו ישנו כאן -
https://law.tau.ac.il/sites/law.tau.ac. ... acohen.pdf

[לבי במערב]

מה ההיגיון להתיר את זה?

אולי י"ל (בדא"פ), שמשהציע הנהג (ליתר דיוק, נציג חברת המוניות) מחיר מופקע (כמעט כפול מהמחירון!) - הסתכן שמא הנוסע יתבענו ע"ז, ואיהו דאפסיד אנפשי'.
ודאי הדבר שכל נהג מונית (ובפרט נציגי חברת המוניות, שעליהם הנדון) מכיר את מחירון משרד התחבורה, ואין הדבר צריך לפנים (ואא"פ לקרוא לזה "איזה חוק לא מוכר").
ועדיין צע"ג.

[בן אליהו]

למישהו יש עוד ספק האם מותר להיות שופט ב"בתי המשפ{ח}ט"?
על כתב הבגידה בכנסת ישראל לדורותיה, שיצא מלפני יומיים, המכונה משום מה פסק דין, שהגיונו מעוות ומגוחך גם מבחינה משפטית לענ"ד, אף שזה לא זה מעלה או מוריד משהו, חתומים שלושה שופטים דתיים!