לקט ימי השובבי"ם

[היא שיחתי]

ליקוט אקראי בענין שובבים שעשיתי בעזרת תוכנת חיפוש

כתב המגן אברהם בסוף סימן תרפה
"יש נוהגין בשנה מעוברת לקבוע תענית בכל יום ה' מפרשת שובבי"ם ת"ת וי"א גם פרשת ויקהל ופקודי ואומרים שומר ישראל וכו' ".
ועי' בפרי מגדים שם שציין לשל"ה וללבוש

וכתב במשנה ברורה סקי"ח
"ולענין תענית של שובבי"ם ת"ת עיין בבה"ט ושע"ת"

וכתב הלבוש שם בטעם הדבר
יש מקומות שנוהגין בשנת העיבור לקבוע תענית בכל יום(ו) חמישי לפרשיות שובבי"ם ת"ת, והם פרשיות ש'מות ו'ארא ב'א ב'שלח י'תרו מ'שפטים ת'רומה ת'צוה, וקורין בשחרית בפרשת השבוע ואומרים שומר ישראל, ובמנחה קורין ויחל ומפטירין דרשו. ונוהגין כן מפני שהשנה ארוכה שיש יותר מחצי שנה בין בה"ב דמרחשון לבה"ב דאייר שהם ימי תענית וכפרה לישראל, לכך מתענה(ז) ח' ימים כנגד החדש העיבור, שהוא ד' שבועות בכל שבוע ב' ימים דהיינו ב' וה', וכדי שלא להכביד על הציבור חלקום ואין מתענין אלא פעם אחת בשבוע. עוד שמעתי טעם אחר, והוא כי ראו קדמונינו שהנשים המעוברות היו עלולים להפיל עובריהם בשנים המעוברות, ותקנו להתענות אלו הח' תעניתים כנגד כל ב' וה' של חדש העיבור, משום הנשים המעוברות שלא יפילו, ונ"ל שלפי זה הטעם אתי שפיר טפי מה שהתחילו להתענות בפרשת שמות, משום שאותה פרשה מדברת בפריין ורביין של ישראל ושנעשו לעם גדול ורב, כדכתיב [שמות א, ז] ובני ישראל פרו וישרצו וגו', לכך מתפללין גם כן שגם עכשיו יפרו וירבו ולא יפילו.

ואת הטעם הראשון מצינו שכתב בספר המנהגים (טירנא) הגהות המנהגים פורים
עיבור רגילין לקבוע תענית לסימן שובבי"ם פרשת שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים, וי"א גם ת"ת פי' תרומה תצוה. וכל יום ה' מתענין וקורין פרשת השבוע שחרית ואומר שומר ישראל וכו' ובמנחה ויחל דרשו ועננו.
ולכך מתענין לפי שהשנה ארוכה ויש יותר מחצי שנה בין ב' ה' ב' שמתענין אחר סוכות לב' ה' ב' שמתענין אחר פסח, מהר"ש (סי' תמ"ד).

גם בלקט יושר הזכיר מנהג זה
ומקומו בחלק א (אורח חיים) עמוד קטז ענין א
"וזכורני שהמנהג באושטריך בשנת העבור מתענין ח' תעניות, ומתחילים פ' שמות ביום ה', ואח"כ בכל יום ה' עד פ' תצוה. וסמן לאלו התעניות שובבי"ם ת"ת [שהם ר"ת מן הסדר שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים תרומה תצוה]. ובכל שנת העבור הרב והקהל מקבלים אלו התעניות בחצר ב"ה בשבת ויחי. ומתנה אם בא יו"ט ביום ה' שיתענו ביום ב' קודם יום ה', ומלמד שיש לו ו' שעות אין צריך להתענות, והרבה תנאים כאלו. וזכורני שהוא מתענה ביומי דשובבי"ם ת"ת אע"ג שיכול לתן ד' פשיטים לצדקה, והוי פטור להתענות בע"מ שאכל צונן בלא בשר".
וע"ע שם ענין ב'

ובספר מגיד מישרים כתב בפרשת בשלח מהדורא קמא
"והנה אמרת להתענות בשבועות הללו של שובבי"ם ואתה נפתה אחר המאכל והמשתה כעת הזה כי האמת שהתענית בשבועות אלו. הוא חשוב ומקובל ומרוצה מאוד".
וע"ע שם בפרשת תרומה

ובשל"ה בהקדמה לפרשת שמות
"תורה שבכתב - שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה, תצוה
הנני כולל כל הפרשיות אלו בסוג אחד, יען כי מישך שייכי להדדי בשנת העיבור, שדרך ישראל להתעורר בהם בדרכי תשובה ביתר שאת, כמוזכר בדברי הקדמונים והאחרונים. והנה רובם הזכירו פרשיות שובבי"ם לבד, והבאים אחריהם הוסיפו עוד ביתר שאת עוד גם כן פרשיות ת"ת, והמוסיף בתשובה יוסיפו לו עוד מן השמים".

עוד בשל"ה בפרשת שמות שובבי"ם ת"ת
ד. ועל אלה ארבע שהן שמונה, הן שמונה פרשיות של שובבי"ם ת"ת. פרשת שמות מענין גליות וסיגופים [של] ישראל, 'וימררו את חייהם' וגו' (שמות א, יד), וכל עבודה קשה וגו' היה למירוק וזיכוך, והיא התשובה הנגלית כמו שנבאר. פרשת וארא שם יתבאר התשובה שהיא בלב שלם, שהיא מדת אמת כמו שנבאר. פרשת בא שם תתבאר ענין העבודה. פרשת בשלח שם תתבאר ענין התפלה. פרשת יתרו שם מתן תורה. פרשת משפטים שם מתן הדינין. פרשת תרומה שם נדבת הלב הנכלל בצדקה. פרשת תצוה בעשיית בגדי כהונה לאהרן איש חסיד, שם יתבאר גמילות חסדים. וסימנא מילתא, כי אלו התיבות של שובבי"ם ת"ת, רומזים לארבע חומות תשובה תפלה צדקה תורה, כי 'שובבים' רמז ל'שובו בנים שובבים' (ירמיה ג, יד), ובמה, בתיבת ת"ת, ראשי תיבות תשובה תפלה וגם ראשי תיבות תלמוד תורה, וגם תיבת ת"ת הוא לשון נתינה רומז לצדקה.

ובברכי יוסף בסי' תרפה סק"א כתב
א. הרב הלבוש כתב בסי' זה דנוהגין במקומו להתענות כשהשנה מעוברת יום ה' בפרשות שובבי"ם ת"ת, ונתן טעמים על זה. וכבר נודע שמנהג תעניות אלו לתקון הקרי, וכיוצא, כמפורסם בספרי מוסר וקבלהא. וצריך להתענות פ"ד תעניות רצופים, וישלימם בהפסקות קטנות כנודעב. ואם הוא חלוש לפחות יתענה מ' יום רצופים, ואם לאו לא עשה כלום לפרט תיקון זה. וכתב מהרח"ו זצ"ל (שער רוח הקדש דרוש ג דף ו ע"ד) שאפי' עשה תעניות כיום כפור אינו נחשב כי אם ליום אחד דוקא, וזה כתוב מכ"י מהר"ש ויטאל בן הרב מהרח"ו זצ"ל, ודלא כמי שכתב להפךג. גם לא נזכר בדברי מהרח"ו כי אם הפסקת שני ימים שעולה ז"ך, והפסקת ג' ימים שעולה מ', ותו לאד. ומנהג תעניות אלו בכל השנים, אלא שבשנה מעוברת מתקן יותר כמ"ש מהרח"ו זצ"לה. ובימים אלו הוא תקון גדול לקדש עצמו במותר לו, ואין להאריך כאן.

ובמגיה (הרב אביטן) על הברכ"י שם כתב הערות על ברכי יוסף אורח חיים סימן תרפה הערה א
א. מכבר נדפס ספר לקט יושר לתלמידו של התרומת הדשן, ובעמ' 116 הזכיר מנהגי תענית שובבי"ם ושובבי"ם ת"ת בשנה מעוברת, כדבר פשוט ומקובל. אלא שכותב שהיו מתענים כל הקהל ח' תעניות בה"ב וכו' בלבד. וכן מוזכר בספר המנהגים להרב אייזיק טירנא, בסדר פורים, שיש מתענים שובבי"ם ויש מתענים שובבי"ם ת"ת. ע"ש וכבר נודע בשערי, שמספר התעניות על כל עוון מקורו בדברי האר"י זלה"ה בשער רוח הקדש. ולתיקון קרי כתב שם תיקון כ"ז שצריך פ"ד תעניות, והרוקח כתב דברים אחרים. וראה בזה בשם הגדולים מע' גדולים בערך ר' אליעזר בעל הרקח. ואכמ"ל.
ועי' שם עוד בשאר הגהותיו

ובשערי תשובה סימן תרפה סק"ב כתב
"עבה"ט ועיין בשערי אפרים שער ח' ומ"ש בה"ט בענין תענית שובבים כו' מנהג המתענים במדינות אלו בשנה פשוטה שובבים לבד ובשנה מעוברת מוסיפים ת"ת"
ועי' שם עוד בכ"ד
ובספרי חסידות האריכו בזה למאוד

[היא שיחתי]

ולפי הנ"ל מהו המקור הקדום ביותר לתענית שובבי"ם בשנה שאינה מעוברת?

[אדג]

(הייתי מעיר, ומוסיף את דברי האדמו"ר מליובאוויטש, שכיום בדורנו בניגוד לדורות הקודמים, עבודת הצומות איננה שייכת לכל אחד אלא ליחידי סגולה.
ועיי' אגה"ת לבעה"ת, פ"ג וד' שהאריך בעניין הצומות בדורנו).

[תולדות אדם]

וראה גם באוהב ישראל ויחי, וז"ל:

ועל פגם הברית תקנו קדמונינו ז"ל להתענות ולעשות תשובה בימי פרשיות של שובבי"ם כידוע מספרים הקדושים. והנה הגם שנתמעטו כעת כח הדורות בעוונותינו הרבים ואינם יכולים לעשות סיגופים ותעניות כראוי עם כל זה מי שנוגע יראת ה' בלבבו צריך להתאמץ בכל יכלתו ולעשות תשובה על זה החטא כי גדול הוא מנשוא. ובפרט בימי פרשיות של שובבי"ם המסוגלים לכך. ומהראוי לומר ברכת תקע בשופר גדול. בכוונות הראויים כמבואר בסידור האריז"ל. גם היהי רצון הכתוב שם קודם חתימת הברכה. והכל ביראת ה' וברעותא דלבא. ועיקר התשובה הוא על ידי תורה ותפלה וצדקה כל אחד ואחד לפי יכולתו ובפרט בלימוד תורה שבעל פה ולברר הלכה בליבון ובירור יפה. בזה הוא מקבץ חלקי הטוב והניצוצין קדישין ומברר אותן מתוך הקליפות להוציא בולעם מפיהם. בסוד חיל בלע ויקיאנו (איוב כ, טו) וזהו עיקר התיקון של פגם הברית.

[נוטר הכרמים]

דבר בעתו.

[היא שיחתי]

קונטרס בזה ע"פ קבלה
http://www.ladaat.net/siteimages/fl_4f1006e6b1a0f.pdf

[תורה תמימה]

ספר איכותי ביותר
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?61271&
ועוד משאר בשרו המקובל
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?23113&

[נאשער]

בהשראת הרב תורה תמימה הנני בזה להשקות עם רב בזיכוי הרבים בימים נוראים וקדושים אלו, בציוני מ"מ לספרי חסידות דברים מבהילים ונוראים אשר נלקטו ע"י הגאון הרב ינ"ה שליט"א.

ליקוט לימי השובבים-נזר התורה.pdf

(412.37 KiB) הורד 582 פעמים

[אפרקסתא דעניא]

שאלה לי אליכם, יושבי על מדין: הלא מאמינים אנו באמונה שלמה בכפרת יום הכיפורים, וא"כ מי שפגם רח"ל אך שב בתשובה שלימה ועבר עליו יוה"כ, למאי הוא זקוק לכפרה נוספת זו של ימי השובבי"ם, שלא ייתכן שמעלתה עולה על יוה"כ?

[נוטר הכרמים]

אני משיב בהנחה שזו שאלת תם ע"מ להשכיל ולא ח"ו לקנטר.

בשו"ע ריש סימן כ"ג כבר כתב שעון זה חמור מכל עבירות שבתורה, וכבר ציינו מקורו לדברי הזוהר הק' חלק א' דף ס"ב, דמבואר בפשיטות דבריו דלא מהני ע"ז תשובה, איני לוקח אחריות על התרגום, כי העתקתיו ממקור לא מוסמך כ"כ.

כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה וגו'", רבי יהודה אמר הני ארבעים יום וארבעים לילה מאי עבידתייהו [מה עניינם], אלא ארבעים יום לאלקאה חייבי עלמא, וכתיב (דברים כ"ה ג') ארבעים יכנו לא יוסיף, לקבל [כנגד] ארבע סטרי [צדדי] עלמא, לכל חד עשרה, בגין דבר נש מארבע סטרי עלמא אתברי [בגלל שבן אדם מארבע צדדי העלום נברא], ועל דא "ומחיתי את כל היקום", ואצטריך ארבעים לאלקאה ולאתמחי עלמא.
רבי יצחק הוה שכיח קמיה דרבי שמעון, אמר ליה האי קרא דכתיב "ותשחת הארץ לפני האלהי"ם", אי בני נשא חטאן ארעא במה [אם בני אדם חטאו ארץ במה]?
אמר ליה בגין [בגלל] דכתיב "כי השחית כל בשר את דרכו" כמה דאתמר [כמו שנאמר]. כגוונא דא (ויקרא י"ח כ"ה) "ותטמא הארץ ואפקוד עונה עליה", אלא ואי תימא אי בני נשא חטאן ארעא במה, אלא עיקרא דארעא בני נשא אינון [עיקרה של הארץ בני אדם הם], ואינון מחבלין ארעא והיא אתחבלת [והם מחבלים את הארץ והיא נחבלת], וקרא אוכח, דכתיב "וירא אלהי"ם את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ".
תא חזי [בא ראה] כל חטאוי דבר נש כלהו חבלותא דיליה תליין בתשובה [כל חטאיו של בן אדם כל חבלות שלו תלויות בתשובה], וחטאה דאושיד זרעא על ארעא ומחבלא ארחיה ואפיק זרעא על ארעא [וחטא של שמשליך זרעו על הארץ ומחבל דרכו ומוציא זרע על הארץ], מחבל ליה ומחבל ארעא [מחבל לו ומחבל את הארץ], ועליה כתיב (ירמיה ב' כ"ב) "נכתם עונך לפני", וכתיב ביה (תהלים ה' ה') "כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע", בר [חוץ] בתשובה סגי [מספיק], וכתיב: (בראשית ל"ח ז') "ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהו"ה וימיתהו יהו"ה", והא אתמר.
אמר ליה אמאי דאין [דן] קב"ה עלמא במיא [במים], ולא באשא [באש] ולא במלה אחרא [בדבר אחר]?
אמר ליה רזא הוא, דהא אינון חבילו ארחייהו, בגין דמיין עלאין ומיין תתאין לא אתחברו כדקא יאות, מה אינון חבילו ארחייהו, כגוונא דא מיין דכורין ונוקבין לא אתחברו, ועל דא אתדנו [נדון] במיא, ומאן אלין [ומה אלה] מיין עלאין [עליונים] בינה, ומיין תתאין [תחתונים] מלכות, ה"א עלאה ה"א תתאה [ה' עליונה וה' תחתונה], וכד אינון [וכאשר הם] מחבלין אסתלק י"ו דהוא דכר [שהוא זכר] ואשתאר ה"א ה"א מיין במיין. כמה דאינון חבו, ומיין הוו רתיחן ופשטו משכא [עור] מנייהו, כמה דחבילו ארחייהו במיין רתיחן.

כמובן שארכו הדברים בביאורם, הרי ודאי שלא נעולה הדלת בפני שבים, אבל מובן היטב במה נתייחד ענין זה לתיקון מיוחד בימי השובבי"ם.

[אפרקסתא דעניא]

זה לא עונה על השאלה. אינני מפקפק בחומרת החטא, אלא שממה נפשך - אם מועילה עליו תשובה, הרי תשובת יוה"כ אמורה להועיל, והלא מקובלנו שגם לחטא זה מועילה התשובה, ואם חלילה לא מועילה (ח"ו וישתכח הדבר) - מדוע שתועיל בימים שנתחדשו בתקופת חסידי אשכנז ולא ביום הנורא והאדיר - לפני ה' - ימים יוצרו ולו אחד בהם - היום הקדוש שלא מעלמא הדין אלא מעלמא דחירו ונהורא דכולא ביה - יום הכיפורים?!

[נוטר הכרמים]

כוונתי ברורה, כנראה התשובה היא במישור אחר לגמרי משאר החטאים [ועד"ז כוונת הזוה"ק שאין ע"ז תשובה - בדרך הרגילה], וזהו בדיוק תפקידם המיוחד של ימים קדושים אלו שמקורם בתורת הנסתר. לא באתי בסוד קדושים, אבל פעם שמעתי בכיוון זה.

[אפרקסתא דעניא]

במילים אחרות אני שואל "למה" ואתה עונה "ככה". מילא, אקווה שאחרים ירחיבו יותר ומיני ומינך ומינייהו תסתיים שמעתא.

[צולניק]

דבר בעיתו, אולי נזכה ותורחב היריעה.

[מפתח וחותם]

בעניין אם מועילה תשובה יעו' בשל"ה שער האותיות אות ק' שמ"א ואילך.
[ודברי הזוהר שנעתקו לעיל כתוב בהם שמהני תשובה גדולה.]

[גבול ים]

זה לא עונה על השאלה. אינני מפקפק בחומרת החטא, אלא שממה נפשך - אם מועילה עליו תשובה, הרי תשובת יוה"כ אמורה להועיל, והלא מקובלנו שגם לחטא זה מועילה התשובה, ואם חלילה לא מועילה (ח"ו וישתכח הדבר) - מדוע שתועיל בימים שנתחדשו בתקופת חסידי אשכנז ולא ביום הנורא והאדיר - לפני ה' - ימים יוצרו ולו אחד בהם - היום הקדוש שלא מעלמא הדין אלא מעלמא דחירו ונהורא דכולא ביה - יום הכיפורים?!

תשובה מכפרת את העוון, ומבטלת את העונש, אבל פגם הנפש והפגמים שנעשו בעולמות העליונים לא תוקנו, והדברים מבוארים בדברי רבינו יונה בשע"ת שלכל תשובה תמצא סליחה אבל לא תטוהר הנפש טוהר שלם אלא כפי רוב תנאיה עיי"ש, והן הן הדברים.

[מפתח וחותם]

צ"ל לא תוקנו לגמרי אבל פשיטא ופשיטא שאם נתכפר העוון נתקן עיקר הפגם בנפש ובעולמות התלויים בה.

[לולי דמיסתפינא]

האם דברי הזוה"ק אמורים גם על מ"ל?

[גימפעל]

באגרת התשובה של בעל התניא מאריך מאוד בעניין התשובה להוז"ל שמובא מזוה"ק שאין מועיל תשובה תתאה אלא תשובה עילאה יעויי"ש.

[נהר שלום]

יש כבר ספרים עם ליקוטים על ימי השובבים כגון ספר טיב השובבים להרב גמליאל רבינוביץ

[יעקב מורגנשטרן]

ראיתי שהרב פינקוס ז"ל כותב להקפיד על ק"ש שעל המטה בימי השובבי"ם, ולומר ויהי נועם וכו'.
ואבקש לשאול.
א. ישנו סידורים שמובא שם ואתה יושב בסתר רק עד כי אתה אמרתי.
ב. ויסלחו לי הבורות, מדוע אומרים את הפסוק האחרון של הקפיטל הקודם בתהלים, ויהי נועם וגו' לפני שמתחילים יושב בסתר.

[יעקב מורגנשטרן]

חכ"א כתב לי שאומרים ויהי נועם לפני יושב בסתר מפני דברי רש"י בשבועות http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?me ... format=pdf - ואף על פי צריך ביאור בזה, דמדברי רש"י שם משמע שויהי נועם הם פרק אחד עם יושב בסתר, ואנו לא תוספים כך.
ומרש"י עצמו בכמה מקומות משמע לכאו' שחזר בו. וצ"ב.

[כתבן]

במעלת עסק התורה בימי השובבים.pdf

(170.88 KiB) הורד 601 פעמים

מאמר שכתבתי לפני שנים רבות, לבאר מעלת ימי השובבי"ם

[י. אברהם]

דרשה לימי השובבי''ם
מאת מוה''ר זרח איידליץ חבר בית דינו של הנודע ביהודא

דרשת ר' זרח איידליץ.PDF

(2.27 MiB) הורד 471 פעמים

דרשת ר' זרח איידליץ 2.PDF

(2.11 MiB) הורד 501 פעמים

[פולסברג]

מה המקור הראשון ששובבי''ם הוא כפרה על החטא הידוע?

[זאינץ]

מה המקור הראשון ששובבי''ם הוא כפרה על החטא הידוע?

כמדומני בשער רוה''ק לרח''ו בשם האריז''ל.