בפדר"א מה' איתא שנתן הקב"ה שכרן לנשים על זה שלא חטאו בעגל שיהיו משמרים ר"ח יותר מן האנשים.
וכ"כ רש"י במגילה כב' משמו וכ' שהוא מצוה.
וכן בתוס' ר"ה כג' (בלשון ורגילים לומר.)
שהוסיף המקום יו"ט לנשים על שלא נתרצו לעגל.
אבל בתוס' מגילה כ' שנשים אסורות במלאכה מהטעם הנ"ל
מאידך תוס' שבת כד' ד"ה או כ' שהוא מנהג בעלמא וכן בתוס' חגיגה יח ד"ה חולו שהוא מנהג ומקורו מהירושלמי תענית.
וכן נפסק להלכה בשו"ע בסי' תיז שהוא מנהג טוב.
האם הירושלמי לא ס"ל טעמו של ר"א?
מה המקור לומר שהוא רק מנהג בעלמא? הרי מהמדרש נשמע שלפחות מצוה יש כאן.
ועוד צ"ב מהו השכר כאן? (בפרט אם הוא רק מנהג?)