"היהודים האלה" - מהודו ועד כוש

[איש_ספר]

הגרע"י זצ"ל באחת מתשובותיו הידועות אודות הפלשים/חבשים/אתיופים כותב כך (יבי"ע ח"ח סי' יא)

יביע אומר.png (221.78 KiB) נצפה 7071 פעמים

וכן ראיתי הלום בתשובה להגאון החסיד הראש"ל רבי רפאל מאיר פאניז'ל זצ"ל, שהסתמך גם כן על הרדב"ז והמהריק"ש, וכתב, ומי יבוא אחר שני המלכים האדירים האלה להרהר שמץ פיסול אחר היהודים האלה, ולא יירא לנפשו מלהיות נכווה בגחלתם, שכל דבריהם כגחלי אש, ומיוסדים על אדני האמת והצדק וכו'. ותשובה זו נדפה בקונטרס קדמוניות היהודים.

ציטוט זה, שהביא הגרע"י מאת הראש"ל הרב המרפ"א חזר ונזכר בספרים רבים של חכמים שעסקו בעניינם של יהודי אתיופיה.

והנה, קונטרס נדיר זה, ששמו המלא "קדמוניות היהודים במלבר" בא לידי לפני איזה זמן, והנחתיו למשמרת באוצר החכמה, ומתוך שידעתי את עניינו, תמהתי מה עניין יהודי אתיופיה לשם. שהרי קונטרס זה עוסק בבירור יהדותם של הקוצ'נים ממדינת הודו/מלבר ולא מהפלשים יושבי ארץ כוש?

אמרתי נייתי ספר ונחזה. ומצאתי שם תשובת הרב המרפ"א. התשובה אכן עוסקת בעניינם של הקוצ'ינים, והרב המרפ"א מציין שכבר דנו בדבר חכמים קדמונים, והוא מפנה לתשובת מהריק"ש (בשו"ת אהלי יעקב סימן צט) הדן באריכות בעניינם ומסיק בכשרותם, ושמהריק"ש מעיד שם שכך דעת רבינו הגדול. כותב המרפ"א, ש'רבינו הגדול' הוא בודאי הרדב"ז, אלא שלא מצא תשו' רדב"ז בעניינים של הקוצ'ינים כי אם בעניינם של החבשים, והוא מעתיק את עיקר ד' רדב"ז על החבשים, ומסיים שמ"מ נאמן עלינו מהריק"ש, שכך סובר הרדב"ז לעניינם של הקוצ'ינים (ואכן תשו' הרדב"ז בענין הקוצינים נדפסה לפני עשיריות בשנים).

וע"כ מסיים המרפ"א, כי מי יבא אחר שני המלכים האדירים האל, להרהר למצוא שמץ פיסול אחר היהודים האלה, והיינו הקוצינים כמובן ! שבהם הוא עוסק ועליהם הביא ד' הריק"ש והרדב"ז. וכמו שמסיים שם המרפ"א להדיא" וברור אצלי כי תשובת הרב ז"ל [מהריק"ש] לא הגיעה לידי רבני קוגין ומשום הכי חששו להם וכו'...!

והגרע"י לא דק פורתא והביא דבריו כביכול כוונתו על הפלשים ! והבאים אחריו סמוכים על שלחנו ושבתשא כיון דעל על.

הנה דברי המרפ"א:

המרפא.png (781.23 KiB) נצפה 7071 פעמים

באמת שכל הנידון הזה, הוא חסר משמעות הלכתית. שהרי אף אמנם שד' הרב המרפ"א אינם נסובים על הפלשים אלא על הקוצינים, מ"מ דעתם של הרדב"ז ומהריק"ש על הפלשים ושהם ראו בהם כיהודים לכל דבריהם, ידועה לנו ממקו"א. ומ"מ יש להעמיד דברים על דיוקם.

במפתחות ליביע אומר (ומשם לילקוט יוסף חלק קיצוש"ע) העתיק הגרע"י (?) את דברי המרפ"א ושם ככה"נ לא הקפיד לשמור על הנוסח המקורי ממש, והוסיף תיבת "הפלשים" בתוך הציטוט. ולא היא כאמור.

ילקוט.png (44.51 KiB) נצפה 7071 פעמים

[תוקן לפי הערתו הצודקת של הרב משנ"נ לקמן]

[מקדש מלך]

אני לא חושב שהגרע"י טעה בשמועתו, אלא התכוון להוכיח מהתשובה הזו שהרדב"ז ומהריק"ש ברי סמכא ואסור לערער אחר שמועתם (דבר מאפיין את אופי פסיקתו ששמה דגש על הגברא, ולא רק על החפצא). ומה לי הודו מה לי כוש. אכן בעל ילקוט יוסף מן הסתם לא עיין במקור הדברים ולכן טעה בכוונת אביו וחשב שהמרפ"א דיבר על הפלשים.

[מה שנכון נכון]

א. היבי"א מביא את דברי הרב פניז'ל לגבי הפלשים, ע"ש בתשובה.
ב. כל הקטע שכתב בנו מועתק כלשונו ממפתחות התשובה ביבי"א.

[איש_ספר]

אני לא חושב שהגרע"י טעה בשמועתו, אלא התכוון להוכיח מהתשובה הזו שהרדב"ז ומהריק"ש ברי סמכא ואסור לערער אחר שמועתם (דבר מאפיין את אופי פסיקתו ששמה דגש על הגברא, ולא רק על החפצא). ומה לי הודו מה לי כוש. אכן בעל ילקוט יוסף מן הסתם לא עיין במקור הדברים ולכן טעה בכוונת אביו וחשב שהמרפ"א דיבר על הפלשים.

הגזמת. הרדב"ז והריק"ש אינם פוסקים אנונימיים שצריכים להודיע את מדרגתם בציטוט שאינו ממין העניין.

ב. כל הקטע שכתב בנו מועתק כלשונו ממפתחות התשובה ביבי"א.

צודק. וברשותך אתקן את הדברים למעלה כדי להסיר לזות שפתים.

[מקדש מלך]

אני לא חושב שהגרע"י טעה בשמועתו, אלא התכוון להוכיח מהתשובה הזו שהרדב"ז ומהריק"ש ברי סמכא ואסור לערער אחר שמועתם (דבר מאפיין את אופי פסיקתו ששמה דגש על הגברא, ולא רק על החפצא)

הגזמת. הרדב"ז והריק"ש אינם פוסקים אנונימיים שצריכים להודיע את מדרגתם בציטוט שאינו ממין העניין

זה לא עניין של "להודיע מדרגתם". שיטת הפסק של הרב עובדיה עובדת הרבה עם כללי ומסורות פסיקה, על מי מותר לחלוק ועל מי אסור, ובאיזה מקרה וכו' (אפשר להתדיין עד כמה הוא עקבי בכלליו, ומהם הגורמים הנוספים שמנחים אותו, אבל ברור שהנושא תופס משקל רחב בפסיקתו). ולכן לכאורה הוא אמור לשמוח כמוצא שלל רב על איסור מפורש היוצא מפי הפוסקים שלפניו לערער על שמועת הפוסקים הנ"ל בעניני יוחסין.

ברם, לכאורה צדקו דברי משנ"ן שמהמשך התשובה ולשונו במפתחות נראה שאיכשהוא יצא לו שהוא דיבר על הפלשים ממש, ולכן דבריי בטלים.

[דרומי]

לעצם הענין אין שום השוואה כיום בין הקוצ'ינים לבין האתיופים.

אגב, הקוצ'ינים נוהגים בדרך כלל כמנהגי תימן.

[אדם קדמאה]

כל דברי הרדב"ז הובאו בשיבוש ביביע אומר

העלאת הפלאשים לארץ והטמעתם בקהל לענין נישואין, נעשתה בהוראת היביע אומר כנודע.
בניגוד להוראת הרב הרצוג, הגרמ"פ, הגריש"א, ציץ אליעזר, תשובות והנהגות, משנה הלכות, וכל מי מפוסקי דורינו שעסק בזה.
וסמיכת היביע אומר היא על הרדב"ז שכ' שהם מבני דן

והנה הני מילי שאפשר להיתלות ברדב"ז הוא על מוצאם (וכמובן זה מאד מפוקפק, אפילו אם בזמנו היה לזה טעם, הרי במשך חמש מאות שנה, אפשר שנספחו עליהם רבים, שנחשבו בעיניהם ליהודים, וגם קהילת העבדים שלהם נספחה עליהם סמוך לעלייתם לארץ כנודע).
אבל לענין קהל ה' איך אפשר לסמוך על גיטיהן בהנחה שהם יהודים וקדושיהם חלים וכי נעשו גטיהם כהלכה כל השנים?

וכן כתב הרדב"ז עצמו בתשובתו בדברי דוד סי' ה':
"אבל לענין יוחסין אני חושש שמא קידושיהם קידושין, וגיטם אינו כתיקון חז"ל, שהרי אינם יודעים בטיב גיטין וקידושין"

והיביע אומר ברצותו להתיר גם בזה, מביא ציטוט זה, וממשיך וכותב:

"אולם בתשובתו דברי דוד סי' ט' (וח"ד ריט') כתב....

עוד יש טעם כללי לכלל הקראים להתירם, כי אף שקידושיהם קידושין וגיטם אינו גט כתקנת חז"ל, מכל מקום כולם פסולי עדות הם מן התורה, ולא ראיתי להאריך בזה שהרי כמה משפחות מהם באו בקהל ישראל, ואם היו מסכימים כולם לקבל חברות ולקבל כל קבלת חז"ל ולהיות כמונו הייתי מתירם לבוא בקהל ה' עם הסכמת החכמים, כיון שקידושיהם נעשים בעדים פסולים, וכמו שכונסה פוטרה וכו', ואין לחוש לדור הראשון שהיו קידושיהם קידושין בעדים כשרים, ושמא נתגרשה אחת מהן בעדים פסולים אחר שפקרו, ונישאת לאחר ובניה ממזרים, כי חששא רחוקה היא, שאם תמצא לומר שנתגרשה, עדיין לא פקרו לגמרי באותו הדור עד זמן ענן וחבריו שהיו מטעים אותם בפירושיהם הנפסדים, ואם כן שמא בעדים כשרים נתגרשה, וכתיקון חז"ל, ושמא לא נישאת לאחר, ושמא לא ילדה בנים מהאיש האחר, ושמא מתו בילדותם, ואם תמצא לומר שהגיעו לכלל שנים כל אחד מהנמצאים יכול לומר אני איני מהם, שהמתגרשות מיעוט הן, וכל אחד מהם לבדו מותר לבא בקהל.

אלא שזה סותר לכאורה למ"ש הרדב"ז עצמו (בסוף סימן ה') הנ"ל, שלענין יוחסין יש לחוש מפני שקידושיהם קידושין וגיטם אינו גט. ובאמת שצריך לומר שדברי הרדב"ז עניים במקום אחד (בסימן ה' הנ"ל), ועשירים במקום אחר (בסימן ט'), דנפק דק ואשכח להתיר משום כמה ספקות וספקי ספקות להקל...
וכן כתב הגר"מ פיינשטיין במכתב לנכדו הרב מרדכי טנדלר, מיום כו סיון שדמ"ת, דלדינא אין לחוש ביהודי אתיופיה לאיסור ממזרות, וכמ"ש הרדב"ז שיש בהם כמה וכמה ספקות להקל. ע"ש

הרי מתיר בניגוד לרדב"ז המפורש (שמעתיק גם מהריק"ש), משום שכך אי' בסוף תשובתו בסי' ט' ובח"ד ריט' ויש לומק דנפק דק ואשכח וחזר בו להתיר.

ונחזי אנן האם באמת חזר בו, והאם באמת התיר:

יבי"א כותב
"עוד יש טעם כללי לכלל הקראים להתירם"
ומלת 'להתירם' איננה ברדב"ז
הרדב"ז כותב רק:
"עוד יש טעם כללי לכלל הקראין שהרי ישראל הם וקדושיהן קדושין..."

הרדב"ז כותב בענין הקראים

"ומפני שיש בחקירה זו סכנה גדולה שהרי כמה משפחות מהם באו לכלל הקהל לא ראיתי להאריך בזה ומוטב שיהיו שוגגין".

יבי"א משמיט את הסכנה הגדולה, ומשמיט את העובדה שהרדב"ז כותב את צד ההיתר רק בגלל שיש משפחות שבאו לקהל ויש מהן איזו סכנה, והוא לא אומר שמותר, אלא שמוטב שיהיו שוגגין. וכך הוא מצטט את הדברים דרך ציטוט:

"ולא ראיתי להאריך בזה שהרי כמה משפחות מהם באו בקהל ישראל"

יבי"א מערבב את הנושא של הקראים, עם האתיופים, שלא עליהם דיבר הרדב"ז, בזמנו לא היתה מהם סכנה (היום כבר כן....), וגם מדובר אחרי שנטמעו ומצד שמוטב שיהיו שוגגין, (אמנם באמת צריך להבין משמעות היתר זה ביוחסין, מ"מ זה מה שהרדב"ז אומר).

אגב, לא התבאר מנא ליה שביתא ישראל כולם פסולי עדות מן התורה? הרי לגבי הקראים ידוע לנו בדיוק שמחללים שבת מן התורה לפי התושבע"פ דידן, ומכחישים אמיתתה. ואילו ביתא ישראל, אותם ביניהם ששומרים את התורה, אולי שוגגים בכמה דברים, אבל אינם מכחישים תושבע"פ ולא מזידין, וכשבאו לארץ קבלו עליהם הוראות יביע אומר...
ואולי לפני מאות שנים כן היו שומרים מצוות והיו כשרים לעדות אלא שלא היו בקיאין בהלכות גיטין, ומחמת שגגות כאלו נעשו ממזרים?
וזה חמור הרבה יותר מהחשש של הדור הראשון בקראים שמעלה הרדב"ז, כי הוא באמת חשש רחוק עם כמה ספיקות. משא"כ כאן שאין לנו שום מושג איזו תורה היתה להם במשך אלפי שנים, יתכן שבאמת היו ביניהם מתחילה יהודים כשרים, בודאי להנחת היבי"א שהם יהודים ידועים ומיוחסים.

וגם מה שמביא מפסק הגרמ"פ שאין לחוש לממזרות, הרי הגרמ"פ סובר שהם גויים, ולכן לא חושש שמא הם יהודים ושמא היו קדושיהן קדושין.
אבל למי שהולך לפי הרדב"ז, איך אפשר להתירם לקהל, נגד פסק הרדב"ז המפורש, ע"י שימוש לא נכון בדבריו בענין הקראים????

[מקדש מלך]

רבינו אדם קדמאה, גם בדבריך נפלו אי אילו חוסר דיוקים:

מקודם לגבי הרדב"ז, הן אמת שהרדב"ז כותב שמוטב יהיו שוגגין ולא מזידין, אך מה נעשה שמיד לאחר מכן שיכל את ידיו וכתב:

עוד יש טעם כללי לכלל הקראים שהרי ישראל הם וקידושיהם קדושין ואין גיטן כתקנת רבותינו ז"ל וכולם פסולי עדות הם מדאורייתא ומפני שיש בחקירה זו סכנה גדולה שהרי כמה משפחות מהם באו לכלל הקהל לא ראיתי להאריך בזה ומוטב שיהיו שוגגין ומ"מ מודה אני שאם היו מסכימין כלם לבא /לדברי/ לדת חברות ולקבל עליהם קבלת רבותינו ז"ל להיות כמונו הייתי מתירם לבא בקהל עם הסכמת החכמים נר"ו. והטעם כי כל קידושיהם בעדים מהם שהם פסולי עדות (וכו')

הלשון הזו אינה מתאימה כלל עם "מוטב יהיו שוגגין". ולפו"ר מוכרחים לומר שכוונתו לומר רק שגם אם היה מעלה לדינא לאיסור לא היה כותב זאת מחמת הסכנה ומוטב יהיו שוגגין וכו' (אפשר אולי להבין זאת בהנחה שספק ממזר אינו אסור מן התורה, וילמדוני החכמים) אבל באמת הוא מעלה להיתר ולא לאיסור.

והרי הגרמ"פ הבין אף הוא כן ברדב"ז, כפי שכתב בתשובה שהזכיר היביע אומר:

אבל לדינא אינם באיסור ממזרות וכעין שהרדב"ז מזכיר שם, שהרי יש בהם כמה וכמה ספיקות

הרי שהבין שהוא היתר מדינא ולא רק מחמת מוטב יהיו וכו'.

וזאת גם תשובה מוצאת למה שכתב כת"ר, שהגרמ"פ התירם ממזרות רק מחמת שסבר שהם גוים. והלוא שפתיו ברור מללו בתשובה שם שהם ספק יהודים, והתירם מחמת היתר הרדב"ז. וכל הקושיות וחוסר ההשואה בין הפלשים לקראים חלים גם עליו.

אם כי אכן נכון שלגרמ"פ נוסף עוד ספק לקולא, כי לדעתו הם רק ספק יהודים ולא וודאיים. אבל עדיין אין הדברים כפי שכתב לפו"ר.

[בברכה המשולשת]

למיטב ידיעתי, הסיבה הפשוטה יותר שאין בהם ספק ממזרות היא שאין קידושיהם תקפים לפי ההלכה, כי אין בהם את התנאים של גדרי קידושין (כמדומני שהועלה על זה מאמר מקיף באשכול אחר)
ולזה מצרפים את הספק שמא נתערבו בהם גויים, ואז יש צורך בגיור (וכנכב"ב) ואין חשש ממזרות.

[איש_ספר]

כל דברי הרדב"ז הובאו בשיבוש ביביע אומר

העלאת הפלאשים לארץ והטמעתם בקהל לענין נישואין, נעשתה בהוראת היביע אומר כנודע.
בניגוד להוראת הרב הרצוג, הגרמ"פ, הגריש"א, ציץ אליעזר, תשובות והנהגות, משנה הלכות, וכל מי מפוסקי דורינו שעסק בזה.
וסמיכת היביע אומר היא על הרדב"ז שכ' שהם מבני דן

והנה הני מילי שאפשר להיתלות ברדב"ז הוא על מוצאם (וכמובן זה מאד מפוקפק, אפילו אם בזמנו היה לזה טעם, הרי במשך חמש מאות שנה, אפשר שנספחו עליהם רבים, שנחשבו בעיניהם ליהודים, וגם קהילת העבדים שלהם נספחה עליהם סמוך לעלייתם לארץ כנודע).

בזמן העליה הגדולה ("מבצע משה") הגרע"י כבר לא היה רב ראשי, ולא היה לו קשר להעלאתם לארץ. העובדה שרואים ברב עובדיה כ"מגן הקהילה האתיופיות" היא בשל הפסק החריג שלו, שנתן (אחרי שכבר לא היה רב ראשי וכנ"ל) הכשר בלא צורך של גיור לחומרא. פסק באמת משונה ותמוה מאין כמותו.

"קהילת העבדים" - לא שמעתי שליהודי אתיופיה היו עבדים, ונראה ששוב אנו עדים להחלפה בין אתיופים לקוצינים... שם כידוע היו הלבנים והשחורים שהם צאצאי עבדים משוחררים.

[דרומי]

היא הנותנת. אמנם מבחינת המדינה כבר התחלף הרב הראשי, אבל היה רצון להדגיש שבאמת הוא הוא ה'ראשון לציון' האמיתי.

[מקדש מלך]

"קהילת העבדים" - לא שמעתי שליהודי אתיופיה היו עבדים, ונראה ששוב אנו עדים להחלפה בין אתיופים לקוצינים... שם כידוע היו הלבנים והשחורים שהם צאצאי עבדים משוחררים.

אכן לא שמעתי על עבדים, אבל כן על התערבבות בגוים שסביבם. והוא עיקר טעמו של הרבי מליובאויטש שהחשיבם כגוים, היות ונשתנה המציאות מימי הרדב"ז ועד ימינו. ולדבריו (לפי זכרוני) בפרט במאה השנים האחרונות שלפני עלייתם.

[איש_ספר]

הטעם הפשוט שא"א לסמוך על הרדב"ז משום שיודעים את מקורו. הקביעה לפיה החבשים הם בני שבט דן, לא נחקרה ע"י הרדב"ז ולא נתבררה על ידו, אלא מוזכרת אצלו כדבר ידוע. הידיעה הזו מוצאה מסיפורי אלדד הדני. יהיה היחס לאלדד הדני אשר יהיה, ברור שמסורותיו לא יכולים להתיר שבט שלם. ידוע שהקביעה לפיה מוצא הפלשים משבט דן, לא היתה ידועה לפלשים כלל, הם לא שמעו עליה ולא הכירו אותה. יש להם מסורות משלהם בדבר מוצאם, שבט דן לא מוזכר כלל. חלום שחלמו אחרים על אחרים.

[אדם קדמאה]

במחילה, לא אכנס כאן לפרטי הדיון ההלכתי או ההיסטורי, מי שמכיר את הפרטים יודע שהיתר הקהילה הזו מבוסס הרבה פחות מהיתר האח והאחות של הרב גורן, והמסמכים של הרב היבי"א מעידים כאלף עדים על חורים גסים במלאכת תפירת ההיתר
אבל לגבי העבדים של האתיופים, והיטמעותם ה'סודית' בקרב הקהילה בארץ, במחילת המחילות, זה ידע בסיסי לכל מי שהכניס קצת ידיו ורגליו לענין זה, וראה למשל כאן

[מקדש מלך]

במחילה, לא אכנס כאן לפרטי הדיון ההלכתי או ההיסטורי, מי שמכיר את הפרטים יודע שהיתר הקהילה הזו מבוסס הרבה פחות מהיתר האח והאחות של הרב גורן, והמסמכים של הרב היבי"א מעידים כאלף עדים על חורים גסים במלאכת תפירת ההיתר
אבל לגבי העבדים של האתיופים, והיטמעותם ה'סודית' בקרב הקהילה בארץ, במחילת המחילות, זה ידע בסיסי לכל מי שהכניס קצת ידיו ורגליו לענין זה, וראה למשל כאן

חסום לי. תוכל לעלות לכאן? יישר כח מראש.

[מקדש מלך]

הטעם הפשוט שא"א לסמוך על הרדב"ז משום שיודעים את מקורו. הקביעה לפיה החבשים הם בני שבט דן, לא נחקרה ע"י הרדב"ז ולא נתבררה על ידו, אלא מוזכרת אצלו כדבר ידוע. הידיעה הזו מוצאה מסיפורי אלדד הדני. יהיה היחס לאלדד הדני אשר יהיה, ברור שמסורותיו לא יכולים להתיר שבט שלם. ידוע שהקביעה לפיה מוצא הפלשים משבט דן, לא היתה ידועה לפלשים כלל, הם לא שמעו עליה ולא הכירו אותה. יש להם מסורות משלהם בדבר מוצאם, שבט דן לא מוזכר כלל. חלום שחלמו אחרים על אחרים.

אכן כך כתבו רוב הפוסקים. אמנם הרבי מחב"ד התמקד בכך שגם לו יהי שהאמת כדבריו, מכל מקום נשתנתה המציאות וכנ"ל.

[איש_ספר]

במחילה, לא אכנס כאן לפרטי הדיון ההלכתי או ההיסטורי, מי שמכיר את הפרטים יודע שהיתר הקהילה הזו מבוסס הרבה פחות מהיתר האח והאחות של הרב גורן, והמסמכים של הרב היבי"א מעידים כאלף עדים על חורים גסים במלאכת תפירת ההיתר
אבל לגבי העבדים של האתיופים, והיטמעותם ה'סודית' בקרב הקהילה בארץ, במחילת המחילות, זה ידע בסיסי לכל מי שהכניס קצת ידיו ורגליו לענין זה, וראה למשל כאן

חסום לי. תוכל לעלות לכאן? יישר כח מראש.

גם לי חסום.
מצאתי שיוסף הלוי בפנייתו לכי"ח בה הוא מספר על שבט זה כותב

הלוי.png (16.84 KiB) נצפה 6582 פעמים

אבל בעניותי לא ידוע לי שפרט זה נידון במו"מ על כשרותם. מעניין. אולי חשבו שמדובר בתופעה זניחה?

אשמח ג"א לראות מה יש בקישור החסום לי.

[סגי נהור]

"קהילת העבדים" - לא שמעתי שליהודי אתיופיה היו עבדים, ונראה ששוב אנו עדים להחלפה בין אתיופים לקוצינים... שם כידוע היו הלבנים והשחורים שהם צאצאי עבדים משוחררים.

אכן לא שמעתי על עבדים, אבל כן על התערבבות בגוים שסביבם. והוא עיקר טעמו של הרבי מליובאויטש שהחשיבם כגוים, היות ונשתנה המציאות מימי הרדב"ז ועד ימינו. ולדבריו (לפי זכרוני) בפרט במאה השנים האחרונות שלפני עלייתם.

כאן (בעיקר באגרת השניה).

[לכשיבקע]

במחילה, לא אכנס כאן לפרטי הדיון ההלכתי או ההיסטורי, מי שמכיר את הפרטים יודע שהיתר הקהילה הזו מבוסס הרבה פחות מהיתר האח והאחות של הרב גורן, והמסמכים של הרב היבי"א מעידים כאלף עדים על חורים גסים במלאכת תפירת ההיתר
אבל לגבי העבדים של האתיופים, והיטמעותם ה'סודית' בקרב הקהילה בארץ, במחילת המחילות, זה ידע בסיסי לכל מי שהכניס קצת ידיו ורגליו לענין זה, וראה למשל כאן

חסום לי. תוכל לעלות לכאן? יישר כח מראש.

העבדים של יהודי אתיופיה.pdf

(974.96 KiB) הורד 541 פעמים

[איש_ספר]

מעניין. לא הכרתי את הסיפור. אני מבין שהוא התגלה רק לפני כעשרים שנה, כך שכל המקורות הרבניים שדנו בסוגיא כשרותם של הפלשים לא ידעו מכך ולא דנו בכך.

[תוכן]

'התירו' של רע"י, חוץ מהמכשול עצמו של הכשרת גוים גמורים כיהודים, גרר אחריו שלל של התירים דומים לכל מיני שבטים נוספים. עד לעכשיו היה ידוע שהדת"ל נוהגים לטייל ברחבי העולם כדי לחפש כושים ואבוריגנים מהג'ונגלים והמדבריות, אם יש אצלם מנהגים שמזכירים מנהגי יהדות, כמו אכילת קרעפעלאך או לבישת גרביים לבנות, כדי להביא אותם ארצה ולהכריז שהם יהודים גמורים. אבל לאחרונה פשתה המספחת וראיתי סרטון של אחד בשם ר' דניאל עשור, שהוא גילה איזה שהוא שבט פרימיטיבי ביותר, שהחליט שהם צאצאים לבני אפרים, ודן עם ר' חיים קנייבסקי אם הם יהודים או שצריכים גיור לחומרא. שומו שמים על ההפקרות הזאת!

כל מי שעניו בראשו מבין שמדינת ישראל בדרך להיות מדינה של שלשה עמים. עם אחד, חרדים, חרד"ליים ומסורתיים, שמקפידים על ייחוסם. עם שני, הוא רובו של תושבי ישראל כיום המורכב מהדת"ל-הריפורמים, החילונים, רוסים, אתיופים ועוד. לא רחוק היום ששני העמים לא יוכלו להתחתן אחד עם השני. העם השלישי, הוא המוסלמים, הדרוזים וכיוצא. כבר הגיע הזמן להתכונן לפיצול הזה, ולהקים מערכת של יחוס וכיוצא, כדי שלפחות נדע עם מי אפשר להתחתן ועם מי לא, מי אפשר לקבל כבעל תשובה נורמטיבי ומי לא, מי אפשר להעלות לתורה ולספור למנין ומי לא...

[מקדש מלך]

וְלֹא יִשָּׂא אֱלֹהִים נֶפֶשׁ וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח

[בברכה המשולשת]

עד לעכשיו היה ידוע שהדת"ל נוהגים לטייל ברחבי העולם כדי לחפש כושים ואבוריגנים מהג'ונגלים והמדבריות, אם יש אצלם מנהגים שמזכירים מנהגי יהדות, כמו אכילת קרעפעלאך או לבישת גרביים לבנות, כדי להביא אותם ארצה ולהכריז שהם יהודים גמורים.

ימחל לי כתר"ה, אבל אין זה נכון.
מי שעסק בסוגיא הזו בעיקר, הרב אביחיל זצ"ל, מעולם לא אמר לוותר על גיור.
ובפועל אכן מגיירים כדת, על-פי כל הלכות גיור ללא כל עיגול פינות, את כל בני המנשה (וכל קבוצה אחרת).

[תוכן]

ימחל לי כתר"ה, אבל אין זה נכון.
מי שעסק בסוגיא הזו בעיקר, הרב אביחיל זצ"ל, מעולם לא אמר לוותר על גיור.
ובפועל אכן מגיירים כדת, על-פי כל הלכות גיור ללא כל עיגול פינות, את כל בני המנשה (וכל קבוצה אחרת).

אחרי המחילה רבה, גיור סיטונאי מעצם מהותו הוא גיור מפוקפק. דבר שני, אין לנו שום דרך לדעת אם מגיירים אותם כהלכה או שלא. הגיורים האלו נעשים כמעט ללא ביקורת. מנסיון העבר אפשר לומר כמעט בוודאות, שגיורים ללא ביקורת, פירושו גיורים פיקטיבים. דבר שלישי, ההלכה היא שאין מגיירים כשיש למגייר טעם צדדי, וכאן הרי מעלים אותם ממדינה עניה למדינה עשירה. לגייר במצב כזה, הוא כבר עיגול פינות. ואם מעגלים פינות כאן, למה שלא יגעלו במקומות אחרים. דבר רביעי, לו יהי כדברך, איזה תועלת יש לנו בגיורים כאלו, אם בניהם של אותם גרים הופכים לחילונים לכל דבר, שזה מה שקורה ברובו. מה הרווחנו בכל התהליך הזה?

[בברכה המשולשת]

ימחל לי כתר"ה, אבל אין זה נכון.
מי שעסק בסוגיא הזו בעיקר, הרב אביחיל זצ"ל, מעולם לא אמר לוותר על גיור.
ובפועל אכן מגיירים כדת, על-פי כל הלכות גיור ללא כל עיגול פינות, את כל בני המנשה (וכל קבוצה אחרת).

אחרי המחילה רבה, גיור סיטונאי מעצם מהותו הוא גיור מפוקפק. דבר שני, אין לנו שום דרך לדעת אם מגיירים אותם כהלכה או שלא. הגיורים האלו נעשים כמעט ללא ביקורת. מנסיון העבר אפשר לומר כמעט בוודאות, שגיורים ללא ביקורת, פירושו גיורים פיקטיבים. דבר שלישי, ההלכה היא שאין מגיירים כשיש למגייר טעם צדדי, וכאן הרי מעלים אותם ממדינה עניה למדינה עשירה. לגייר במצב כזה, הוא כבר עיגול פינות. ואם מעגלים פינות כאן, למה שלא יגעלו במקומות אחרים. דבר רביעי, לו יהי כדברך, איזה תועלת יש לנו בגיורים כאלו, אם בניהם של אותם גרים הופכים לחילונים לכל דבר, שזה מה שקורה ברובו. מה הרווחנו בכל התהליך הזה?

א. זה לא גיור סיטונאי. כל אחד עובר מהלך גיור לבדו, כדת.
ב. בהחלט יש ביקורת. (כאמור, לא מגיירים בקבוצות)
ג. בעניין טעם צדדי, נהגו להקל, כפי שכתבו כל הפוסקים.
ד. לא ידוע לי שיש חילון עודף אצליהם. אשמח לנתונים מדוייקים אם יש לכתר"ה

[איש_ספר]

לגבי העבדים האתיופים והטמעותם בין שאר העדה/בישראל.

התענייתי אצל ת"ח אחד מגדולי המומחים לשבט זה (הן במישור האנתרופולוגי והן בהיכרות עם הנידונים ההלכתיים והדעות השונות), שאלתי למה נושא זה כמעט לא נשמע בקשר לכשרותם של בני העדה

אלו דבריו:

היו בקרב יהודי אתיופיה עבדים ושפחות שנקנו משבטי עבדים. מראם יותר שחור מהמראה האתיופי הרגיל (וכן סימני שיער מקורזל ושפתיים עבות וכדומה) כי מוצאם משבטים לא אתיופים. עבדים ושפחות אלו "גויירו" לדת ישראל אולם בשל ייחוסם וצבעם היו ניכרים וידועים. קרה גם שהשפחות חותנו עם עבדים או שהרו לבני העדה. שמם של אלו היה "ברייה" (עבד). כשהתרחשה העלייה באו ה"ברייה" עם המשפחות.
אני עצמי פגשתי כאלה. היות שלא מדובר במספרים גדולים אלא זניחים העניין לא עלה באשר לזהות כלל העדה. לעיתים עלה לדיון פרטני ביחס לנישואין בישראל. כמדומני שמי שכבר מעורב מזה דורות ראו בו יהודי כמו כולם אף שהתרחקו ממישהו "שחור" בשל דם העבדים שבו (הגזענות מול השחור יותר נפוצה באתיופיה). מי שהנו ברייה מלפני שני דורות (עדיין הייתה עבדות מותרת) דרשו את גיורו כנוכרי מנישואי תערובת.

[תוכן]

א. זה לא גיור סיטונאי. כל אחד עובר מהלך גיור לבדו, כדת.
ב. בהחלט יש ביקורת. (כאמור, לא מגיירים בקבוצות)
ג. בעניין טעם צדדי, נהגו להקל, כפי שכתבו כל הפוסקים.
ד. לא ידוע לי שיש חילון עודף אצליהם. אשמח לנתונים מדוייקים אם יש לכתר"ה

א. הנה קישור ל-11 חתונות ביום אחד של בני מנשה. למה שאחשוב שלא גויירו 11 אנשים ביום אחד?

https://www.ynet.co.il/judaism/article/BywOk0000lO

ב. מי מבקר את מה שקורה? מי לוקח אחריות. ברגע שמדובר ממישהו מאותה מערכת, זה דומה לביקורת שעל גיורי צה"ל, שזה אומר שזה שוה כקליפת השום.

ג. אכן נהגו להקל מפני הדחק. אבל הכא נכנסים לכתחילה למצב של דחק, למה זה טוב? איזה היתר יש לכתחילה לעקור הלכה בשו"ע?

ד. אין לי מחקרים על החילון של גרים של בני מיעוטים רק מפי השמועה וההתרשמות.

[פרנקל תאומים]

'התירו' של רע"י, חוץ מהמכשול עצמו של הכשרת גוים גמורים כיהודים, גרר אחריו שלל של התירים דומים לכל מיני שבטים נוספים. עד לעכשיו היה ידוע שהדת"ל נוהגים לטייל ברחבי העולם כדי לחפש כושים ואבוריגנים מהג'ונגלים והמדבריות, אם יש אצלם מנהגים שמזכירים מנהגי יהדות, כמו אכילת קרעפעלאך או לבישת גרביים לבנות, כדי להביא אותם ארצה ולהכריז שהם יהודים גמורים. אבל לאחרונה פשתה המספחת וראיתי סרטון של אחד בשם ר' דניאל נשיא, שהוא גילה איזה שהוא שבט פרימיטיבי ביותר, שהחליט שהם צאצאים לבני אפרים, ודן עם ר' חיים קנייבסקי אם הם יהודים או שצריכים גיור לחומרא. שומו שמים על ההפקרות הזאת!

כל מי שעניו בראשו מבין שמדינת ישראל בדרך להיות מדינה של שלשה עמים. עם אחד, חרדים, חרד"ליים ומסורתיים, שמקפידים על ייחוסם. עם שני, הוא רובו של תושבי ישראל כיום המורכב מהדת"ל-הריפורמים, החילונים, רוסים, אתיופים ועוד. לא רחוק היום ששני העמים לא יוכלו להתחתן אחד עם השני. העם השלישי, הוא המוסלמים, הדרוזים וכיוצא. כבר הגיע הזמן להתכונן לפיצול הזה, ולהקים מערכת של יחוס וכיוצא, כדי שלפחות נדע עם מי אפשר להתחתן ועם מי לא, מי אפשר לקבל כבעל תשובה נורמטיבי ומי לא, מי אפשר להעלות לתורה ולספור למנין ומי לא...

דומני שידידי מחליף בין נשיא לעשור.

[תוכן]

לגבי העבדים האתיופים והטמעותם בין שאר העדה/בישראל.

התענייתי אצל ת"ח אחד מגדולי המומחים לשבט זה (הן במישור האנתרופולוגי והן בהיכרות עם הנידונים ההלכתיים והדעות השונות), שאלתי למה נושא זה כמעט לא נשמע בקשר לכשרותם של בני העדה

אלו דבריו:

היו בקרב יהודי אתיופיה עבדים ושפחות שנקנו משבטי עבדים. מראם יותר שחור מהמראה האתיופי הרגיל (וכן סימני שיער מקורזל ושפתיים עבות וכדומה) כי מוצאם משבטים לא אתיופים. עבדים ושפחות אלו "גויירו" לדת ישראל אולם בשל ייחוסם וצבעם היו ניכרים וידועים. קרה גם שהשפחות חותנו עם עבדים או שהרו לבני העדה. שמם של אלו היה "ברייה" (עבד). כשהתרחשה העלייה באו ה"ברייה" עם המשפחות.
אני עצמי פגשתי כאלה. היות שלא מדובר במספרים גדולים אלא זניחים העניין לא עלה באשר לזהות כלל העדה. לעיתים עלה לדיון פרטני ביחס לנישואין בישראל. כמדומני שמי שכבר מעורב מזה דורות ראו בו יהודי כמו כולם אף שהתרחקו ממישהו "שחור" בשל דם העבדים שבו (הגזענות מול השחור יותר נפוצה באתיופיה). מי שהנו ברייה מלפני שני דורות (עדיין הייתה עבדות מותרת) דרשו את גיורו כנוכרי מנישואי תערובת.

אז האתיופים גם מגיירים... ומה קורה כשהאתיופים מתחתנים עם ה'גרים' האלו? אם זה לא היה עצוב, אז המחזה הסוראליסטי הזה היה מצחיק.

[תוכן]

'התירו' של רע"י, חוץ מהמכשול עצמו של הכשרת גוים גמורים כיהודים, גרר אחריו שלל של התירים דומים לכל מיני שבטים נוספים. עד לעכשיו היה ידוע שהדת"ל נוהגים לטייל ברחבי העולם כדי לחפש כושים ואבוריגנים מהג'ונגלים והמדבריות, אם יש אצלם מנהגים שמזכירים מנהגי יהדות, כמו אכילת קרעפעלאך או לבישת גרביים לבנות, כדי להביא אותם ארצה ולהכריז שהם יהודים גמורים. אבל לאחרונה פשתה המספחת וראיתי סרטון של אחד בשם ר' דניאל נשיא, שהוא גילה איזה שהוא שבט פרימיטיבי ביותר, שהחליט שהם צאצאים לבני אפרים, ודן עם ר' חיים קנייבסקי אם הם יהודים או שצריכים גיור לחומרא. שומו שמים על ההפקרות הזאת!

כל מי שעניו בראשו מבין שמדינת ישראל בדרך להיות מדינה של שלשה עמים. עם אחד, חרדים, חרד"ליים ומסורתיים, שמקפידים על ייחוסם. עם שני, הוא רובו של תושבי ישראל כיום המורכב מהדת"ל-הריפורמים, החילונים, רוסים, אתיופים ועוד. לא רחוק היום ששני העמים לא יוכלו להתחתן אחד עם השני. העם השלישי, הוא המוסלמים, הדרוזים וכיוצא. כבר הגיע הזמן להתכונן לפיצול הזה, ולהקים מערכת של יחוס וכיוצא, כדי שלפחות נדע עם מי אפשר להתחתן ועם מי לא, מי אפשר לקבל כבעל תשובה נורמטיבי ומי לא, מי אפשר להעלות לתורה ולספור למנין ומי לא...

דומני שידידי מחליף בין נשיא לעשור.

תודה על התיקון, אתקן למעלה, כדי שלא לפגוע ח"ו.

[איש_ספר]

לגבי העבדים האתיופים והטמעותם בין שאר העדה/בישראל.

התענייתי אצל ת"ח אחד מגדולי המומחים לשבט זה (הן במישור האנתרופולוגי והן בהיכרות עם הנידונים ההלכתיים והדעות השונות), שאלתי למה נושא זה כמעט לא נשמע בקשר לכשרותם של בני העדה

אלו דבריו:

היו בקרב יהודי אתיופיה עבדים ושפחות שנקנו משבטי עבדים. מראם יותר שחור מהמראה האתיופי הרגיל (וכן סימני שיער מקורזל ושפתיים עבות וכדומה) כי מוצאם משבטים לא אתיופים. עבדים ושפחות אלו "גויירו" לדת ישראל אולם בשל ייחוסם וצבעם היו ניכרים וידועים. קרה גם שהשפחות חותנו עם עבדים או שהרו לבני העדה. שמם של אלו היה "ברייה" (עבד). כשהתרחשה העלייה באו ה"ברייה" עם המשפחות.
אני עצמי פגשתי כאלה. היות שלא מדובר במספרים גדולים אלא זניחים העניין לא עלה באשר לזהות כלל העדה. לעיתים עלה לדיון פרטני ביחס לנישואין בישראל. כמדומני שמי שכבר מעורב מזה דורות ראו בו יהודי כמו כולם אף שהתרחקו ממישהו "שחור" בשל דם העבדים שבו (הגזענות מול השחור יותר נפוצה באתיופיה). מי שהנו ברייה מלפני שני דורות (עדיין הייתה עבדות מותרת) דרשו את גיורו כנוכרי מנישואי תערובת.

אז האתיופים גם מגיירים... ומה קורה כשהאתיופים מתחתנים עם ה'גרים' האלו? אם זה לא היה עצוב, אז המחזה הסוראליסטי הזה היה מצחיק.

למקרה שלא שמת לב תיבת "גוירו" באה במרכאות כפולות במקור. כזה: "גוירו". לאמור שאיש לא מתייחס לכך ברצינות.

[תוכן]

למקרה שלא שמת לב תיבת "גוירו" באה במרכאות כפולות במקור. כזה: "גוירו". לאמור שאיש לא מתייחס לכך ברצינות.

אבל האתיופים הרי כן מתייחסים לגירות שלהם ברצינות. והרי אסור לפקפק על יהדותם של האתיופים כלל, אפילו לא להעלות את האפשרות שאולי הם התחתנו עם חבריהם השחורים משחור שהם גיירו.

[בברכה המשולשת]

א. זה לא גיור סיטונאי. כל אחד עובר מהלך גיור לבדו, כדת.
ב. בהחלט יש ביקורת. (כאמור, לא מגיירים בקבוצות)
ג. בעניין טעם צדדי, נהגו להקל, כפי שכתבו כל הפוסקים.
ד. לא ידוע לי שיש חילון עודף אצליהם. אשמח לנתונים מדוייקים אם יש לכתר"ה

א. הנה קישור ל-11 חתונות ביום אחד של בני מנשה. למה שאחשוב שלא גויירו 11 אנשים ביום אחד?

https://www.ynet.co.il/judaism/article/BywOk0000lO

ב. מי מבקר את מה שקורה? מי לוקח אחריות. ברגע שמדובר ממישהו מאותה מערכת, זה דומה לביקורת שעל גיורי צה"ל, שזה אומר שזה שוה כקליפת השום.

ג. אכן נהגו להקל מפני הדחק. אבל הכא נכנסים לכתחילה למצב של דחק, למה זה טוב? איזה היתר יש לכתחילה לעקור הלכה בשו"ע?

ד. אין לי מחקרים על החילון של גרים של בני מיעוטים רק מפי השמועה וההתרשמות.

א. לא הבנתי. הרי מדובר (מן הסתם, לא ראיתי את הקישור, אבל כך ידוע לי באופן כללי) שחתונה של מי שהיו נשואים בגויותם.
אם כן, מדובר על תהליך יחדני, שמתרחש במקביל. אז מה הקושיא?
ב. גם את זה לא הבנתי. יש הליך גיור, שבית הדין בודק ומלווה, כמו כל גיור.
ג. איזה הלכה עוקרים? הרי המנהג הוא להקל בזה מהסיבות שמנו הפוסקים.
ד. אז אני מתרשם אחרת, וכמדומני שאין מה להתווכח על בסיס התרשמויות.

[אשי ישראל]

ב. מי מבקר את מה שקורה? מי לוקח אחריות. ברגע שמדובר ממישהו מאותה מערכת, זה דומה לביקורת שעל גיורי צה"ל, שזה אומר שזה שוה כקליפת השום.
.

א - אני מנסה להבין: מי מבקר את מה שקורה בגיורים של ביה"ד של ר' ניסים קרליץ, או של הבד"ץ? [ומי מבקר את מה שקורה שם המערכת הכשרות?] מה בין זה לזה?

ב - האם נכחת כמה פעמים בתהליך גיור של הרבנות?

[תוכן]

ב. מי מבקר את מה שקורה? מי לוקח אחריות. ברגע שמדובר ממישהו מאותה מערכת, זה דומה לביקורת שעל גיורי צה"ל, שזה אומר שזה שוה כקליפת השום.
.

א - אני מנסה להבין: מי מבקר את מה שקורה בגיורים של ביה"ד של ר' ניסים קרליץ, או של הבד"ץ? [ומי מבקר את מה שקורה שם המערכת הכשרות?] מה בין זה לזה?

ב - האם נכחת כמה פעמים בתהליך גיור של הרבנות?

א. יש בתי דין ששמם יוצא לפניהם, שכל גיור שהם עושים הוא על הצד היותר טוב, כמו הבית דין של לונדון. ויש גיורים ששמם יוצא לפניהם, שהם לא מוכשרים לטפל בנושא מורכב זה, כגון בית דינו של ר' ניסים קרליץ. זאת אומרת, איכות הגיור בפירוש תלויה במערכת. ברגע שאנו לא יודעים איך מתנהלת המערכת, ברירת המחדל היא, שמדובר במשהו שקשה לסמוך עליו.

ב. לא נוכחתי, ומן הסתם אצל כל הרכב יש גישות שונות, ואי אפשר להכליל. אבל יש הרבה מאד גיורי רבנות שאנו יודעים היום שזה היה בדיחה מתחילה ועד סוף.

[איש_ספר]

אל תכליל

ר' יואל בן נון למשל (מרצה מבוקש לתנ"ך בחוגי פש"מ חרדיים), כתב היום שהגיור הצהל"י הוא הטוב ביותר!

הנה:

בתהליך הגיור עומדת תמיד שאלה על המניע לגיור, האם הוא לשם שמים, או "שמא בגלל ממון... או בשביל שררה... שמא עיניו נתן באשה יהודית... שמא עיניה נתנה בבחור מבחורי ישראל..." (רמב"ם הל' איסורי ביאה פרק י"ג הלכה יד) –

אמנם כתב שם הרמב"ם (בהלכה יז), שגם כל "גר שלא בדקו אחריו, או שלא הודיעוהו המצות ועונשן, ומל וטבל בפני ג' הדיוטות (=שאינם בית דין מוסמך) – הרי זה גר, אפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר, הואיל ומל וטבל, יצא מכלל העכו"ם...", אבל לכתחילה בודקים את המניעים לגיור, וזהו חלק חשוב בתהליך הגיור כהלכה.

הגיור בצה"ל איננו קשור לשום תוכנית נישואים, אין בו שום כפייה ושום מניע זר, והוא נקי וטהור לשם הצטרפות מלאה לעם היהודי מתוך רצון חופשי לממש את הזהות הישראלית כזהות יהודית-ישראלית.

בנוסף לכך, צה"ל מאפשר למתגיירים זמן ומקום ללמוד בלי לחץ, להתכונן נפשית ולהחליט באופן חופשי. למתגיירים בחיים האזרחיים אין מרחב כזה בגלל לחצי הפרנסה והקיום.

לכן, הגיור בצה"ל הוא הטוב ביותר מכל הגיורים, כי הוא נקי לשם שמיים, וגם מתבצע על ידי בתי דין מוסמכים לגיור בנאמנות וביושר יוצאים מן הכלל.

הייתי ראשון שהעלה את הגיור בצה"ל כדרך הטובה ביותר לצמצם את ממדי ההתבוללות בחברה הישראלית, ולקלוט כראוי את העלייה המופלאה בעיקר מארצות חבר העמים, ואני מכיר די מקרוב את הגיור בצה"ל מאז ועד היום.

[פלוריש]

היא הנותנת. אמנם מבחינת המדינה כבר התחלף הרב הראשי, אבל היה רצון להדגיש שבאמת הוא הוא ה'ראשון לציון' האמיתי.

לומר שהפסק של הגרע"י שגוי, זה לגיטימי.
אבל לומר שהוא הכניס גוים לכרם ישראל רק כדי להראות לכולם מי הראש"ל האמיתי, זה יותר גרוע מ"דוגמא השקוה"

[עקביה]

מה האמת לגבי גירי צה"ל - האם זה נכון שרובם ככולם לא משנים כלום מאורחות חייהם לאחר הגיור?

[סגי נהור]

מה האמת לגבי גירי צה"ל - האם זה נכון שרובם ככולם לא משנים כלום מאורחות חייהם לאחר הגיור?

לא זו אף זו, גם בגיורי הרבנות כן הוא (ונכב"ב).

[תוכן]

א. זה לא גיור סיטונאי. כל אחד עובר מהלך גיור לבדו, כדת.
ב. בהחלט יש ביקורת. (כאמור, לא מגיירים בקבוצות)
ג. בעניין טעם צדדי, נהגו להקל, כפי שכתבו כל הפוסקים.
ד. לא ידוע לי שיש חילון עודף אצליהם. אשמח לנתונים מדוייקים אם יש לכתר"ה

א. הנה קישור ל-11 חתונות ביום אחד של בני מנשה. למה שאחשוב שלא גויירו 11 אנשים ביום אחד?

https://www.ynet.co.il/judaism/article/BywOk0000lO

ב. מי מבקר את מה שקורה? מי לוקח אחריות. ברגע שמדובר ממישהו מאותה מערכת, זה דומה לביקורת שעל גיורי צה"ל, שזה אומר שזה שוה כקליפת השום.

ג. אכן נהגו להקל מפני הדחק. אבל הכא נכנסים לכתחילה למצב של דחק, למה זה טוב? איזה היתר יש לכתחילה לעקור הלכה בשו"ע?

ד. אין לי מחקרים על החילון של גרים של בני מיעוטים רק מפי השמועה וההתרשמות.

א. לא הבנתי. הרי מדובר (מן הסתם, לא ראיתי את הקישור, אבל כך ידוע לי באופן כללי) שחתונה של מי שהיו נשואים בגויותם.
אם כן, מדובר על תהליך יחדני, שמתרחש במקביל. אז מה הקושיא?
ב. גם את זה לא הבנתי. יש הליך גיור, שבית הדין בודק ומלווה, כמו כל גיור.
ג. איזה הלכה עוקרים? הרי המנהג הוא להקל בזה מהסיבות שמנו הפוסקים.
ד. אז אני מתרשם אחרת, וכמדומני שאין מה להתווכח על בסיס התרשמויות.

א. גוי הנשוי לגויה שמתגיירים יחד, צריך הבחנה ג' חדשים לפני שיכול להתחתן איתה כדת משה וישראל. בדרך כלל נהוג שביום שמתגייר פורש ממנה, כדי שיוכלו להתחתן הכי מהר שאפשר, כדי למנוע מכשולים. אם התחתנו באותו יום, יש להניח שגם התגיירו באותו יום. אבל נניח את הפלפול הזה בצד, הרי להתכונן לחתונה צריך כל מיני תנאים, ברגע ש-11 זוגות מתחתנים ביום אחד, זה לא מריח טוב.

ב. כל הגיורים האלו של שבטים נדחים, ושל רוסים, ושל עולים, חזקתם שמחפפים והופכים את כל התהליך לבדיחה.

ג. כשיהודי נשוי לגויה, וברצונה להתגייר באמת, אז אכן בדיעבד מניחים בצד ההלכה שלא מגיירים כשדעתה להנשא לישראל, כי אנו מעדיפים להפריש אותו מאיסורא. פה אין שום סיבה לגייר אותם, אז איזה היתר יש לעקור הלכה מפורשת בשו"ע? מי ביקש מאנשים לגשת עליהם ולהציע להם להתגייר?

ד. נכון. אולי אתה יודע יותר טוב ממני.