אכילת זרעונים ליל/יום פורים

[איתן נוי]

האם יש מקור לאכילת חומוס בליל/יום פורים.
על אורז שמענו, שאר ירקות גם. כמו"כ כרוב.
חומוס ראיתי מביאים בספרים שונים אחרוני זמנינו.
האם יש מקור?

[יוסף חיים אוהב ציון]

כן הוא המנהג בבבל.

[איתן נוי]

כן הוא המנהג בבבל.

בלילה/ביום?
מקור יש?

[יוסף חיים אוהב ציון]

עיין מקראי קדש (הררי) פורים עמ' רח"צ.

[יבנה]

שולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרצה סעיף ב ברמ"א
י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל (כל בו).

[איתן נוי]

שולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרצה סעיף ב ברמ"א
י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל (כל בו).

שאלנו על חומוס.

[איתן נוי]

שולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרצה סעיף ב ברמ"א
י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל (כל בו).

אגב מה הקשר בין דניאל לאסתר?

[יבנה]

שולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרצה סעיף ב ברמ"א
י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל (כל בו).

אגב מה הקשר בין דניאל לאסתר?

שו"ת מים חיים (משאש) אורח חיים א סימן רצב
מאכל זרעונים בפורים
לחכם הנ"ל
עוד שאלת במכתבך השני על מ"ש מור"ם בסימן תרצ"ה, שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל, עכ"ל. וקשיא לך, מה שייכות למנהג זה עם דניאל שאכל בבבל?
תשובה בס' טעמים כתב יד מצאתי בשם רבי' בעל הלבושים שהקשה כן, ותרץ דגם נס פורים היה ע"י דניאל שהוא התך, כמ"ש רז"ל בש"ס דמגילה דף ט"ו ע"א.
ואך ראיתי בשולחן גבוה שהקשה על תרוץ זה, דסו"ס לא מצינו שאכל דניאל זרעונים באותו זמן של אחשורוש? והוא ז"ל נתן טעם אחר, שהוא זכר לאסתר שאכלה זרעונים בבית אחשורוש לסברת ר' יוחנן בש"ס דמגילה דף י"ג ע"א ע"ש. וכ"כ הפרי חדש ע"ש. ולדעתי המעט נר', דתלו הדבר בדניאל משום דודאי ממנו למדה אסתר לעשות כן, ותלינן הדבר במלמד. ועוד אפשר שיש קבלה ביד בעלי מנהג זה, שיום התחלת דניאל וחביריו לאכול זרעונים בבבל היה ביום פורים, ולכך נהגו גם הם לאכלם לזכר עולם יהיה צדיק. זהו מה שיש להשיב כפי קוצר דעתי, בעזר אלהי ישועתי, הוא סלעי ומצודתי.
הצעיר ע"ה יוסף משאש ס"ט

[איתן נוי]

שולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרצה סעיף ב ברמ"א
י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל (כל בו).

אגב מה הקשר בין דניאל לאסתר?

שו"ת מים חיים (משאש) אורח חיים א סימן רצב
מאכל זרעונים בפורים
לחכם הנ"ל
עוד שאלת במכתבך השני על מ"ש מור"ם בסימן תרצ"ה, שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל, עכ"ל. וקשיא לך, מה שייכות למנהג זה עם דניאל שאכל בבבל?
תשובה בס' טעמים כתב יד מצאתי בשם רבי' בעל הלבושים שהקשה כן, ותרץ דגם נס פורים היה ע"י דניאל שהוא התך, כמ"ש רז"ל בש"ס דמגילה דף ט"ו ע"א.
ואך ראיתי בשולחן גבוה שהקשה על תרוץ זה, דסו"ס לא מצינו שאכל דניאל זרעונים באותו זמן של אחשורוש? והוא ז"ל נתן טעם אחר, שהוא זכר לאסתר שאכלה זרעונים בבית אחשורוש לסברת ר' יוחנן בש"ס דמגילה דף י"ג ע"א ע"ש. וכ"כ הפרי חדש ע"ש. ולדעתי המעט נר', דתלו הדבר בדניאל משום דודאי ממנו למדה אסתר לעשות כן, ותלינן הדבר במלמד. ועוד אפשר שיש קבלה ביד בעלי מנהג זה, שיום התחלת דניאל וחביריו לאכול זרעונים בבבל היה ביום פורים, ולכך נהגו גם הם לאכלם לזכר עולם יהיה צדיק. זהו מה שיש להשיב כפי קוצר דעתי, בעזר אלהי ישועתי, הוא סלעי ומצודתי.
הצעיר ע"ה יוסף משאש ס"ט

חזק וברוך
כן הביא כף החיים סופר תרצה אות כה.

[חגי פאהן]

ולאפוקי מעדשין ופולין, שעליהם נאמר במחזור ויטרי תס"ה:

פורים יין אשר הוקם לשמוח פני אישים. יבא ויגל פני אנשים ונשים. ארור האיש אשר יאכל עדשים. בלילי פורים ובמועדים ובחדשים: בגילה: ארור האיש אשר יאכל פולין כתושים. מפי המלך וההגמון והראשים. כל בית ישראל יעלו עליו חמושים. לגרשו מתוך קהל קדושים:

[איתן נוי]

ולאפוקי מעדשין ופולין, שעליהם נאמר במחזור ויטרי תס"ה:

פורים יין אשר הוקם לשמוח פני אישים. יבא ויגל פני אנשים ונשים. ארור האיש אשר יאכל עדשים. בלילי פורים ובמועדים ובחדשים: בגילה: ארור האיש אשר יאכל פולין כתושים. מפי המלך וההגמון והראשים. כל בית ישראל יעלו עליו חמושים. לגרשו מתוך קהל קדושים:

יפה. עדשים אולי משום שהוא סמל לאבל אך פולים מ"ט לא?

[יוסף חיים אוהב ציון]

כל הנכתב שם זה רק למליצה כידוע.

[איתן נוי]

כל הנכתב שם זה רק למליצה כידוע.

וכי משעמם לו לכתוב חרוזים דווקא על אלו לכבוד פורים?

[יוסף חיים אוהב ציון]

מציע לך לעיין שם ואח"כ להעיר.

[איתן נוי]

מציע לך לעיין שם ואח"כ להעיר.

נו ו...?
יש עוד שאר ירקות שהיה יכול להזכיר.
לאחר העיון בכל מראי המקומות השונים רואים שהיו נוהגים ממנהג הזרעונים לאכול כל מה הקשור לקטניות שונים.
וכפי שהבאת לעיל ממנהג בעיראקי כן רואים ברבא"ח (ש"ר פרשת תצוה - הלכות פורים) אות יט. "מצוה להרבות בסעודת פורים, ועיקר הסעודה ביום, ואם עשאה בלילה לא יצא י"ח. ומנהג יפה לאכול זרעונים בפורים, זכר לאכילת זרעונים שאכלו דניאל וחביריו ועשה להם הקדוש ברוך הוא נס בזה, ולכן פה עירינו מנהגם לטגן מולייתא בקטניות ובשר ביחד שקורין זה בערבי סמבוס"ך".
וידוע שהסמבוסק עושים רובם ככולם מחומוס. שוב יורה על מקור לאכול החומוס בפורים.
אגב אצל חמי שיחי' נוהגים באכילת סמבוסק בחנוכה, אלא ששם הוא מטעם השמן.