פורים ובנין בית שני

[אTKH]

נס הפורים נעשה בתקופה שבין תחילת בנין בית שני לעלית עזרא.
מצאנו שחלק מהעונשים המוזכרים במגילה היו לאלו שהתנכלו לבנין הבית.
האם מוזכר באיזהו מקומן שייכות בין נס פורים ו'קיימו וקבלו' - מאהבה, לבנין בית שני?

[למאי_נמ?]

חת"ס - בדרשותיו, מופיע בליקוטים לפורים דף קפז.

[גוראריה]

נס הפורים נעשה בתקופה שבין תחילת בנין בית שני לעלית עזרא.
מצאנו שחלק מהעונשים המוזכרים במגילה היו לאלו שהתנכלו לבנין הבית.
האם מוזכר באיזהו מקומן שייכות בין נס פורים ו'קיימו וקבלו' - מאהבה, לבנין בית שני?

שפ"א ור' צדוק מלאים מזה
נס פורים היה הכנה לבנין הבית
[גם באופן גשמי. במהלך המגילה הסתלקו כל המפריעים חוץ מאחשוורוש שעשה זאת זמן לא רב אח"כ]

[ראובן קלצקין]

רצוני לדעת היכן דנים על נס פורים עם מרדכי ואסתר אם זה היה בבית ראשון או בבית שני, כי מרדכי היה בבית ראשון כך לזכרוני, ועוד רציתי לדעת, האם בזמן בית שני קראו את המגילה, ואף שזה לכאורה פשוט שכן, כי למה לא, האם זה מופיע באיזהו מקומן?

[תיקונים]

הבית השני נבנה על ידי בנה של אסתר דריווש וראה ויקר"ר שמיני פרשה יג

רבנן ור' יהודה ברבי סימון רבנן אמרי מה השפן הזה יש בו סימני טומאה וסימני טהרה כך היתה מלכות מדי מעמדת צדיק ורשע אמר רבי יהודה ברבי סימון דריוש האחרון בנה של אסתר היה טהור מאמו וטמא מאביו
---

[תיקונים]

יתכן שיש להוכיח ממה שנאמר בירושלמי, ריש מגילה:
ר' סימון בשם ריב"ל: חלקו כבוד לא"י, שהייתה חרבה באותן הימים, ותלו אותה מימות יהושע בן נון.
ועיין כאן.
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mic ... afin-2.htm

[ראובן קלצקין]

והאם בבית שני היה נחגג חג הפורים?

[איש רגיל]

לא הבנתי מה השאלה, הלא מבואר בחז"ל שזה היה בסוף השבעים שנה של גלות בבל.

[לומד_בישיבה]

השאלה היא שבעים שנה לחורבת ירושלים או שבעים שנה לגלות צדקיהו.
וגם אם נבנה הבית כעבור שבעים שנה לשנה שחרבה ירושלים, עדיין יש למצוא מקור שאכן נהגו פורים בימי הבית שני. (ועיין רש"י מגילה י"א עמוד ב).
ובדרך אפשר - לפי מה שכתבו שמרדכי הצדיק לא היה ראוי לבנות את הבית כנכד של שאול והיה עליו ואסתר לכפר על מעשה שאול שלא הרג את אגג אפשר שמשום כך לא נהגו בארץ ישראל (מלכות בית דוד) את הפורים. כמו כן הנך רואה שלא ביקש מרדכי לבנות את הבית לא מרדכי ולא אסתר.
וכמדומני שראיתי שאין קורב"ץ מטעם זה באת צמח דוד בפורים מפני שמלכות בית דוד לא השתתפו בפורים - כתבתי מקופיא.

[לומד_בישיבה]

בני יששכר מאמרי חודש אדר מאמר ו - מגילה נקראת

טז) במדרש שוחר טוב [תהלים ק"ו] זכרני י"י ברצון עמך [שם קו ד], אמר דוד, רבון העולמים כשתעשה ישועה על ידי מרדכי זכרני, אמר לו הקב"ה חייך לך אנא מדכר קדמאי, איש יהודי שהיה משבט יהודה ואחר כך ושמו מרדכי עכ"ל. והתימא מאי היה תשוקת דוד להזכיר אותו באותו הנס, והנראה, דהנה תמצא בפיוט שיסד הקלירי בברכות שמונה עשרה לפורים בסיום כל ברכה, ובברכת את צמח דוד דילג ולא תיקן שום פיוט וכו' יעו"ש.

[בברכה המשולשת]

בכל פיוטי רבינו הקליר לימות החול אין פיוט לברכת את צמח דוד כי לא נהגו לאומרה במקומו (וכפי שמבואר בתוספתא לפירוש התוס' רי"ד)
ויעויין ברמב"ן על פורים ובית שני.
ומהדין שכהנים מבטלים מהעבודה לשמוע קריאת המגילה נראה שודאי שקראו מגילה בימי בית שני

[איש רגיל]

השאלה היא שבעים שנה לחורבת ירושלים או שבעים שנה לגלות צדקיהו.
וגם אם נבנה הבית כעבור שבעים שנה לשנה שחרבה ירושלים, עדיין יש למצוא מקור שאכן נהגו פורים בימי הבית שני. (ועיין רש"י מגילה י"א עמוד ב).
ובדרך אפשר - לפי מה שכתבו שמרדכי הצדיק לא היה ראוי לבנות את הבית כנכד של שאול והיה עליו ואסתר לכפר על מעשה שאול שלא הרג את אגג אפשר שמשום כך לא נהגו בארץ ישראל (מלכות בית דוד) את הפורים. כמו כן הנך רואה שלא ביקש מרדכי לבנות את הבית לא מרדכי ולא אסתר.
וכמדומני שראיתי שאין קורב"ץ מטעם זה באת צמח דוד בפורים מפני שמלכות בית דוד לא השתתפו בפורים - כתבתי מקופיא.

לא הבנתי את דבריך.
הרב קלצקין שאל אם נס פורים היה בבית ראשון או בבית שני. ועל זה עניתי שהיה בין בית ראשון לבית שני.

ומהדין שכהנים מבטלים מהעבודה לשמוע קריאת המגילה נראה שודאי שקראו מגילה בימי בית שני

הוכחה מצויינת.

[ראובן קלצקין]

בענין ביטול העבודה, האם אין לומר [זה רק אם הנס היה אחר הבית שני, שעדיין לא ראיתי מקור שלא!] שהכוונה לכשיבנה הבית המקדש והכהנים יעבדו בביהמ"ק אז יבטלוה מפני קריאת המגילה.

[הכהן]

[זה רק אם הנס היה אחר הבית שני, שעדיין לא ראיתי מקור שלא!]

בימים ההם כשבת המלך וכתיב בתריה בשנת שלש למלכו אמר רבא מאי כשבת לאחר שנתיישבה דעתו אמר בלשצר חשב וטעה אנא חשיבנא ולא טעינא מאי היא דכתיב כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם וכתיב למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה חשוב ארבעין וחמש דנבוכדנצר ועשרים ותלת דאויל מרודך ותרתי דידיה הא שבעים אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו ונבוכדנצר מנלן דארבעין וחמש שנין מלך דאמר מר גלו בשבע גלו בשמונה גלו בשמונה עשרה גלו בתשע עשרה גלו בשבע לכיבוש יהויקים גלות יהויכין שהיא שמונה לנבוכדנצר גלו בשמונה עשרה לכיבוש יהויקים גלות צדקיהו שהיא תשע עשרה לנבוכדנצר דאמר מר שנה ראשונה כיבש נינוה שניה כיבש יהויקים וכתיב ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכין מלך יהודה בשנים עשר חדש בעשרים וחמשה לחדש נשא אויל מרודך מלך בבל [בשנת מלכותו] את ראש יהויכין מלך יהודה ויוצא אותו מבית הכלא תמני ותלתין ושבע הרי ארבעין וחמש דנבוכדנצר ועשרין ותלת דאויל מרודך גמרא ותרתי דידיה הא שבעין אמר השתא ודאי תו לא מיפרקי אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו היינו דקאמר ליה דניאל ועל מרי שמיא התרוממת ולמאניא די בייתיה היתיו קדמך וכתיב ביה בליליא קטיל בלשאצר מלכא [כשדאי] וכתיב ודריוש מדאה קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין אמר איהו מיטעא טעי אנא חשיבנא ולא טעינא מי כתיב למלכות בבל לבבל כתיב מאי לבבל לגלות בבל כמה בצירן תמני חשיב ועייל חילופייהו חדא דבלשצר וחמש דדריוש וכורש ותרתי דידיה הא שבעין כיון דחזי דמלו שבעין ולא איפרוק אמר השתא ודאי תו לא מיפרקי אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו בא שטן וריקד ביניהן והרג את ושתי והא שפיר חשיב איהו נמי מיטעא טעי דאיבעי ליה למימני מחרבות ירושלים סוף סוף כמה בצירן (חדיסר) איהו כמה מלך ארביסר בארביסר דידיה איבעי ליה למיבני בית המקדש אלמה כתיב באדין בטילת עבידת בית אלהא די בירושלם אמר רבא שנים מקוטעות הוו

[איש רגיל]

זה רק אם הנס היה אחר הבית שני, שעדיין לא ראיתי מקור שלא!

"ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם וכו', מה ראה אחשורוש שנשתמש בכלים של בית המקדש, על ככה, משום דחשיב שבעים שנין ולא איפרוק" (מגילה יט ע"א). [וקדמני הרב הכהן]

בענין ביטול העבודה, האם אין לומר שהכוונה לכשיבנה הבית המקדש והכהנים יעבדו בביהמ"ק אז יבטלוה מפני קריאת המגילה.

הרמב"ם פסק (פ"א ממגילה ה"א) שכהנים מבטלים עבודה לשמוע קריאת המגילה, והרמב"ם כותב רק הלכות שנהגו בבית המקדש הראשון השני [יש אשכול בנושא].

[תיקונים]

בכל פיוטי רבינו הקליר לימות החול אין פיוט לברכת את צמח דוד כי לא נהגו לאומרה במקומו (וכפי שמבואר בתוספתא לפירוש התוס' רי"ד)
ויעויין ברמב"ן על פורים ובית שני.
ומהדין שכהנים מבטלים מהעבודה לשמוע קריאת המגילה נראה שודאי שקראו מגילה בימי בית שני

בני יששכר מאמרי חודש אדר מאמר ו - מגילה נקראת
זכרני, אמר לו הקב"ה חייך לך אנא מדכר קדמאי, איש יהודי שהיה משבט יהודה ואחר כך ושמו מרדכי עכ"ל. והתימא מאי היה תשוקת דוד להזכיר אותו באותו הנס, והנראה, דהנה תמצא בפיוט שיסד הקלירי בברכות שמונה עשרה לפורים בסיום כל ברכה, ובברכת את צמח דוד דילג ולא תיקן שום פיוט, ואמרתי להיות דקיימא לן [ב"ר פע"ג ז'] אין עמלק נופל אלא ביד בני בניה של רחל, דכתיב [ירמיה מט כ] אם לא יסחבום צעירי הצאן, וזה הנצחון אינו נעשה על ידי דוד שבא מן לאה, על כן לא חיבר הקלירי שבח מענין הנס בברכת את צמח דוד, ואף על פי כן הנה כסא דוד וממלכתו תלוי במחיית עמלק, נשבע הקב"ה שאין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק [תנחומא פר' תצא], והנה כסא דוד למטה הוא מרכבה לכסא שלמעלה, כענין הנאמר בשלמה [דה"א כט כג] וישב שלמה על כסא י"י, והנה תמצא קליפת עמלק (בזמן מרדכי) היה הצר הצורר המ"ן הרע הזה זה לעומת זה בגימטריא כס"א דו"ד, והנה אז בימים ההם בזמן הזה הגם שמרדכי מבני בניה של רחל ביטל את קליפת המן העמלקי אשר הוא הניגוד לכסא דוד, עם כל זה בבית שני לא הוכן כסא דוד על מכונו ועוד לא נתבטלה קליפת עמלק לגמרי עד ביאת המשיח ב"ב, וגם אז יהיה ביטול קליפת עמלק על ידי משיח בן יוסף מזרע רחל והוכן בחסד כסא דוד, והנה חש דוד פן במחיית עמלק בימי מרדכי ויראו בני ישראל שלא נזכר בזכר הנס שם מלכות דוד, יחשבו אשר ח"ו על ידי החטא הופר בריתו, ובפרט בראותם שנתבטלה על ידי מרדכי קליפה הנגדיית אל כס"א דו"ד היינו המ"ן (חושבנא דדין וכו'), ואף על פי כן לא הוכן כסאו, הנה יחשבו אשר ח"ו הופר הברית, על כן ביקש דוד רחמים על זה, אמר לו הקב"ה חייך שאני מזכירך לטובה כי בריתך לא ימוש, ועל כן במגילה שנעשית ברוח הקודש קורהו למרדכי (קודם הזכרת שמו) איש יהודי להורות שם יהודה, הגם שהיה איש ימיני ממשפחת אביו [מגילה יב ב], עם כל זה מזכירו בשם יהודי (שהיה משפחת אמו מיהודה [שם]) בכדי להזכיר שם יהודה, להורות כי נזכר יהודה לטובה, ועוד חזון למועד בנבואת חגי [ב ו] בבנין בית שני, עוד אחת היא ואני מרעיש וכו', והפכתי כסא ממלכות גוים [שם כב].
רצונך לומר שהבני יששכר חלילה לא ידע מהו שח וכבר הביא הרב א"ס שהגאון רבי איסר זלמן ז"ל היה לומד בחנוכה את הבני יששכר.

[לומד_בישיבה]

עתה חשבתי שמדברי הבני יששכר הרי זה ראיה מאין כמוה שבארץ ישראל לא היה פורים שהרי כתבו התוס' שהקלירי לא כתב על יו"ט שני מפני שהיה בארץ ישראל.

[b]דהנה תמצא בפיוט שיסד הקלירי בברכות שמונה עשרה לפורים בסיום כל ברכה, ובברכת את צמח דוד דילג ולא תיקן שום פיוט[/b]

הרב ח"ב ועוד כמה מומחים שיש לנו על הפיוטים מה הפשט בבני יששכר והאם הרב בברכה צודק?!

[חכם באשי]

הקלירי ושאר פייטנים ארצישראלים נהגו כדעת התלמוד הירושלמי, שברכת 'צמח דוד' נכללת בברכת 'לירושלים' (ובאמת יש בתפילת העמידה רק שמונה עשרה ברכות כולל ברכת המינים), ולכך לא תמצא באף קרובת י"ח ארצישראלית שיש בה חלק כנגד ברכת 'צמח דוד'.

[לומד_בישיבה]

מדבריך אני למד שאכן הבני ישככר חלילה טעה.
אגב, זה לא רק הבני יששכר והובא בכמה ספרים חסידים שאיני רוצה לפרט ברגע זה.

[הכהן]

רצונך לומר שהבני יששכר חלילה לא ידע מהו שח וכבר הביא הרב א"ס שהגאון רבי איסר זלמן ז"ל היה לומד בחנוכה את הבני יששכר.

ראיה מרא"ז לגדולת הבני יששכר? מי נתלה במי?

עתה חשבתי שמדברי הבני יששכר הרי זה ראיה מאין כמוה שבארץ ישראל לא היה פורים שהרי כתבו התוס' שהקלירי לא כתב על יו"ט שני מפני שהיה בארץ ישראל.

הרי זו ראיה מאין כמוה שבארץ ישראל היה פורים!
ומה צריך ראיה לכך?

[תיקונים]

השאלה היא שבעים שנה לחורבת ירושלים או שבעים שנה לגלות צדקיהו.
וגם אם נבנה הבית כעבור שבעים שנה לשנה שחרבה ירושלים, עדיין יש למצוא מקור שאכן נהגו פורים בימי הבית שני. (ועיין רש"י מגילה י"א עמוד ב).
ובדרך אפשר - לפי מה שכתבו שמרדכי הצדיק לא היה ראוי לבנות את הבית כנכד של שאול והיה עליו ואסתר לכפר על מעשה שאול שלא הרג את אגג אפשר שמשום כך לא נהגו בארץ ישראל (מלכות בית דוד) את הפורים. כמו כן הנך רואה שלא ביקש מרדכי לבנות את הבית לא מרדכי ולא אסתר.
וכמדומני שראיתי שאין קורב"ץ מטעם זה באת צמח דוד בפורים מפני שמלכות בית דוד לא השתתפו בפורים - כתבתי מקופיא.

ראה מה שכתב לומד כאן.
וגם לי צרם הראיה מרבי איסר זלמן ז"ל.
אך בכל זאת יש ללמוד על הישיבה שלו זכות שכך הם כל החסידים הנחיתים שהם מביאים ראיה שאפילו הליטוויקעס וכידוע מה שאמרו הליטווקעס שאמלא לא כתב הגר"א שלבעש"ט זיע היה שאלת חלום הם לא היו מאמינים שהיה בכלל דבר כזה הבעש"ט אפ"ל.

[אמסטרדם]

הבעיה היא שהתחברת בניק "תיקונים" כאשר כתבת הענין של רא"ז ולא בניק "לומד בישיבה".

[אין_חקר]

מישהו אמר לי שבפירוש הרד"ל על פדר"א (פרק מ"ט) כתוב שמעשה פורים קרה בזמן שכבר נבנה הבית השני (וכמעט מפורש ככה בפדר"א שם).

[לענין]

ממש עכשיו ראיתי על זה בדיוק דבר נפלא - חי' הרמב"ן מגילה

אאאא.PNG (158.34 KiB) נצפה 14564 פעמים

בבבב.PNG (280.01 KiB) נצפה 14564 פעמים

גגגג.PNG (187.38 KiB) נצפה 14564 פעמים

[תורה מפוארת]

בעניין שאין קרוב"ץ בברכת את צמח לפורים: שמעתי מהגרי"י מנדלזון שליט"א גאב"ד קוממיות-ירושלים ששמע מהגר"ש אלתר שליט"א ר"י שפת אמת כדברים האלו: שבפשטות הטעם שאין קרוב"ץ בברכה זו בפורים היא לפי שבפורים הוא יומא דשאול כידוע ולא רצו להזכיר בה בברכת את צמח.
והוסיף לו שהזדמן לידיו מכתב שכתב אבי הגרי"י מנדלזון שליט"א בעל ה'תורת הרב' - גאב"ד קוממיות זצ"ל שכתב בחריפות לאי מי ששש בקום המדינה לומר כי הגענו אל המנוחה ואל הנחלה לגאולת עולמים, כי זהו הטעם שאין קרוב"ץ בברכת את צמח, לפי שגאולת דוד היא הגאולה האחרונה, ולא רצו להתקין קרוב"ץ לנס פורים אף שהיה זה נס גדול מכל מקום לא זו היא הגאולה המקווה, וד"ל...

[לבי במערב]

. . שבפשטות הטעם שאין קרוב"ץ בברכה זו בפורים היא לפי שבפורים הוא יומא דשאול כידוע ולא רצו להזכיר בה בברכת את צמח.

היינו דברי ה'בני יששכר' שהובאו לעיל (אכן ייש"כ בעד השיחה הנאה מהגר"ב מנדלזון).

[עושה חדשות]

ראה עוד - http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/15/01502.htm

[עושה חדשות]

מסתמא הזכירו בהקשר זה את ד' הגמ' במנחות צח. שער המזרח עליו שושן הבירה צורה מאי טעמא רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי חד אמר כדי שידעו מהיכן באו וכו', ופירש"י כדי שידעו - ויראו מהיכן באו ויתנו הודאה למלכם שהוציאם משם.

[עושה חדשות]

ראה עוד - http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/15/01502.htm

מעורר שם על הסתירה בדברי הרמב"ן, שבחי' למגילה ד"ב כ' שבזמן הנס היו רוב ישראל בארץ, ובדי"א כ' שנשארו רובם בבבל שהרי לא עלו אלא ארבע ריבוא. ומה שתי' שם ד'רוב ישראל' היינו רוב מתוך העולים, לכאו' אינו מתיישב בד' הרמב"ן שבא להסביר בזה את החילוק בין פרזים למוקפין. מה יש לתרץ עוד בד' הרמב"ן?

[עושה חדשות]

בחי' הרי"ם סי' תכט - "דתלינן לכל הנסים דמגילת תענית בזכות הבית, ואף פורים היה בזמן שהקריבו כבר בבית המקדש, ולכך כשחרב בית המקדש בטלו כי הני ד' צומות", וצ"ע.

[סעדיה]

בחי' הרי"ם סי' תכט - "דתלינן לכל הנסים דמגילת תענית בזכות הבית, ואף פורים היה בזמן שהקריבו כבר בבית המקדש, ולכך כשחרב בית המקדש בטלו כי הני ד' צומות", וצ"ע.

עי' אבנ"ז או"ח סי' תקטו אות ו' מש"כ בזה.