אחד הרבנים כתב:פרי_העץ כתב:תמונת מצב עדכנית לשכונות רמות ורמת שלמה
לכל האומרים שלא השתנה המצב הנה תמונה להשוואה מלפני שנתיים ובוודאי כל יום השכונות מתקרבות
יוצא פוניבז' כתב:אחד הרבנים כתב:פרי_העץ כתב:תמונת מצב עדכנית לשכונות רמות ורמת שלמה
לכל האומרים שלא השתנה המצב הנה תמונה להשוואה מלפני שנתיים ובוודאי כל יום השכונות מתקרבות
בשביל שיהיה רצף, צריך שלא יהיה ריוח של קמ"א אמה, שזה לכל היותר 81 מטר. הריוח עדיין גדול בהרבה, וכנראה גם לא יתמעט לשיעור זה.
ואגב, גם רמת שלמה לא ברור כ"כ שדינה בט"ו.
אחרון התלמידים כתב:ב"ה
אם אפשר להעיר בדבר שלא דיברו בו עד היום.
הרי גבעון היא עיר שאין ספק שהיתה מוק"ח מיב"נ ככתוב בספר יהושע שהיתה עיר ממלכה, ומזוהה כמעט בוודאות עם ג'יב. עיין בספר של הרב הורוויץ. וא"כ לשיטת הסוברים שדי בנראה שאינו מיל. היא נראית לרמות יותר מהעיר העתיקה.
קו ירוק כתב:ישראל אליהו כתב:גם אני לא בא לצדד אם הלכה כמותו או לא. רק שאלתי, היכן היו כל אותם צירופים [חוץ מאותם 'בורגנין'] לפני 3 שנים.
את הבורגנין עשו שנה שעברה או מדדו שנה שעברה - והמפקח היה ידידי ת"ח מופלג ובקי בעירובין לבקשת הרבנים הספרדים בירושלים.
אבל הוא עצמו אמר לי שזה דורש קולות ע"ג קולות בענין הבורגנין עצמם... עוד ללא הקשר לפורים,
כלומר מנסים ליצור פורים מלאכותי, והמטרה סומנה על הקיר לפני הקליעה..
לא נכנסתי לעצם הדיון אם פורים ברמות בי"ד או ט"ו.
קו ירוק כתב:אמנם נוב לא נמנית על ערי נחלת בנימין בספר יהושע.
קו ירוק כתב:השקפה והלכה שזורות זו בזו, ואעפ"כ נבדלים זמ"ז. ומ"מ היכן בדברי המצוטטים בכאן ישנן דברי השקפה?
ואם כוונתו שעל עיר שאין לנו בה מסורת ודאית, אף שהיא מסתברת כעיר ידועה, שלא ידונוה כמוקפין, הנה זו הסכמת רבני א"י מקדמת דנא, וכמו שהביא התבואות הארץ.
והענין הוא שכלפי ברכה נחוש כל זמן שאינה ודאית מדור לדור. (לאפוקי לוד שאחרי הבירור יש בה מסורת ישוב קבוע לא פסק ממנה מעולם!)
א. לא הבנתי, מדברי מר היה נראה שדבר על שכונות רמות הנראית לגבעון, והתפלאתי אודות כך, כי איננה נראית ככל שידוע.
ב. הפוסקים דנו שמקום שאינו ודאי לענין ברכה, הרי הוא כשאר העולם.
ג. גם עיר שלא היתה מיוחדת כעיר מקלט, היו לה כל דיני עיר מקלט (מח ערי מקלט היו בא"י), רק שבששה ערים אינם משלמים שכירות, ובשאר הערים משלמים שכירות.
אמנם נוב לא נמנית על ערי נחלת בנימין בספר יהושע, ויתכן שמעולם לא היתה עיר חמה. וגם אין יודעים מיקומה ואבד שמה (ברור שהיא נראית לירושלים, וקשה לומר שהיא צופים, ויותר נראה להציע שהיא שכונת הגבעה הצרפתית).
קו ירוק כתב:א. גבעה(כפל הקרקע) שמסתירה הופכת אותה ללא נראית ולא סמוכה. כמשמעות הגמ' ריש מגילה יושבת בהר ויושבת בבקעה.
ג. מה מצאת ביהושע כא? (ענתות אינה נוב. ובזמן כלשהוא קרה ונוב נהפכה לעיר כהנים).
אחרון התלמידים כתב:ב. כאשר מדברים על י"ד וט"ו לא באים להתיר אשת איש, אלא כמו שאמרו הראשונים לגבי רוב - שענינה הוא ההסתברות ולא צריכים לאפוקי מי"ד ולהוציאה מחזקתה... אם יש מקום שמצד כל הסתברות הוא ט"ו גם אם אינה ודאית ממש דין כרכים לה, ובכה"ג מברכים בט"ו ועושים אותה עיקרית ומחמת חומרא עושים גם בי"ד. אין שום טעם לעשות יומיים ולברך בי"ד כבר כתבנו שהדבר אסור וקרוב לברכה לבטלה..
לייבעדיג יענקל כתב:ומה עם תל אל פול גופיה? הוא הרי מזוהה בתור גבעה המקראית, ולכאורה היתה העיר מוק"ח, האם ניתן לראותו משכונת רמות? (מנבי סמואל ידוע לי שאפשר לראותו)
מגופת חבית כתב:אחרון התלמידים כתב:ב. כאשר מדברים על י"ד וט"ו לא באים להתיר אשת איש, אלא כמו שאמרו הראשונים לגבי רוב - שענינה הוא ההסתברות ולא צריכים לאפוקי מי"ד ולהוציאה מחזקתה... אם יש מקום שמצד כל הסתברות הוא ט"ו גם אם אינה ודאית ממש דין כרכים לה, ובכה"ג מברכים בט"ו ועושים אותה עיקרית ומחמת חומרא עושים גם בי"ד. אין שום טעם לעשות יומיים ולברך בי"ד כבר כתבנו שהדבר אסור וקרוב לברכה לבטלה..
נא להסביר דבריך,
אף שמצינו לענין רוב ''שענינה הוא ההסתברות'' אך איפוא מצינו לומר שהיות שזו היא הסתברות כמו רב ממילא הוא ג''כ מותר, וכמעט ראיה להיפוך הוא דין ''קבוע'' שההסתברות שלו הוא כמו רוב, ודינו כמחצה על מחצה לחומרא ולקולא
קו ירוק כתב:טענת טענה יפה, אך עדיין זה חידוש גדול, כי בן פרזים שקרא בברכה ביומי דמוקפין בירך לבטלה.
וכל עוד שלא הוברר על עיר מסופקת הולכים בה כרוב המקומות בעולם בי"ד וא"ז לבטלה.
יוצא פוניבז' כתב:צריך להיות פתי להאמין שכך אמר הגריש"א.
יש שמועה שבחנוכה הקרוב הוא עומד לפרסם, כי מי שמדליק נרות חנוכה בחלון ולא בפתח הבנין כהוראת הגריש"א, מלבד שברכתו לבטלה, הוא עובר בלא תתגודדו מדאורייתא.
(ובשולי הגליון יופיע: "הדברים נכונים, וכבר הורה זקן מו"ח ז"ל").
אדיר במרום כתב:יוצא פוניבז' כתב:צריך להיות פתי להאמין שכך אמר הגריש"א.
יש שמועה שבחנוכה הקרוב הוא עומד לפרסם, כי מי שמדליק נרות חנוכה בחלון ולא בפתח הבנין כהוראת הגריש"א, מלבד שברכתו לבטלה, הוא עובר בלא תתגודדו מדאורייתא.
(ובשולי הגליון יופיע: "הדברים נכונים, וכבר הורה זקן מו"ח ז"ל").
הרב דרזי מאריך שם בגדרי לא תתגודדו, וידוע כמה הוא מדייק בשמועות רבו הגריש"א זצ"ל, והגרח"ק סומך עליו את ידיו וכתב לו הסכמה נדירה בכתב יד קדשו (מצו"ב), וכתב בתוך הדברים: 'גם שמעתי ממו"ח זצ"ל שכל מה שכל מה שהרב דרזי כותב בשמו נכונים ואמתיים ואפשר לסמוך על זה למעשה', עכ"ד. אז מי לטענתך משקר? הרב דרזי או הגרח"ק?
אחרון התלמידים כתב:מגופת חבית כתב:אחרון התלמידים כתב:ב. כאשר מדברים על י"ד וט"ו לא באים להתיר אשת איש, אלא כמו שאמרו הראשונים לגבי רוב - שענינה הוא ההסתברות ולא צריכים לאפוקי מי"ד ולהוציאה מחזקתה... אם יש מקום שמצד כל הסתברות הוא ט"ו גם אם אינה ודאית ממש דין כרכים לה, ובכה"ג מברכים בט"ו ועושים אותה עיקרית ומחמת חומרא עושים גם בי"ד. אין שום טעם לעשות יומיים ולברך בי"ד כבר כתבנו שהדבר אסור וקרוב לברכה לבטלה..
נא להסביר דבריך,
אף שמצינו לענין רוב ''שענינה הוא ההסתברות'' אך איפוא מצינו לומר שהיות שזו היא הסתברות כמו רב ממילא הוא ג''כ מותר, וכמעט ראיה להיפוך הוא דין ''קבוע'' שההסתברות שלו הוא כמו רוב, ודינו כמחצה על מחצה לחומרא ולקולא
ב"ה
ידידי המלומד!
על נקודה זו חבריי ואנכי הקטן עמדנו כאן: אין עדיפות של י"ד על ט"ו בעצם! הם שוים בדינם לגמרי. וזו טעות שרבים שגו בה בדורנו. (ככל הנראה מרן החוז"א ניסה להוציא טעות זו, ולצערינו לא הצליח באופן מלא).
כאשר רבותינו הראשונים שאלו על סתם מקום שמא הוא ט"ו. לא אמרו שכולם י"ד בעצם, וכדי להוציא מחזקתו צריך ודאי, אלא ענו שמדין רוב - ככל רוב שבתורה - שכיון שרוב המקומות הם י"ד על כן מקום זה שאיננו יודעים עליו דבר ולא חצי דבר - הוא מהרוב.
אבל אם המקום הוא קרוב לודאי ט"ו, למה לעשות י"ד? ורבים שגו משום שאמרו 'זמן קריאה לכל', וקשה להאריך בזה מה אמרו ועל מה נאמר, וכבר כתבנו קצת בענין במקום זה. וזו הסיבה שבעבר הן בזמן מרן הב"י ועוד הרבה לפניו - והן בתקופת תלמידי הגר"א בכל המקומות בא"י ואפילו מחוצה לה עשו יומיים. משום שהיו ספיקות מציאותיים ממש. אבל במקום שהוא קרוב לודאי יעשה ט"ו (וגם אם בן י"ד הוא להלכה הפסוקה יוצא בדיעבד).
קו ירוק כתב:הרי הטוענים שרמות היא ודאי פרזית, וחיבור עירוב שנקרא חצר אחת לא מועיל לקרא לזה עיר אחת (כמו שאחז הסטייפלער לדינא), א"כ כדי שלא יהיה לא תתגודדו, אפשר לקרוע את העירוב והכל על מקומו יבוא בשלום, אלא שיש מי שכואב לו הבטן שהוא לא יגור "בירושלים".. נו אז הוא המתגודד! כי מי שאוחז שבט"ו לא יצא ידי חובתו אין לו אפשרות לקרא בט"ו.
וא"א שנאמר שסברת הגריש"א מכריעה ע"פ סברת הקהילות יעקב.
ודברי הרב דרזי אינם דברי הגריש"א אלא סברת עצמו. ואינו נאמן לומר בשם הגריש"א.
אחרון התלמידים כתב:קו ירוק כתב:טענת טענה יפה, אך עדיין זה חידוש גדול, כי בן פרזים שקרא בברכה ביומי דמוקפין בירך לבטלה.
וכל עוד שלא הוברר על עיר מסופקת הולכים בה כרוב המקומות בעולם בי"ד וא"ז לבטלה.
אולי כבדו יראה את דברי מרן הב"י בשם שבה"ל בשם הירושלמי לגבי 'נאנס' - ובידינו ה' ראשונים שכך סברו, ועל צבאם דברי הגר"א בסעיפים אלו?
לא כעת הפנאי להאריך. אבל זו המסקנא בסוגיא זו: מי שבאונס - ופשוט שג"כ מחמת אי ידיעה. קרא בט"ו יצא, ולראשונים ולדעת חלק גדול מהאחרונים והשו"ע והגר"א יקרא בברכה, והמ"ב כתב כדעת המג"א והפמ"ג ודעימי' שיקרא בלי ברכה משום שאכתי הוא ספק ברכות. אבל מי שרוצה בהכ"ג לקרוא בברכה פשוט שלא הפסיד. ואמנם כתב השבה"ל ג"כ 'מי שמסתפק'.
וכל זה לגבי שוגג או במסופק, אבל לגבי מזיד מי שקורא שלא ביומו - עוקר תקנת חז"ל ולפי הבנת מרן החזו"א בירושלמי חובה עליו לקרוא שוב בט"ו בברכה. וא"כ ביומו בירך לבטלה.
ומה שכתבת 'כל עוד שלא הוברר על עיר מסופקת' הוא דבר כללי מאוד, וחוזר אני על דבריי: מה שביארו רבותינו הראשונים הוא על סתם מקום שלא יודעים עליו מאומה, שעל כך אמרו רוב. אבל על מקום שההסתברות הפשוטה שמוקפת יהיא אין צורך 'להוציאה מחזקתה' של י"ד, לא אמרו דבר זה מעולם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 93 אורחים
