בביאור הלכה סימן תרצה סעיף ב ד"ה חייב איניש וכו' - וא"ת האיך יחייבו חז"ל מה שנזכר בתורה ובנביאים בכמה מקומות השיכרות למכשול גדול וי"ל מפני שכל הניסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו ע"י משתה כי בתחלה נטרדה ושתי ע"י משתה ובאה אסתר וכן ענין המן ומפלתו היה ע"י משתה ולכן חייבו חכמים להשתכר עד כדי שיהא נזכר הנס הגדול בשתיית היין. ומ"מ כ"ז למצוה ולא לעכב [א"ר]: עכ"ל.
ולכאורה צ"ב. דלכאורה מוציא מקרא מידי פשוטו שהרי ידעו חז"ל הק' בדבר זה ואעפ"כ ציוו בזה ונקטו לשון חובה ומדוע כותב שאינו לעיכובא ומלד כך הלאו כתב רבינו הרמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה טו: "כיצד חובת סעודה זו שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות?