הגרע"י זצוק"ל כתב בחזו"ע סוף דיני משלוח מנות (עמ' קסד' סכ"ה) וז"ל: "תושב ירושלים ששלח מנות ביום י"ד לשאר ערי הארץ שקוראים המגילה בי"ד, יצא ידי חובתו. אבל אם שלח מנות להם ביום ט"ו, לא יצא, שאצלם אינו יום שמחת פורים, עבר יומו בטלה שמחתו". עכ"ל.
מה הפשט בזה, כיצד יוצא יד"ח בן ירושלים כשעדיין לא התחילה חובת מצותו?