א - טור תלגא ציין לעיל לשני המאמרים, ועיקר התשובה לשאלתך היא דווקא מהמאמר השני, בגליון הבא של האוצר (גליון כט), שם יש דברים שיסייעו לך.
לפי המובא שם נוכל לומר שאבימלך אינו מנוי בין השופטים וגם לא שמגר, ואם כן הרי לפניך 11 שופטים. ראה שם, בהאוצר גליון כט, עמ' קעה-קעו (לגבי שמגר), ועמ קעט לגבי אבימלך (שם הובאו דעות שאינו נמנה בין השופטים).
ב - בסוף הערה לז (שם במאמר, בהאוצר כט) נוספו דברים במהדורה החדשה של המאמר (המובאת באתר בני ציון, בכתובת
https://www.bneyzion.co.il/%D7%9E%D7%90 ... 7%99%D7%9D ), בהערה 127, ושם יש דיון נוסף בשאלה כמה שופטים היו בכל תקופת השופטים, וכמה שיטות בזה, ודיון בדברי הסדר עולם שנזכרו כאן לעיל, ועוד. נראה לי שהמובא שם יסייע לך.
אצטט את הדברים שנוספו בהערה שם:
"נדון כעת בדברי הקליר, שמהם יש ראיה שלא מנה בין השופטים גם את ברק/דבורה וגם את אבימלך, אלא השמיט אחד מבין שניהם. בהמשך ההערה נדון בדברי ה'אדרת אליהו' לגר"א, שמהם עולה כנראה שאבימלך אינו כלול בין השופטים, וכך גם ברק/דבורה.
בקינת 'לך ה' הצדקה' לקליר (קינה יט לתשעה באב, אצל האשכנזים) נאמר: "לך ה' הצדקה בפועל אשר פעלת בארבעה עשר מושיעים, ולנו בושת הפנים – בצלם מיכה, כי בו אנחנו פושעים". המבנה של קינה זו הוא שבכל בית יש שני חלקים, כשהחלק הראשון מראה את צדקת ה' עימנו, והחלק השני מצביע כיצד חטאו ישראל בניגוד לחלק הראשון. [כך לדוגמא: "לך ה' הצדקה בכלכול מן ובאר ועמוד ענן, ולנו בושת הפנים בלחם הקלוקל אבותינו באהליהם ברגנם" - ה' העניק לנו את המן, אולם אנו התייחסנו אל המן בזלזול]. בבית בו אנו עוסקים נראה לפרש שהניגוד הוא שאע"פ שה' שלח לנו 14 מושיעים מ"מ חטאנו ובימיהם של אותם 14 מושיעים עבדנו ע"ז בפסל מיכה.
נראה לפיכך שהקליר פסע כאן בעקבות הסדר עולם ועוד שסברו שסיפור פסל מיכה אירע בתחילת ימי השופטים (כמובא ברש"י שופטים יז, א, ובעוד מפרשים), ומכיון שנאמר שהפסל עמד 'כל ימי בית האלהים בשילה' (שופטים יח, לא) הרי שהוא עמד במשך זמנם של י"ד שופטים, מעתניאל ועד עלי (שהרי משכן שילה נחרב בסוף ימי עלי).
לפי ביאור זה, בהכרח שהקליר השמיט מרשימת השופטים שופט אחד: או את אבימלך, או את ברק/דבורה (לא ניתן להביא ראיה מדברי הקליר שיהושע ושמואל אינם מנויים בין השופטים, שהרי הקליר אינו מתייחס לכל תקופת השופטים באופן כללי, אלא רק לשופטים שהיו בזמן פסל מיכה).
שוב עיינתי במפרשי הקינות ומצאתי שבפירוש 'חכם קדמון מראשוני אשכנז' (שפירושו מובאים דברים ששמע מפי ר' שמואל החסיד אביו של ר' יהודה החסיד, ופירושו נדפס בתוך קינות 'אוצר הראשונים', מכון על הראשונים, תשע"ז) ביאר: "בארבעה עשר מושיעים - הם השופטים שעמדו להם לישראל להושיעם מצריהם לפני מלך מלך. בצלם מיכה – שהיה בימי שפט השופטים", ובלשון זו בדיוק פירש בערוגת הבשם (ח"ג עמ' 284) לר' אברהם בן עזריאל, תלמיד בעל הרוקח (הרוקח היה תלמידו של ר' יהודה החסיד, בנו של ר' שמואל החסיד, ולכן נראה שערוגת הבשם העתיק מה'חכם קדמון' הנ"ל), ושוב כתב (בעמ' 280): "בארבעה עשר מושיעים - השופטים שהיו להם לישראל לישאן (צ"ל 'להושיען"), כמו שנאמר 'ויקם להם מושיעים' (המהדיר ציין לנחמיה ט, כז, ולענ"ד הוא פסוק מתאים אך פסוק מתאים יותר מובא בשופטים ב, טז), וארבעה עשר היו"], ונראה להסביר בדבריהם כפי שפירשנו לעיל, שהכוונה לשופטים מעתניאל ועד לעלי. כך נראה גם מפירוש 'קדמוני צרפת' (פירוש זה חובר, לפי ההשערה, לפני כ-800 שנה, והוא נדפס בקינות 'אוצר הראשונים') שם הובא: "בצלם מיכה ובו אנו פושעים – 'ויקימו להם את הפסל כל ימי היות בית אלהים בשילה' ".
לעומתם בביאור ר' אשר בן יוסף (דף כו, ע"ב) שחי לפני כ-300 שנה (פירושו נדפס לראשונה בקראקוב ה'שמ"ה, כנראה בחיי המחבר, ושוב בלובלין ה'שע"ז, ומשם העתקנו. על המחבר אין ידוע כמעט מאומה, ובשו"ת יהודה יעלה ח"א יו"ד סי' שנט כינה אותו "המפרש הגאון מו"ה אשר בר ר"י זצלה"ה", והוא ראש למפרשי הקינות, וממנו העתיקו רבים) החשיב את רשימת השופטים באופן אחר, וכתב: "ארבעה עשר שופטים עמדו לישראל משנכנסו לארץ עד מלך עליהם מלך, ואלו הן: יהושע, עתניאל, אהוד, שמגר, דבורה, גדעון, אבימלך, תולע, יאיר, יפתח, שמשון, אבצן, אלון, שמואל, ובכל הזמן הזה עבדו עבודה זרה". בעקבותיו ביארו כך כמה ממפרשי הקינות בדורנו (כגון בקינות מהד' גולדשמידט, ובקינות המבוארות לרב בנימין שישא, ובקינות לב אהרן, ובקינות מתיבתא). לא זכיתי להבין פירוש זה, שהרי בזמן יהושע לא עבדו ישראל ע"ז (כנזכר בשופטים ב, ז-טז [ובסנהדרין קג, ע"ב, מובא שפסל מיכה היה כבר בקריעת ים סוף, אולם אין לומר שהקליר הסתמך על גמרא זו, שהרי רש"י בפירושו הראשון והיד רמה ועוד ביארו שדברי הגמ' אינם כפשטם, משום שבפסר שופטים מפורש שהפסל נעשה רק בימי השופטים. בכל מקרה, אם הקליר היה מסתמך על הגמ' היה לו למנות גם את משרע"ה]). בנוסף, לא הבנתי מה הטעם להשמיט מרשימת השופטים את עבדון הפרעתוני ואת עלי הכהן. לכן, פירושו של ר' אשר צ"ע (וראה להלן בפירוש דברי הקליר שמובא באדרת אליהו).
אסכם את שיטת הקליר כפי שהבנתי אותה: נראה שהקליר מנה כאן את השופטים מעתניאל ועד עלי, והשמיט מרשימת השופטים את אבימלך, או את ברק/דבורה. מעתה, מסתבר מאוד שלדעת הקליר אין למנותם גם כאשר מפרשים את דברי רבי אליעזר "אין לך שבט ושבט שלא העמידו ממנו שופט".
עוד ראה באדרת אליהו לגר"א (במדבר כד, יז, מהדורה חמישאה [לפי המובא ב'אוצר ספרי הגר"א' הספר נדפס בשנת תקס"ד ע"י חתנו של הגר"א, וכל המהדורות הבאות נדפסו על פיו, אז כנראה זה ספר מוסמך, ובכל זאת כדאי שאבדוק האם זה נדפס במהדורה הראשונה שאיננה באוצר החכמה??]), שם מובא: "ד' שררות היו בישראל: אחד משה... ואחד מלכי בית דוד... ואחד מלכי ישראל... ואחד על ידי ט"ו שופטים שהיו בישראל. ומה שכתב הפייטן 'ארבעה עשר מושיעים' הוא שחושב שמואל ובניו לאחד, אבל באמת הם ט"ו מושיעים, וכמ"ש 'שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם' (מיכה ה, ד), והן הן השופטים שהצילו את ישראל מיד לוחציהם". עכ"ל הגר"א.
כמדומה שבדברי הגר"א טמונים 3 נקודות:
א- תקופת ה'שופטים' כללה את בני שמואל (נראה שצ"ל שהכוונה היא לזמן שמאז מינוי בני שמואל לשופטים, בימי זקנותו של אביהם, ועד להמלכתו של שאול, ראה שמואל א, ח, א-ז), וניתן ללמוד מכך בקל וחומר שהיא כוללת את עלי ושמואל.
ב- הקליר ("הפייטן") שהזכיר 'ארבעה עשר מושיעים' מנה את הדמויות שהנהיגו את ישראל בכל תקופת השופטים (ודלא כמש"כ לעיל שכוונת הקליר היא רק מעתניאל ועד לעלי, ויה"ר שה' יאיר עיני ואזכה להבין מדוע הגר"א הבין כך את דברי הקליר), ושיטת הקליר תואמת את שיטת הגר"א.
ג- נראה שלדעתו יהושע, וגם אבימלך, וגם ברק או דבורה אינם כלולים בין ה'שופטים', ואסביר מנין הסקתי זאת: בסדר עולם (פרק יב) מנויים מיהושע ועד לשמואל 15 שופטים: יהושע, עתניאל, אהוד, שמגר, דבורה וברק, גדעון, אבימלך, תולע, יאיר, יפתח, אבצן, שמשון, עלי, שמואל. צע"ג למה נחסרו בסדר עולם השופטים אילון ועבדון?! בהגהות הגר"א לסדר עולם אכן הוסיף אחרי אבצן את אילון ועבדון (וכן עולה מ'כללי הגר"א' שבסוף ספר 'מעשה תורה' מהד' ורשא 1884, עמ' 104, והיעב"ץ בהגהותיו לסדר עולם הוסיף גם הוא, בדרך אחרת, את אילון ועבדון). לפי"ז מיהושע ועד שמואל היו 17 שופטים. באדרת אליהו החשיב גם את בני שמואל בין השופטים, וא"כ יש לנו 18 שופטים (אם נחשיב את בני שמואל כשופט אחד, ולא כשני שופטים). אם כן צ"ע מה שכתב באדרת אליהו שהיו 15 שופטים?! אולם לענ"ד אין כאן קושיא, שהרי הסדר עולם לא הזכיר שכל אלו נחשבו בין ה'שופטים', אלא הוא רק חישב את מנין השנים לפי שנותיהם (וכך גם בכללי הגר"א), וממילא ניתן לבאר שיהושע איננו שופט, וגם אבימלך אינו נחשב שופט (ומה שהוא נזכר בסדר עולם, הוא רק משום שהנהיג במשך 3 שנים שבהם לא היה שופט אחר, ולכן היה צורך להזכירו כדי לחשב את השנים), וכך גם דבורה או ברק (שרק אחד מהם נחשב לשופט). כך נראה לענ"ד בביאור דברי הגר"א (ובזה מתורצות הקושיות שהובאו בהערות ה'ליקוטי בתר ליקוטי' לגר"ש ברעוורה, על ספר פירושי הגר"א על תפילת חנה, בני ברק תשמ"ז, עמ' קיח, וב'משבצות זהב' לרב שעפטיל וייס שליט"א על שופטים ב, טז, עי"ש).
לסיכום: נראה שלפי המובא באדרת אליהו תקופת ה'שופטים' כללה את עלי, שמואל, ובני שמואל, וכמדומה שאין לכלול ביניהם את יהושע, וגם את אבימלך, וגם את ברק או דבורה.
עד כאן ממה שנוסף שם.