גילוח לאשה אלמנה

[קאצ'קלה]

נשאלתי: לאלה הסוברים שיש מצוה בתגלחת נשים, מה דינה של אשה שהיתה מגלחת שערותיה, ועכשיו נשארה אלמנה ופנויה, האם היא חייבת להמשיך לגלח את שערותיה מצד ה'מצוה' הנ"ל? [בזוהר מובא שזה ענין ל'בעלה']

מי דיבר בענין זה?

[תא חזי]

[בזוהר מובא שזה ענין ל'בעלה']

מי דיבר בענין זה?

תא חזי בלשון מאמר הזוהר עצמו.
מהמשך הזוהר (ח"ג נשא קכה ע"ב-קכו ע"א), שמזהיר שגם "טסירי דביתא" (=קורות הבית) לא יראו השערות (כמו מעשה קמחית), וכן ממה שמשווה הזוהר "חומרא דכלא" בין זכר לנקבה - משמע שכמו שבזכר שייך הגילוח בפנ"ע כך באישה שייך הגילוח/כיסוי בפנ"ע, וכן ממ"ש שם בסוף המאמר "גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא" משמע שזה עניין גם לבנים, וא"כ אם יש לה בנים - הרי שהיא עדיין תצטרך לזה לכה"פ בגללם.
(ועוד נראה עפ"ד הזוהר הללו לקיים מנהג חלק מהספרדים עד לפני מאה שנה, שאמנם לא נהגו לגלח, אבל נהגו שגם הבתולות כיסו שערן, שכן מדברי הזוהר שהשווה אשה לאיש, משמע דלא תלי דווקא בנישואין, אלא שכשהיא נשואה ועדיין לא מקפידה בהנ"ל מושכת ח"ו גם על בעלה ובניה).

[קאצ'קלה]

ייש"כ.
בכל זאת חפץ אני לדעת: האם יש מי מהפוסקים האחרונים שכתב על כך?