צופה_ומביט כתב:אם אפשר תשובה עם מקורות ולא מסברת הכותבים.
יעויין בעין יצחק להגר"י יוסף שליט"א ח"א עמ' קמח ואילך, וכן ח"ג עמ' רסב ואילך. (וגם מרן הגרע"י האריך בזה בכמה מקומות, וכעת איני זוכר).
ובקונטרס יראת ההוראה הנדפס בסוף ספר "מקבציאל" הנד"מ.
ובספר גבורת האר"י להגרי"מ הלל שליט"א - כולו.
וכן יש בזה קונטרס להרב ינון מלאכי, בסוף אחד מספריו (איני זוכר שמו, אבל הוא נמצא באוצר).
ועוד פוסקים רבים (ממה שראיתי - בעיקר ספרדים) דנו בזה אי אזלינן בענייני הלכה תמיד אחר האר"י, או רק בענייני תפלה, או גם בזה לא תמיד.
שים-שלום כתב:
דוגמה קלה לכך שבענייני הלכה (אפילו לאו דווקא ענייני יו"ד וחו"מ, אלא אפילו בענייני או"ח שממש מסתעפים לענייני תפלה) לא תמיד הלכו תלמידי האר"י אחריו - הוא מהנהגת הרח"ו לגבי נקבי הציצית (שעה"כ ז ע"ב) - האר"י ז"ל היה נוהג לעשות בט"ק ב' נקבים (כדעת העיטור - בכל מיני טלית גם ט"ג (עיין ב"י סוס"י י"א, דכן משמע)), והרח"ו לא נהג בזה. וכששאלו רש"ו (כמדומני מובא בשעה"כ וכן בחמדת ישראל, עיין באבן השהם ח"א עמ' נז ובהערות שם) ענה לו שהאר"י עשה כך מפני שהוא אשכנזי וחושש לדעת בעל העיטור, והרח"ו ספרדי (ולא נהג בזה, וכמ"ש בב"י דלית מאן דחש לדעת בעל העיטור), ולכן עושה נקב אחד, ואין בזה טעם מיוחד ע"פ סוד. חזינן הכא שגם בחיר תלמידי האר"י לא חש תמיד למנהגי רבו (ודלא כמי שאומרים שכל מה שאמר ועשה האר"י כן מוכרחים אנחנו לנהוג, ומאידך הם עצמם עושים לעתים ההפך, וכמ"ש בהודעה לעיל). וכן מוכח מאגרת הרש"ו למהר"י צמח (כמדומני הודפסה באחד מחלקי מן הגנזים ובהקדמת חמדת ישראל אהב"ש) שמהרח"ו לא נהג בכל מכל אחרי רבו, ויש דברים ששינה (אם כמנהגו הרגיל כמנהג הספרדים, וכיו"ב). ואם הרח"ו עשה כן, מה נעני אנן אבתריה? (אם כי כמובן שיש לסייג ולומר שרק במקרה/מקרים המפורשים נהג הרח"ו שלא כדברי האר"י, ואין לנו (למי שהולך אחרי האר"י) לשנות עוד על בסיס זה. אבל על כל פנים רואים שיש מציאות כזו, ולא כל דבר שנעשה/נכתב בלא טעם מוכרח שיש לו יסוד מוסד בסודי סודות)
צופה_ומביט כתב:האם מה שלאר"י היה גם טעם על פי נסתר בכל סוגיה מוסיף יתרון ועדיפות לדעתו לקביעת הלכה על פיו? ברמב"ם בהקדמה לפיה"מ משמע להדיא שלא
מה עניין הרמב"ם לכאן? הלא פשוט שלפי הרמב"ם אין לאר"י ולכל המקובלים כולם שום יתרון על פני הפוסקים והתלמוד מצד ידיעתם בחכמת הקבלה או ברוה"ק, לא בענייני תפלה ולא בענייני הלכה (וגופא החילוק הזה, שנשמע קצת כמו פשרה, בין תפילה להלכה - כמדומה שהוא יחסית מחודש). אלא קבלת הוראות האר"י היא מכח קבלת עם ישראל את סמכותו בגלל מה שנודע עליו דרב גובריה וחיליה בזאת החכמה וכו'.
צופה_ומביט כתב:(אין לי שום ספק בעולם שגם לחז"ל וגם לבית שמאי היה מהלכים עצומים בנסתר לשיטתם בנגלה וממש ראו כך בעליונים, ועכ"ז יש לנו כללים כמי הלכה וכמי לא, ואין הלכה ככולם בכל מקום. ובספרים מובא בזה בשם האר"י שאכן נשמות התנאים ואמוראים היו משורשים שונים בעליונים וכו' וממילא ראה כל אחד מהם בעליונים לפי שורשו כך הראוהו מן השמים)
אחר קיד'ה חמש מאות, מאיפה רומעכת"ר כל כך בטוח? ולפי כל מ"ש קודם לכן בהודעתו, מה מעלה זה שיש להם סברא בנסתר?
צופה_ומביט כתב:ומי לנו גדול מהגר"א שעל עוצם גדלותו היחידאית בנגלה ובנסתר אין צורך לדבר, וידועים דברי הגר"ח בהקדמה לספד"צ על לימודו והשיטות שהיו לו בכל סוגיה בנגלה ובנסתר גם יחד, דברים מבהילים ממש, ועכ"ז לא בכל דבר פוסקים/נוהגים כמותו]
נלע"ד שהתשובה בזה פשוטה, ואין צורך כ"כ לסברא - את דעת האר"י קיבלו עליהם (רוב הספרדים והחסידים לכה"פ) ואת דעת הגר"א לא. זה לא משנה כמה גדול היה, בסופו של דבר בזמן אמת לא קיבלו, הגם דפקיע שמיה בוודאי.
(אגב, כמדומה שגם שם בהקדמה לספד"צ מובא בשם הגר"א דס"ל שאין מחלוקת בין הנגלה לנסתר. וממילא יוצא שמעיקרא אין טעם, לשיטתו, לנהוג כפי ה'נסתר', או לחפש יישובים כלשהם)
צופה_ומביט כתב:בשו"ת אבקת רוכל סימן קלו יש שאלה והצעת דברים מהאר"י [כך עכ"פ נקט החיד"א בפשיטות, ועוד גדולים. ואני יודע שהבא"ח אחז אחרת], וצא וראה מה כותב על דבריו הבית יוסף. מתווכח עמו בנגלה כמו עם כל גדול, ואף בלשונות של תמיהה לצד הכבוד, וחולק על דעתו בכל דבר שכתב שם. [ה'שואל ומשיב' יישב דעת האר"י, גם זה בדיון בנגלה כמו בדעת כל מי מהגדולים אשר בארץ. ומכ"מ חזינן שבנגלה הוא אינו "האר"י הקדוש" שממנו רועדת כל הארץ, אלא גדול ככל הגדולים, ואין לדעתו יתרון. כך לכאורה].
אה"נ, הלא גם בתורת הקבלה של האר"י טרחו ויגעו החכמים לסקל כל דיבור ופסקא שלא שמעה וכתבה הרח"ו מפי הרב, וכן מהן כתיבות האר"י עצמו (ויש שאף ירדו לחלק בתוך דברי וכתיבות הרב בין דברים שכתב קודם שנכנס בעומק זו החכמה ובין דברים שאמר בסוף ימיו), ועד אחרן הרה"ג ברו"ש שליט"א בספר האדיר והנורא 'קבלת האר"י'. הראת לדעת שאפילו בדברי הקבלה שלו חיל'ק ידענא, אז בשאלה בענייני חו"מ? וכאמור - עיקר ויסוד גדר קבלת דברי האר"י היא מצד מה שקיבלוהו עליהם ישראל - ובד"כ קיבלו דבריו בספרי הקבלה שלו הערוכים על ידי רח"ו, ולא את מ"ש בשאלה קל"ו בשו"ת אבקת רוכל.
(יסלח לי מר שלא הבאתי לכל משפט מר"מ מדברי רבותינו, סמכתי על ידיעותיו וכושר חיפושו, וכן על מה שציינתי לעיל בריש אמי'ר, שעל פיהם ועוד נתגבשו הדברים הנ"ל)