אעתיק ממה שעימי בכתובים בנושא זה בקביעת נוסח סידור "שים שלום":
לאל ברוך נעימות צ"ל הלמד בקמץ ר"ל לאל הידוע שהוא ברוך – יתנו לו נעימות ואם תהיה נקודה בשבא אז יהיה פירש לאל של ברוך ואין לו הבנה כי האל עצמו הוא הברוך. וכן למלך אל חי וקיים צריך לנקוד אות הלמד ראשונה בקמץ, כלומר למלך הידוע שהוא אל חי וקיים. (שעה"כ נא ע"ג). וכעי"ז בפע"ח (שער ק"ש פ"ב). והו"ד בעטרת זקנים (או"ח נט) ובמשנת חסידים (מסכת בריאה פ"ב) ובסידור בית עובד (סע' ב) ובשלמי ציבור (ק ע"ג) ובאליה רבה (נט סק"ג) ובמשב"ז (שם) ובחסד לאלפים (שם סע' ג) ובכה"ח פלאג'י (סי' מח) ובסידור בעל התניא וכן הוא בסידור הרש"ש, וכפי שליקט לכל הנ"ל ועוד רבים בספר נשמת חיים (הערה כו). אך בספר לחם ביכורים (קלה ע"א) והרז"ה בספר שערי תפילה כתבו דזהו טעות סופר, שמעתיקי שעה"כ שקוראים פתח וקמץ במבטא דומה החליפו ביניהם. אולם בהגלות נגלות כ"י מהרח"ו ז"ל עינא דחזי שפיר שכתב קמץ, ואף ניקד קמץ תחת הל', ושוב לא ניתן לומר כך. ועיין בנשמת חיים שם שהאריך ליישב נוסח זה ע"פ הדקדוק, ודחה את הטענות שלא דקדק מהרח"ו בין פתח לקמץ, הכריע שמנקד כך אין מזניחים אותו. ואען דאדרבה, בהיוודע לנו שדברים אלו מקורם טהור מכתבי האר"י המדוייקים, אשר הכל קיבל ברוח קדשו מאליהו הנביא זכ"ל, ואין דבר היוצא מפיו לחינם, ובפרט שטרח ודקדק בתיבה זו לתקן על נכון לאמרה בקמץ, מי יהין לחלוק על דבריו, אשר רומזים כולם לעולמות עליונים ואורות נעלמים, עמוקים מיני ים. וכ"כ להדיא הרה"ק ממונקאטש זי"ע (חמשה מאמרות, נוסח התפלה אות יד) וז"ל: וזהו ברור ופשוט, שבמקום שנמצא בכתבי האר"י ז"ל האמיתיים שצ"ל בנקודה זאת, אין לשנות ולהופכה לנקודה אחרת, כיון שלכל נקודה יש מספר וענין אחר בפרטות הכונה. וגם במקום שנראה בלבוש פשטיה, המה דברים העומדים ברומו של עולם ועולמות עליונים, עמוק עמוק מי ימצאנו, ואין לנו רשות להשתמש לשנות בהן. עכ"ל. ועכ"פ, נראה נכון לחלק קרי וכתיב, ובכך זה נהנה וזה לא חסר, שיקרא האדם ע"פ הדקדוק הראוי למדקדקים, ובכוונות הראויות למכוונים, וכמאמר החכם מכל אדם: טוב אשר תאחז בזה, וגם מזה אל תנח את ידך. כי ירא אלהים יצא את כלם.
וכך נסדר למעשה:
- לאל ברוך.png (49.92 KiB) נצפה 5686 פעמים