אמר ליה זרעה חיטי ואזל הוא וזרעה שערי ואשתדוף רובא דבאגא ואשתדוף נמי הנך שערי דיליה מאי מי אמרינן דאמר ליה אילו זרעתה חיטי הוה נמי משתדפא או דלמא מצי אמר ליה אילו זרעתה חיטי הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך מסתברא דאמר ליה אי זרעתה חיטי הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור.
ופירש"י; ותגזר אומר - מה שתבקש מן היוצר יעשה ואני לא בקשתי מן השמים בתחילת השנה שיצליחני בשעורים אלא בחטין.
מה הדין באופן שבעל השדה מודה ואומר שבתחילת השנה לא הזכיר בתפילתו את ענין ההצלחה בחיטין דוקא, אלא התפלל בכלליות, או לא התפלל כלל.
וכעי"ז יש לשאול בשאר ההלכות המבוא' בגמ' שם, כגון הוה מקיים בי נשארנו מעט מהרבה או בימי רעבון ישבעו, מה הדין באופן שאינו טוען כך בכלל ואדרבה מודה שבפשטות אינו כן.