איתא בגמ' (ברכות לג:) תנן האומר מודים מודים משתקין אותו ובגמרא אמר ר' זירא כל האומר שמע שמע כאומר מודים מודים דמי, מיתיבי הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה מגונה הוא דהוי שתוקי לא משתקינן ליה ל"ק הא דאמר מילתא מילתא ותני לה הא דאמר פסוקא פסוקא ותני ליה. ורש"י ביאר החילוק דכשכופל התיבות הר"ז מגונה, וכשכופל הפסוק בשלימותו - משתקין אותו.
ויעויין בזה באריכות בב"י או"ח סי' ס"א.
ונפסק להלכה בסימן ס"א סעיף ט': "אסור לומר שמע ב' פעמים בין שכופל התיבות שאומר שמע שמע בין שכופל הפסוק ראשון".
ונפשי בשאלתי, הלא ידוע ומפורסם ניגונו של הגה"צ הרמ"מ טאוב זצ"ל מקאליב על פסוק "שמע ישראל", וכשהיה שר אותו היה חוזר וכופל פסוק "שמע ישראל" כמה וכמה פעמים, הרבה יותר מב' פעמים, ורציתי לדעת אם מישהו יודע או שמע (או שכבר נדון בפורום) על סמך מה נהג היתר בזה (ולכאורה בוודאי היה לו בזה איזה חידוש, שכן היה ת"ח ובקי)? דלכאורה מפשט הדברים משמע דאסור בכל גווני (וכמו שמביא שם בב"י שאסור בוודאי בק"ש בתפילה, וכן באמירת סליחות, וכן בתפילת נעילה, והגם שהביא שם לחלק בין יחיד לרבים, מ"מ להלכה הכריע דבכל גווני אסור - וכן ממילא בנ"ד מדובר ברבים בוודאי).
תודה לעונים.