לעולם יהיה אדם כתב:אם אתה אומר שהם לא ידעו, בעצם אתה אומר שחז"ל כתבו שכינה אינה פרה ורבה כיון שכך הם סברו, וטעו בכך כפי שטעו חכמי האומות.
רק קשה לך אייך יכול להיות שהקב"ה לא גילה להם הדבר ברוח הקודש, ועל זה אתה מתרץ שהקב"ה מגלה לחז"ל רק דברים שיש להם נפק"מ להלכה.
אבל באמת הקושיה שלך אינה קשה.
הקב"ה לא חייב לגלות לחז"ל את מדעי הטבע, גם במקום שיש נפק"מ להלכה.
אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, הקב"ה לא צריך לגלות לו מעבר למה שעיניו רואות.
ואין בזה חיסרון של חז"ל שהם קובעים הלכה לפי מה שעיניהם רואות.
הגישה שלך רק מסבכת אותך,
אם יקשו עליך ממקום שבו בוודאי יש נפק"מ להלכה, מה תאמר?
(כעת איני זוכר, ואולי אין דוגמה כזו, אני רק מראה את ההשלכות של התפיסה שלך)
קודם כל איני מוטרד האם הגישה שלי "מסבכת" אותי או לא. אני כותב את האמת הנראית לי, ואת אשר מבין מדעת מורי הדור, ואיני מחפש "להסתדר".
התשובה לשאלתך נמצאת בדיוק בשאלה. אם חז"ל קבעו שכינה אינה פרה ורבה, הרי שברור לי שמבחינה הלכתית זה ככה, ואין נפקא מינה הלכתית אחרת.
ואם אחד יקדש אישה על מנת שברובד המדעי כינה פרה ורבה, זה אכן שאלה מענינת, לא מסבכת...
כל דבריהם קודש קדשים.
ההלכה ניתנה להיקבע לפי המציאות, ובכלל 'המציאות' גם, המציאות כפי שהיא נתפסת בעיני בני אדם.
וכיון שאז כך תפסו את המציאות, כך נקבעה הלכה.
אין כאן לא בורות ולא אמונות שקר, אלא יגיעה בתורה ופסיקת הלכה בהתאם למציאות.
ובזה שאנו מכירים בכך שהיום המציאות שונה, אם מפני שהשתנו הטבעים ואם מפני שהבנת המציאות השתנתה (זה אותו דבר בעיני),
אין בזה שום זלזול, חס וחלילה, בחז"ל.
כבר השיב הרב סג"נ לעיל בדברים נכוחים, שכל ארון הספרים היהודי תופס את חז"ל כאמת ולא כסמכות. הסמכות היא המצאה המצאתית שאין לה על מה להיסמך, ושוב, אם אנחנו מדברים על השלכות עומק ורוחב, היא בעצם מדרון חלקלק של קונסרבטיבים. היחידים שמצליחים להחזיק איתה מעמד, זה בזכות הקהילה התומכת מסביב... (אפשר להאריך במנגנוני החשיבה שמחזיקים אותה, עם נקודות התורפה שלהם, ואכמ"ל. קנצי למילין, אפשר, ואולי גם צריך, לקבל את מושג הסמכות כהשלמה במקרים מסוימים, אבל לא כסיסטם).
תודה שסוף סוף אתה מסיר את הערפל שפיזרת סביב לדבריך.
אתה רואה באמירה שחז"ל לא ידעו את מדעי הטבע ברוח הקודש לגלוג עליהם, ולכן אתה מסרב להכיר באמת.
אבל באמת אין בכך שום לגלוג.
חז"ל קדושים הם, ושכינה מדברת מגרונם, אבל הקב"ה ציווה אותם לפסוק הלכה כפי המציאות, וזה מה שהם עשו.
מצטער מאוד, אבל כשאמרתי "לגלוג" התכוונתי למשהו אחר לגמרי. אם תרצה להבין את דבריי, קודם כל אולי תנסה להעמיק בהם שוב. וכהשלמה תראה מה שכתבתי כאן
viewtopic.php?f=56&t=2418&p=492086&hilit=%D7%9B%D7%95%D7%A4%D7%A8+%D7%90%D7%95+%D7%9E%D7%9C%D7%92%D7%9C%D7%92#p492086המחשבה שלך כאילו מי שאומר שחז"ל לא ידעו מדעי הטבע מדבר מתוך שיש לו קושיות, היא שטות.
זו סברא פשוטה, שחז"ל היו אדירי תורה, ולא פיזיקאים וביולוגים.
וכאשר הם אומרים ידיעה במדע, זה מתוך ידיעת המציאות שהייתה בזמנם.
כפי שאומרת הגמרא שרב גדל אצל רועי בהמה יח חודש כדי לדעת מהו מום עובר ומהו מום קבוע,
כך גם שאר הידיעות בפשטות למדו מתוך הכרותם עם המציאות, אלא אם כן יוכח שידעו במסורת מסיני.
להכתיר סברא של מישהו כ"שטות" זו חכמה קלה מידי. הוסבר כאן בכמה הודעות את הבעיה העמוקה בטענה שלך, ובחוסר היכולת להפריד בין ידיעתם בחכמה לשאר ידיעות המציאות, מכמה וכמה היבטים. גם הטענה שלך על כך שלמדו את החכמות מהמציאות אינה מובנת. גם את התורה עצמה לומדים מתוך המציאות, על ידי בירור שמועות - גירסאות - או מעקב אחרי טבע האדם.
לעיל כתבת שבדורות האחרונים הוכרעה המחלוקת ומורי דרכו של הציבור החרדי אומרים שכל דברי חז"ל ברוח הקודש.
אני לא יודע מאיפה אתה יודע את זה...
וכי לחינם ספדו ספדניא? הרי כל האשכול מלא במקורות! אל תתנו לעובדות לבלבל אותי ודי?
אבל הסיבה שגדולי תורה נמנעים מלומר בפירוש שחז"ל טעו בידיעת הטבע, היא כנראה שאנשים רואים באמירות כאלו זלזול בחז"ל ולכן צריך להיזהר מאמירות אלו.
אמנם צ"ע סברת המחלוקת בין הניקים לגדולי הדור (שכמובן לא היו ולא נבראו, רק משל היו לצורך השאלה... אולי יחיד או שנים בירכתיים). מדוע הניקים סוברים שדווקא הגישה של גדולי הדור גורמת לאנשים לזלזל ולכפור, ואילו גדולי הדור סוברים להיפך?