לבי במערב כתב:תנא: בשעה שהחמה זורחת - ניצוצות יוצאין ממנה, והכל יודעין שהגיע זמן קריאת שמע (כדתניא: מצותה עם הנץ החמה. רש"י). מיתיבי: הקורא את שמע שחרית עם אנשי משמר ואנשי מעמד - לא יצא, מפני שאנשי משמר משכימין ואנשי מעמד מאחרים! אמר אביי, לשאר עמא דבירושלים (הבאים בעזרה, הוא סימן להודיע זמן קריאת שמע. רש"י):
לא זכיתי להבין מה הראיה מכאן.
א. לפי הרמב"ם זמנה לפני כן, ודלא כרש"י.
ב. לכאו' אפי' לרש"י, על כרחך שמברכים יוצר אור לפני הנה"ח.
לבי במערב כתב:פהמ"ש להרמב"ם - תמיד רפ"ה:
אמר להם הממונה. כבר נתבאר בגמ' ברכות שהברכה הזאת שהיו מברכין תחלה היא אהבת עולם, ואחר שהשמש זורח והאור מתפשט מברכין יוצר אור - לפי שסדר ברכות אין מעכב, כמו שנתבאר שם.
אדרבה, אם התרגום הזה נכון הרי לכאו' זה מעצים את הקושי ויש סתירה מרמב"ם לרמב"ם, כי לפי הרמב"ם מתחילים ק"ש וברכותיה לפני הנה"ח.
לבי במערב כתב:שו"ר מ"ש בשו"ע אדה"ז סי' נח
ס"ו (וש"נ), וצ"ל
לעיל במקום נה"ח - 'משיכיר'.
הכוונה לרמוז שאדמה"ז חולק על הרמב"ם בפירוש המשניות?