אשכול אביעה חידות

[יאיר]

מה פירוש (חוץ מהצבע)??

[צופה_ומביט]

מה פירוש (חוץ מהצבע)??

החלמון צהוב

[יאיר]

קבוצה המופיעה בתחילת וסוף פרשה
(יש שתי תשובות לחידה, באותה הפרשה)

אם מתבקש רמז נא להודיעני

פרשת ויצא

אבנים
מלאכים

יש גם בסוף ויצא ותחילת וישלח
שני מחניים - שני מחנות
מלאכים

[גימפעל]

חידת הגר"ש אלתר שליט"א לתשב"ר היום

חידה אתרוג.jpg

יפה.
היכן מתפרסם בצורה רשמית ?

[בית הגנזים]

יפה.
היכן מתפרסם בצורה רשמית ?

זה לא מתפרסם. זה נמסר לילדים ישירות.

[בית הגנזים]

עצמות.PNG (123.32 KiB) נצפה 7170 פעמים

[גימפעל]

ועצם לא תשברו בו (בקרבן פסח)

[גימפעל]

מצוה לשבור,
עריפת פטר חמור,
ועגלה ערופה,

[לבי במערב]

1. שֹׁמֵ֥ר כׇּל־עַצְמוֹתָ֑יו אַחַ֥ת מֵ֝הֵ֗נָּה לֹ֣א נִשְׁבָּֽרָה.

[זסבה]

אל מוציאו ממצרים וגו' ועצמותיהם יגרם וכמו שהביא רש"י שם במדבר כד,ח ועצמותיהם - של צרים: יגרם - מנחם פתר בו לשון שבירה, וכן לא גרמו לבקר (צפניה ג ג), וכן את חרשיה תגרמי (יחזקאל כג לד),

[בית הגנזים]

ועצם לא תשברו בו (בקרבן פסח)

משמע שהשאלה היא איזה עצמות אינם נשברות מצד המציאות לא מצד הדין

[חרסון]

דהיינו? נשיכת כלב?

[צופה_ומביט]

עצם הלוז

[עת רצון]

לשון רכה תשבר גרם.

[בית הגנזים]

חידת הגר"ש אלתר שליט"א לתשב"ר יא שבט

חידה יא שבט.PNG (157.93 KiB) נצפה 7260 פעמים

[חגי פאהן]

אתרוג אפשר לומר אתרוגא ואתרונגא, קידושין ע.
יהושע סימן נחלת השבטים ע"י צמח החצב. ב"ב נו.

[א גאליציאנער]

חידת הגר"ש אלתר שליט"א לתשב"ר יא שבט

חידה יא שבט.PNG

כתשובת הרב חגי פאהן, וכבמסכת ביצה חצובא מקטע רגליהן וכו', וכן בתחילת פרק יו"ט איתא דהיו מסמנין הגבולות עם עץ האדר.
אולם אין זה נוגע לפרשה לכאורה, רק אכתוב ממה ששמעתי ואיני זוכר ממי בשם מי, שהצפרדעים עלו והיו רק בגבול מצרים ולפי זה יכלו לדעת היכן הגבולות של מצרים לפי שהיו מתווכחים על זה עם המדינות השכנות, ולאחר שהלכו הצפרדעים ניסו המצרים לטעת אילנות ולהרחיב גבולם על ידי נטיעה ברחוק יותר ממקום הגבול ששם היו הצפרדעים, ובא הארבה והשמיד את כל הנטיעות, כך שחזר הכל לקדמותו.

ובמאמר המוסגר, שאלני חכ"א - היכן מצינו בפרשת בא, שלכאורה ישנה סתירה בדבר זה - אם ישנה מציאות שירדו גשמים בזמן אכילת קרבן פסח, והראני, שבמקום אחד מצטט רש"י את המכילתא ושם איתא דין מה יעשו כשאכלו וירדו גשמים, ולאחמ"כ גבי חודש האביב, כתב רש"י דברי המכילתא שהוא חודש כשר שאין בו לא חמה ולא צינה ולא גשמים.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[גלאגוזים]

עצמות שמצוה לשבור = עצם המפרקת במליקה.

[יונת אלם]

מאן דהו הקשה בבית המדרש
קיי"ל (או"ח ר"ו) בירך על פרי העץ, פרי האדמה יצא. בדיעבד כמובן.
שאל צורבא מדרבנן, מתי אם בירך פרי האדמה על פרי העץ לא יצא אפילו בדיעבד?

[בית הגנזים]

חידת הגר"ש אלתר שליט"א לתשב"ר יב שבט

יב שבט.PNG (120.55 KiB) נצפה 7197 פעמים

[צופה_ומביט]

חידת הגר"ש אלתר שליט"א לתשב"ר יב שבט

יב שבט.PNG

מושיבין תרנגולין (משנה פסחים ד, ז ובבא מציעא ה, ד)

מעסיקין את הכהן הגדול (משנה יומא א, ז)

[חגי פאהן]

שור בכור שיש לו ביצה אחת מושיבים אותו לבדוק אם הוא בעל מום, בכורות מ.

[צופה_ומביט]

.

[דמשק]

וצריך לשאול באופן כללי האם כתבי חידה כאלו לילדים זה נקרא עמל תורה? והאם זו דרך הלימוד הנכונה? והאם בכלל כתבי חידה אינם ביטול תורה, כמובן למעט מבחנים

עם האובססיה שלך לטרלל בצורה לא בוגרת ולא עניינית כל אשכול שמוזכר הגאון ר' שאול אלתר שליט"א אין לי מה לעשות, יש כל מיני טיפולים רגשיים שיכולים לעזור.

אבל מאחר שרואים כאן את דאגתך הכנה על דרך הלימוד הנכונה וביטול תורה, מן העניין לשאול, מי שממלא דף ועוד דף ומאות רבות של השוואות מילוליות שמצא בין מסכתות שונות, ובדוגמא של היום, בפסחים נח. כתוב פסח [שהוא ע"ש הדילוג] ובבבא בתרא סד: כתוב יפרח באויר!! זה נקרא לימוד התורה? האם אין זה ביטול תורה?

[בית הגנזים]

חידת הגר"ש אלתר לתשב"ר י"ג שבט

חידה יג.PNG (104.73 KiB) נצפה 6970 פעמים

[צופה_ומביט]

חידת הגר"ש אלתר לתשב"ר י"ג שבט

ב) "אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס. וכמה שינת הסוס? שיתין נשמי" (סוכה כו, ב).

[מענה איש]

חידת הגר"ש אלתר לתשב"ר י"ג שבט

חידה יג.PNG

ולא ירבה לו סוס

[גלאגוזים]

בן בתירא מתיר בסוס. [למכור לנכרי]

[בית הגנזים]

חידת הגר"ש אלתר לתשב"ר

שריקה.PNG (164.4 KiB) נצפה 6764 פעמים

[גימפעל]

מה קרה לחידות של ראש ישיבת פני מנחם בימים האחרונים ?

[הבטחתי]

שריקה.PNG

שרקו ויחרקו שן
אשרקה להם אקבצם

[יאיר]

חולין סג א:
"רחם זה שרקרק, ולמה נקרא שמו רחם, אמר רבי יוחנן: כיון שבאה רחם - בא רחמים לעולם. אמר רב ביבי בר אביי: והוא דיתיב אמידי ועביד שרקרק. וגמירי, דאי יתיב על ארעא ושריק, אתי משיח, שנאמר 'אשרקה להם ואקבצם'. אמר ליה רבי יודא בר שימי למר בר איהי: והא ההוא דיתיב בי כרבא ושריק, ואתי גלגלא פסיקיה למוחיה? אמר ליה: ההוא ביידא הוה".

[עזריאל ברגר]

א. באיזה פסוק מופיעה חמש פעמים המילה "כי"?
ב. חידה שתשובתה מופיעה בכמה מספרי ההלכה: באיזה פסוק מופיעה פעמיים המילה "כי" ושלש פעמים המילה "לא"?

לחידה א' - יש ב' פתרונים, ולחידה ב' - אינני יודע אם יש עוד פתרון.

[עזריאל ברגר]

ובכלל, מהי המילה החוזרת על עצמה הכי הרבה פעמים באותו פסוק?

[נוריאל עזרא]

א. באיזה פסוק מופיעה חמש פעמים המילה "כי"?

א. לְאַהֲבָה אֶת שֹׂנְאֶיךָ וְלִשְׂנֹא אֶת אֹהֲבֶיךָ כִּי הִגַּדְתָּ הַיּוֹם כִּי אֵין לְךָ שָׂרִים וַעֲבָדִים כִּי יָדַעְתִּי הַיּוֹם כִּי (לא) לוּ אַבְשָׁלוֹם חַי וְכֻלָּנוּ הַיּוֹם מֵתִים כִּי אָז יָשָׁר בְּעֵינֶיךָ:(שמואל ב יט ז)

יש גם את המילה 'לא' חמש פעמים בפסוק:
אֶת הַנַּחְלוֹת לֹא חִזַּקְתֶּם וְאֶת הַחוֹלָה לֹא רִפֵּאתֶם וְלַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא חֲבַשְׁתֶּם וְאֶת הַנִּדַּחַת לֹא הֲשֵׁבֹתֶם וְאֶת הָאֹבֶדֶת לֹא בִקַּשְׁתֶּם וּבְחָזְקָה רְדִיתֶם אֹתָם וּבְפָרֶךְ:(יחזקאל לד ד)

[נוריאל עזרא]

ב. חידה שתשובתה מופיעה בכמה מספרי ההלכה: באיזה פסוק מופיעה פעמיים המילה "כי" ושלש פעמים המילה "לא"?

ב. וְאֶת בְּנֵיהֶם לֹא הֵמִית כִּי כַכָּתוּב בַּתּוֹרָה בְּסֵפֶר מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר לֹא יָמוּתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יָמוּתוּ עַל אָבוֹת כִּי אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יָמוּתוּ:(דברי הימים ב כה ד)

[לבנון]

ובכלל, מהי המילה החוזרת על עצמה הכי הרבה פעמים באותו פסוק?

יהושע ז כד:

ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת הכסף ואת האדרת ואת לשון הזהב ואת בניו ואת בנתיו ואת שורו ואת חמרו ואת צאנו ואת אהלו ואת כל אשר לו וכל ישראל עמו ויעלו אתם עמק עכור

[יאיר]

בשני ראשי ספרים ר' וד' מתחלפים

כשיבוקש רמז, ינתן

[חגי פאהן]

ב. חידה שתשובתה מופיעה בכמה מספרי ההלכה: באיזה פסוק מופיעה פעמיים המילה "כי" ושלש פעמים המילה "לא"?
לחידה א' - יש ב' פתרונים, ולחידה ב' - אינני יודע אם יש עוד פתרון.

"כי תעבור במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך, כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך"

[חגי פאהן]

וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם.
אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ כִּי מוּם בּוֹ וְלֹא יְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשַׁי כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשָׁם.
וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְהוָה יִחְיֶה הָאָדָם.
וְלֹא תָּסוּרוּ כִּי אַחֲרֵי הַתֹּהוּ אֲשֶׁר לֹא יוֹעִילוּ וְלֹא יַצִּילוּ כִּי תֹהוּ הֵמָּה.
וַיַּחְגֹּר דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ מֵעַל לְמַדָּיו וַיֹּאֶל לָלֶכֶת כִּי לֹא נִסָּה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיו.
כְּתֹמֶר מִקְשָׁה הֵמָּה וְלֹא יְדַבֵּרוּ נָשׂוֹא יִנָּשׂוּא כִּי לֹא יִצְעָדוּ אַל תִּירְאוּ מֵהֶם כִּי לֹא יָרֵעוּ וְגַם הֵיטֵיב אֵין אוֹתָם.
כִּי הַמּוֹכֵר אֶל הַמִּמְכָּר לֹא יָשׁוּב וְעוֹד בַּחַיִּים חַיָּתָם כִּי חָזוֹן אֶל כָּל הֲמוֹנָהּ לֹא יָשׁוּב וְאִישׁ בַּעֲו‍ֹנוֹ חַיָּתוֹ לֹא יִתְחַזָּקוּ.
כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂתוֹ בָּעֵת הַהִיא כִּי הַכֹּהֲנִים לֹא הִתְקַדְּשׁוּ לְמַדַּי וְהָעָם לֹא נֶאֶסְפוּ לִירוּשָׁלָ‍ִם.