הודעהעל ידי יאיר אתמר » א' פברואר 14, 2021 8:36 am
ייש"כ שוב לעונים. עברתי על רוב המקורות שצויינו במשך השבת. ההערה בשוטנשטיין עוסקת בשאלות אם שנת ב'תמח הוא לבהר"ד או לוי"ד, ואם יצאו בניסן של ב'תמח או ב'תמט. (לעניין זה ראה גם דברי הגרב"ש הכהן דויטש בברכת כהן עה"ת סי' קסג ועמ"ס ערכין לדי"ב-יג.)
ר' שלמה במברגר (המעין טבת תשלג, עמ' 48) ור' משה וייס (המעין תשרי תש"ן, עמ' 48) ניסו להוכיח מסוגיה זו שיצאו בניסן של ב'תמט לוי"ד, כי המולדות של השנים ב'תמח וב'תמט (לבהר"ד) אינם מתאימים לשום שיטה שבגמ' שבת פז ב, ואילו בשנה זו חל המולד בה' ב' שלב. לטענתם, נחלקו התנאים אם הראה הקב"ה את הלבנה למשה בחידושה (ע"פ מנחות כט א) לפני השקיעה (או: צה"כ) ביום חמישי או אחרי.
לפי תוכנת Kalendis, לא היה ניתן לראות את הלבנה עד אור ליום ז', כי בסוף יום חמישי שקעה הלבנה 25 דקות אחרי השקיעה (ואילו בסוף יום שישי שקעה 93 דקות אחרי השקיעה), אך לפי ר"ש במברגר ור"מ וייס דווקא הקושי הזה - לראות את הלבנה באור שכזה - היה מה שהתקשה בו משה רבנו, והקב"ה הראה לו את הלבנה אז בנס וקידש עפ"ז.
[את השיטה שיצאו ביום ד' הם לא יישבו, אולם ייתכן שלשיטה זו קושיא מעיקרא ליתא, כי שיטה זו בנויה על דעת אחרים שכל החדשים קבועים, וקביעת ר"ח לא הייתה תלויה בראיית הלבנה. יצויין, כי אם שנת ב'תמח הייתה מעוברת (תקופת ר"א הייתה אמורה לחול בי"ד ניסן, כג שעות, תד חלקים ולו רגעים; של שמואל חלה בט"ו וי"ח שעות), אז חל מולד ניסן בג' ח' תשמ, והלבנה נראתה אוֹר ליום רביעי.]
רשב"ץ ביבין שמועה מאמר חמץ פרק א' כתב חשבון זה ממש, אלא שהקשה שאם המולד היה ה"ב שלב איך הייתה ר"ח ביום חמישי (כנראה משום דעתו להלן כי כ"ד שעי אחרי המולד מיכסי סיהרא, כדעת הרמב"ם). לכן כתב רשב"ץ שאמנם יצאו בב'תמט לוי"ד, אבל ב'תמח (לוי"ד) לא הייתה מעוברת (כי קודם הגלות לא השגיחו לגו"ח אדז"ט אלא אל האביב), ויש אפוא להקדים ניסן של ב'תמט (לוי"ד) בחדש, ונמצא שחל המולד בג' י"ג תריט, והלבנה נראתה אור ליום ה' (כי כ"ד שעי מיכסי סיהרא). [וצ"ע כי לפי"ז חלה תקופת ר"א בז' אייר (ואולי י"ל למ"ד סנהדרין יא ב על א' אין מעברין; לעניין זה ראה ר"מ קדה"ח ד-ב וסהמ"פ).]
פי' בצדק הגה שביוצרות הגיון אליעזר עוסק בעיקר בד' הפס"ר והפייטן שהמולד היה ביום רביעי בחצות. בתחילה הוא הביא את דברי ר' משה הדרשן ורבנו משולם (שהובאו אצל רבנו שמעיה תלמיד רש"י) ששיטה זו אכן מחשבת את המולדות באופן שונה מכפי שאנו מחשבים אותם. אולם אין זה פותר את הבעיה שבגמ' (בהנחה שקביעת התנאים שיצאו ביום ה' או ו' איננה על פי חשבון מוטעה זו), כי למעשה המולד האמיתי אינו מאפשר ראיית הלבנה בימים ה' וו'.
עוד ניסה (בעל 'בצדק הגה') ליישב כי יצאו בב'תמט לוי"ד, וב'תמח (לוי"ד) הייתה מעוברת, וה"ב שלב הוא המולד האמצעי, והאמיתי הקדימו בכשבע או שמונה שעות (כי ברמב"ם קדה"ח פי"ג וטו מבואר שייתכן הפרש כזה). [אולם, לפי Kalendis המולד האמיתי היה קרוב לי' שעות אחרי ב' שלב.]
עוד הביא בשם 'פי' שבילי המאורות על ברייתא דשמואל ירחינאה' ליישב, דאתיא כר"י דבניסן [שלפני הבריאה לפי ר"א, הג' בן אריה ר"ה ח'] נברא העולם, ויצאו בב'תמח לתוהו של ר"י, שהוא ב'תמז לבהר"ד שלנו, והמולד חל בד' יא קנא (והלבנה נראתה אור ליום ה'). [הוא הוסיף, ליישב את ד' הפס"ר, כי המולד האמיתי (ע"פ ההפרש הנ"ל) היה מאוחר לו בשבע שעות. אולם, לפי Kalendis המולד האמיתי היה כ-4.5 שעות אחרי השקיעה אור ליום ד'.]
עוד יישב (בשם ספר נזר הקדש פרשת בא עה"פ ומושב בנ"י) ששינה הקב"ה את המזלות והתאימן לשנת ת' לירידתם למצרים, שהיא ב'תרלט (לבהר"ד, אם יצאו בניסן של ב'תמח לוי"ד), ואז חל המולד בה"ב רצג, והקדים הקב"ה להראות את הלבנה למשה עוד ביום ד כדי שיתקדש החדש בה'. ואינני יודע מה הרויח בזה, אא"כ פשוט לו שלא יצאו בניסן של ב'תמט לוי"ד.
טרם עברתי בעיון על הקטע בס' שארית יעקב (שג"כ עוסק בעיקר בדברי הפס"ר), ועל מאמרו של מיכלסון, ועוד חזון בעז"ה.
נערך לאחרונה על ידי
יאיר אתמר ב א' פברואר 14, 2021 11:41 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.