לחברים, אשמח לעזרתכם.
בגמ' ר"ה ג, ע"א מובא "הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחשסתא" (ובפשטות הוא מהסדר עולם פרק ל, ואכמ"ל).
משפט זה עלול להטעות כאילו כוונת הגמ' לומר שכורש מלך פרס (שהתיר ליהודים לעלות ולבנות את המקדש) הוא אותו המלך הנקרא 'דריוש' (השני, שבימיו נבנה ביהמ"ק). אולם, המעיין היטב בגמ' ובפסוקים שבה יראה שאין זו כוונת הגמ', אלא כוונתה רק לומר שמה שאמר רבי אבהו [שם בגמ'] ש"כורש מלך כשר היה" כוונתו הייתה לדריוש.
אולם, ראיתי שבפירוש המיוחס לרש"י לעזרא ד, ז, נראה שהבין את הגמ' כמו הטעות שהזכרתי, וזה מוזר מאוד בעיני. (פירוש רש"י לעזרא ככל הנראה אינו מרש"י אלא מחכם אחר מתקופת הראשונים, ואכמ"ל).
האם למישהו יש איזה ביאור בהבנת דברי המיוחס לרש"י?
אצטט את לשון המיוחס לרש"י שם (עזרא ד, ז):
"ובימי ארתחששתא - הוא כורש מלך פרס. מנין אותיות של כורש עולה למנין אותיות דריוש.
וכן שנינו במסכת ראש השנה: 'הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחששתא. כורש - על שם שמלך כשר היה, ארתחששתא - על שם המלכות',
ובסדר עולם מצאתי :'דריוש הוא ארתחששתא וכל המלכות כולה נקראת ארתחששתא' וכו'...". עד כאן פירושו.
מדובר כאן בפסוק (בעזרא ד, ז) על מלך שבימיו היתה שטנה על הבניה, והמלך עצר את הבניה. ברור שאין הכוונה לדריוש השני (י"א שהכוונה בפסוק הזה היא לכורש, וי"א שהכוונה לאחשורוש, ויש עוד דעות, אך ברור שאין הכוונה לדריוש השני שהרי הוא דווקא התיר לבנות את המקדש כבר בשנתו השניה). המיוחס לרש"י מסביר שהכוונה לכורש, והוא טוען שעליו נאמר "הוא כורש הוא דריוש" (כדאי גם לראות במיוחס לרש"י לעזרא ד, כד, ובדבריו בשאר הפרק).
תודה רבה
נ.ב. למי שזה עוזר לו, אביא כאן את עיקרי דברי הגמ' הנ"ל (ראש השנה דף ג):
המשנה מביאה שמניית שנות המלכים היא מניסן. רב חסדא מציין בגמ' שהדבר נכון רק לגבי מלכי ישראל, אולם מלכי אומות העולים מונים את שנות מלכותם מתשרי.
רב חסדא מביא ראיה לכך מהפסוקים בתחילת ספר נחמיה, מהם עולה שבשנת עשרים לארתחשסתא (הכוונה לארתחשסתא שבימיו עלו עזרא ונחמיה) שנותיו לא נמנו מניסן.
רב יוסף מקשה מהפסוקים בחגי (א, טו; ב, א) מהם רואים שבחודשי אלול-תשרי של שנת 2 לדריוש השני השנה לא התחלפה (בפסוקים שם מדובר על דריוש השני, שבשנתו השניה החל המקדש להיבנות).
רבי אבהו מתרץ ש"כורש (בהמשך נראה שכוונתו לדריוש השני) מלך כשר היה" ולכן מנו לו מניסן כמו מלכי ישראל.
רב יוסף מקשה על כך שתי קושיות: האחת - הרי בתאריך ג' אדר שנת שש לדריוש השני הסתיימה בניית המקדש (עזרא ו, טו), ולפי ה'סדר עולם' עזרא עלה לאחר שנה וקצת, ובפסוקים מבואר שעזרא הגיע לירושלים "בחודש החמישי (=אב) היא שנת השביעית למלך" (עזרא ז, ח), ואם אכן אצל דריוש התחלפו השנים בניסן, כדברי ר' אבהו, הרי שהיתה זו כבר השנה השמינית למלך, שהרי עברו שני חודשי ניסן מאז שנסתיימה בניית המקדש?! השניה – כיצד דברי ר' אבהו "כורש מלך כשר היה" מתרצים את השאלה שהיתה על דריוש השני?!
את השאלה השניה מתרצת הגמ' ע"י שהיא מביאה ברייתא (מסדר עולם) ש"הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחשסתא. כורש - שמלך כשר היה, ארתחשסתא - על שם מלכותו, ומה שמו - דריוש שמו".
את השאלה הראשונה מתרץ רב יצחק ומסביר שבשלב זה כורש (=דריוש השני) כבר 'החמיץ' ולכן שוב מנו לו מתשרי.
רב כהנא תמה: הרי בהיתר שנתן דריוש לבניית המקדש הוא תרם מנכסי המלכות קרבנות רבים לבית המקדש (עזרא ו, ט), ומכאן שלא החמיץ?!
רב יצחק תירץ שבפסוקים נאמר שהסיוע למקדש ניתן כדי שיתפללו על המלך ובניו (עזרא ו, י), ומכאן שדריוש פעל להנאתו ולא לשם שמים.
הסבר נוסף מנין שכורש החמיץ, הוא מכך שבעזרא ו, ד, מובא שלפי הוראת דריוש המקדש יבנה באופן שכל נדבך רביעי יהיה מעץ, והגמ' מסבירה שהדבר נבע מרצונו להשאיר אפשרות לשריפת המקדש אם היהודים ימרדו בו (אמנם פסוק זה שמופיע שם הוא ציטוט מהצהרת כורש, אולם נראה שההוכחה של הגמ' היא מכך שדריוש לא שיפר את ההוראה של כורש).
רב יוסף או רב יצחק מביאים הוכחה נוספת להחמצתו מכך שבשנת 20 ישבה לידו השגל, שהיא כלבה, והיתה מזומנת לו למשגל. הוכחה נוספת מובאת בגמ' להחמצתו: כאשר דריוש נתן רשות לבניית המקדש הוא הודיע שהוצאות המקדש יהיו על חשבונו, ולא הגביל את גובה ההוצאות, אך כאשר עזרא עלה, בשנתו השביעית של דריוש, הגביל דריוש את הסיוע שיינתן לעזרא מאוצר המלך עד מאה כור חטה וכו' (עזרא ז, כב), והרי שהוא החמיץ בינתיים. הגמ' דוחה את ההוכחה הזו.