יהודה בן יעקב כתב:איני יודע איך מתבצע התשלום הדיגיטלי דרך אפליקציה. אם התשלום הדיגיטלי דרך האפליקציה הנ"ל מתבצעת מיד, אין כאן ריבית כלל, שהרי הוא נותן לו 110 ש"ח ע"מ שיעביר לבעל החנות 100 ש"ח, ואין כאן אף רבית מוקדמת, שהרי אין כאן הלוואה כלל. אך אם אינו מזוכה מיד לכא' הוא כמו אשראי וכדלהלן.
אך בתשלום בכרטיס אשראי שלא מקבל את הכסף מיד, נמצא שהוא מלוה ללקוח 100 ש"ח, ע"מ לקבל בסוף החודש (או בעוד שבועיים) 110 ש"ח, ויש בזה רבית קצוצה.
גל של אגוזים כתב:היטב ר' יהודה בן יעקב להסביר דברי. אך מה שכתב דאם אין התשלום מתבצע מיד דהוה ר"ק אינו נראה כיון דכללא דרביתא אגר נטר, וזה אינו אגר נטר אלא שמזומן שוה לו יותר, והרי זה דומה לשולחני. אך יש לדון משום רבית דרבנן וכמו שכתבתי לעיל, ובפרט אם זה לוקח הרבה זמן דאז יש לחוש לר"ק דמסתמא מוסיף לו על הסכום על השהייה ושוב הוה גם אגר נטר, ודו"ק.
גל של אגוזים כתב:פשוט כביעא בכותחא דאין הלואה בלי המתנת מעות ולית דין צריך בושש
גל של אגוזים כתב:פשוט כביעא בכותחא דאין הלואה בלי המתנת מעות ולית דין צריך בושש
עזריאל ברגר כתב:אבל יש כאן המתנת מעות - הוא נותן מזומן עכשיו, ומקבל כסף לחשבון הבנק שלו בעוד כמה ימים.
איתן נוי כתב:גל של אגוזים כתב:פשוט כביעא בכותחא דאין הלואה בלי המתנת מעות ולית דין צריך בושש
א"כ על מה דיבר השו"ע כשכתב: "אסור להקדים הרבית או לאחר אותו. וכו'?
הלוא כעת נותן לו 110 ש"ח בכדי שאח"כ ישלם עבורו את ה 100 ש"ח. והוי מקדים הריבית.
סגי נהור כתב:עזריאל ברגר כתב:אבל יש כאן המתנת מעות - הוא נותן מזומן עכשיו, ומקבל כסף לחשבון הבנק שלו בעוד כמה ימים.
מנסיוני, למעשה הכסף המועבר מופיע בחשבון בתוך כמה שעות עד יום אחד (כמו בכל העברה בנקאית).
סגי נהור כתב:עזריאל ברגר כתב:אבל יש כאן המתנת מעות - הוא נותן מזומן עכשיו, ומקבל כסף לחשבון הבנק שלו בעוד כמה ימים.
מנסיוני, למעשה הכסף המועבר מופיע בחשבון בתוך כמה שעות עד יום אחד (כמו בכל העברה בנקאית).
עזריאל ברגר כתב:אז השאלה היא האם ההמתנה של כמה שעות נחשבת "אגר נטר ליה", או שזוהי (בלשון בני אדם) "עמלת משיכת מזומן". ומכיוון שמקובל במקומות מסוימים (במכשירי משיכת מזומן, ובחנויות המאפשרות זאת) לקחת עמלה של 6-7 ש"ח על משיכת מזומן, וזאת בנוסף ל"עמלת שורה" שהאדם משלם בבנק - אז לכאורה המחיר הזה יכול להיחשב כעמלה בלבד, ואיננו "אגר נטר ליה".
איתן נוי כתב:עובד העובד אצל מעסיק שמקבלים שם תשלום במזומן בלבד. והנה הגיע לקוח שיש לו רק כרטיס אשראי או תשלום דיגיטלי דרך אפליקציה הנקראת 'bit', ומעוניין לקנות מוצר ע"ס 100 ₪ אך לא מקבלים ממנו.
האם מותר לאחד העובדים לקבל ממנו חשבון שלו 110 ₪ לחשבון הפרטי שלו, והוא ישלם עבורו 100 ₪ מזומן לחשבון החנות עבור המוצר שהלה מעוניין לקנות?
כביכול אומר לו ראובן לשמעון: אם אתה רוצה שאתן לך 100 ₪ תשלם לי 110 ₪. בעצם יש לו כאן הזדמנות להרוויח כמה שקלים אז למה לא. אך אין כאן כל טרחה (כמו בצ'ק שצריך לעשות פעולות שונות בכדי לפדותו ולטפל בו) שנומר שגובה את העשרה שקלים עבור שכר טרחה?
יהודה בן יעקב כתב:כל דברי הריטב"א אינם שייכים כלל לנדון זה.
הריטב"א מדבר כשיש "מלוה" ויש "לווה" שנקראים כך כי היתה הלוואה ביניהם. ובזה מחדש הריטב"א שאע"פ שהלווה אינו מפסיד כלום, מ"מ אסור למלוה להרויח מההלוואה שנעשתה ביניהם.
אך במקום שלא נעשתה הלוואה כלל, אין שום איסור להרויח ממון.
איתן נוי כתב:לא הבנתי. תסביר את המילים שהריטב"א חידש כאן: "ושמעינן מהכא דכל שהמלוה מרויח בסבתו של לוה במעותיו אף על פי שאינו מחסרו כלום כיון שעל ידו הוא בא לו אסור".
הריטב"א מחדש שיש איסור להרויח על חשבון השני. וכפי שעולה מדברי הראשונים על הפס' לא תשימון עליו נשך ופס' נוספים שרצון הקב"ה איסור ריבית שכשנותנים הלואה לא ירויחו מכך כלום. למעט היתר עיסקה וכה"ג.
יהודה בן יעקב כתב:איתן נוי כתב:לא הבנתי. תסביר את המילים שהריטב"א חידש כאן: "ושמעינן מהכא דכל שהמלוה מרויח בסבתו של לוה במעותיו אף על פי שאינו מחסרו כלום כיון שעל ידו הוא בא לו אסור".
הריטב"א מחדש שיש איסור להרויח על חשבון השני. וכפי שעולה מדברי הראשונים על הפס' לא תשימון עליו נשך ופס' נוספים שרצון הקב"ה איסור ריבית שכשנותנים הלואה לא ירויחו מכך כלום. למעט היתר עיסקה וכה"ג.
נכון שהריטב"א מחדש כך, אבל בתנאי בסיסי שיש כאן "מלוה" ו"לווה", דהיינו שנעשתה הלוואה ביניהם.
ואשאלך מעניני דיומא, אדם הנמצא בבידוד ומעוניין להעביר לבנו שבישיבה סך 100 ש"ח, הוא פונה לשכנו ונותן לו 110 ש"ח = 100 שיעביר לבנו, + 10 ש"ח דמי טירחה. יש כאן איסור רבית לפי הריטב"א???
אם אין הלוואה, אין ריבית. ותל"מ.
איתן נוי כתב:לפי סיפא של דבריך אני מבין שלא הבנת כלל מה שאלתי.
תתבונן היטב בשאלה ובדברי הריטב"א.
אל תמהר להגיב.
עזריאל ברגר כתב:גם אני מצטרף לדברי האומרים שהריטב"א לא עוסק בהגדרתה של הלוואה אלא בהגדרתה של ריבית.
איתן נוי כתב:עזריאל ברגר כתב:גם אני מצטרף לדברי האומרים שהריטב"א לא עוסק בהגדרתה של הלוואה אלא בהגדרתה של ריבית.
נו ו?
הבנת את ההשלכות על השאלה הנ"ל?
עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:עזריאל ברגר כתב:גם אני מצטרף לדברי האומרים שהריטב"א לא עוסק בהגדרתה של הלוואה אלא בהגדרתה של ריבית.
נו ו?
הבנת את ההשלכות על השאלה הנ"ל?
הבנתי שאין השלכה.
גל של אגוזים כתב:ג"א התבוננתי בדברי הריטב"א ומצטרף לדברי הרב יהודה בן יעקב והרב עזריאל ברגר,
במח"כ הרב איתן נוי הצדק איתם, אולי כדאי שהוא יתבונן ולא ימהר.
איתן נוי כתב:מי שקונה מוצר עבור חבירו מחו"ל ובכדי להבטיח את שהקניה שהלה לא יברח ויצטרך להיתקע עם מה שהזמין, שילם לו במזומן כבר מראש את התשלום שנתבקש, (לא מוזיל ולא מייקר עבור התשלום מראש)
אך המוצר יגיע בעוד זמן לא מוגדר מראש. כמו"כ יצויין שהמחיר לא עשוי יותר להשתנות הן מחיר המוצר והן הסכום הנקוב מראש בין המוכר לקונה אף הוא לא ישונה,
האם יש בכך "אגר נטר"?
איתן נוי כתב:אגב, מדוע דווקא אדם חשוב?
יהודה בן יעקב כתב:כן הוא בגמ' ב"מ עג, א. ויש לעיין בראשונים והמפרשים שם.
גל של אגוזים כתב:שלא ילמדו ממעשיו כמו משכנתא בנכייתא דאמרי' דאסור לצורבא מרבנן [וכנ' שלסתם אנשים שנושאין ק"ו בעצמן אין את הכלל של דיו לבא מן הדין להיות כנדון].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 216 אורחים