ספר מרדכי השלם

[יהודה בן יעקב]

הכוונה כנראה שזה נדפס שם בפסקים ומנהגים אך לא כמקור.

מה התועלת בכזה ציון?

[הוגה]

לפעמים יש תועלת לדעת מי הביא את הפסק הזה והיכן הוא נדפס. (כי אם מישהו יציין ל'פסקים ומנהגים' יידע הקורא שמדובר באותה תשובה).

[הוגה]

מקור להלכה אחת בספר המרדכי, כשלסיכום נמצא שהכל נפתח ונידון מקדמת דנא בדברי רבותינו קדמוני הראשונים ראבי"ה ורבינו אליעזר בן רבי יוסף, וכל האמור בספר המרדכי בדין זה שהאריכו עליו כל הפוסקים מספר זקינו ראבי"ה (וכבר העיר במהדו' הגר"ד דבליצקי ח"ג עמ' שמ הע' ה). ועוד נתבאר מחדש הדבר הידוע כבר, כיצד היה שמו של הספר בפי חביריו של המרדכי: ספר הר"ר מרדכי.

ר' עזריאל בן יחיאל הזכיר את 'ספר הר"ר מרדכי' וגם הזכיר את מורי הר"ר יוסף. ויתכן שהכוונה לר' יוסף בן ר' אברהם, חתנו של ר' יחיאל מפריז, אליו מיוחסות ההוספות בתוך 'מרדכי ריינוס'. (ראה שברי לוחות עמ' 216: "הרא"ש כתב בתשובה ששלח ל'מורי ה"ר יוסף' בשם 'מורי חמיך'... בגיליונות למרדכי שבכת"י ורצ'ילי באות תשובות אחדות של ר' יוסף בן אברהם... והיה זה שלום על המורים ותורתם, כאותי הצעיר יוסף בהנ"ר אברהם זלה"ה. תשובה זו מבהירה סוף סוף את שמו המלא של בעל ההוספות ל'ספר המרדכי': ר' יוסף בר אברהם, חתנו של ר' יחיאל מפריס").

[איש_ספר]

הערה קטנה, בחולין סי' תרב [הו"ד בב"י ובדרכ"מ יו"ד סי' כד], הביא המרדכי בשם מהר"ם, ובהערות צויין לפסקים ומנהגים ח"ב סי' ו [וכן צויין על הדרכ"מ שם]. והפלא, שכל סימן זה הוא העתקה מהמרדכי.

הכוונה כנראה שזה נדפס שם בפסקים ומנהגים אך לא כמקור.
[באמת זו נקודה שצריך לשים לב אליה. לפעמים מביאים מרדכי שמביא תשובת רבינו גרשום, ומציינים בסוגרים את הסימן בשו"ת רבינו גרשום, בשעה שהא גופא אינו אלא העתקה מהמרדכי... משל בעלמא וכהנה רבות].

viewtopic.php?f=7&t=6298&p=55386#p55386

[הוגה]

לפני מס' שבועות כשראיתי את דברי הרב מלכיאל למעלה "הבן שואל ארבע קושיות" שמחתי מאוד מפני ששאלות אלו הן ראשית המחקר האמיתי של הספר, וטוב שבעקבות ההוצאה החדשה יתפתח דיון אמיתי ונוקב על הספר ועל הנוסחאות, יותר מאשר להנחית מסקנות כל שהן לכאן או לכאן. אמנם עתה רצוני להתחיל לסדר ולכתוב את הנתונים האמיתיים שטרחתי לברר בחסד ה' עד שמאיליו תתברר האמת, ומעתה יוכל החוקר לחקור והלומד ללמוד והבוחר יבחר. מובן מאיליו שאשמח ואודה על כל הערה ותיקון. תודה.

מקובל מרבותינו הקדמונים שיש נוסחים שונים של ספר המרדכי, ריינוס ואושטרייך. [רבינו מרדכי עצמו התגורר בריינוס, אך כנראה מדבריך אין לכך משמעות.]
בידינו מצויים עשרות כתבי יד של ספר המרדכי למסכתות שונות, וביניהם שינויים מפליגים, הרבה יותר משני נוסחים שונים.
כפי שתיאר כאן הרב הוגה, במהלך הדורות נוספו עוד הרבה הרבה הוספות לספר.
וכאן הבן שואל ארבע קושיות:
א. הרי כתבי היד עצמם שותקים ואינם מגלים איזה נוסח הם. אם כן, מהם הכללים לפיהם ניתן לקבוע איזה כת"י הוא ריינוס ואיזה אושטרייך? (נתת כאן סימן של מהרי"ל, אבל תוך כדי דיבור הכחשת אותו ואמרת שהוא לא הכרחי.)

כמה מחברים לפני עידן הדפוס כשכולם למדו מכת"י וידעו מקורם, כגון מהרי"ל תרומת הדשן ומהרי"ק, הזכירו לפעמים שקטעים מסויימים נמצאים רק באוסטרייך או ריינוס. וגם הזכירו איזה מרדכי היה תחת ידם, וע"פ מה שהם ציטטו מהמרדכי, שנמצא רק בכת"י אחדים ולא באחרים, אפשר לנחש שזה ייחודי לנוסח שלהם ותלוי באוסטרייך וריינוס.

הכל טוב ונכון ויציב וקיים, אך לפי האמת אין כאן כל ניחוש או השערה, אלא מדע אמיתי ישר ומדויק, מפני שבבירור ספרי קודש ונוסחאות ההלכה אנו עוסקים, וכיצד ניתן לבנות הלכה על ניחושים. אלא בקצרה התשובה היא: עלינו לחזור אל המקומות בספרי הקדמונים שמשם שמענו בכלל שיש נוסחאות שונות לספר, ולהשוות מול כתבי היד הקיימים בדורינו הפזורים בספריות העולם. הבירור הזה נותן לנו קצה חוט לפתוח את המחקר כדי שלבסוף נוכל להאמין היטב בנוסחאות שבידינו, כשהמטרה הסופית היא: לברר את הנוסח המקורי המדויק של רבי מרדכי בן הלל, שיהיה לנו נחת לקרוא בספר המרדכי כאילו אנחנו לומדים רמב"ם.

להלן רשימה של 12 מובאות בספרי בעל תרומת הדשן ובית מדרשו, שבהם העירו על הבדלים ידועים להם שקיימים בין ספר 'מרדכי אושטרייך' לבין ספר 'מרדכי ריינוס'. כפי שיראה המעיין במקורות, בכל מקרה ומקרה לא מדובר על תיבה או מילה לכאן או לכאן, אלא על קטעים ופיסקאות המכילות חידושי דינים להלכה, וכל הפסקים דלהלן 'במרדכי ריינוס' - איתא. 'במרדכי שלנו אושטרייך' - ליתא. (ואין הרשימה מלאה ואפשר להוסיף עליה עוד ולשכללה).

1. מרדכי ברכות רמז רג – הגהות מנהגים (טירנא, ליל הסדר אות קא): "שמעתי שרבינו שמשון משאנץ נהג בעצמו לנגב ידיו בין שטיפה ראשונה לשניה, מרדכי ריינוס". (והוא העתקת לשון ר' יצחק בן פרץ הנזכר לעיל בקובץ המובא כאן).
2. שבת רמז שצח – לקט יושר (ח"א או"ח עמ' נב אות ב): "ואמר לי מה"ר יודא אוברניק יצ"ו שאמר לו הגאון זצ"ל שכתוב כן במרדכי רינוס, והקשה לו מה"ר יודא דלעיל... והשיב הגאון: במרדכי אושטריך ליתא. וכמדומה להגאון זצ"ל כל מה שכתוב במרדכי רינוס, ולא כתוב במרדכי אושטריך, בכלן יש לפקפק".
3. עירובין רמז תקז – תרומת הדשן סי' עו: "אחד מהגדולים העתיק משם מרדכי ריש פרק הדר, כמדומה לי שהוא במרדכי דבני רינוס... אמנם במרדכי דבני אושטריך לא נמצא פסק זה כלל". (רוט מס' 1).
4. ביצה רמז תרסב – תרומת הדשן סי' פד: "וכן העתיק אחד מהגדולים בשם מרדכי... וכמדומה דבמרדכי דבני ריינוס העתיקו, דבמרדכי דבני אושטריך ליתא". (רוט מס' 2).
5. ע"ז רמז תשצג – פסקים וכתבים סי' יא: "דבמרדכי ריינוס דעבודה זרה כתב...". (רוט מס' 7)
6. חולין רמז תרלג (בהגמ"ר רמז תשלט) – תרומת הדשן סי' קסג: "מצאתי אח"כ הועתק, כמדומה לי שהוא ממרדכי בני רינוס" (רוט מס' 3).
7. חולין רמז תשטו – פסקים וכתבים סי' קג: "ההיא דמרדכי דכתב... במרדכי שלנו ליתא" (רוט מס' 10).
8. ב"מ רמז שנד – פסקים וכתבים סי' קצב: "דע לך דפסק זה שכתבת... אינו במרדכי שלנו כל עיקר, ומרדכי דבני ריינוס אין לנו פה, אך מרדכי קצר, ושם מצאתי פסק זה". (רוט מס' 12). וכן איתא ב'מרדכי קטן' למהר"ש שליצשטט, ומבואר שהוא עדות וראיה לנוסח ריינוס. וכן כתב מהר"י ברונא סי' כד: "אע"ג שכתב במרדכי רינוס בפ' האומנין... עכ"ל במרדכי קטן".
9. ב"מ רמז תטו – תרה"ד סי' שכה: "ואף על גב דנמצא במרדכי, כמדומה במרדכי דבני רינוס, שהשיבו ר"ת...". (רוט מס' 5).
10. ב"ב רמז תעה – תרה"ד סי' שמב: "מצאתי שהעתיק אחד מן הגדולים מתשובת מהר"ם, וכמדומה לי שנמצא במרדכי דבני ריינוס" (רוט מס' 6).
11. ב"ב רמז תרנב – מהר"י ברונא סי' נח: "ומה שכתב המרדכי... במרדכי שלנו ליתא, ואפשר במרדכי דבני רינוס".
12. שבועות רמז תשנב – מהר"י ברונא סי' רנט: "במרדכי רינו"ס בפרק שני דשבועות ובמרדכי קטן כתב".

כיצד הדוגמאות הנ"ל בפועל בכתבי יד המרובים של הספר? ומה הם הדפוסים שלנו (קושטא-וילנא)? לצורך זה נוסדה הטבלה דלהלן, מס' 1 דלעיל מול מס' 1 בטבלה, וכן על זה הדרך. הטבלה מבוססת על עבודתם של י' רוט ומ' רבינוביץ בהקדמה ל'מרדכי קידושין' בתוך ספר 'מחקרים ומסורות' (ספר ב כרך א ירושלים תשנ באוצר). שם באו הדברים באורך, וכאן בקצרה. וגם נתחדשה כאן עדותו של ספר "מרדכי קטן" שנכתב בשנת קל"ז על ידי רבינו שמואל משליצשטט זצ"ל שהיה רבה של אלזס אשר על גדות נהר הריין, וספרו שמצוי בכתבי יד הוא עד נוסח עתיק ואותנטי לנוסח "ריינוס" לאורך כל המסכתות. הטבלה נותנת לנו חלוקה מדגמית ברורה לענפי נוסח ל-9 מסכתות הספר, והיא נתבררה אמיתית לכל המסכתות, מעשרות מקרים וראיות נוספות שמיעוטם יבואו בהמשך אי"ה ובל"נ.

טבלת השוואת נוסחאות מתוקן.jpg (295.38 KiB) נצפה 3866 פעמים

[הוגה]

רשימת כתבי היד של ספר המרדכי
הרוב סרוק וחלק ניתן להורדה

ספר המרדכי לרבי מרדכי בן הלל אשכנזי (אושטרייך)

1. אוקספורד – בודלי 778 מאה י"ד-ט"ו (אשכנזית). לא שלם.
כתב היד אינו סרוק. וראה כאן:
https://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Ma ... 7%9B%D7%99

2. לונדון 15, ספריית בית הדין, מאה י"ד-ט"ו (אשכנזית). לא שלם.
להורדה:
https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew ... 20205171-1

3. וטיקן 141, מאה י"ד (איטלקית).
https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.141

4. בודפשט 1, שנת קל"ג (אשכנזית).
לצפייה בספרייה הלאומית בלבד.
https://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Ma ... 7%9B%D7%99

5. וינה 2, שנת קנ"ב (אשכנזית).
https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew ... 10205171-1

6. ברלין 11, סביב הלכות רב אלפס, מאה ט"ו (אשכנזית).
https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew ... FL55678202

7. אוקספורד - בודלי 666-667, מאה ט"ז (אשכנזית).
לא סרוק. וראה כאן:
https://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Ma ... 7%99%20666

ספר מרדכי ריינוס השלם

1. כתב יד וירצ'ילי 1, ברוב מסכתות, שנת רי"ב (איטלקית)
לצפייה בספרייה הלאומית בלבד
https://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Ma ... hTxt=30923

2. כתב יד אוקספורד - בודלי 613, מאה י"ד-ט"ו ביזנטית (שרידים)
לא סרוק
https://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Ma ... hTxt=20586

3. בחלק מסכתות, כתב יד ששון (טורנטו-פרידברג) שבסוף הרשימה דלהלן.

ספר מרדכי של ריינוס - הקצר

1. כתב יד היכל שלמה 45 משנת קמ"ד (אשכנזית).
להורדה:
https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew ... 60205171-1

2. כתב יד פרמה 2902 משנת קנ"א (אשכנזית).
https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew ... FL31819197

3. כתב יד לונדון הספרייה הבריטית 537 משנת קנ"ג (אשכנזית).
להורדה:
https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew ... 80205171-1

4. כתב יד קמברידג' 71 משנת קנ"ז (אשכנזית).
כתב היד אינו סרוק.
https://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Ma ... 0%22%D7%96

5. כתב יד פריז בית המדרש לרבנים 39 משנת קס"ד (אשכנזית).
לצפייה מהספרייה הלאומית בלבד:
https://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Ma ... 7%9B%D7%99

6. כתב יד פריז 407 משנת קע"ח (אשכנזית).
https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew ... FL51283132

7. כתב יד אוקספורד 668 ממאה ט"ו (אשכנזית).
כתב היד אינו סרוק.
https://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Ma ... 7%93%20668

8. כתב יד המבורג 175 משנת רי"ד, סביב הרי"ף עם חיבורים נוספים (אשכנזית).
https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew ... 80205171-1

9. היכל שלמה 46, מאה ט"ו (אשכנזית). לא שלם.
https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew ... 70205171-1

חלק מסכתות אושטרייך חלק מסכתות ריינוס

1. בית המדרש לרבנים 674 מאה י"ד-ט"ו (אשכנזית).
https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew ... 60205171-1

2. וינה 208 מאה ט"ו (אשכנזית).
https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew ... 80205171-1

3. היכל שלמה 46 מאה ט"ו אשכנזית.
https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew ... FL51055151

4. ששון (טורנטו-פרידברג) משנת ר"ך (אשכנזית). כתב יד זה וגיליונותיו בחלק מסכתות הוא 'מרדכי ריינוס השלם'.
https://fishercollections.library.utoro ... r2%3A11952

[הוגה]

ברכות (עמ' ע):
א. ענף המחבר (כתב יד אוקספורד הנ"ל, וכ"י ברלין שסביב הרי"ף, וכ"י מרדכי הגדול): וכן ראיתי בכתב ה"ר שמואל מבונבר"ק.
ב. ענף בנו של המרדכי (כתב יד וטיקן, בהמ"ל 674, וינה 208): וכן ראה אבא מרי בכתב...
ג. ענף תלמיד המרדכי (כתב יד בודפשט, וינה 2): וכן ראה מורי בכתב...
ד. ענף מאוחר (ששון): וכן ראה הר"ם בכתב...
ה. ענף מאוחר משובש (דפוס): וכן ראה רבינו מאיר בכתב...

האם יש קשר בין שמירה על "גוף ראשון" לבין שמירה על נוסח מדויק ומקורי? באמת מסברא לא בהכרח. אכן לפנינו דוגמא אחת חיובית, מפליאה, ממסכתות ברכות-שבת.

הנה המרדכי חיבר תחילה את מסכת ברכות, ורק אחר כך חיבר את מסכת שבת, כך מבואר במקומות אלו:
1 – מרדכי שבת פרק ב (הגמ"ר רמז תנו, מרדכי השלם עמ' ל): "והוא הדין נמי בראש חודש שחל להיות בשבת, אם לא הזכיר של ראש חודש בברכת המזון מחזירין אותו, דיום הוא שנתחייב באכילה וכו' ור"י היה אומר דאין מחזירין אותו... ובפרק שלשה שאכלו כתבתי משם ראבי"ה דמחזירין".
2 – מרדכי שבת פרק ח (רמז שע, מרדכי השלם עמ' עט): "וקשה מפרק שלשה שאכלו... והתם פירשתי (רמז קפב).
3 - מרדכי שבת פרק טז (רמז שצז מרדכי השלם עמ' צג מכ"י אושטרייך): "מיהו התם כתבתי (מרדכי ברכות רמז קעו)... ועיין שם".

והנה מה שהמרדכי מציין במסכת שבת במס' 2 ו-3, נמצא גם במרדכי ברכות שבדפוס. אבל מס' 1 לא נמצא כלל בספר המרדכי ברכות שבדפוס, אלא שם בפרק שלושה שאכלו (רמז קעו) כתב המרדכי בשם רבינו יוסף "דאפילו חל ראש חודש להיות בשבת דהשתא חובה הוא לאכול, אעפ"כ אין מחזירין אותו בשביל דר"ח דאין חובת אכילה בשביל ראש חודש". ותו לא מידי. וכאן בדפוס לא הזכיר מילה מדברי ראבי"ה, הא כיצד? הרי במסכת שבת המרדכי מעיד להדיא שבמסכת ברכות כתב בשם ראבי"ה היפך דעה זו?

פתחתי ובדקתי בכל כתבי יד של ספר המרדכי למסכת ברכות, כולל וטיקן ובודפשט, ולא מצאתי דבר. בנקודה זו הדפוס ו-15 כתבי יד משובשים!
עד... שמצאתי 2 כתבי יד מדויקים מיוחסים, כתב יד אוקס' 778 וכתב יד ברלין שסביב הרי"ף, והרי הם לפנינו:

אוקס 778 שלושה שאכלו.jpg (109.11 KiB) נצפה 4358 פעמים

ברלין שלושה שאכלו.jpg (42.9 KiB) נצפה 4358 פעמים

נמצא כי 2 כתבי יד בלבד מתוך 17 במסכת ברכות שימרו את הנוסח האמיתי עליו העיד המרדכי במסכת שבת!
אלמלא שנים אלו, היינו מתקשים מאוד להגיה מסברא, וכי יעלה על הדעת שהדפוס ו-15 כתבי יד יהיו משובשים?
והוא פלאי שבדיוק שני כתבי יד אלו גם כן הם היחידים ששימרו את נוסח גוף ראשון להלן שם בסמוך (עמ' ע). הלא דבר הוא? (כתב יד 'מרדכי הגדול' שימר ציטטות מסוימות בלבד מתוך המרדכי, ולאור האמור מסתבר שגם בו היה נוסח מקורי זה. צילום כתב יד אוקס' באדיבות ש"ב ידי"נ החכם המופלא רבי ח"ס נר"ו).
ששתי לספר את התגלית לידידי הרב המהדיר של מסכת ברכות, ובס"ד על פי זה נדפס במהדורת מרדכי השלם (עמ' סט): [וראבי"ה (סי' קלא) כתב דחוזר גם בשביל ר"ח, וזכר לדבר יום שנתחייב בד' תפילות]. ובשינויי נוסחאות (מס' 126): "המוסגר נוסף ע"פ כ"י א. ובמקורות אחרים נשמט. ולדברים אלו הפנה רבינו בפרק במה מדליקין (במהדורתנו עמ' ל)".

נמצא כי אמת נכון הדבר שכתב הרב בין גברא לגברא למעלה ותוש"ח לו:

כת"י אוקספורד [נויבאראר 778] אמור להיות עוד יותר קרוב למקור מוטיקן, אבל חסר שם נשים, רוב נזיקין, ונדה.

אי"ה ובל"נ בפעם אחרת אכתוב דוגמא נוספת לייחודיותו של ספר המרדכי כתב יד אוקספורד מענייני דיומא, מסכת מגילה, שיש בה לענ"ד נפק"מ להלכה לזמן הזה.

[הוגה]

כתב לי ידיד יקר שיחיה:

אני באמת מוריד את הכובע בפני היוזמה הברוכה לברר אחת ולתמיד את נוסח ריינוס ואושטרייך ביחס לכתבי היד המצויים בידינו, והממצא משכנע מאוד מאוד. האם יש ברשותך עוד ציטוטים מתקופת הראשונים על נוסח ריינוס?
אגב, לא השתכנעתי כלל מהגז"ש שעשית בין אלזס היושבת על נהר הריין לבין הריינוס שהיא חבל ארץ מוגדרת, בה פעלו קהילות הריין (קלן ושו"ם).
לעיקר העניין, מלכיאל גרינוולד לא נענה על שאלתו העיקרית: על איזה נוסח מתבססת המהדורה החדשה, ומה הקריטוריונים לקביעת הנוסח. התשובה של העורך היתה שעל כל כתבי היד. וכי זו תשובה?

האם יש עוד ציטוטים? כפי שכתבתי למעלה, כן. לחלקם אתייחס בהמשך.
לא התכוונתי לעשות כלל גזירה שווה... הספר מרדכי קטן מוקלד אצלי בסייעתא דשמיא, ולפי חיפוש בקובץ במחשב רשמתי בו בינתיים כ-200 פיסקאות שנמצאות רק בכתבי יד ריינוס, ולא נמצאים בכתבי יד אושטרייך, אך נמצאות בספר מרדכי קטן, מקוצרות כדרכו. הוי אומר שהוא מקצר של ריינוס. וכן התרומת הדשן ומהר"י ברונא ידעו את זה, והשתמשו בספר 'מרדכי קטן' כדי לשחזר את מה שהיה כתוב 'מרדכי ריינוס' שלא היה בידם (ראה דוגמא 8 ו-12). כל שכן כשאנו רואים במפה שהעיירה שליצשטט (Sélestat) יושבת על גדות נהר הריין, אז מה טוב...
אדרבה, תלמד אותי יותר על אזורי הריינוס. לעניות דעתי בכל מה שקשור ל'מרדכי ריינוס' הוא פחות היה נמצא בקהילות קלן ושו"ם, אלא יותר באזורי אלזס וצרפת. למשל בעל ספר האגודה שהיה בעיר קלן, 'המרדכי' שלו היה כמו הספר הישן, הוא הנוסח שבדור שאחרי המגיפה השחורה נקרא 'אושטרייך'. עדיין לא מצאתי מקום שהאגודה מעתיק פסק ייחודי שנמצא רק במרדכי ריינוס. גם מהרי"ל רבה של מגנצא כותב: "שלי אושטרייך", אך הכיר גם את ספר ריינוס, וכשמביא את ריינוס בכמה מקומות כותב "יש במרדכי", הוי אומר, המרדכי שלי הרגיל הוא 'אושטרייך', ויש טפסים של מרדכי שמוסיפים שהם 'ריינוס'.
לבינתיים ניסיתי להשיב רק על שאלה מס' 1 של הרב מלכיאל, עוד לא הגעתי לשאר השאלות... על פי מה נקבע הנוסח? דיברנו גם בעל פה ואמרתי את הידוע לי: על פי נוסח הדפוסים מתוקן בגוף הנוסח ושלם על פי כתבי היד, כשבהערות 'שינויי נוסחאות' צוין בכל מקום על פי מה תוקן ומה הן הנוסחאות. כשנוספה פיסקה חדשה מכתב יד, צוין בגיליון הספר 'כותרת צד': כת"י. ובהערות צויין על פי איזה כתב יד.

[הוגה]

שאלה: האם יש ברשותך עוד ציטוטים מתקופת הראשונים על נוסח ריינוס?

בעבודה המדעית הגדולה שעשו למרדכי מסכת גיטין וקידושין, ונדפסה בתוך ספר 'מחקרים ומסורות' (באוצר) בשנת תש"נ, אספו את רוב הציטוטים מתקופת הראשונים, וכאמור על פי עבודתם נעזרתי לעשות את הטבלה למעלה, ותשו"ח להם.
אך למרבה הצער נפלו בעבודתם כמה שגיאות, שעל פי זה קיבלו רושם לא נכון, והגיעו למסקנה לא נכונה, שהותירה את הספר הזה בתעלומה כביכול 'מדעית', ובתחושה שהכל לא ברור, וחבל.
לכן מחובתי כאן לסקל 3 שגיאות הידועות לי כעת:

רוט מס 11.png (12.02 KiB) נצפה 4319 פעמים

ולשון זו "במרדכי דילן לית מזה לא רמז ולא רמיזה" מובא במגן אברהם הל' פסח (סי' תמ"ז ס"ק ה) ע"ש.
אך הנה עתה מתגלה שאין הדברים כלל נמצאים בספר המרדכי, אלא בקיצור שלו ספר 'מרדכי קטן'!
וכפי שהודיע המחבר עצמו בקולופון החיבור (הנדפס בחצי גבורים) שלפעמים הוסיף בתוך ה'קיצור' שלו פסקים והוספות חדשות (וכידוע כך היה דרכם של המקצרים בכל הדורות, כמו 'קיצור של"ה' וקיצור שלחן ערוך וכו').
וזה לשון ספר 'מרדכי קטן' ריש מסכת פסחים (רמז תקכט):

ושאלו, אם חמץ נוקשה במשהו. והושב, מההוא דלא פלוג, שפי' תוספות ריש פסחים (שם) דהוי במשהו. ולי נראה דאינו במשהו. והמחמיר תבא עליו ברכה.

רוט מס 4.jpg (44.17 KiB) נצפה 4319 פעמים

וכן כאן נמצא בספר 'מרדכי קטן' מסכת קידושין פרק האיש מקדש (רמז תקיז):

והר"מ כתב, צריך אדם לקבל קידושי וגירושי בתו, לאפוקי נפשיה מפלוגתא, ולא יכנס בספק גיטין וקידושין.

ומקרה שלישי:

רוט מס 8.jpg (78.77 KiB) נצפה 4319 פעמים

כאן הדברים נמצאים בספר 'מרדכי הגדול' הנדפס עתה במדור 'שלטי גבורים החדש' מסכת יבמות (עמ' קכה אות עג) ונכתב בהערת הרב המהדיר (אות קא): "רבינו יונה השואל בתרומת הדשן בפו"כ סי' לז הביא בשאלתו את דברי המרדכי ארוך...". עיין שם. וכן כתב בהקדמה לספר 'שלטי הגבורים החדש' (עמ' 25 הערה 7): ידיעה זו כי במקומות רבים כינו הקדמונים את חיבורנו זה בשם 'מרדכי גדול', מתרצת תמיהות רבות של מהדירים בדורנו שאינם מוצאים את מבוקשם במרדכי שבדפוסים או במרדכי נוסח אושטרייך, ואף מפריכה הנחות של מהדירי המרדכי בבואם לחלק את כתבי היד למשפחותיהם (יעוין במבוא למרדכי על גיטין וקידושין שבאו במבוכה רבה מחמת חסרון ידיעתם על החיבור דנן)". עכ"ל המבוא.

נמצא שההבנה בספר 'מחקרים ומסורות' בשלושת המקרים הנ"ל, "שכל עדי הנוסח במקרים האלו מתאימים לנוסח אושטרייך", שגויה, ומקורות אלו ואחרים גרמו למסקנה שגויה. ואין עליהם כל תלונה שעשו מעל ומעבר לפי היכולת בדורם, אך ברוך ה' שהיום כמעט הכל נגיש בלחיצת כפתור ויותר קל מתמיד לברר האמת.

[הוגה]

אי"ה ובל"נ בפעם אחרת אכתוב דוגמא נוספת לייחודיותו של ספר המרדכי כתב יד אוקספורד מענייני דיומא, מסכת מגילה, שיש בה לענ"ד נפק"מ להלכה לזמן הזה.

[חד ברנש]

פרט אחד שלא נתברר לי מהאשכול הזה (עדיין לא זכיתי לספר עצמו):
מהו נוסח הפנים של מהדורת 'מרדכי השלם'? לפי איזה כת"י?

[חד ברנש]

כעת ראיתי את דברי הרה"ג הוגה דלעיל:

לבינתיים ניסיתי להשיב רק על שאלה מס' 1 של הרב מלכיאל, עוד לא הגעתי לשאר השאלות... על פי מה נקבע הנוסח? דיברנו גם בעל פה ואמרתי את הידוע לי: על פי נוסח הדפוסים מתוקן בגוף הנוסח ושלם על פי כתבי היד, כשבהערות 'שינויי נוסחאות' צוין בכל מקום על פי מה תוקן ומה הן הנוסחאות. כשנוספה פיסקה חדשה מכתב יד, צוין בגיליון הספר 'כותרת צד': כת"י. ובהערות צויין על פי איזה כתב יד.

אז אחדד את שאלתי: איזה נוסח דפוס נקבע בפנים? דפוס ראשון (הנחשב לכת"י, פחות או יותר) או דפוס וילנא 'המקודש'?

[יהודה בן יעקב]

כפי ההתרשמות שלי מהספר, בפנים הנוסח נכתב כל מה שנדפס [יתכן גם דברים שאינם בכת"י, למרות שיתכן שהכל מופיע באיזה כת"י] לתועלת הלומדים, עם הוספות מכת"י, כל מסכת לפי עניינה, כולל ההוספות ממרדכי אושטרייך וריינוס. ועל כל דבר צויין מקורו ובכמה כת"י מופיע.

[חד ברנש]

לא ענית על שאלתי: לפי איזה דפוס?

[יהודה בן יעקב]

לא הבנתי את שאלתך. אם מוסיפים את כל מה שבכת"י, למה שלא יוסיפו דברים שבדפוס ראשון? ובפרט לדבריך שאף הוא ככת"י.
ומסתבר שהכל מופיע באיזה כת"י, ולא הומצא...

[חד ברנש]

אכן, לא הבנת את שאלתי.
לקבוע את נוסח הפנים לפי דפוס וילנא, זו טעות אומללה. אם רוצים להצמד בדווקא לנוסח הדפוס, צריך לקחת את דפוס ראשון.

[יהודה בן יעקב]

רוב לומדי התורה אומללים.
הם רואים את הנדפס לפניהם בגמרות, ומחפשים במהדו' החדשה לבדוק איך זה בכת"י, ואינם מוצאים. ובסוף, יניחו את הספר בארון המחקרים לבדיקת החוקרים למיניהם...

[חד ברנש]

רוב לומדי התורה אומללים.
הם רואים את הנדפס לפניהם בגמרות, ומחפשים במהדו' החדשה לבדוק איך זה בכת"י, ואינם מוצאים. ובסוף, יניחו את הספר בארון המחקרים לבדיקת החוקרים למיניהם...

על כזו תגובה אין לי מה לומר. אני פשוט באלם ובהלם...
אתה כנראה לא מבין את המונח "נוסח פנים".

[חד ברנש]

כעת הרב הוגה כתב לי באישי, ותיקן את דבריו דלעיל:

לא קבעו את הנוסח בפנים על פי דפוס וילנא, אלא על פי כתבי יד מדויקים כל מקום לפי עניינו, הכוונה היא שקבעו את הסדר של המהדורה על פי הדפוסים, כדי שהקורא יידע למצוא את הספר כמו שהיה חמש מאות שנה בידי האחרונים.
הנוסח בפנים היו חופשיים לתקן על פי כתבי יד המדויקים (כשבדר"כ הם בודפשט וכו').

כעת הכל על מקומו בא בשלום.

ויהודה בן יעקב,
אתה מוזמן לחפש את המהדורות הישנות של המרדכי בסוף תלמוד בבלי, דפוס וילנא (המקורי, כמובן, משנות התרמ-)

[מלכיאל גרינוולד]

כעת הרב הוגה כתב לי באישי, ותיקן את דבריו דלעיל:

לא קבעו את הנוסח בפנים על פי דפוס וילנא, אלא על פי כתבי יד מדויקים כל מקום לפי עניינו, הכוונה היא שקבעו את הסדר של המהדורה על פי הדפוסים, כדי שהקורא יידע למצוא את הספר כמו שהיה חמש מאות שנה בידי האחרונים.
הנוסח בפנים היו חופשיים לתקן על פי כתבי יד המדויקים (כשבדר"כ הם בודפשט וכו').

כעת הכל על מקומו בא בשלום.

יצאתי די מבולבל.
לגבי הסדר - האם פסקאות המצויות בדפוס אך אינן מגוף ספר המרדכי לא הועברו לנספח בסוף המסכת?

ולגבי הנוסח - למעלה כתב הרב הוגה כי גוף הנוסח "מתוקן ושלם על פי כתבי היד, כשבהערות 'שינויי נוסחאות' צוין בכל מקום על פי מה תוקן ומה הן הנוסחאות". ואילו כאן מתברר שבדרך כלל כת"י בודפסט שימש בסיס לנוסח הפנים. נשאלת השאלה האם היו קריטריונים, או שהיתה יד חופשית ורוח חופשית.

[הוגה]

כעת הרב הוגה כתב לי באישי, ותיקן את דבריו דלעיל:

לא קבעו את הנוסח בפנים על פי דפוס וילנא, אלא על פי כתבי יד מדויקים כל מקום לפי עניינו, הכוונה היא שקבעו את הסדר של המהדורה על פי הדפוסים, כדי שהקורא יידע למצוא את הספר כמו שהיה חמש מאות שנה בידי האחרונים.
הנוסח בפנים היו חופשיים לתקן על פי כתבי יד המדויקים (כשבדר"כ הם בודפשט וכו').

כעת הכל על מקומו בא בשלום.

יצאתי די מבולבל.
לגבי הסדר - האם פסקאות המצויות בדפוס אך אינן מגוף ספר המרדכי לא הועברו לנספח בסוף המסכת?

'הגהות מרדכי' מעולם לא הועברו לסוף המסכת, שם הן היו בדפוסים ושם הן נשארו, כיון שהן אינן מקוריות מן המחבר. (חוץ מהגמ"ר ל-3 מסכתות שהן מקוריות מן המחבר הוכנסו לגוף הנוסח ע"פ מקומן בכ"י).

ולגבי הנוסח - למעלה כתב הרב הוגה כי גוף הנוסח "מתוקן ושלם על פי כתבי היד, כשבהערות 'שינויי נוסחאות' צוין בכל מקום על פי מה תוקן ומה הן הנוסחאות". ואילו כאן מתברר שבדרך כלל כת"י בודפסט שימש בסיס לנוסח הפנים.

לפי שהספר ידוע בדפוס ואצל האחרונים מאות שנים, לכן הסדר הבסיסי של הספר הוא הדפוס, על סדר דפי המסכת, כולל חלוקת ה"סימנים-רמזים" הרגילה של דפוסי המרדכי.
במאות פיסקאות כתב יד בודפשט עזר לתקן ולצחצח את נוסח הדפוס, כיון שהדפוס עבר 2 או 3 גלגולים ועריכות קודמות ונפלו בו שיבושים לרוב.
במאות פיסקאות כתב יד בודפשט לא יכול לשמש לנוסח הפנים, כיון שהן אינן מופיעות בו.
במאות פיסקאות כתב יד בודפשט משמש כנוסח הפנים, כיון שהן פיסקאות חדשות שכעת לראשונה נדפסו על פיו. (ונוספה כותרת צד: כת"י).
כתב יד בודפשט דווקא? לאו דווקא. אלא מפני שהוא הצח והמדוקדק ביותר.
הקריטריון המרכזי היה: תועלת המעיין והלומד בבית המדרש.

[הוגה]

.

[מלכיאל גרינוולד]

לפי שהספר ידוע בדפוס ואצל האחרונים מאות שנים, לכן הסדר הבסיסי של הספר הוא הדפוס, על סדר דפי המסכת, כולל חלוקת ה"סימנים-רמזים" הרגילה של דפוסי המרדכי.
במאות פיסקאות כתב יד בודפשט עזר לתקן ולצחצח את נוסח הדפוס, כיון שהדפוס עבר 2 או 3 גלגולים ועריכות קודמות ונפלו בו שיבושים לרוב.
במאות פיסקאות כתב יד בודפשט לא יכול לשמש לנוסח הפנים, כיון שהן אינן מופיעות בו.
במאות פיסקאות כתב יד בודפשט משמש כנוסח הפנים, כיון שהן פיסקאות חדשות שכעת לראשונה נדפסו על פיו. (ונוספה כותרת צד: כת"י).
כתב יד בודפשט דווקא? לאו דווקא. אלא מפני שהוא הצח והמדוקדק ביותר.
הקריטריון המרכזי היה: תועלת המעיין והלומד בבית המדרש.

"תועלת המעיין והלומד בבית המדרש" איננו קריטריון, אלא מטרה, יעד, שיקול, עיקרון, שאליו העיניים נשואות.
ואילו "קריטריון" הוא האמצעי, דרכו מגיעים אל היעד. תוכל לקרוא לו מדיניות, מתווה, מנגנון, מתודה, וכל שום וחניכא דאית לה ודלית ליה, דחזיתיה ודלא חזיתיה. הכוונה לפי איזה כללים פעלו העורכים כשבאו לבחור אחד מתוך כמה אפשרויות שעמדו בפניהם בשינויי נוסחאות. האם היתה עדיפות לכת"י מסוים, ומה במקרה שכל עשרת כתבי היד האחרים היו אחידים מול כתה"י המובחר, וכו' וכו'. אין מקום להקטין ראש ולהיתמם. מן הסתם הכל מפורט במבוא למהדורה בטוב טעם, ולא נותר אלא לראותו. מתוך רצון לדחוק את הקץ ולגלות את דרך העבודה דחקתי עצמי לקיר ותלחץ רגלי.

[הוגה]

.

[מלכיאל גרינוולד]

*

[איש_ספר]

מה ידוע כיום על מרדכי זה?

מרדכי.jpg (126.17 KiB) נצפה 3433 פעמים

[עדיאל ברויאר]

מה ידוע כיום על מרדכי זה?

מרדכי.jpg

אוסף מאיר גולדשמיד נקנה ע"י סר אייזיק וולפסון ונמסר על ידו להיכל שלמה ומשם הוא הגיע לספרייה הלאומית. במקרה הזה הכוונה לקיצור מרדכי כתב יד ירושלים, הספרייה הלאומית Ms. Heb. 38°6697, הגיליון המדובר נמצא בדף 53א: https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew ... FL25930529
ועיין בביליוגרפיה שבקטלוג הספה"ל.

[חיים ל.]

במהרי"ק סימן פה כתב:

כתב המרדכי הארוך מומר שחזר בו וכו'. עד וכיון שהותר בצבור וקבל לעשות תענית אעפ"י שלא סיים כשחזר בו וקבל עליו תשובה מיד חוזר לכשרותו דתנן כהן שהוא נושא נשים בעבירה פסיל עד שידור הנאה מהן ותני עלה נודר ועובד ויורד ומגרש אלמא כיון שחוזר בו כשר.

כל הפוסקים בהביאם דברי המרדכי הנ"ל מביאים אותה בשם המהרי"ק (ראה דרכי משה חו"מ סימן לד, ועוד).

האם ואיפה נדפס מרדכי הארוך הנ"ל במרדכי השלם?

[יהודה בן יעקב]

ספר איסור והיתר הארוך שער לד סימן א כתב:

וכ' שם במרדכי ודווקא כשא' מהן צונן הקער' או הדגים אבל אם שניהם חמין אז אסורין לכתחילה לאוכלן בכותח דהוי חם בתוך חם שבולע עיקר הטעם ודווקא שעלו דמשמע דיעבד אבל להעלו' לכתחילה בקערה של בשר כדי לאוכלן בכותח אסור דאין אנו מתירין לגרום נ"ט בנ"ט לכתחיל' עכ"ל.

חיפשתי דברים אלו ב'מרדכי השלם' אך לא מצאתים.
האם נדפסו באיזה מקום?

[סופר-סתם]

הפרישה מביא מהמהרש"ל בשם מרדכי קצר/קטן, האם הכוונה למרדכי של רבי שמואל משליצשטט או למרדכי של בני ריינוס?

האם הודפס המרדכי הקצר של רש"ש?

[הוגה]

במהרי"ק סימן פה כתב:

כתב המרדכי הארוך מומר שחזר בו וכו'. עד וכיון שהותר בצבור וקבל לעשות תענית אעפ"י שלא סיים כשחזר בו וקבל עליו תשובה מיד חוזר לכשרותו דתנן כהן שהוא נושא נשים בעבירה פסיל עד שידור הנאה מהן ותני עלה נודר ועובד ויורד ומגרש אלמא כיון שחוזר בו כשר.

כל הפוסקים בהביאם דברי המרדכי הנ"ל מביאים אותה בשם המהרי"ק (ראה דרכי משה חו"מ סימן לד, ועוד).

האם ואיפה נדפס מרדכי הארוך הנ"ל במרדכי השלם?

בס"ד דברים אלו הנ"ל המובאים בשו"ת מהרי"ק בשם "מרדכי הארוך", נדפסו מכתב יד בספר מרדכי השלם מסכת קידושין, במדור 'שלטי גבורים החדש' אות ל' (עמ' תקו-תקז). עיין שם.

ספר איסור והיתר הארוך שער לד סימן א כתב:

וכ' שם במרדכי ודווקא כשא' מהן צונן הקער' או הדגים אבל אם שניהם חמין אז אסורין לכתחילה לאוכלן בכותח דהוי חם בתוך חם שבולע עיקר הטעם ודווקא שעלו דמשמע דיעבד אבל להעלו' לכתחילה בקערה של בשר כדי לאוכלן בכותח אסור דאין אנו מתירין לגרום נ"ט בנ"ט לכתחיל' עכ"ל.

חיפשתי דברים אלו ב'מרדכי השלם' אך לא מצאתים.
האם נדפסו באיזה מקום?

חיפשתי גם אני במרדכי חולין, בכת"י של אושטרייך וכת"י של ריינוס, ולא מצאתי.
סביר היה להניח שסתם 'מרדכי' המובא בספר "איסור והיתר הארוך" הכוונה לספר מרדכי של אושטרייך, היות שהר"ר יונה מחבר ספר איסור והיתר נראה שהוא "הר"ר יונה" המוזכר כרב ודיין בעיר רגנשבורג בדורו של בעל תרומת הדשן, וחבר ביה"ד עם ר' ישראל ברונא (שו"ת מהר"י ברונא סי' ע"ט, סי' קל"ב, סי' רנ"ה "ראשי אלפי ישראל האצילים הגאונים אשלי רברבי מהר"ר ישראל יצ"ו ומהר"ר יונה יצ"ו ושאר בעלי תריסין כולם אחוזי חרב, יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים"). וכן נזכר כמה פעמים בספר "לקט יושר": "קבלתי ממורי מהר"ר יונה יצ"ו בשם מהר"ן ז"ל מאיגר" (לקט יושר יו"ד עמ' כה). "ואמרתי לו [=לר' ישראל איסרלין בעל תרומת הדשן] איך שמהר"ר יונה יצ"ו התיר ברעגנשפורג" (לקט יושר או"ח עמ' עד). העיר רגנשבורג, וכל חכמים אלו הנ"ל, היו שייכים למנהג אושטרייך בדרך כלל יותר מאשר למנהג ריינוס, ובידי בעל תרה"ד, מהר"י ברונא ולקט יושר, לא היה ספר מרדכי של ריינוס בכלי ראשון כי לא קיבלוהו, רק היה בידם ספר המרדכי הקדמון לר' מרדכי בן הלל הנקרא בפיהם "של אושטרייך" (והוא בדרך כלל ספר מרדכי כ"י בודפשט והדומים לו).

אמנם לא זו בלבד הנ"ל, אלא להלן עוד מובאות בספר איסור והיתר הארוך שכתב בשם "המרדכי", ממסכתות שבת, חולין ועבודה זרה, והעירו האחרונים שלא נמצא כן בנוסחאות מרדכי שלפנינו. גם אלו דלהלן חיפשתי ולא מצאתי עדיין לפו"ר בשום מקום. וצ"ע. (לא במרדכי דפוס והגהותיו ולא במרדכי כת"י, לא במרדכי ריינוס ולא במרדכי אושטרייך, לא ב'מרדכי קטן' ולכאורה גם לא ב'מרדכי הגדול', וכן לא ב'מרדכי השלם'. עוד ראיתי בהערות "זר זהב" על ספר איסור והיתר הארוך, שהעיר על עוד כמה מקורות בספר או"ה שעדיין לא נמצאו. צ"ע ויבורך המוצא).

א. דרכי משה יו"ד (סי' ס"ד אות י"ב): "וכן הוא במרדכי שלנו (סי' תקפה), ובאיסור והיתר הארוך כלל כ' (דין יח) כתב בשם המרדכי דאף לאחר שנצטננו שניהם כל צרכן אסור ואף על פי שנאמר וישימו החלבים על החזות שאני במקדש שהכהנים זהירים וזריזין אבל עתה שאין אנו נזהרים כ"כ אין לנו להקל כי לפעמים יסמוך הטבח על דעתו ויסבור שנצטנן ויהיה עדיין חם עכ"ל. ואפשר שהיה לו במרדכי נוסח אחר ממרדכי שלנו ונראה שאין לחוש וכו'.
ב. בדרכי משה יו"ד (סי' מ"ב אות ב) מביא מרדכי בשם איסור והיתר וכתב: "ואינו במרדכי שלי". (וע"ע שו"ת הרמ"א סי' נ"ג וסי' נ"ד).
ג. ש"ך ביו"ד (סי' צ"א ס"ק י'): "באיסור והיתר בשם מרדכי וכו' וצ"ע כי לא נמצא מזה דבר במרדכי וסמ"ג".
ד. שבות יעקב בספרו תורת האשם (כלל ל"ה): "כן כתב איסור והיתר הארוך בשם מרדכי פרק קמא דע"ז, ודקדקתי בכל המסכת ולא מצאתיו".
ה. פרי מגדים (יו"ד סי' פ"א): "ועיין באו"ה כלל כ"ב דכ"ג וכ"ד העתיק דברי המרדכי וכו', והכה"ג בהגהות הב"י אות ה' תמה עליו וסבור שהם דברי או"ה וליתא אלא או"ה העתיק דברי המרדכי, ובאמת במרדכי שלפנינו ליתא כן".
ו. חיי אדם (בנשמת אדם כלל מ"ה): "שוב עיינתי בט"ז ס"ק ז' והביא גם כן דברי המרדכי בפרק כ"כ על פי הדרך שהעתיקו האו"ה, ואין ספק אצלי שנוסחא מוטעת נזדמנה לט"ז ואותו נוסחא מוטעת היה ביד או"ה, שהרי במרדכי שבאלפסי שבידנו הוא נדפס כתיקון וכדאיתא בסה"ת להדיא שזכינו לו בעז"ה, ואותו נוסחא המוטעת היה גם ביד מהרי"א, ולכן אין ספק לפע"ד שאין לסמוך כלל על או"ה בזה, אלא כמש"כ הב"ח והמ"א וכו'".

הפרישה מביא מהמהרש"ל בשם מרדכי קצר/קטן, האם הכוונה למרדכי של רבי שמואל משליצשטט או למרדכי של בני ריינוס?

האם הודפס המרדכי הקצר של רש"ש?

כוונת מהרש"ל לקיצור ספר המרדכי הנקרא ספר 'מרדכי קטן', שחיבר מהר"ש שליצשטט בריינוס בשנת קל"ו, והיה נפוץ בכת"י בדורו של מהרש"ל ומביא ממנו בספרו יש"ש ובחיבוריו על הסמ"ג והטור.
חלק קטן מן הספר יצא לאור מכת"י בשנים האחרונות (למסכתות שבת, בבא קמא והלכות קטנות), ורוב הספר עדיין בכת"י ולא נדפס.